הסיפור המוזר על שופטת המחוזי והמינויים השנויים במחלוקת בתיקי חדלות פירעון

עו"ד ליאור מזור מונה ע"י ביהמ"ש המחוזי בחיפה 12 פעמים לבעל תפקיד בתקופה של 3 שנים בלבד, כשמחצית מהמינויים נעשו ע"י השופטת בטינה טאובר • נציב התלונות על השופטים קבע שהדבר "מעורר תמיהה"

שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, בטינה טאובר / צילום: עינת לברון, גלובס
שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, בטינה טאובר / צילום: עינת לברון, גלובס

שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, בטינה טאובר, מינתה עורך דין אחד לבעל תפקיד (נאמן, מפרק, מנהלים מיוחד וכיו"ב) בשישה תיקים שונים של חדלות פירעון תוך שלוש שנים, וספגה ביקורת חריפה מנציב תלונות הציבור על שופטים, שופט ביהמ"ש העליון בדימוס אורי שהם.

"על הצדק לא רק להיעשות, אלא גם להיראות. לכן, מצב דברים שבו עורך דין אחד מתמנה במקרים כה רבים לבעל תפקיד מעורר תמיהה, שלא נמצא לה מענה של ממש", כתב הנציב שהם. זאת, לאחר שבדק תלונה על כך ששופטי בית המשפט המחוזי מינו את עו"ד ליאור מזור לבעל תפקיד בלא פחות מ-12 תיקי הקפאה ושיקום כלכלי, על פני תקופה של שלוש שנים בלבד.

פגיעה בשוויון

טענתו המרכזית של מגיש התלונה הייתה כי טאובר, שופטת הפירוקים הבכירה בבית המשפט המחוזי בחיפה "ממנה את עו"ד מזור פעם אחר פעם כבעל תפקיד, באופן חריג ובאי שוויון כלפי שאר העוסקים בתחום", שכן בכך, היא מונעת מעורכי דין אחרים להתמנות לתפקיד שנושא עמו כמובן גם שכר.

מהנתונים שצירף המתלונן לתלונתו, עלה כי שישה מתוך 12 המינויים שבהם זכה עו"ד מזור על פני תקופה של שלוש שנים, נעשו על ידי השופטת טאובר. כל זאת, מצא הנציב, כאשר במהלך תקופה ארוכה יותר, של חמש שנים, לא מינתה טאובר עורך דין כלשהו לבעל תפקיד יותר מארבע פעמים.

התנהלותה הבוטה של טאובר, נטען, לא רק שמהווה כשל מערכתי הפוגע בעקרון השוויון בין עורכי הדין העוסקים בתחום - אלא גם סותרת חזיתית החלטה קודמת של הנציב (ראו בהמשך); ומנוגדת לרוח חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש, אשר העלה על נס את החשיבות שבגיוון זהותם של בעלי התפקידים (נאמנים, מפרקים, מנהלים מיוחדים וכיו"ב) המתמנים לחברות שנקלעו להליכי חדלות פירעון.

אם לא די בכך, טען המתלונן, כי  מרבית המינויים של עו"ד מזור כבעל תפקיד נעשו בניגוד לעמדת כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר), וללא כל התייחסות לשאלת ניגוד העניינים, שקיבלה גם היא ביטוי מובהק בחוק חדלות פירעון החדש. תגובתו של הכנ"ר לתלונה איששה לפחות באופן חלקי טענה זו. זאת, מאחר  שממנה עלה כי בכל שישה התיקים הרלוונטיים שבהם מינתה טאובר את עו"ד מזור לבעל התפקיד, נעשה הדבר מבלי ששמו הופיע ברשימת המומלצים למינוי שהעביר הכנ"ר לשופטת.

"טענה שהתיישנה"

בתגובתה לתלונה ביקשה השופטת טאובר מהנציב שהם כלל לא לדון בתלונה. קודם כל, הסבירה השופטת טאובר, כי מדובר בטענות שחלקן נוגעות למינויים שנעשו לפני למעלה משנה ממועד הגשת התלונה, בעוד שחוק נציב תלונות הציבור על השופטים קובע תקופת התיישנות של שנה בלבד ביחס לתלונות המוגשות לפתחו.

טענת סף נוספת שהשמיעה טאובר, גרסה כי ממילא החלטות שעליהן ניתן לערער - כמו החלטה למנות עורך דין מסוים לבעל תפקיד בחברה שנקלעה להליכי חדלות פרעון - אינן טעונות בירור לפי החוק.

טעם נוסף שהציגה טאובר ככזה המצדיק לשיטתה את דחיית התלונה על הסף, נגע לכך שלפי החוק הנציב אמור לברר אך ורק תלונות של מי שטוען ש"נפגע מהתנהלות שופט בהליך שיפוטי בעניינו". זאת, לדבריה בעוד שמגיש התלונה כלל לא היה צד ל-12 ההליכים שבמרכז התלונה.

גם עו"ד מזור הגיב לתלונה, ובחר להדגיש את הידע, הניסיון, המוניטין והישגיו המקצועיים שצבר בתחום ב-17 השנים האחרונות.

נסיבות מיוחדות

הנציב שהם דחה את כל טענות הסף שהעלתה השופטת טאובר. בין היתר, קבע הנציב כי העניין שמעלה התלונה מקיים את החריג הקבוע בחוק, שלפיו ככל שמתקיימות נסיבות מיוחדות הוא יכול לדון בתלונות על החלטות, אפילו אם עברה שנה ממועד קבלתן. במקרה זה, קבע הנציב, מדובר בנושא חשוב ביותר המצדיק את בירור התלונה. "שאלת מינוי בעל תפקיד הינה נושא מערכתי בעל חשיבות רבה ומן הראוי, במידה שקיימת טענה לאפליה ואי שוויון במסגרת הליכי המינוי, כי הנציב יחווה דעתו בנושא", קבע.

במענה לטענות שבמרכז התלונה לגופן, טענה השופטת טאובר כי הרשימה שצורפה לתלונה ובה פירוט על 12 התיקים שבהם מונה עו"ד מזור לבעל לתפקיד אינה מדויקת, ואף סיפקה הצדקה פרטנית ביחס למינויו של עו"ד מזור בכל אחד מהתיקים. עם זאת, הנציב בחר שלא להתייחס לטענות אלה בהחלטתו, שכן אין זה בסמכותו לשמש כמעין ערכאת ערעור הבוחנת את ההחלטות לגופן. הוא ביקש להתמקד רק ב"טענה למינוי לא שוויוני של בעלי תפקידים על ידי בית המשפט".

פגיעה באמון הציבור

באופן חריג, גם נשיא ביהמ"ש המחוזי בחיפה, השופט רון שפירא, בחר להגיב לתלונה. זאת, הסביר, מכיוון שהתלונה תוקפת לטעמו לא רק את תפקודה של טאובר, אלא גם "שופטים נוספים ואת סדרי העבודה בבית המשפט".

הנשיא שפירא בחר להפנות את הזרקור לכנ"ר, שלטענתו אינו מבדיל בהצעות למינויים בין תיקי פשיטת רגל של יחידים לתיקי פירוק של חברות. על כן, טען הנשיא, הגיוני שהמלצות הכנ"ר נדחות ברובן, ואך טבעי כי השופטת טאובר מינתה בעל תפקיד שאינו נמנה על הרשימה שסיפק הכנ"ר.

אולם טענה זו של הנשיא שפירא כלל אינה מדויקת, בלשון המעטה. זאת, שכן ברשימת המלצות שמעביר הכנ"ר לשופט הדן בהליך חדלות פירעון, דווקא קיימת הקפדה על הפרדה בין בעלי תפקיד המתאימים לתיקי פירוקים של חברות, לעומת כאלה המתאימים לתיקי פשיטות רגל של יחידים.

בהחלטתו, הנציב שהם אמנם קבע כי הוא אינו מטיל ספק במניעים של השופטת טאובר ויתר שופטי ביהמ"ש המחוזי בחיפה למנות את עו"ד מזור 12 פעמים במהלך תקופה של שלוש שנים בלבד, ואינו מייחס להם שיקולים זרים.

אולם, ציין הנציב, הדבר מעורר תמיהות שלא מענה של ממש בתגובות של השופטת טאובר והנשיא שפירא; זאת, לפי החלטתו, בעיקר על רקע העובדה כי בתקופה ארוכה יותר, של חמש שנים, לא נמצא ולו עורך דין אחד שמונה על ידי השופטת טאובר לבעל תפקיד יותר מארבע פעמים. "מציאות מעין זו יכולה להביא גם לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט", הוסיף.

צורך בגיוון 

הנציב שהם ביקש לנצל את הבמה כדי להתייחס גם לסוגיה באופן מערכתי. לדבריו, "המצב, בכל הנוגע לשוויון הזדמנויות והימנעות ממינויים חוזרים, עודנו טעון שיפור. יש לחתור לשילובם של עורכי דין רבים יותר כבעלי תפקיד. בית המשפט חייב לפעול לשילובם של עורכי-דין חדשים, ככל שהדבר ניתן".

הנציב אף שיגר עקיצה לנשיא שפירא ולשופטת טאובר, כשכתב כי "הדברים נכונים בעיקר נוכח עמדתם של השופטת ושל הנשיא, שלפיה התיקים המתנהלים במחוזם הינם בעלי היקפים כלכליים נמוכים ביחס למחוזות אחרים. על שכן מינוי שכזה, תחת פיקוחו ההדוק של בית המשפט, יאפשר לעורכי דין נוספים להתמקצע ולצבור ניסיון שיאפשר את מינויים בהמשך גם לתיקים מורכבים יותר".

כפי שציין הנציב שהם בהחלטתו, תלונה דומה הוגשה ב-2017, וכבר אז נקבע כי "על בית המשפט להיות ער לצורך בגיוון בעלי תפקיד המתמנים על ידו, מה גם שמדובר במשאב ציבורי שלגביו יש לפעול בשקיפות, תוך שקילת שיקולים של שיוון, צדק, הגינות ומניעת שרירות ואפליה". עוד נקבע בהחלטה שפורסמה כבר לפני כשלוש שנים, כי "יש לעשות כל שניתן על מנת לחתור לשילובם של עורכי דין רבים יותר כבעלי תפקיד".

קריאת ההחלטה שקיבל הנציב שהם לפני מספר ימים, מראה כי רוח הדברים של ההחלטה הקודמת, הדומה במהותה גם לעקרונות שמבקש להתוות חוק חדלות פירעון החדש, טרם הוטמעה היטב בין כותלי בית המשפט המחוזי בחיפה.

"נציב התלונות על שופטים בדק נתונים שגויים"

מהרשות השופטת נמסר: "החלטת הנציב האמורה, הגם שהתעוררה אגב מקרה פרטני, עניינה בסוגיה רחבה ומערכתית הנוגעת למינוי בעלי תפקידים על ידי בתי המשפט. בתי המשפט מקפידים ויקפידו למנות בעלי תפקידים מתאימים בהתאם לדין באופן מקצועי וענייני ולפי שיקול הדעת השיפוטי בנסיבות העניין.

"החלטות הנציב מקבלות את מלוא תשומת הלב של ראשי המערכת,אשר בוחנים את אופן הטיפול בהן בהתאם לנסיבות המקרה, וכך ייעשה גם במקרה הזה.

"אשר לעניינה של השופטת בטינה טאובר, הנציב קבע שהבירור בנושא מוצה ומפאת החיסיון הקבוע בדין לא נוכל להתייחס להחלטה לגופה מעבר לאמור".

עו"ד ליאור מזור מסר בתגובה: "כמי שמאמין במערכת המשפט ובמוסדותיה, לרבות במוסד הנציבות, מצער אותי לראות כי הנציב או מי מטעמו לא ערכו בדיקה ממצה מול הרישומים במערכת באשר לנכונות הנתונים הנטענים בתלונה.

"עיון בתקציר מעלה עוד, כי מספר המינויים המיוחס לי במסגרתה (ואשר אינו נכון כשלעצמו), כולל מינויים שבוצעו על ידי כלל שופטי בית המשפט המחוזי על פני תקופה בת מספר שנים, באופן השולל, על פניו, זיקה לשופטת טאובר.

"בדיקה פשוטה הייתה מעמידה את הנתונים הנכונים, כבסיס לקבלת ההחלטה, ובפרט הייתה מעלה כי מספר המינויים הרלוונטיים שבהם מדובר קטן דרמטית מזה הנקוב בה, ואני מאמין כי הייתה מוליכה לעמדה שונה בתכלית. יצוין כי הנציב עצמו ציין כי אין מחלוקת כי המינויים בוצעו על סמך ניסיון ויכולת מקצועית מוכחים".

צרו איתנו קשר *5988