חדלות פרעון / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
כפי שהדגיש נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, בהחלטתו, העובדה כי עו"ד ליאור מזור התמנה במקרים רבים לבעל תפקיד בבית המשפט המחוזי בחיפה "מעוררת תמיהה". לדעת מרבית העוסקים בתחום, מדובר בכשל מערכתי שתפס את אחיזתו הרבה מעבר לביהמ"ש המחוזי בחיפה.
■ הסיפור המוזר על שופטת המחוזי והמינויים השנויים במחלוקת בתיקי חדלות פירעון
ואכן, כפי שאף ציין הנציב שהם בהחלטתו, סוגיית היעדר הגיוון במינויים של בעלי תפקיד מטרידה כבר תקופה ארוכה את כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), את בתי המשפט, את נציב התלונות וכמובן את עורכי הדין העוסקים בתחום.
לטענת רבים מעורכי הדין העוסקים בתחום, לבעלי תפקידים מתמנה קבוצה מצומצמת של עורכי דין. בעלי התפקידים כמובן מקבלים שכר טרחה תמורת עבודתם, כשבמקרים מסוים אף מדובר בעשרות מיליוני שקלים; וגם ממשיכים לצבור ידע, ניסיון ומוניטין על חשבונם של עורכי הדין שנותרים מחוץ למשחק.
על המהלך המשמעותי ביותר שנעשה בשנים האחרונות בניסיון לתקן את היעדר הגיוון במינוי עורכי דין לבעלי תפקיד, חתומה לשכת הכנ"ר שהתעקשה לקבל לידיה שליטה מסוימת בהליכי המינוי של בעלי תפקידים במסגרת חוק חדלות פירעון החדש שבקרוב ימלאו שנה לתחולתו.
לפי החוק, נציג הכנ"ר (או: "הממונה", כהגדרתו בחוק החדש) יעביר בכל הליך חדלות פירעון רשימה של לפחות שלושה עורכי דין או רואי חשבון מומלצים למינוי; ככל שהשופט יבחר בבעל תפקיד שאינו מופיע ברשימה - יהיה עליו לנמק זאת בהחלטתו.
למרות זאת, חלק בלתי מבוטל מהשופטים הדנים בהליכי חדלות פירעון, דווקא הוותיקים והמנוסים מביניהם, לא תמיד מקפידים על הפרקטיקה האמורה. בעוד רובם ככולם מקפידים לרוב לבקש מהכנ"ר המלצות כמתחייב לפי החוק, עדיין קיימים שופטים הנמנעים מלנמק בכתב מדוע דחו את ההמלצה.