אום אל פאחם / צילום: גיא נרדי
היישובים הערבים במשולש הצפוני (ואדי עארה) פונים לבית המשפט בניסיון להפסיק את מה שהם מכנים הפליה במתן הטבות בתחום הדיור. עמותת עדאלה, והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, הגישו עתירה לבג"ץ בשמם של מספר רשויות, וכן בשם תושבים מהאזור והוועד העממי לשמירה על הקרקע בוואדי עארה, נגד משרדי ראש הממשלה, הבינוי והשיכון ונגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). לטענתם, אי הגדרתם כ"אזור עדיפות לאומית" מונע מהם דמי חכירה מופחתים וסבסוד של משרד הבינוי והשיכון להוצאות תכנון, פיתוח, ניהול ופיקוח על קרקעות מדינה.
בעתירה נכתב בין היתר כי "ישובי ואדי עארה מאופיינים במרחבי פיתוח מצומצמים שאינם עונים על הצרכים הנוכחיים של האוכלוסייה בהם; בצפיפות יתר ההולכת וגדלה; בהיעדר אזורי תעשייה ותעסוקה מפותחים שיספקו מענה לצרכי תעסוקה לתושבים או לפיתוח כלכלי עירוני; ובכמעט היעדר אפשרויות פיתוח סבירות. מאפיינים אלה גורמים לבעיות חמורות ביותר של תשתיות, היעדר אפשרויות פיתוח למגורים וצרכי ציבור, בעיות בתחבורה המקומית בתוך ובין הישובים, ובתחבורה האזורית בין האזור החוצה".
החלטת ממשלה מספר 3738 מ-15.4.18 מגדירה תבחינים להגדרת ישובים העונים על ההגדרה של ישובים ואזורים בעלי עדיפות לאומית. האפיון מתבסס על התכליות הבאות: עידוד פריסת האוכלוסייה במדינת ישראל והגדלת האוכלוסייה באזורי העדיפות הלאומית, הגדלת הצמיחה הכלכלית וצמצום פערים בין אזורי העדיפות הלאומית לבין מחוז תל אביב, חיזוק החוסן האזרחי-ביטחוני של מדינת ישראל ושיפור איכות החיים באזורי העדיפות הלאומית.
ב-25.11.18 התקבלה החלטת ממשלה מס' 4302 שקבעה את מפת אזורי העדיפות הלאומית בנושא הטבות בתחום הבינוי והשיכון. בהתאם להחלטה, מסבסד משרד הבינוי והשיכון הוצאות פיתוח לבנייה חדשה שמשווקת המדינה ביישובים העירוניים בשיעור של 70-50% מאומדן הוצאות הפיתוח. משרד הבינוי והשיכון נותן סיוע לזכאים לרכוש דירה ראשונה בישובים המוגדרים כעדיפות לאומית באמצעות נקודות זכאות והלוואות.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד סוהאד בשארה ממרכז עדאלה, נטען שהחלטות הממשלה אינן עומדות בכללים שנקבעו בחוק שהסדיר את הכללים לסיווג יישובים לאזורי עדיפות. לטענתם, הכללים שהחוק מסמיך את הממשלה לקבוע אזורי עדיפות, נועדו לקיים עקרונות יסוד ובהם הקפדה על עקרון השוויון ואיסור ההפליה. זאת, תוך מתן משקל לדירוג החברתי-כלכלי וחוסנם הכלכלי והחברתי של הישובים שנבחנים, והצבת מטרה לצמצם פערים חברתיים כולל פערים בין ישובים הנמצאים באותו אזור או מחוץ לו.
לטענת עדאלה, ישובי המשולש הצפוני, וביניהם גם אום אל פחם, באקה אל גרביה, ערערה, כפר קרע, וג'ת, לא סווגו בהחלטות הממשלה כאזורי עדיפות לאומית וזאת על אף שהם נמצאים באשכול הנמוך של הדירוג החברתי-כלכלי ועל אף סיווגם כיישובי "פריפריה חברתית". לשיטתם של העותרים, הם אינם מוגדרים כיישובי עדיפות לאומית משום שהם שייכים לנפת חדרה, שלא עמדה בקריטריונים בהיותה בעלת ממוצע נפתי גבוה.
"מתברר שישובים יהודים הנמצאים באותה נפה של ישובי המשולש סווגו כישובי עדיפות לאומית. היינו, בין הישובים השכנים, היהודי נהנה והערבי לא נהנה כאשר הערבי נמצא במצב נמוך מהיהודי מבחינת מדד חברתי כלכלי", נכתב בעתירה.
עו"ד סוהאד בשארה ממרכז עדאלה הוסיפה כי, "הממשלה מצליחה פעם אחר פעם ליצור מנגנונים שמפלים באופן שיטתי את האזרחים הערבים. באמצעות מניפולציות בפרמטרים שונים, היא מעצבת מדיניות שתוצאתה היא ברורה - המוחלשים ביותר שהיו אמורים לעמוד בראש סדר העדיפויות הממשלתי, מודרים מרשימת מקבלי הטבות שנקבעה באופן לא ענייני. התוצאה הזו מעידה כי למעשה לא מתקיימת בפועל החלטת בג"ץ (החלטה 11163/03) שהייתה אמורה להביא סוף להתנהלות המפלה הזו".