במסגרת הוועידה הכלכלית אודות הסכם הנרמול עם איחוד האמירויות, התייחס ד"ר סאמי מיעארי, יו"ר הפורום הכלכלי הערבי להסכם כ"שדרוג שגרוג יחסים" והוסיף כי "אין ספק שמדובר בהסכם שדרוג יחסים עם המון אתגרים, אבל יש גם הרבה הזדמנויות שיכולות להועיל לשני הצדדים, בתחומים שונים. אחד התחומים הוא תחום הנפט; ישראל מייבאת נפט מהאיזור הכורדי בעיראק, דרך טורקיה. המרחק הזה גורם לעלייה במחיר הנפט בישראל, והיום אנחנו יודעים שהוא אחד המרכיבים ליוקר הייצור בישראל. עם הסכם שדרוג היחסים, יש כאן הזדמנות להוזיל את עלויות הייצור בישראל.
גם הצד השני ירוויח מזה שישראל תייבא את הנפט. הוא ייפתח לשוק חדש, שיש לו צריכת נפט גדולה בתחומים שונים. 30% מכלכלת האמירויות מבוססת על נפט וגז, ופתיחת שוק נוסף, יעלה את האחוז הזה. זה משהו שמאוד חשוב להם להגדיל, ודאי כשעוד מדינות מגלות נפט וגז בשטחן, מה שיכול להפחית את הייצוא מאיחוד האמירויות".
"אחד הדברים שיש בהם הזדמנות ישראלית כלכלית מאוד טובה, זה התחרות הפנימית באיחוד. באבו דאבי יש משאבים טבעיים, נפט וגז, והיא נחשבת ל-6% מהנפט העולמי. אבו דאבי רוצה לסגור פערים עם דובאי; מה שאפיין את דובאי - היא נחשבת לאחד המוקדים החשובים ביותר שהצליחה לרתום את המשקיעים הטובים יותר בתחום הפיננסי והטכנולוגי. אבו דאבי רוצה להתקדם בתחום הפיתוח הטכנולוגי. אני חושב שמוחמד בן זייד ינסה לשכנע את הישראלים להשקיע בזה יותר, ולגייס את המשקיעים להשקיע באבו דאבי על פני דובאי, כדי לסגור את הפער העצום. המשקיע הישראלי יכול לנצל את הנקודה הזו".
"הציפייה שלי, היא שרוב ההשקעה בעתיד הקרוב בין ישראל לבין האיחוד אמנם תהיה בתחום הטכנולוגיה וסחר הנפט, אבל תהיה דרך קרנות ממשלתיות ולא של פרטים. לאבו דאבי יש את הקרנות הגדולות ביותר, ממשלתיות. היא כן מבקשת להשקיע בתחום היזמות, הטכנולוגיה וההייטק. השר אקוניס דיבר על זה שהאיחוד ישקיע 500 מיליון דולר בישראל, וזה נכון. יותר בתחום ההייטק והטכנולוגיה, ובמקומות שיש בהם יותר דוברי שפה ערבית. הנושא של השקעות בקרנות פרטיות הוא מאוד מוגבל. קרנות וחברות פרטיות באבו דאבי ובדובאי, לא יהיו שונים מלפני ההסכם. זה יהיה כמו הסכם השלום עם מצרים וירדן; דיפלומטי, אך לא עסקי. הסיבה לכך נובעת מכך שאנשים ששולטים בחברות הפרטיות הן לרוב אנשים שלא רוצים התנגדות של הציבור הרחב באיחוד או של מדינות ערביות אחרות. אלו אנשי עסקים שמוצאם פלסטיני, ירדני, סורי, וגם 300 אלף אנשי עסקים איראנים שנמצאים באיחוד. העסקים יהיו יותר עם הקהילה העסקית הממשלתית, ולא על ידי קרנות פרטיות
סביר שהכסף מהאמירויות יושקע במיזמים של החברה הערבית בישראל
מיעארי דיבר על הממשקים המימוניים של כלכלת האיחוד ואמר כי "עיקר הקשר עם איחוד האמירויות יהיה דרך הקרנות הממשלתיות והקהילה העסקית ולא הפרטיות. זה יהיה דומה לקשר עם מצריים וירדן. מדוע? אנשי העסקים באיחוד יעדיפו שלא יהיה להם קשר ישיר עם ישראלים בגלל קשריהם עם העולם הערבי. רבים ממנהלי הקרונות ואנשי העסקים באיחוד הם פלסטינים במקור או סורים, יש גם 300 אלף איראנים הגרים באיחוד ועושים משם עסקים, משמע אלה לא יתלהבו מעסקים עם ישראלים.
אבל הקרנות הממשלתיות ישקיעו והרבה, ויש פוטנציאל להשקעה במתחמי הייטק בצפון עם החברה הערבית, השפה המשותפת תהווה גשר לכך".
תוך מיפוי ענקי המשק הישראלי ד"ר סמי מיעארי מעריך כי הפוטציאל לספוג השקעה במשק הישראלי יהיה בתיירות: "קודם כל תיירות, השילוב של אוכל חלאל (בשר המותר לאכילה על פי ה אסלאם. ד"ז) והמקומות הקדושים לאיסלם, מסגדי אל-אקצא ועומר, צפויים להביא לכאן הרבה תיירים משם.
בחקלאות, הרבה פוטנציאל, הם רוכשים קרקעות במדינות כמו סדאן וטורקיה, ושם מגדלים מוצרי חקלאות. אין לי ספק שישראל יכולה להיכנס לתחום הזה בגדול".
עוד ציין כי מיעארי כי סקטור הבריאות הפרטית בישראל יוכל להנות מההסכם. בנוסף, תחומי הבנקאות, הפינטק והנדל"ן הישראלי יוכלו גם הן להנות גם הם מהסכם הנרמול.
"שכר חודשי של מנהל פרוייקטים בהייטק יכול להגיע ל-25 אלף דולר"
מיעארי גם לא פוסל את האפשרות שהמתכנת הממוצע בישראל יוכל גם להנות מההסכם עם איחוד האמירויות: "תעסוקה האיחוד סובל ממחסור חמור בתחומים מקצועיים ובעיקר בטכנולוגיה הגבוהה. שכרו של מנהל פרוייקטים בטכנולוגיה גבוהה שם יכול להגיע ל-25 אלף דולר. ויוקר המחיה שם נמוך ביחס לישראל. שכר ממוצע שם בתחום הזה הוא 10-15 אלף דולר.
החברות הישראליות יתקלו שם בתחרות עזה מול חברות אמריקאיות גדולות שמקבלות שם עדיפות גדולה. ולסיום - מבלי איזשהי התקדמות בנושא הפלסטיני והתחייבות ישראלית למתווה שתי המדינות, וזניחת נושא הסיפוח, כל ההזדמנויות הכלכליות הללו, יהיו מוגבלות מאוד".
***גילוי מלא: הכנס נערך בשיתוף בנק הפועלים ואיגוד הדירקטורים