קניות בשוק הכרמל בימי קורונה / צילום: בר לביא, גלובס
התאוששות הצריכה הפרטית, הקטר של הכלכלה הישראלית, נעצרה ביולי על-רקע ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה, כך עולה מבדיקת "גלובס".
למרות העובדה שהממשלה נמנעה מלנקוט צעדי סגר ומגבלות קיצוניות, הביאה התפרצותו המחודשת של הנגיף לעצירת ההתאוששות בצריכה הפרטית, האחראית ל-50% מהתוצר של המשק. הבלימה התבטאה, בין היתר, בירידה של כמעט 14% במשיכות המזומנים ממכשירי הכספומטים של שב"א (לעומת חודש יולי 2019) ובעצירת מגמת השיפור בהוצאות בכרטיסי אשראי בכל ענפי המשק העיקריים, שהחלה בחודש יוני.
המשמעות היא כי להתפרצות הקורונה יש השפעה ברורה על הכלכלה הישראלית, גם כשלא ננקטת מדיניות של סגרים. השפעה זו באה לידי ביטוי גם בהידרדרות מחודשת של אמון הצרכנים שחזר למת השפל של אפריל - שבאה לידי ביטוי בתוצאות מדד אמון הצרכנים ליולי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ראו מסגרת).
הבדיקה מסתמכת על נתוני חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) המהווים גם מקור מרכזי עבור בנק ישראל במעקב אחר ביצועי המשק. הנתונים כוללים את כל ההוצאות בכרטיסי אשראי של הישראלים בארץ (בקופות ובאונליין) וכן את נתוני משיכות המזומנים מהכספומטים. הנתונים אינם כוללים הוצאות בכרטיסי אשראי בחו"ל והוצאות באמצעות המחאות.
הנתונים הנוכחיים מצטרפים לנתונים על ירידה חדה בפדיון הקניונים ביולי, כפי שפורסם ב"גלובס" ("יולי השחור: הגל השני הכה בקניונים, הפדיונות צנחו כ-17% ביחס לאשתקד", 2.8.2020).
ירדה במשיכה מזומן עם חזרת הנגיף
את נתוני הצריכה בחודש יולי יש לראות על-רקע העובדה שכמיליון ישראלים, שנוהגים לצאת במהלך החודש לחו"ל בכל שנה, נשארו השנה בארץ. מנגד, נתוני הימים הראשונים של חודש אוגוסט מצביעים על התאוששות מסויימת בהיקפי הצריכה, כולל בקניונים. אינדיקציה נוספת לקיפאון ניתן לקבל מענפים שאינם מושפעים בדרך כלל בעת מיתון ובראשם רשתות המזון, שם נרשמה עלייה של 17% בהיקף ההוצאה היומית ביולי השנה, לעומת יולי 2019.
בחודש יולי משכו הישראלים מוזמנים בהיקף 4.5 מיליארד שקל מהכספומטים של שב"א בבנקים, כמיליארד שקל פחות מהיקף משיכות המוזמנים ביולי 2019. במונחי ממוצע יומי מדובר על ירידה של 13.77% במשיכות המזומנים. מדובר בכ-40% מסך הכספומטים בישראל, שדרכם מתבצעות 60% ממשיכות המזומנים בארץ.
השימוש במזומן בשגרה בישראל נמצא בשנתיים האחרונות במגמת יציבות עם סימנים לתחילת מגמת ירידה, זאת לאחר שבשנים הקודמות גדל השימוש במזומן בקצב שנתי של 6%. הירידה החדה ביולי באה לאחר התאוששות במשיכות המזומנים ביוני. המשיכות ביוני 2020 היו נמוכות ב-1.71% בלבד מהמשיכות ביוני 2019.
הסבר אפשרי לירידות ביולי הוא ההתפרצות המחודשת של הנגיף בחודש זה שהעלתה את החשש של הישראלים מהידבקות בעת העמידה בתור לכספומט והשימוש בו.
מכה קשה לתעופה, שיפור בבתי המלון
כאמור, השוואת נתוני ההוצאות ליולי 2020 לאלה של יולי 2019 נעשית על-רקע ירידה של מעל 95% במספר הישראלים שיצאו בחודש זה השנה לחו"ל: על-פי נתוני הלמ"ס 25 אלף ישראלים בלבד נסעו השנה במהלך חודש יולי, לעומת 1.138 מיליון שיצאו במהלך יולי 2019.
הירידה בהיקף התיירות היוצאת והנכנסת באה לידי ביטוי בענפי התעופה וסוכנויות הנסיעות, שני ענפים שזוכים לעדנה בחודש יולי בימים כתיקונם: היקף הרכישות היומי בכרטיסי אשראי בענף התעופה בחודש יולי עמד על 74,399 שקלים בלבד לעומת 5.2 מיליון שקל ליום ביולי 2019 (ירידה של 98.5%). בסוכנויות הנסיעות עמדה ההוצאה היומית הממוצעת בכרטיסי אשראי על 5 מיליון שקל בחודש שעבר לעומת 40.4 מיליון ביולי 2019 ירידה של 88%).
במלונאות ובמסעדות מורגש שיפור בהיקפי ההוצאות, אך עדיין המצב רחוק מזה של שגרה: בענף המלונאות גדלה ההוצאה היומית של הישראלים ל-14.3 מיליון שקל לעומת 10.9 מיליון ביוני, אך היא עדיין נמוכה בכ-24% מההוצאה היומית על מלונות של הישראלים בחודש יולי 2019. לעומת זאת בימים הראשונים של אוגוסט ניכרת עלייה בהיקפי ההוצאה היומית על מלונאות, בין היתר על-רקע הצטרפות צרכנים דתיים שהמתינו עד אחרי צום ט’ באב.
בענף המסעדות נעצרה ההתאוששות שנרשמה ביוני: ההוצאות היומיות של הישראלים במסעדות הסתכמו בחודש יולי בכ-45.3 מיליון שקל, נתון המבטא ירידה של 18% לעומת יולי 2019, אך גם נמוך מהנתון היומי הממוצע שנרשם ביוני השנה, שעמד על 47.8 מיליון שקל. בענף הפנאי והבידור נרשם שיפור קל של כ-8% בהיקף ההוצאות לעומת חודש יוני, אולם ההוצאה היומית הממוצעת ביולי הייתה נמוכה בכ-20% מההוצאה ביולי אשתקד.
יציבות בענפי המזון ובתי המרקחת
ענף אחר שבלט בירידות היה התחבורה, בדגש על הציבורית. ההוצאות על התחבורה הציבורית, מוניות וכבישי אגרה ירדו בכמעט 50% ביולי לעומת יולי אשתקד (5.8 מיליון שקלים בממוצע ליום השנה לעומת 10.8 מיליון ב-2019). גם השימוש ברכב הפרטי ירד אם כי בהיקף מצומצם יותר: ההוצאות על דלק ירדו בכ-20% בהשוואה בין יולי השנה ליולי 2019, אם כי יש להביא בחשבון שגם מחיר הבנזין היה נמוך יותר משמעותית.
לעומת הירידות בהוצאות בענפי התיירות, המלונאות הפנאי בולטים לטובה ענפי המזון ובתי המרקחת, שאינם מושפעים במידה רבה ההוצאה היומית הממוצעת ברשתות המזון (קופות ואונליין) ביולי הייתה גבוהה בכ-17% מהנתון המקביל ביולי 2019. בולט אף יותר ענף המכולות והפיצוציות - שם ההוצאה היומית בחודש יולי הייתה גבוהה ב-58% יותר מההוצאה היומית ביולי 2019.
בתחומי ההלבשה וההנעלה ומוצרי חשמל וכלי בית היו ההוצאות בכרטיסי אשראי בחודש יולי גבוהות יותר מאלה שנרשמו ביולי 2019, בשיעורים של 13% ו-6.5% (בהתאמה), אך עדיין נמוכות מאלה שנרשמו ביוני השנה. הסבר אפשרי לכך הוא שהזינוק בהוצאות ביוני היה ביטוי לביקושים כבושים למוצרים אלה, כשישראלים רבים דחו את הקניות שתיכננו באפריל ובמאי, עד לפתיחתם מחדש של החנויות בענפים אלה.