גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

“חשוב לשדר יציבות והמשכיות ולייצר תקציב לשנה ושלושה חודשים”

לבחור בתקציב דו שנתי ומיד, לתמרץ את החלשים ולא את החזקים, להגדיל תקציבים לחינוך, בריאות ותחבורה ולהשקיע בהסבות ובהכשרות מקצועיות ● "גלובס" מארח פאנל מומחים יומי בניסיון לסגור את הוואקום ולסייע במציאת פתרונות יצירתיים לקורונה הכלכלית ● סוגרים את הוואקום 

ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג תוכנית מענקים במשרד ראש הממשלה בירושלים / צילום: קובי גדעון, לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג תוכנית מענקים במשרד ראש הממשלה בירושלים / צילום: קובי גדעון, לע"מ

באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il

"לטפל לעומק באוכלוסיות שלא משתתפות בשוק העבודה"

רוני בר-און, לשעבר שר האוצר, כיום עו"ד ויועץ

רוני בר און  / צלם: איל יצהר

1. לעשות תקציב גם לשנה הבאה

"העברה של תקציב עכשיו היא לא באמת דו-שנתית, אלא ל-16 חודשים. צריך לזכור שאנחנו סוחבים איתנו גירעון של כ-200 מיליון שקלים ושהצמיחה תהיה שלילית, עמוקה. בסוף, יהיה לזה מחיר בריביות. צריך לעשות עכשיו תקציב גם לשנה הבאה - אם יש לממשלה תוכניות, זה הזמן לעגן אותן בתקציב. אם באמת יש כוונה להתמודד עם המשבר הזה, זה כרוך לא רק בהזרמות כסף, שהן תרופות דוגמת אקמול, ולא תרופה משמעותיות למשק חולה מאוד. תקציב הוא הכרזה על מדיניות כלכלית, לא עמודת אקסל. גם חברות דירוג האשראי זקוקות לכך, גם הבנקים, הפירמות והמדינה כולה. מהאספקט הפוליטי, הקטטה הזו לדעתי לא במקום, ומוכיחה שנתניהו משתמש בשאלה של תקציב חד שנתי כמכשיר פוליטי, בזמן שאיום הבחירות מנציח את האסון הכלכלי הנורא של אין תקציב. נתניהו היה אביר התקציבים הדו-שנתיים החל מ-2009 וניסה לשכנע את כולם שזה הדבר הנכון לעשות".

2. לתת מענקים רק למי שצריך

"צריך לאפשר לאזרחים לחיות כאן, לאחר שסגרו להם את העסקים. אבל זרקו להם כמה שקלים, יזרקו להם עוד כמה שקלים. לא כולם צריכים לקבל את הכסף הזה, צריך לאפיין את בעלי הזכאות. משלמים כך גם לבעלי שכר גבוה שלא נגרם להם נזק כתוצאה מהקורונה, וזורקים כספים שהיה ראוי לעשות בהם שימוש הולם יותר".

3. להתנות את מענקי האבטלה בהכשרות מקצועיות

"עוד לא שמענו מילה על מודל ההתמודדות עם בעיית האבטלה, בזמן שהגיבנת הזו יכולה ללכת איתנו לארבע חמש. היו שלושה אירועים בעבר שבהם האבטלה עברה את רף ה-10%. עכשיו, להגיע ל-10% זה בגדר חלום, 15% זה ריאלי, 20% - לא מן הנמנע. בשנות ה-50 כשהתרחש משבר אבטלה הגיעו כספי השילומים שהניעו את המשק, בשנות השישים מלחמת ששת הימים, ובשנות התשעים היו אירועי השלום - הסכם אוסלו שנטע ציפיות בכלכלה. עכשיו, אנחנו לא רואים משהו שיעצור את המשבר הענקי הזה. צריך לעשות הסבות והכשרות מקצועיות, וזו הזדמנות טובה לטפל טיפול עומק באוכלוסיות שלאורך דורות לא משתתפות בשוק העבודה. צריך להתנות את מענקי האבטלה בהכשרות והסבות מקצועיות - למשל, אחים ואחיות, מורים. צריך לחשוב מחדש על הצרכים של המשק. בסופו של דבר, המשק יתאזן, ויהיה איפה לקלוט את האנשים האלו. אפשר להרוויח את התקופה הכלואה הזו כדי להתמודד עם הדברים האלו".

4. להשקיע בתשתיות שיספקו עבודה 

"זה הזמן להשקיע בתשתיות. למשל, לבנות בתי ספר - יש לנו חוסר כרוני בכיתות לימוד, לבנות בית חולים נוסף, לפתור את בעיות התעבורה ואי ספיקת הנסועה בכבישים. הפרויקטים האלו יכולים לספק עבודה לישראלים רבים, וצריך לתעדף אותם בכך. המדינה צריכה להבהיר שהיא לא קונה זמן בכסף, אלא זמן באפקטיביות משקית בכסף שהיא מוציאה. צריך בשביל זה הנהגה, ולא רק לזרוק את הכסף על תרופות קלושות להורדת חום". 

"אין טעם לזרוק כסף; להעביר תשלום רק למי שנפגעה פרנסתו"

יוסי זעירא, פרופסור לכלכלה, האוניברסיטה העברית

פרופסור יוסי זעירא / צילום: ענבל מרמרי, גלובס

1. חשוב לשדר יציבות באמצעות תקציב דו שנתי

"אני תמיד תומך בתקציב חד שנתי, אבל עכשיו זה מגוחך. נותרו לנו שלושה חודשים לשנת התקציב, וצריך לתת תחושה של המשכיות. חשוב לשדר יציבות ולייצר תקציב לשנה ושלושה חודשים, ולא רק לשלושה חודשים. תקציר קצר טווח משמעותו שאנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים. תקציב מטרתו להפיג את אי הוודאות. כמובן שאפשר יהיה לשנות אותו בהמשך, הוא לא חקוק בסלע. אבל המערכת חייבת תקציב כדי להתחיל לעבוד. תמיד כשיש תקציב ופורצת מלחמה, למשל, עושים התאמות. אם יהיה צורך, אפשר יהיה לעשות את זה. אם יש צרכים מסוימים כרגע כמו השקעות בבריאות או בתשתיות בגלל הקורונה, אפשר וצריך להכניס את הנושאים לבסיס התקציב. למה לדחות החלטות שאנחנו יודעים מראש שנצטרך לקבל? אנחנו יודעים שהקורונה תלווה אותנו לפחות שנה וחצי. גם המגזר הפרטי צריך ודאות כלכלית כדי להשקיע. ככל שזה לא קיים, לא יהיו השקעות".

2. לתת כסף רק למי שצריך

"הטיפול של הממשלה בקורונה הכלכלית הוא נורא ואיום. הם נותנים כסף ולא תמיד דואגים שהוא יינתן למי שצריך אותו. לזרוק כסף סתם - אין טעם. צריך להעביר את התשלומים רק למי שנפגעה פרנסתו, אין טעם לתת לאחרים. זה לא רק לא צודק. זה לא נכון מבחינת ההשפעה הכלכלית. אם אני אקבל עכשיו כסף, אני לא אבזבז אותו אלא אחסוך. זה לא עוזר לכלכלה לצאת מהמיתון. אנחנו צריכים השקעות וצריכה. אם את הכסף הזה ייתנו למי שמובטל וחוסך פרוטה לפרוטה, הוא יוכל להוציא אותו. אין לו אפשרות לחסוך כשאין לו הכנסה. לתת מתנות לאלו שלא צריכים את זה, זה גם עניין מנקר עיניים ומעורר כעס. זה מרחיב את האי שוויון, ולא מרחיב מספיק את הביקוש המצרפי".

3. יותר רופאים ואחיות, יותר מורים ויותר נהגי אוטובוס

הממשלה צריכה להגדיל את התקציבים. מערכת הבריאות נמצאת בלחץ גדול; היא צריכה יותר רופאים ויותר אחיות, התוספת שניתנה איננה מספיקה. גם את מערכת החינוך צריך להרחיב. בשנות החמישים, למדנו בבית הספר במשמרות כי לא היה מספיק מקום. עכשיו, צריך כיתות קטנות יותר. זה אומר לשנות את הפורמט. כדי לעשות את זה, צריך יותר מורים ותקציבים להוראה. נושא נוסף הואהתחבורה הציבורית; אנחנו רוצים שאנשים ייסעו בבטחה, וזה דורש יותר אוטובוסים ויותר נהגים. בבנק ישראל הציעו להשתמש בנהגי חברות התיירות. לא ברור למה הממשלה דחתה את ההצעה הזו".

4. לקחת מופעי תיאטרון למקומות פתוחים 

"אנחנו לוקחים ענף שלם, שחשוב לנו כצרכנים, ואנחנו נותנים לו למות לאט לאט. זה לא רק פוגע באנשים שמועסקים בענף. הממשלה צריכה להתערב כאן, ולא לבטל תקציבים דוגמת תקציב 'תרבות לעם'. זה הזמן לקחת מופעי תיאטרון למקומות פתוחים, בפריפריה ובערים. הממשלה יכולה לממן את ההופעות האלו - זה לא הרבה כסף - לא צריך למכור כרטיסים. זה יממן את התעשייה ויחזיר את עולם התרבות לעם. במקום שנצטופף באולמות, נלך לפארק ונראה הופעות. ארה"ב עשתה את זה בזמן המשבר הגדול בשנות ה-30. לקחו אמנים, נתנו להם משכורת שאפשרה להם לחיות בכבוד, והם יצרו דברים שהציבור נהנה מהם".

עוד כתבות

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

תחקירי שחיתויות ותרומות בקריפטו: האופוזיציה הרוסית נלחמת בפוטין בכל דרך

לפני כשלוש שנים הוציאה רוסיה מהחוק את הקרן למלחמה בשחיתות שהקים מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני בטענה שהיא קיצונית ● כיום פעיליה עובדים שעות נוספות ממדינות שונות בעולם, ומגיעים ל־17 מיליון צופים בחודש ● האם זה יעזור להם להחליש את פוטין, שהשיג 88% בבחירות האחרונות?

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים