גרמנים בעיר בון, מאי. 782 אלף איש הגישו עד כה בקשה להשתתף במחקר / צילום: Martin Meissner, Associated Press
בגרמניה יצא לדרך בימים האחרונים ניסוי כלכלי, שמבקש לבדוק לעומק את סוגיית "ההכנסה הבסיסית האוניברסלית", ומה קורה לחייהם של מי שיקבלו כ־1,200 אירו בחודש למשך שלוש שנים, ללא תנאים. בעוד ניסויים קודמים בפינלנד התמקדו ב"הכנסה בסיסית" כסוג של דמי אבטלה משודרגים, ובספרד משתמשים במונח כדי לחלק למעשה "השלמת הכנסה" לשכבות העניות ביותר, זו הפעם הראשונה שבה הקונספט הטהור שמקדמים רבים מחלוצי הטכנולוגיה בעולם, ביניהם אלון מאסק ומארק צוקרברג, יעמוד למבחן.
גם המימון לפרויקט הושג באופן יוצא דופן, על ידי קמפיין גיוס המונים באינטרנט שקרא לגרמנים להירתם למחקר הכלכלי־מדעי ולתרום כסף לטובת הניסוי, על מנת לפתח שיטה כלכלית חדשה. מאחורי הקמפיין עומד ארגון בשם "Mein Grundeinkommen" (ההכנסה הבסיסית שלי), שסבור כי מדובר בעתיד של מדינת הרווחה האירופית, ושבעצם מדובר בהרחבת ה"חלוקה־מחדש של העושר" המתבצעת כבר כיום במדינות סקנדינביה, למשל, לכיוון קיצוני יותר, אך כזה שמתאים לעתיד. "בעיקרון מדובר ברפורמת מס", הסביר הארגון.
כ־140 אלף תורמים התגייסו לפרויקט, שאותו מלווים המכון הגרמני למחקר כלכלי (DIW) בברלין ואחד מסניפי מכון המחקר מקס פלאנק. הפרויקט כולו נעשה בקנה מידה יוצא־דופן, והחוקרים, שהשיקו את המחקר במסיבת עיתונאים משותפת ביום רביעי האחרון, מעוניינים לגייס בקשות השתתפות בו מצד מיליון בני אדם בגרמניה.
הפונים אמורים לייצג את כל שכבות האוכלוסייה: שכירים, מובטלים, עצמאים, פנסיונרים, צעירים, מבוגרים ועוד. ברגע שיצטברו מיליון פניות, יבחרו החוקרים מדגם מייצג גרמני של כ־1,500 בני אדם. מתוכם, 120 נבחרים יקבלו כ־1,200 אירו מדי חודש למשך שלוש שנים, ו־1,380 בני אדם שישמשו כקבוצת ביקורת. החוקרים בחרו בסכום של כ־1,200 אירו משום שהוא נמצא מעט מעל "קו העוני" הרשמי בגרמניה, כך שיוכל באופן תיאורטי להחליף עבודה קיימת.
התנאים היחידים להשתתפות בפרויקט: להיות תושב גרמניה מעל גיל 18. כמובן שמי שיקבלו את המענק, לא יצטרכו לשנות את חייהם או להפסיק לעבוד, ויקבלו את הכסף ללא כל תנאי, מלבד נכונות להשתתף במחקר.
מטרת החוקרים היא לבדוק באופן מדויק עד כמה שניתן כיצד תוספת כספית כזו משפיעה על חייו של האדם הממוצע בגרמניה. החוקרים מתכננים לבצע ראיונות באופן קבוע, לשלוח סקרים וגם לקחת דגימות פיזיות כמו שיער, למשל, על מנת לנסות ולהעריך את רמת הלחץ הנפשי של המשתתפים במחקר, וכיצד היא מושפעת מההכנסה הבסיסית שיקבלו.
קרקע פוריה לדיון בנושא
גרמניה היא קרקע פורה לדיון הער שמתקיים בעולם כיום על הכנסה בסיסית. יותר ממחצית מהגרמנים הצהירו כי הם בעד סוג מסוים של הכנסה בסיסית, לפי סקר מקדים של מכון DIW. בעולם, התמיכה בתפיסה זו היא בעיקר מהצד השמאלי של המפה הכלכלית (למרות כמה קולות מהימין שאומרים כי הדבר יפטור את המדינה מאחריות על אבטלה ותעסוקה), וגם מעמק הסיליקון. היזם האמריקאי אלון מאסק דיבר בשבחי רעיון ההכנסה הבסיסית האוניברסלית ומייסד פייסבוק מארק צוקרברג הביע את דעתו כי הכנסה בסיסית אוניברסלית היא מודל שצריך לשקול בחיוב בעתיד שבו הטכנולוגיה תחליף חלק גדול מהעבודות. גם האפיפיור הנוכחי פרנציסקוס דיבר בשבחיה.
התקשורת בגרמניה מתייחסת בעניין לפרויקט החדש. "כיצד 1,200 אירו לחודש ישנו אתכם?", תהה דיווח בתוכנית החדשות המרכזית של הערוץ הממלכתי, "האם זה העתיד של מדינות הרווחה או שמדובר בחלום יקר, שהתוצאה שלו היא שאף אחד לא יעבוד?"
בפינלנד הניסוי הופסק באמצע
בפינלנד הסתיים לפני כשנתיים מוקדם מהצפוי ניסוי שבדק מתן הכנסה בסיסית למובטלים בלבד. במקום דמי אבטלה התלויים בהתייצבות בלשכה, בקיום הכשרות מקצועיות או במחויבות לקבל עבודות מסוימות, קיבלו מובטלים פיניים הכנסה בסיסית של כ־560 אירו, ללא כל תנאים. יש לציין כי כמו בגרמניה, הדיור של מובטלים ממומן על ידי המדינה, כך שהסכום משמש לצרכי החיים האחרים.
המחקר הסתיים מוקדם מהצפוי מכיוון שלא מצא הבדל משמעותי בין סיכויי התעסוקה של שתי הקבוצות. עם זאת, הוא מצא כי אלו שקיבלו הכנסה בסיסית דיווחו על פחות לחץ ועל הרגשה כוללת (Wellbeing) טובה יותר. באיטליה חילקה הממשלה כבר לפני שנתיים "הכנסה בסיסית", שהיא למעשה השלמת הכנסה לעניים, ביותר במדינה, וגם בספרד מתכננת הממשלה להוציא יותר מחמישה מיליארדי אירו על "הכנסה בסיסית" לכמיליון משקי בית מהשכבות העניות ביותר, כסוג של השלמת או הבטחת הכנסה.
החוקר הראשי מטעם ה־DIW, יירגן שופ, אמר לתקשורת הגרמנית כי בעוד שנעשו מחקרים בנושא, רובם אינם רלוונטיים. "רוב המחקרים הם או מיושנים, או שאינם בעלי השלכות אוניברסליות, או שהם בדקו את ההכנסה הבסיסית רק בעבור מובטלים. אנחנו למעשה 'מגלים אדמה חדשה' בגרמניה בעזרת המחקר הזה", ציין.
בין מבקרי הגישה נמצאים כלכלנים הסבורים כי הוא אינו בר־קיימא מבחינה פיננסית, שהוא יגרום להאטה בצמיחה, למוטיבציה שלילית לעבודה, וגם יהיה לא הוגן כלפי השכבות העשירות באוכלוסייה, שיצטרכו לממן את ההכנסה הבסיסית לתושבים כתוצאה ממיסוי מוגבר.
מיכאל בוהיימר, העומד בראש המיזם "Mein Grundinkommen", הסביר כי המטרה היא לבדוק לא רק את התנהגות מקבלי ההכנסה הבסיסית בשוק העבודה, אלא גם את מצב מערכות היחסים של הנבדקים, את בריאותם ואת הקשרים החברתיים שלהם. "אנחנו רוצים לדעת אם הכנסה בסיסית יכולה לסייע להתמודד עם האתגרים הנוכחיים בחיים", אמר.
כיצד יתנהל הניסוי
● 1 מיליון גרמנים יפנו להשתתף בפרויקט
● 1,500 איש מתוכם ייבחרו כמדגם מייצג
● 120 מתוך אלה יקבלו 1,200 אירו בחודש למשך 3 שנים
● 1,380 הנותרים ישמשו קבוצת ביקורת
● המחקר ילווה בראיונות, סקרים, בדיקות רפואיות ועוד
● 140 אלף גרמנים התגייסו עד כה לממן את הפרויקט