גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא לבזבז משבר טוב: זו ההזדמנות להחזיר את שכר הספורטאים הבכירים לשפיות

היעדרות הקהל מהיציעים פוגעת אנושות בהכנסות הליגות והקבוצות ברחבי העולם, וכמובן שגם בישראל ● בשנים האחרונות צמח שכר השחקנים בעשרות אחוזים על חשבון השקעות בנוער ובמתקנים, והמשבר הוא הזדמנות להחזיר את הגלגל לאחור

ליגת האלופות השבוע. ההפסדים בינתיים לא מגולגלים לכוכבים / צילום: David Ramos, Associated Press
ליגת האלופות השבוע. ההפסדים בינתיים לא מגולגלים לכוכבים / צילום: David Ramos, Associated Press

1. כדי להבין כמה שנים לאחור חזר עולם הספורט בעקבות הקורונה אפשר להסתכל על מה שמתרחש בימים אלו בליגת הבייסבול האמריקאית (MLB). השכר הממוצע של השחקנים שיפתחו את עונת 2020 יעמוד על 1.29 מיליון דולר. זה נשמע אולי לא רע, אבל הפעם האחרונה ששילמו שכר כזה בליגה הייתה בשנת 1996.

בעלי הקבוצות ב-MLB, כמו בהרבה ליגות אחרות בעולם, יודעים ש"עונת הקורונה" תעלה להם ביוקר. ההערכות של הבעלים בליגת הבייסבול דיברו על הפסדים של 4 מיליארד דולר אם העונה תצא לדרך. במילים אחרות, הפסד ממוצע של כ-130 מיליון דולר לכל קבוצה.

הסיבה העיקרית היא כמובן שכר השחקנים - מרגע שהעונה יוצאת לדרך צריך לשלם שכר. מצד שני, איפה ההכנסות של הבעלים שישלמו את השכר הזה? מה יצא להם מזה שהליגה עובדת? כרטיסים ומנויים לא נמכרים, תאי הצפייה היוקרתיים ריקים, אי אפשר למכור בירה ונקניקיות באצטדיון. כך נוצר מצב מוזר שהבעלים מדברים בקול רם שהאופציה האופטימלית מבחינתם היא לסגור הכול עד יעבור זעם ויימצא חיסון.

כך החל מאבק שנראה כמו זירת מסחר בשוק בין ארגון השחקנים לבין הבעלים. השחקנים רצו לשחק כמה שיותר משחקים, מאחר שכל משחק שווה להם את חלקו מתוך עוגת השכר השנתית. הזמן עבר, נזרקו הצעות לשולחן, ובסופו של דבר הוסכם על עונה של 60 משחקים, במקום 162 משחקים בעונה רגילה. המשמעות: השחקנים איבדו 63% מהשכר השנתי, ובסך הכול הם יזכו ל-1.5 מיליארד דולר במקום 4 מיליארד דולר שאמורים היו לקבל העונה.

הקהל לא הזיל דמעה על השחקנים ותמך דווקא בבעלי ההון. אפשר להבין את זה - בליגות המקצועניות בארה"ב יש כיום 39 שחקנים שמרוויחים שכר שנתי ממוצע של 30 מיליון דולר, כולל חוזים כמו של קווין מהומס שחתם לאחרונה בקבוצת הפוטבול קנזס סיטי צ'יפס על חוזה של 503 מיליון דולר ל-12 שנים.

קורט בדנהאוזן כתב ב"פורבס" ש"שחקנים בליגת הבייסבול, שנהנים משכר שנתי ממוצע של 4 מיליון דולר לא צריכים סימפטיה, בזמן שיש 40 מיליון אמריקאים שנמצאים מחוץ לשוק העבודה בגלל מגפה העולמית".

אבל בכל זאת היה מעניין לראות את המספרים וכמה שווה עונה מקוצרת לשחקנים הגדולים. למשל, חמשת השחקנים שמרוויחים את השכר הגבוה ביותר בליגת הבייסבול יפסידו בעונה הזאת 108 מיליון דולר בתשלומי שכר בלבד. במקום שכר שנתי של 35-36 מיליון דולר הם יצנחו לאזור 12-13 מיליון דולר. רחמנות.

בכל אופן, זו הדרך של הבעלים להקטין את ההפסדים שלהם: לכווץ את הליגה כמה שניתן על מנת לא לשלם שכר לשחקנים.

2. אופ"א מזהירה בכל שנה מחדש ששכר השחקנים הפך לגורם המרכזי המסכן את קיומן של קבוצות הכדורגל באירופה. לפני קצת פחות מעשור עמד סעיף השכר בכדורגל האירופי על שיעור מסוכן של כ-65% מההכנסות, הרבה מעל המודל "המומלץ" של סביבות ה-50%. אחרי שהוכנע מעט בזכות רגולציית הפייננשל פייר-פליי של אופ"א הוא שוב במגמת עלייה ומאיים לפרוץ את רף ה-65%.

בתקופת הקורונה עסקו בקבוצות האירופיות בהתקוטטות מול השחקנים על קיצוץ בשכר. בקבוצה הזאת קיצצו יותר, בשנייה פחות. ההתקוטטויות האלו בעיקר המחישו מדוע מודל השכר האמריקאי הוא טוב יותר - הוא מעוגן בהסכמים קיבוציים והשינוי בשכר צמוד להכנסות של הקבוצות. כלומר, בתקופות כמו הקורונה המנגנון פועל באופן כמעט אוטומטי ומקטין את שכר השחקנים במקביל לירידה בהכנסות של הבעלים.

טורקיה וישראל בראש

בשגרה המודל האמריקאי מייצר פלטפורמה כלכלית שכולם נהנים ממנה: שכר השחקנים בכל הליגות האמריקאיות הגדולות מזנק לשמים (כאמור, חוזים של חצי מיליארד דולר לשחקן נחתמים), ובמקביל גם הבעלים נהנים מההחזקה בקבוצה - בעונת 2019 מתוך 123 הקבוצות בארבעה הליגות המקצועניות הגדולות NBA , NHL , NFL , MLB ) 114 את העונה ברווח תפעולי. הרווחים השנתיים הקבועים הללו מקפיצים את שווי הקבוצות, ואם מישהו מהבעלים בארה"ב בוחר באקזיט זה נראה למשל כמו העסקה למכירת יוסטון רוקטס מה- NBA - קבוצה שנרכשה בשנת 1993 ב-85 מיליון דולר ונמכרה בשנת 2017 עבור 2.2 מיליארד דולר.

בכדורגל האירופי מדברים כבר שנים על כך שהיו רוצים להפעיל מנגנונים של הגבלות שכר, אבל חוקי חופש העיסוק של האיחוד האירופי מונעים מהלך כזה. וכך במהלך הקורונה כל קבוצה צריכה לעשות את מלחמת השכר לעצמה. השבוע אפשר היה לראות את העיוותים שנוצרים - ארסנל האנגלית, שהודיעה כי נפגעה מהקורונה באופן חמור במיוחד, דיווחה על כך שהיא מתכוונת לפטר 55 עובדים מהמועדון, זאת בזמן שבאותם ימים ממש דווח כי המועדון מנהל מו"מ להעלאת שכרו של הכוכב פייר אובמיאנג לסביבות 250 אלף ליש"ט לשבוע כדי למנוע ממנו לעזוב.

3. גם בישראל סעיף השכר בכדורגל הוא בעייתי. דוח הבנצ'מרקינג של אופ"א לשנת 2020, חושף כי 78% מההכנסות של קבוצות הכדורגל מופנים לשכר השחקנים. טורקיה היא היחידה שמקדימה את ישראל ברשימה, והכדורגל שלה נמצא בקריסה בדיוק בגלל זה.

בישראל נראה שהקורונה באה בדיוק בזמן כדי להחזיר את העסק לפרופורציות. כדי לקבל את רשת הביטחון מהאוצר בסך 75 מיליון שקל לעונה הבאה נדרשו הקבוצות להציג הסכמים חדשים שמראים קיצוץ של 30% בשכר השחקנים. חלק מהן ניצלו את הסיטואציה המשברית עד הסוף והנהיגו קיצוצים של 50% לקראת העונה הקרובה. אם כבר, אז כבר. 

החדשות בקצרה

1. קבוצת הבייסבול שעקפה את טראמפ

דונלד טראמפ חתם בשבוע שעבר על צו נשיאותי שאוסר תוך 45 ימים על חברות בארה"ב לחתום עסקאות עם החברה הסינית המפעילה את אפליקציית טיקטוק. ומה עושה בתגובה קבוצת הבייסבול ניו יורק יאנקיז - אחד ממותגי הספורט הכי אמריקאים - ממהרת לחתום על עסקת חסות בסך 10 מיליון דולר עם טיקטוק.

בתקשורת האמריקאית מדווחים כי המו"מ בין הצדדים מתנהל כבר כחצי שנה, אבל היאנקיז היו נחושים להשלים אותו למרות הצעדים האחרונים של טראמפ בשל הרצון לקרוץ לקהל הצעיר. ההערכה היא כי היאנקיז מיהרו לחתום על ההסכם לפני שהצו הנשיאותי ייכנס לתוקף.

הבייסבול האמריקאי סובל אולי יותר מכל ענף אחד מבריחה של קהלים צעירים. הגיל הממוצע שצופה בליגת הבייסבול האמריקאית, לפי מחקרים שנעשו שנים האחרונות, עומד על 57 - הענף "הזקן" ביותר מכל ליגה אחרת בארה"ב.

היאנקיז נחשבים לקבוצות הספורט בעלת השווי השני הכי גבוה בעולם הספורט - מוערכת ב-5 מיליארד דולר לפי "פורבס", והכניסה ב-2019 סך של 683 מיליון דולר.

2. נותני החסויות כבר לא שומרים אמונים

אם בעבר הנטישה של מכבי ת"א בכדורסל את עלית אחרי 39 שנים נראתה כמו רעידת אדמה, המעבר השבוע של המועדון לחסות ראשית עם פלייטיקה אחרי חמש שנים עם פוקס נראית כמו עוד אירוע שגרתי בחייו של מועדון ספורט. ממש כמו שנדיר למצוא כדורגלנים או כדורסלנים שנתקעים קריירה שלמה בקבוצה אחת, גם קבוצות ספורט לא רואות שום יתרון בנאמנות לנותן חסות ספציפי.

בשני העשורים האחרונים הולכים ומתקצרים משך ההסכמים שנחתמים בין חברות מסחריות לקבוצות ספורט, ועל פי הערכות נגיף הקורונה יאיץ תחלופה וחתימת הסכמים חדשים. למשל, בקרב מגזרים עם נוכחות חזקה בשוק הספורט כמו חברות תיירות ותעופה, שספגו מכה אנושה ולא יוכלו להמשיך ולשלם מיליוני דולרים בשנה בתמורה לנוכחות על חזית חולצת המשחק.

המועדון היחיד כמעט בעולם הספורט המקצועני ששומר על אמונים ברמה היסטורית עם שני נונתי החסות הגדולים שלו הוא באיירן מינכן - ההסכם עם חברת ההלבשה אדידס שהחל ב-1973 הוארך עד שנת 2030, וההסכם עם נותנת החסות הראשית דויטשה טלקום שהחל ב-2002 ירוץ לפחות עד שנת 2023. במקרה של אדידס מדובר ביותר מחסות - הקבוצה גם מחזיקה ב-8.3% ממניות באיירן מינכן. 

עוד כתבות

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים