גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עד כה אישרו הבנקים דחיית פירעון הלוואות בהיקף 150 מיליארד שקל

לפי דברי מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, בוועדה לביקורת המדינה בכנסת מדובר בכחצי מיליון הלוואות בסך הכל ● מדמון הזהיר כי "המערכת הבנקאית היא בבואה של המשק הישראלי – אם הוא יקרוס, זו תהיה תוצאה דומה גם אצלה"

איתן מדמון/ צילום: תמר מצפי
איתן מדמון/ צילום: תמר מצפי

מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, אמר בדיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת כי עד כה אישרו הבנקים דחיית פירעון הלוואות בהיקף של 150 מיליארד שקל ובסך הכל מדובר בכחצי מיליון הלוואות. לדברי מדמון: "בחודשים מרץ-אפריל, טרם שהאוצר העמיד את הקרנות, השוק היחיד שהתנהל והגדיל האשראי למרות שהיה סיכון גבוה ובריביות שלא לו, ולמרות כל השיח שהבנקים יסגרו את הברז - הכל נשאר אותו הדבר. גם בתקופות משבר קיצוניים - אנשים מרגישים אמונה במערכת שהכל יישמר ולכן לא רצים אנשים להוציא את הכסף."

עם זאת, הוא הזהיר כי "המערכת הבנקאית היא בבואה של המשק הישראלי - אם הוא יקרוס, זו תהיה תוצאה דומה גם אצלה. אנחנו צריכים לייצר תהליכים שייתנו פתרונות לכל מיני בעיות של עסקים. אנו מנסים לאתר אותם ולמצוא את הפתרונות לבעיותיהם מול האוצר. אין ספק שבדרך קורים דברים גם לא מושלמים. אבל אף אחד לא פועל מתוך נקודת מוצא לדפוק איזה סקטור. כל עסק שיפול זה גם נזק עבורנו - אנחנו רוצים להציל כל עסק אבל כשאין איך לבטח החזרים, לא שייך לסכן עוד יותר בעוד הלוואות".

מדמון הגיב בכך לטענות שהושמעו בדיון כלפי הבנקים. יו"ר איגוד חברות האשראי, מיכה אבני, העלה את הטענה כי האוצר לא מאפשר אשראי חירום חוץ בנקאי וכי הבנקים מנצלים את המצב לטובתם: "הבנקים מושכים את השמיכה מאנשים שצריכים את הכסף ונותנים לאנשים שממילא יש להם להחזיר. החשכ"ל אפילו לא טרח להשיב לנו לפניות להיפגש או להגיב למכתבים ששלחנו כדי שגם אנחנו נוכל לתת הלוואות בערבות מדינה. משרד האוצר בכלל לא קשובים לסקטור העסקי. הבנקים מקבלים כרי ביטחון עצומים מהמדינה ולהם זה הכי שווה וכדאי. אבל כאשר אלי מגיע מישהו שהבנק לא נותן להם אשראי ולא מאשר לו הלוואה, איך אני יכול לתת לו כשלי אין בכלל את כל כרי ביטחון? הבנקים לקחו אנשים שיש להם אשראי ממילא, והפכו את זה לאשראי מערבות המדינה. משרד האוצר עשה יחסי ציבור - רוצה לתת כותרת. ולבנקים גם נוח להם שזה ככה המצב בהלוואות, כי יש להם כרית ביטחון וזה מסדר להם את המאזנים. אצל ממונה שוק ההון, ד"ר משה ברקת, קיבלנו אוזן קשבת, אבל לבסוף קיבלנו תגובה מעליבה מאיזה פקיד אוצר שבא עם הצעה שכולה הפסדים שניתן הלוואות ברווח פחות ממה שאנחנו משלמים לבנקים".

טל הפלינג מרשות שוק ההון אישרה למעשה את הטענה: "אנחנו במרוץ נגד השעון לעשות את הרישוי של כל המוסדיים מאז שהחוק העניק לנו את הסמכות לכך. זה אמנם מתנהל בעצלתיים והיינו רוצים שילך הכול יותר מהר ולנקות את כל השוק מכל אותם עבריינים שנמצאים בתחום הפיננסים וההלוואות ללא כל רישוי, אך זה עדיין לא קורה". לדבריה, "ביקשנו שערבות המדינה יינתן גם לגופים חוץ בנקאיים, אך רק גוף אחד בלבד ששמו 'עוגן' שהיה מן הראשונים לקבל את הרישוי מאיתנו - הוא זה שקיבל הלוואה בערבות מדינה".

גם רפרנט פיננסים במשרד האוצר, מיכאל בן דהן, אומר כי המטרה היא כניסת עוד שחקנים חוץ בנקאיים לשוק האשראי בזמן קורונה - "אנחנו דחפנו מאוד שיכנסו גם הגופים חוץ בנקאיים לקרן הנוכחי של ערבות מדינה להלוואות. הצטרפה לבסוף גם חברה אחת וזו הראיה שאפשר להצטרף. לנו מאוד חשוב שגם החוץ בנקאיים יצטרפו כי הגופים האלו יודעים להגיע לעסקים שהבנקים לא בהכרח מכירים וככה נוכל לעזור לעוד עסקים".

אלא שאף אחד מהגופים הממשלתיים לא נתן תשובה לטענות מדוע רק גוף אחד קיבל היתר לתת אשראי בערבות ממשלתית לתקופת הקורונה.

את המשמעות של המצב המחיש סיימון טנוס, בעל חברת הסעות מהישוב מר'אר, שסיפר בוועדה כיצד הודיעו לו מהבנק שהם סוגרים לו את האשראי והוא אינו זכאי לקבל הלוואות, עד שלא יעמוד בתשלומים. "תמיד שילמתי למדינה הכל הכל ובזמן. עכשיו שאני צריך את עזרתכם - אין לי מענה. בתוך היישוב שלנו יש שני חברי כנסת שרואים יום יום את האוטובוסים שלי עומדים במגרש ברחוב הראשי בעיר זה חמישה חודשים - לא זזים! - אני צריך עזרה. הענף שלנו אכל אותה כמו שצריך. לקחנו הלוואה של מיליון שקל לכל אוטובוס - ואני מפסיד על כל אוטובוס 150 אלף שקל. מכרתי את חלקת האדמה שיש לי, את הרכב שלי, לקחתי הלוואות על שם הנכדים שלי. המצב הכלכלי שלי כה קשה וירדתי 10 ק"ג. כשאין לי הכנסות, לא רוצים לתת לי הלוואות ולעזור לי. אז למי כן? למי שיש?".

לביקורת על מדיניות האשראי הצטרפו נציגי התעשיינים והעצמאים, כמו נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר: "הבעיה הכי קשה זה לא עסקים טובים שצריכים חמצן בגלל הקורונה - זה בעסקים מתנדנדים שהקורונה הביאה אותם למצב קשה ושם היד של הבנקים היא קפוצה. גם בקרן בסיכון גבוה, הבנקים מאוד זהירים ולא נותנים אפילו שיש 60% במימון המדינה. כאן הבנקים היו צריכים לדרוש שזה יהיה 80% בערבות מדינה . בשוק ההלוואות יש להכניס עוד ועוד גופים לנושא כי כשיש תחרות, כולם לוקחים יותר סיכון".

נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), רועי כהן: "רק לפני חודש נכנס לתוקף מה שהבטיחו בתחילת המשבר. אבל עדיין, 17 אלף עד 20 אלף עסקים סורבו לקבל אשראי . יש כאן אבסורד נוראי גם במי שכן רשום שקיבל הלוואה - אדם שביקש הלוואה בחצי מיליון שקל ואישרו לו 20 אלף שקל, הוא כבר בסטטיסטיקה והוא נרשם שאושר לו הלוואה - וגם עוד מנעו ממנו לגשת מחדש לקבל הלוואה. הלוואות צריכים להינתן לאנשים עם גרייס לפחות של שנה, שאז אנו מקווים שיוכלו לייצר הכנסות. היום אין שם מחזור הכנסות וזו המציאות, והבנקים לא נותנים למי שאין. המדינה חייבת ללכת עכשיו לכל ה20 אלף בעלי עסקים שסורב להם ולעזור להם בהלוואות ובכל דבר".

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, סיכם : "חייבים להעיר את שוק ההלוואות וחייבים לעשות את זה ביוזמה ממשלתית. מנכל איגוד הבנקים אמר בוועדה שמבחינתם המדיניות לא השתנתה ושהמסר שעבר אליהם הוא לקחת סיכונים מדודים ומחושבים. כתוצאה מהמדיניות, עסקים רבים קורסים וערבות מדינה תעזור למנוע את קריסתם של אותם עסקים. בנוסף, יש צורך מיידי להכניס גם את העסקים בסיכון לתכנית ההלוואות של הבנקים ולהוסיף שחקנים נוספים שיתנו אשראי חוץ בנקאי. כיום תמונת המצב שהבנקים מנסים לטפל במשבר במסגרת שמיכה גדולה שהמחיר שלה הוא פגיעה בעסקים כמו של סיימון, בעל חברת הסעות שהופיע בפני הוועדה, וסיפר שהבנק סגר לו את ברז האשראי בגלל שאין לו כרגע הכנסה בגלל הקורונה. זה ברור לכולם שהמשק צריך הזרמות כספיות שיתנו חיים, במיוחד כשאנחנו לא יודעים כמה זמן המשבר ימשך. דבר אחד ברור לנו: זו הולכת להיות יציאה איטית וצריך לוודא שעסקים יחזרו לעבוד מהר ככל הניתן".

עוד כתבות

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון