סטנלי פישר / צילום: רויטרס
הטענות של דוד אבנר לא הועלו בזמן אמת והוא פעל באופן מניפולטיבי. כך אומר יו"ר הוועדה לבחירת דירקטורים בתאגידים בנקאיים שללא גרעין שליטה, השופט בדימוס משה גל, בתגובה לטענותיו של דוד אבנר, דירקטור חיצוני בבנק הפועלים ומי שהיה חבר בוועדה שפועלת תחת בנק ישראל, עד שהתפטר לאחרונה בשל עימות חריף עם חברי הוועדה הקבועים.
אבנר, מסר ל"גלובס" בתגובה לטענות גל כי "היו הרבה החלטות שלא אהבתי ולא טענתי דבר כנגד, למשל לגבי ההחלטה הלא נכונה לדעתי להדרת דליה לב מהאסיפה, כל עוד שהדברים נעשו על פי הנהלים, ועד שהשיטה שונתה בדיעבד ודברים יצאו החוצה". עוד הוסיף אבנר כי "הטענות נאמרו על ידי במועדן ובזמן אמת, ואף הסברתי שאיני מערער על היכולות המיוחדות של פישר ככלכלן מאקרו אך מבחינת התאמה לצורכי הדירקטוריון יש מועמדת אחרת שנתמכה בציונים גבוהים על ידי כל חברי הוועדה, וזכתה לציון הכולל הגבוה ביותר ומתאימה לעין ערוך יותר מאשר פישר. צריך לזכור, כדורסלן ענק לא בהכרח יתרום במשחק כדורגל". עוד אמר אבנר ל"גלובס" כי "איני אינטרסנט - אני דח"צ ואין שום אפשרות שאבחר כיו"ר, על פי חוק, ולכן אין לי שום אינטרס אישי למנוע ממישהו ששואף להיות יו"ר, אלא רק אינטרס חזק מאוד לטובת הבנק".
בכך גוברת הסערה האדירה שמאיימת להסית את בנק הפועלים לעוד תקופה של מאבקים פנימיים בצמרת, חודשים ספורים לאחר שהבנק סיים, בהצלחה, מאבק ייצרי ורווי מתחים למינוי מנכ"ל חדש. סערה זו פרצה ביום רביעי בשעות אחר הצהריים, כשלאתר בנק ישראל הועלתה הודעה לקונית למדי, שפורסמה לראשונה באתר "גלובס", ושבה צוינו שמות המועמדים החדשים שבעלי המניות בבנק הפועלים יבחרו מהם את הדירקטורים שיצטרפו לדירקטוריון הבנק. בין השמות היה הנגיד לשעבר פרופ' סטנלי פישר, כשנפקד מהם שמה של דירקטורית מכהנת מרכזית בבנק, דליה לב, וכשבנוסף התברר שלראשונה נבחרו מועמדים לדירקטורים בבנק שאין בו גרעין שליטה שלא על דעת נציגי הבנק בוועדה.
"מבחינת החוק, וחשוב להבין זאת, הוועדה פועלת תחת לוחות זמנים שהם לחוצים וקשיחים - הבנק חייב לקיים אסיפה כללית בתקופה מסוימת ועל הוועדה לעשות את הפעולות הנדרשות ממנה לפי לוח מועדים קבוע. אם הוועדה הייתה משהה את עבודתה עד מציאת מחליף לראובן קרופיק (שעזב את הוועדה לאחר שמונה ליו"ר הבנק ומשום כך לא יכול לקחת חלק בדיוניה, ר"ש) הדבר היה משבש את התהליך וגם אין צורך מבחינת החוק, כי בחוק יש הבנה שניתן לפעול בהרכב חסר. שום טענה בנושא לא הועלתה בזמן אמת", אמר גל ל"גלובס".
הטענות אליהן הוא מתייחס הושמעו על ידי אבנר, שלא רצה בבחירתו של הנגיד לשעבר פרופ' סטנלי פישר (שהיה בעבר גם סגן יו"ר הפדרל ריזרב בארה"ב וסגן יו"ר סיטיגרופ בימי השיא שלה) כמועמד לתפקיד דירקטור רגיל בבנק הפועלים. ואולם, שלושת חברי הוועדה הקבועים, השופט גל, פרופ' מומי דהן ועו"ד אורית קורן, בחרו להסתמך על חוות דעת של עו"ד מייק בלס ולהתעלם מעמדתו של אבנר ולהמליץ לאסיפה הכללית על המועמדות של פישר.
הוועדה נקטה במהלך שהוא חסר תקדים ומהווה שבירה של הכללים לפיהם היא פועלת כבר שנים, בהתאם ל"חוק מראני" שבנה את התשתית לבנקים ללא גרעיני שליטה בישראל. זאת כשפעלה על פניו הפעם ללא קווארום מלא - כששני נציגי בנק הפועלים לא לוקחים חלק בהחלטה - אבנר שהתפטר וקרופיק שלא מונה לו מחליף בוועדה לאחר שהוזז מתפקידו בשל מינויו ליו"ר הבנק במקומו של עודד ערן שנפטר מוקדם יותר השנה.
בתחילה הוועדה גילתה ביום רביעי בקצרה כי אבנר, חבר הוועדה ואחד משני נציגי בנק הפועלים, התפטר מהוועדה "בשל טענות שהעלה", תוך שהודיעה בלקוניות כי הנציג השני של הבנק בוועדה, קרופיק, עזב אותה עוד קודם. רק לאחר שעות פירטה הוועדה קצת יותר לגבי נסיבות עזיבתו של אבנר, תוך שבמרומז האשימה אותו בהחלטה בעייתית כשפעל נגד מינויו של פישר ומצאה כי "אין זה נכון שהוועדה לא תציע מועמד שרוב חברי הוועדה מוצאים אותו כמתאים ביותר עקב ניקוד יחידני חריג".
מנגד, אבנר הבהיר בעצמו ביום חמישי, כדעת יחיד ולא מטעם בנק הפועלים, כי עזב את הוועדה בטריקת דלת בשל מה שהוא מזהה כ"פגמים חמורים בהתנהלות הוועדה לבחירת מועמדים לדירקטוריון בנק הפועלים". לדברי אבנר, "בתום תהליך בחירה של המועמד האחרון, לאחר שהתוצאה לא התאימה לנציגים החיצוניים (שאינם דירקטורים בבנק ואין להם אחריות על תפקוד הדירקטוריון שלו), יו"ר הוועדה, בגיבוי שני נציגים חיצוניים, שינו את כללי ההצבעה בדיעבד, כדי להתאימם למועמד המועדף עליהם, תוך ביטול למעשה של דעתו של נציג הבנק היחיד שהיה חבר ועדה, הכל תוך הפרת כללי הגינות ושוויון אלמנטריים ובהסתמך על חשאיות עבודת הוועדה וחוסר השקיפות של פעילותה".
עוד נטען בשם אבנר, כי "כדי להגיע לתוצאה הזו תיאמו הנציגים החיצוניים מחוץ לכתלי הוועדה את הצבעתם מאחורי גבו של דוד אבנר ובלא שניתנה לו הזדמנות להביע דעתו או להתכונן כראוי למהלך שביצעו. בכך הפכו את הדיון בוועדה לחותמת גומי של רצונם", כשהוא טען כי "באותו דיון, בו שונו כללי המשחק בדיעבד".
הערכה: אבנר הוריד את הציון לפישר לאחר הראיון
כאמור, דעתו של גל שונה מהותית, והיא מצביעה על ביקורת חריפה שיש לו וליתר חברי הוועדה הקבועים כנגד התנהלותו של אבנר. לגבי הטענות של דוד אבנר ופרישתו מהוועדה לאחר שנתן ציון נמוך לסטנלי פישר - ככל הידוע ציון 2 שחריג ללמטה, ושהוא ציון שהיה פוסל אותו מלהיות מועמד לדירקטור בפועלים - אומר יו"ר הוועדה גל כי מדובר ב"הצבעה יחידנית חריגה". כלומר, ניתן לראות באמירה ככזו שמצביעה על כך שזו הצבעה חריגה ואף מניפולטיבית לתפיסת חברי הוועדה הקבועים.
אגב זאת, הצבעות טקטיות הן משהו שלא נעשה בו שימוש לראשונה עתה, ככל שמדובר בהצבעה טקטית, לדברי גורמים שמעורים בעבודת הוועדה האמורה לאורך שנותיה. אך לא רק זאת, גורם בשוק העריך כי אבנר הוריד את הציון לפישר לאחר שנתן לו ציון גבוה על הרזומה, וזאת לא על סמך ניסיון חייו אלא על סמך הראיון שבוצע עם פישר. כלומר, הציון הנמוך שנתן לו אבנר ניתן לאחר הראיון ולא לפניו.
מנגד, לטענת השופט גל, פישר הוא מועמד ראוי שהצטרף לרשימה ונבחר בסבב שני שהחל לאחר פטירתו של יו"ר הבנק הקודם, עודד ערן. זאת כשחברי הוועדה "פעלו בהתאם לחוק ולחוות דעת משפטית, כשיש צורך ברוב של חברי הוועדה, שאינו נסמך על החברים שאינם נציגי ציבור".
עוד אמר השופט גל בשיחה עם "גלובס", כי "לבנק ישראל ולנגיד אין שום קשר למועמדים ומי יומלץ. ההחלטות הן של הוועדה בלבד והבנק לא מתייעץ בדבר פרט לבדיקה אם המועמד אינו פסול במונחי מהימנות. אנו בוועדה בלתי תלויה לחלוטין".
יחד עם זאת, ההתנהלות של השופט בדימוס גל ושל חבריו מדגימה גמישות רבה, כנראה מדי, באופן קבלת ההחלטות שאמור להיות במודל קשיח ומובנה יחסית. על פניו זה נראה כדוגמה נוספת ל"נאה דורש אך לא נאה מקיים" מצד גורמים שאמונים על ממשל תאגידי ורגולציה, שקובעים כללים קשיחים לאחרים אך לעתים משנים את הכללים בנימוק ש"מהות ההחלטה" נשמרת.
אגב, בשוק היו מי שראו במהלך כמסר גם מבנק ישראל והעומד בראשו הנגיד פרופ' אמיר ירון, שאולי ישמח לראות את פישר כיו"ר הבנק. ואולם, בבנק ישראל מכחישים קשר ומסרו ל"גלובס" כי "כמעט מיותר לציין, אבל כיוון שנדרשנו לסוגיה, זה המקום להבהיר באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי הוועדה לבחירת דירקטורים לבנקים ללא גרעין שליטה פועלת באופן עצמאי ובלתי תלוי לבנק ישראל, וכי נגיד בנק ישראל אינו מעורב, ולא היה מעורב, בכל דרך אפשרית, בהליך הבחירה או אי הבחירה של מועמד זה או אחר בוועדה. לגבי ההרכב החסר של הוועדה: מלכתחילה, מונו ה"ה ראובן קרופיק ודוד אבנר, המכהנים כדח"צים בבנק הפועלים, כחברי הוועדה".
עוד פירטו בבנק ישראל כי "הוועדה על הרכבה המלא החלה בפעילותה, ולאחר שלב המיון הראשוני וטרם החלה הוועדה בראיונות התפטר מר עודד ערן ז"ל, מכהונתו כיו"ר הדירקטוריון של הבנק, ומר קרופיק נבחר ליו"ר. הוועדה, לאחר התייעצות עם בנק ישראל בהיות הנגיד מי שממנה את חברי הוועדה, נוכח העובדה שהיא כבר הייתה בעיצומו של ההליך, החליטה להמשיך בהרכב חסר. נציין שהחוק מתייחס לאפשרות כזו וקובע כי סמכויות הוועדה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר".
עוד נציין כי בסבב הראשון לבחירת חמישה מועמדים לשלושה תפקידי דירקטור בפועלים היו ככל הידוע כ-115 מועמדים ואילו בסבב השני שיצא לדרך לאחר פטירתו של ערן היו עוד כ-70 מועמדים, בהם פישר.
פישר עשוי להתמודד על תפקיד יו"ר הבנק
כך או כך, מועמדותו של פישר לתפקיד דירקטור בבנק הפועלים נראית כעובדה מוגמרת כשבבנק ישראל מסמנים שהם סומכים ידם על החלטות הוועדה "הבלתי תלויה", שבראשות השופט גל. ככל שזה יקרה והמועמדות של פישר לא תושהה או תיבחן מחדש, הרי שבאוקטובר יועלו לאסיפה הכללית שישה מועמדים ומועמדות לשני תפקידי דח"צ ושני תפקידי דירקטור רגיל.
פישר הוא מועמד לתפקיד דירקטור רגיל, דבר שיוכל לאפשר לו להתמודד על תפקיד יו"ר הבנק מול היו"ר המכהן ראובן קרופיק, שזוכה להערכה ולאמון חברי דירקטוריון הבנק.
אגב, קרופיק נבחר רשמית לתפקיד היו"ר הקבוע בבנק בסוף יוני השנה וקיבל את האור הירוק והרשמי מבנק ישראל בסוף יולי האחרון. הוא החל לכהן כממלא מקום היו"ר ב-9 ביוני. למעשה, קרופיק ימשיך בכהונתו הנוכחית כדירקטור עד תחילת 2022, כך שלכאורה הוא יהיה היו"ר לפחות עד אז, כשבאותה תקופה נדע אם הוא ממשיך לכהונה שלישית בדירקטוריון הבנק. כמו כן, נדגיש, מינוי יו"ר לבנק אינו שאלה שמוכרעת על ידי ועדת מינוי הדירקטורים או אפילו על ידי האסיפה הכללית של בעלי המניות בבנק, אלא רק על ידי דירקטוריון הבנק (כשבנק ישראל יכול לפסול מינוי - הליך חריג מאוד).
כך, ייתכן שבעוד מספר חודשים יאבד דירקטוריון הבנק הגדול מהשקט שאפיין אותו בחודשים האחרונים, וייקלע לעימות בין היו"ר שנבחר לאחרונה על ידי חברי הדירקטוריון וזכה לאמונם כשהוא מביא עמו היכרות עמוקה עם הבנק, לבין פישר שהוא איש וכלכלן רב זכויות. אין הרבה כמוהו בישראל, ובכלל. גם בארה"ב, וגם אם הוא מעבר לשיאו הוא בא עם ניסיון אדיר, ככלכלן מאקרו מוביל ברמה עולמית.
הליך לא שגרתי מעוד כמה בחינות
בכל אופן, התרעומת האדירה סביב הליך בחירת המועמדים לתפקידי ארבעת הדירקטורים בבנק מסעיר את בנק הפועלים והוא רחוק מלהיות שגרתי מעוד כמה בחינות. למעשה, הבחירה בששת השמות נעשתה על ידי הוועדה בשני סבבים. הסבב הראשון כלל חמישה מועמדים לשלושה תפקידי דירקטור (שני דח"צים ודירקטור רגיל אחד). ואולם, למרבה הצער, היו"ר הקודם נפטר במפתיע ובחטף ממחלה קשה, כך שנוצר צורך בהוספת מועמד נוסף. בסבב השני שבו נבחר המועמד הנוסף נבחר פישר, שעל פי הערכות בשוק מכוון לתפקיד יו"ר הבנק.
הסבב הראשון שבו נבחרו עו"ד רונית אברמזון רוקח, אירה סובל ועיסאווי פריג', כמועמדים לשני תפקידי דח"צ בבנק כלל בחובו הפתעה אדירה נוספת, אפילו סנוקרת, לדירקטוריון הנוכחי של בנק הפועלים. מדובר באי העמדתה מחדש כמועמדת של הדח"צית המכהנת דליה לב.
אי הבחירה בלב כמוה כהדחתה מהדירקטוריון וזה קרה עוד בסבב הראשון של דיוני הוועדה, כשככל הידוע קרופיק ואבנר לקחו חלק בדיונים אלה כחברים מהמניין. בשוק הבנקאי יש הרואים באי העמדתה לבחירה של דח"צית פעילה ומוצלחת כהפתעה ומסר בעייתי לשוק. על כל פנים, לב היא דירקטורית המקורבת ליו"ר הבנק קרופיק ולמנכ"ל דב קוטלר, כשהיא לקחה חלק פעיל מכמה מהמהלכים החשובים שנעשו בבנק בשנים האחרונות.