מפרץ חיפה / צילום: תמר מצפי
הפרטים באשר לנסיבות הפיצוץ העז בביירות עדיין אינם ידועים באופן מלא. לפי הידוע בשלב זה, החומר שהתפוצץ הוא ככל הנראה אלפי טונות של אמוניום חנקתי, שאוחסנו לא כראוי. לפי הערכה נוספת, ייתכן שהשריפה פרצה מהתלקחות של מאגר דלק.
בזמן שביירות נראית כאזור אסון בשעת מלחמה, תושבי העיר חיפה צפו בתמונות בדאגה, ושאלו את עצמם: האם אסון דומה יכול היה להתרחש ממש בחצר האחורית שלנו - מפרץ חיפה, המאחסן ומטפל בחומרים מסוכנים בסמוך לאוכלוסייה אזרחית. "אתמול ישבנו בחוף הים לפנות ערב, ושמענו את הפיצוצים מביירות - 200 ק"מ בלבד בקו אווירי מאיתנו, וקיבלנו המחשה מצמררת לתרחיש אימים שיכול בקלות להתרחש כאן", אומרת ד"ר רויטל גולדשמיד מהמרכז לחקר סביבתי חיפה. "התושבים במפרץ חיפה חיים על חבית של חומר נפץ. גם דוחות ממשלתיים (שפיר, סקר סיכונים) קבעו מידת סיכון ודאית לריכוז התעשיות הדליקות והנפיצות סמוך למרכזי אוכלוסייה בחיפה. אנחנו קוראים לממשלת ישראל להעלות להחלטת ממשלה דחופה את התוכנית לפינוי התעשיות המסוכנות מהמפרץ".
ואכן, לפני כשנה פרסם המשרד להגנת הסביבה להערות הציבור את סקר הסיכונים המצרפי בנוגע למפרץ חיפה. לפי הסקר, באזור המפרץ ישנם כ-1,500 מקורות סיכון, ומוחזקים בו כ-800 חומרים מסוכנים. המסקנות הסופיות של הסקר, לאחר התייחסות להערות הציבור, טרם פורסמו.
"האירוע המצער בנמל ביירות חשף את הסכנה הגדולה שקיימת באחסון חומרים מסוכנים בנמלי הים", אומר פרופ' עדי וולפסון מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. "אין ספק שככל שיותר מתקני אחסון ומתקנים תעשייתיים מרוכזים במקום אחד, כמו באזור מפרץ חיפה ובאזור התעשייה הצפוני באשדוד, הפוטנציאל לאירוע חומרים מסוכנים עקב תקלה, חבלה או התקפה גדל. לכן האירוע ההרסני בביירות מחייב את המדינה להיערך מיד לבחינת כל הסיכונים הקיימים באזורים אלה ולפעול לאלתר להפחתתם".
בטיוטת חלק א' של הסקר, שפורסמה להערות הציבור, כותב המשרד להגנת הסביבה כי "ממצאי הסקר מצביעים על כך שבמצב הנוכחי, ככל שמדובר בתקריות תפעוליות, לא קיים באזור המפרץ סיכון לאוכלוסייה שאינו קביל בהשוואה למקובל במדינות מפותחות". אך על עבודת המשרד להגנת הסביבה בנוגע לסקר הסיכונים, מתח ביקורת מבקר המדינה בשנה שעברה, וטען שהכנתו של הסקר המצרפי מתעכבת כבר שנתיים וחצי, וכי הסקר המלא יושלם לא מוקדם מסוף 2020, ארבע שנים לפחות לאחר המועד שקבעה הממשלה. הביקורת גם העלתה כי אחת הסיבות לעיכוב הרב בהכנת הסקר המצרפי היא עיסוקו של המשרד להגנת הסביבה, בביצועו של הליך אינטנסיבי של שיתוף המפעלים במפרץ חיפה והיוועצות בהם. "רק בתחילתו שולבו נציגים המייצגים את האינטרס הציבורי, דבר המעלה סימני שאלה לגבי מידת האיזון שנוקט המשרד להגנת הסביבה בין התחשבותו בעמדותיהם של בעלי העניין - מפעלים במפרץ חיפה הקשורים בנושא - ובין מילוי חובתו לקבל החלטה מקצועית עצמאית ובלתי תלויה", כתב המבקר.
לדברי פרופ' אמריטוס עמוס נוטע, חבר לשעבר בצוות הממשלתי שעסק בהיבטי הבטיחות והביטחון של חלופות יבוא האמוניה לישראל: "אנחנו מדברים על מקום שאיננו מוגן וחשוף לסיכונים רבים - בין אם רעידת אדמה או התקפה עוינת, מלבד תאונות פנימיות במפעלים שיכולות להתרחש - ולכן נדרש פיקוח הדוק של הגנת הסביבה במפרץ. מה שקרה בביירות, יכול לקרות גם אצלנו. קשה לי לומר שנעשית כאן עבודה רצינית כדי להפחית את הסיכון.
נוטע מעלה את החשש כי לגורמים השונים העוסקים בנושא אין את הידע המקצועי המספק הנדרש כדי להבין לעומק את הסיכונים ואת הנדרש לעשות באזור. "מפרץ חיפה מהווה אצלנו באקדמיה מקרה בוחן בקורס הערכת סיכונים; איך לא צריך לא צריך להתנהל", הוא אומר, ומוסיף כי בעת הזו "יש שתי אפשרויות: או שהמפעלים יתחילו לפעול לפי התקנים הבינלאומיים לבטיחות עם פיקוח מתאים, או שיתפנו. כשמסתכלים על המצב בשטח, אין עמידה בתקנים. לכן, ברור מאליו שצריך לפנות את המפעלים ממפרץ חיפה".
הדיון על מפרץ חיפה, מתרחש בשנה שבה המאבק הסביבתי כמעט ומגשים את חלומו; השרה להגנת הסביבה מדברת בגלוי ובנחרצות על פינוי התעשיות המזהמות והמסוכנות מהמפרץ, ותרחיש פינוי של המפרץ הופך ריאלי כאשר אפילו המועצה הלאומית לכלכלה פועלת בנושא. "אני חושבת שכל מי שמסתכל בתמונות הקשות האלה מלבנון לא יכול שלא לחשוב על מקום אחר, לא רחוק משם. איזור מפרץ חיפה. המחשבה שמקבץ המפעלים שנמצאים שם, החומרים המסוכנים והדאגה ממה שעלול לקרות מדירה שינה מעיננו", אומרת יו"ר ועדת הפנים בכנסת, מיקי חיימוביץ. "מה שקרה בביירות זה פעמון אזעקה עצום שמצלצל באוזנינו היום וקורא לנו לפעול להוצאת התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה ולהגביר את הפיקוח והטיפול בחומרים מסוכנים באותם מפעלים".