יפעת שאשא ביטון, ועדת הקורונה / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
המתווה לפתיחת השמיים נסתר מעיניים, ולא הוצג עד כה לאיש. לא לעוסקים בענף ולא לחברי הכנסת שבדיון סוער בוועדת הקורונה חיפשו אחר המתווה הנעלם. הם לא מצאו אותו.
חה"כ יפעת שאשא-ביטון אמרה בדיון את מה שרבים חושבים: "כל אזרחי ישראל שחשבו שב-16 באוגוסט השמיים ייפתחו - חשוב שידעו שזה לא יקרה". את הדברים היא אמרה אחרי שבדיון לא הובאה רשימת המדינות הירוקות שעל בסיסן צפוי להישען אותו מתווה שלא הוצג. עוד עלו סימני שאלה רבים, על כך שהמתווה מתייחס רק לאזרחים ישראלים שיהיו פטורים מבידוד בכניסה לישראל ממדינות ירוקות, אלא שהן לא מתירות לישראלים להיכנס אליהן. מבולבלים? גם אנחנו.
אם יותר מ-40 מדינות כבר הצליחו לפתוח את השמיים, גם ישראל הקטנה יכולה
חצי הכוס המלאה: מקבלי ההחלטות הבינו שאי אפשר עוד להשאיר את השמיים סגורים על כל המשתמע מכך - פגיעה בפרנסה של מאות אלפי עובדים, גדיעה של מהלכים עסקיים, צורך של משפחות להתאחד ועוד. בדיון הקודם בוועדת הקורונה אמרה שאשא-ביטון כי "יש מעגלים של אנשים שמתפרנסים מהעולם הזה ועלינו לדאוג להם". עוד אמרה, בהתייחס לדעה הרווחת כי הזירוז לפתיחת השמיים מטרתו לאפשר לאלפי מאמינים לצאת לאומן, כי "צריך להיות דין אחד לכולם. אם אנו יודעים לתת מתווה לקבוצה מסוימת אנו צריכים לתת לכולם".
לכך נוסיף שאם יותר מ-40 מדינות כבר הצליחו לפתוח את השמיים, גם ישראל הקטנה יכולה, למרות נתוני התחלואה המדאיגים, והיא גם יכולה ללמוד מהמדינות הללו וליישם מתווה קיים.
חצי הכוס הריקה כוללת בתוכה לא מעט סימני שאלה, שהובילו את אנשי ענף התיירות והתעופה למחות. "עוד שבוע אמורים להיפתח השמיים אבל בינתיים אין מערך בדיקות, אין הסכמים מדיניים, אין יעדים שאפשר לטוס אליהם, אין נהלים לבידוק, אז הזמנות של תיירים ארצה אין עדיין אפילו מכירת כרטיסים".
במשרד הבריאות הסבירו כי פתיחת השמיים תתאפשר עם ביטול הבידוד לשבים ממדינות "ירוקות". הרשימה של המדינות תקבע על ידי צוות ממשרד הבריאות, התחבורה, החוץ והמל"ל והיא תתעדכן אחת לשבועיים. בכל מקרה מדובר באזרחים ישראלים בלבד (למעט אישורים חריגים לאזרחים זרים שניתנים על ידי קונסוליות ממדינות ירוקות).
בנוסף, "כל הנוסעים יחויבו למלא הצהרת בריאות מקוונת, טרם כניסתם לטרמינל בישראל או עלייתם למטוס בחו"ל, באתר האינטרנט של משרד הבריאות. הנוסעים מתבקשים לעטות מסכה ולשמור על כללי הריחוק החברתי גם במדינות היעד", כך לפי משרד הבריאות.
"אי אפשר להגיד שהשמיים נפתחים ובזה להשתיק אותנו. צריכים להניע את הגלגלים גם בשיטה של ניסוי וטעייה, ולצקת תוכן להבטחה של פתיחת השמיים", אמרה טלי לאופר, מנכ"לית התאחדות סוכני הנסיעות, שארגנה מפגן לעידוד גיבוש מתווה ברור.
את התוכן שמחפשת לאופר חיפש גם "גלובס" מול משרדי הבריאות, התחבורה, החוץ והמל"ל. למעט משרד הבריאות, האחרים לא טרחו להגיב לשאלות באשר למתווה עצמו. הדיון בוועדת הקורונה נתן את התשובה: משום שאי הוודאות היא הקו המנחה כרגע את אופק השמיים.
"המטרה היא שמי שיחזור מעפולה דינו כמי שחזר מוילנה", אמר ד"ר שלמון ממשרד הבריאות בדיון, כשהוא הדגיש שקיום בדיקות אינה הדרך לפתיחת השמיים.
בינתיים בהסתדרות הרפואית בישראל מזהירים מפני פתיחת שמיים פזיזה ומסוכנת. "לא מספיק להחליט על תאריך יעד חדש אלא יש צורך לנקוט בפעולות שיטתיות לצמצום הסיכון כך שתתאפשר פתיחת שדה התעופה לטווח ארוך ובכל תחלואה", כך לפי יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור פרופ' חגי לוין. "אנחנו חייבים להתריע על הסכנה הפוטנציאלית לבריאות הציבור אם פותחים את השמיים ללא הפעלת כל הצעדים הנחוצים להפחית למינימום את פוטנציאל ההדבקה בנגיף הקורונה (בתוך שדה התעופה, בטיסה או בארץ היעד)".
לוין קורא להקמת יחידה אפידמיולוגית בנתב"ג ומדגיש את הבעייתיות שבהישענות על בדיקות בלבד כדרך לפתיחת השמיים.
"תשובה שלילית בבדיקת PCR אינה הוכחה חותכת שבן אדם לא נדבק. קיים אחוז לא מבוטל של בדיקה שלילית בשגגה בעיקר בחמשת הימים הראשונים למחלה כאשר אין סימפטומים והאדם מרגיש מצוין. המשמעות היא שאין אפשרות מעשית לאתר נוסעים שנדבקו בימים האחרונים לפני מועד המראתם או במהלך הטיסה".
בתוך כך, מעבדה לבדיקת קורונה בנתב"ג על פי מכרז רש"ת תוקם במקרה הטוב בחודש נובמבר.
אזרחים זרים ממדינות ירוקות יוכלו להיכנס לישראל?
אילן פלוס ממשרד החוץ התייחס לציפייה כי יגובשו הסכמים הדדיים שיאפשרו לישראלים להיכנס בכלל למדינות הירוקות. "מרבית המדינות, כולל באיחוד האירופי, לא מאפשרות כניסה של ישראלים. אנחנו מנסים לייצר הסכמים או לקבל הסכמה להכניס ישראלים למדינות. זה דבר לא פשוט לנוכח התחלואה בישראל". על הטענה כי יש להתיר כניסה של תיירי חוץ לישראל אמר "אנחנו מעבירים את המסר הזה באופן קבוע למשרד הבריאות יש פתיחות בנושא הזה לגבי קפסולות של תיירים ממדינות ירוקות ושל אנשי עסקים".
אבסורד נוסף שנוצר כתוצאה מאי הוודאות ומהדחף של העוסקים בענף לפתיחת השמים הוא שמתווה, זה שאמור להיות מגובש על ידי הממשלה כבר גובש על ידי גופים פרטיים בהם איגוד הטייסים ולשכת תיירות נכנסת. מבחינתם, כל עשייה שתקדם את האינטרס לפתיחת שמים היא מבורכת אבל כל מתווה מושך לאינטרס של אותה קבוצה.
כך למשל יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל סבור כי "המתווה שהצענו לניהול קבוצות תיירים מחו"ל הוא הבטוח ביותר שהוצג על ידי ענף כלשהו בישראל במהלך משבר הקורונה". למקבלי ההחלטות הוא פונה ואומר: "אשרו את המתווה עכשיו, תנו לנו להתחיל לעבוד ולהציל את הכלכלות של ערים הצמאות לתיירים כמו טבריה, נצרת, עכו, צפת וירושלים. במסגרת המתווה המפורט הצענו לקבל רק תיירים שעברו בדיקת קורונה 72 שעות טרם הגעתם ארצה, לבצע להם בדיקה נוספת עם הגעתם ארצה ואחת נוספת בזמן סיורם ובתחום הזמן של 72 שעות טרם שובם לארצם, כך במקרים מסוימים, יוכלו להימנע מהצורך בבידוד בשובם ממדינה אדומה".
מתווה הקפסולות שהוזכר בדיון על ידי ד"ר שלמון ועל ידי פלוס ממשרד החוץ אכן הונח על שולחן הדיונים יחד עם דרישה להקל על אנשי עסקים שמבקשים להיכנס לישראל. לפי שלמון מתווה הקפסולות דורש היערכות אחרת ועל כן הוא צפוי לקחת זמן. "מי שמכיר אותי כאיש משרד הבריאות יודע שאני לא בעד להזדרז", אמר בנוגע לסיכון הכרוך בהכנסת תיירות לישראל. מתישהו יש לקוות שגם זה יקרה.
ומה עם הבידוד לשבים ממדינות אדומות? איתן בן דוד מהמל"ל הבטיח בדיון הסוער כי נושא הבידוד ישתנה בהדרגה ובזהירות. "אין הרבה מדינות עם רמת תחלואה גבוהה כמו שלנו". התקווה שנטע היא לאזרחים זרים ממדינות ירוקות שיוכלו להיכנס לישראל. נציין אגב כי מדינות היעד הבולטות לתיירות מישראל הן מדינות אדומות (ארה"ב) או מדינות האיחוד האירופי שלא ימהרו לבוא לישראל האדומה ממילא. "רק אתמול בריטניה חייבה את הנוסעים מבלגיה ל-14 ימי בידוד. כל יום מתפרסמות רשימות חדשות של הגבלות. אני מצדד בבדיקות כמו הרבה מדינות בעולם שעושות בדיקות לפני ואחרי נחיתה", אמר בן דוד, שגם הוא התעקש שיש מתווה שיכול לצאת לדרך.
הצפייה בשידור הדיון רק הגבירה את הייאוש. "אני מרגישה רע יותר ממה שהיה בשבוע שעבר" אמרה שאשא-ביטון. "הדיון הזה הוא דיון בעלמא. אם יש מתווה ולא רוצים לחשוף אותו? זה חמור. אם אין מתווה גם זה חמור. לא יודעת במה אני בוחרת". אנחנו נבחר לא למהר לארוז.