עבודה מהבית. צוברת תאוצה / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
רוב האנשים, ובכללם כמעט כל העוסקים בעולמות הקריירה (אנשי אקדמיה, חוקרים, פסיכולוגים תעסוקתיים, יועצים, מאמנים, אנשים שעוסקים בהכשרות מקצועית וכו'), לא באמת מבדילים בין מיומנויות שיכניסו עובדים למקום עבודה, לכאלה שיגרמו להם להישאר בתפקיד ולהצליח בו.
ניהול זה לא מקצוע
התופעה הזו בולטת במיוחד עכשיו, כשכולם מציעים למאות אלפי מפוטרי הקורונה לזהות את המיומנויות שלהם כבסיס למציאת עבודה. למשל המלצה למנהל רכש שפוטר להרחיב את טווח התפקידים שהוא מחפש לתחום השירות ("אם אתה טוב עם אנשים, שירותי ויודע לפתור בעיות אתה יכול להתאים לניהול שירות"), הגם שבחיים שלו לא עבר ליד מחלקת שירות ואין לו שום מושג מה עושים שם. יתרה מכך, ממתי תקשורת בין אישית טובה היא המפתח להצלחה בניהול שירות? כבר פגשתי מנהלי שירות מהמצליחים במשק שהמיומנויות הבינאישיות שלכם מתחת לכל ביקורת, ושבינם לבין שירותיות אין דבר וחצי דבר.
ומה על ההמלצה לבעלי מקצועות שונים לחפש עבודה כמנהלי פרויקטים (מנהל פרויקט זה כמעט אף פעם לא מקצוע אלא תפקיד), בזכות מיומנויות ניהול טובות, כושר שכנוע, כושר ארגון, פתרון בעיות, ניהול משא ומתן ותקשורת טובה? ועוד לא אמרנו כלום על הכוונת מנהלים לחפש תפקידי ניהול במקצועות אחרים בהתבסס על הכישורים הנ"ל ובנוסף כושר מנהיגות יוצא דופן, התמודדות מעולה במצבי לחץ, אינטליגנציה רגשית גבוהה וראיה אסטרטגית, כאילו ניהול הוא מקצוע.
רק שהפטנט הזה לא עובד. איש מכירות לא יכול למצוא עבודה כאיש שיווק (הקשר בין שיווק למכירות הוא כמו הקשר בין סנדלר לנגר), לא משנה כמה מיומנויותיו הבינאישיות נפלאות, מנהלת מערכות מידע לא תגויס לניהול משאבי אנוש למרות אינטליגנציה רגשית בשמים, וכן הלאה. מדוע? כי מעסיקים לא מגייסים אוסף של מיומנויות. הם מחפשים ידע וניסיון בתחום ספציפי -דהיינו בעלי מקצוע - וזה בדיוק ההבדל בין מיומנויות קשות שנרכשו באמצעות השכלה/הכשרה פורמלית ו/או ניסיון, לבין מיומנויות רכות שלא תעזורנה למועמד להגיע לראיון עבודה, הגם שהן משובחות.
עציצים ומנהיגות
ההבחנה בין שני סוגי המיומנויות הללו היא קריטית, ובלעדיה אנשים עתידים להשחית זמן יקר (וכסף) על חפירה שתזהה את המיומנויות הרכות בהן ניחנו, על איתור תחומי עיסוק שבהם למיומנויות הללו יש יתרון, ולבסוף על חיפוש ארוך ועקר של תפקידים שהסיכוי להתמיין אליהם הוא קלוש עד אפסי. זאת גם הסיבה שכמעט כל הניסיונות להסבות מקצועיות במתכונת של שכירים נכשלות גם בעתות פריחה כלכלית, אלא אם העובד רכש מקצוע חדש, הוא מוכן לחזור אחורה לתפקיד זוטר ויש לו מספיק שנים לטפס חזרה, מהלך שמרבית האנשים לא מסוגלים לעמוד בו כלכלית.
ומה עם המיומנויות הרכות, האם הן חסרות ערך ממשי? להיפך. אלה בדיוק המיומנויות שבזכותן תצליחו לשרוד במקום העבודה, בוודאי להצליח בתפקיד, ואם תשאלו אותי - הן חשובות להצלחה לא פחות מהמיומנויות הקשות, אם לא יותר. בזכותן עובדים ומנהלים עתידים להצליח יותר מעמיתיהם, והן משפרות פלאים את פוטנציאל ההישרדות בארגון לאורך זמן (לבעל מיומנויות רכות סיכוי גדול יותר לשרוד בהשוואה למי שלוקה בהן, גם אם האחרון עולה עליו במיומנויות הקשות). מיומנויות רכות אף נותנות לבעליהן יתרון משמעותי בתהליך הגיוס, החל מראיון הראשוני דרך כל השלבים בדרך, למרות שבפני עצמן הן אינן מספיקות כדי להגיע לראיון, אלא אם מדובר בתפקידים לא מקצועיים או בכאלה שזמן ההכשרה הנדרש עבורם הוא קצרצר.
האם לאור תרומתן הרבה כדאי להשקיע בשיפור המיומנויות הרכות? על פי מספר הקורסים שמבטיחים הצלחה בקריירה בזכות שיפור המיומנויות הללו נדמה שהתשובה חיובית, אך לדאבוני קשה מאד להשביח אותן כיוון שהן ברובן תלויות אישיות (לא ברור לי איך קורסים/סדנאות משפרים מהותית אינטליגנציה רגשית או יוצקים בעציצים כושר מנהיגות). כלומר, להבדיל ממיומנויות קשות שאותן ניתן לשפר - למשל שליטה באנגלית, EXCEL וכו' - השקעה במיומנויות הרכות לא תניב תשואה משמעותית, בטח שלא בחיפוש עבודה וכתחליף למיומנויות הקשות ההכרחיות בכל תפקיד (גם לגבי מיומנויות קשות מעסיקים מתעקשים על ניסיון שנרכש במסגרת מקום עבודה ולא בקורס, ולראייה שיעורי החדירה האפסיים של בוגרי בוטקאמפים לשוק העבודה).
מיומנויות בזמן קורונה
אז מה צריכים לעשות מפוטרי הקורונה? להתמקד, להתמקד, להתמקד. עכשיו זה ממש לא הזמן לנבור במיומנויות הרכות ולתור אחרי תפקידים ומקצועות שממילא שלא תצליחו למצוא בהם עבודה. מעסיקים מחפשים כעת את העובדים המנוסים ביותר לכן חשוב להתמקד רק במיומנויות הקשות, ולאתר את התפקידים שהכי מתאימים לידע ולניסיון שלכם. ואם יש צורך להתפשר במקצוע שלכם אל תהססו להתפשר, התחילו לעבוד ותנו למיומנויות הרכות לעשות את ההבדל. הם מנוף קריירה בכל תפקיד אותו תעשו, ובזכותן אתם עשויים "למחוק" די מהר את הפשרה. בהצלחה.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה