תומכי QAnon בעצרת של טראמפ בווילקס בארה, פנסילבניה, 2018 / צילום: AP - Matt Rourke
הפריצה הגדולה של QAnon למיינסטרים התרחשה לפני שבועיים, כשנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נשאל מה דעתו על התנועה במסיבת עיתונאים. "אני לא יודע יותר מדי על התנועה הזאת חוץ מהעובדה שהם מאוד מחבבים אותי ואני מעריך את זה. שמעתי שהפופולריות שלה בעלייה. אלה אנשים שלא אוהבים את מה שקורה במקומות כמו שיקגו, פורטלנד, ניו יורק וערים ומדינות אחרות. שמעתי שהם אוהבים את המדינה שלנו". במילים אחרות: QAnon, תיאוריית קונספירציה, תנועה שהגדיר ה-FBI כאיום טרור מקומי - זוכה לשבחים מנשיא ארה"ב.
כדי להבין במה מדובר כדאי לחזור לתחילת דצמבר 2016, חודש אחרי ניצחונו של טראמפ בבחירות. אדגר וולש, תושב צפון קרוליינה שנהג כל הדרך מביתו עד לוושינגטון הבירה, נכנס לפיצרייה בשם קומט פינג פונג עם רובה בידיו וירה שלוש יריות באוויר. הוא הגיע לשם כדי "לחקור", לדבריו.
זו לא הייתה סתם מסעדה. הפיצרייה הזאת כיכבה בפיצה גייט, תיאוריית קונספירציה חסרת בסיס שקשרה בין הקמפיין של הילרי קלינטון, המועמדת הדמוקרטית לנשיאות, לבין רשת פדופיליה בדיונית שהתנהלה לכאורה במרתפים שמתחת למסעדה. התיאוריה פרחה באתרי חדשות מזויפים, והמסע של וולש מצפון קרוליינה לוושינגטון היה עבור רבים תמרור אזהרה ליכולת של פייק ניוז לגלוש לעולם האמיתי וסימן שצריך לעשות משהו בנושא.
ב-QAnon, בכל מקרה, אפשר למצוא אלמנטים דומים, אבל על סטרואידים. בלב תיאוריית הקונספירציה, שיש בה אלמנטים המזכירים עלילות דם נושנות, עומדת טענה על קנוניה רבת־שנים של מעגל פדופילים רב־עוצמה המושך בחוטים מאחורי הקלעים, מעגל שאליו משתייכים חברי האליטה על מגוון פניה - ושעכשיו יש מי שיוצא נגדו. מאמיני התיאוריה קוראים להמונים לבוא בעקבותיהם ולגלות את האמת. "לכו בעקבות הארנב הלבן" היא אחת הסיסמאות שלהם, הלקוחה מתוך "עליסה בארץ המראות" - מרמזת שרב הנסתר במאורות התת־קרקעיות של האנושות על הגלוי. "זו תיאוריית קונספירציה שביסודה הנחות שלפיהן מעגלים סודיים של פדופילים וסוחרי אדם ופוליטיקאים ואנשי הון ואנשי תקשורת מעורבים יחד בקנוניה שתכליתה להדיח את הנשיא טראמפ", אומר בראיון לגלובס ד"ר אריאל קוך, חוקר תנועות קיצוניות ופוסט־דוקטורנט בבית הספר לפוליטיקה במרכז הבינתחומי הרצליה. "אבל היא לא מבוססת. אין בה שום דבר מבוסס".
כמו בפיצה גייט, גם בתיאוריית הקונספירציה הזאת מככב שמה של הילרי קלינטון, כמו גם שמם של ברק אובמה וכמובן ג’ורג’ סורוס וג’פרי אפשטיין. אפשר למצוא בה שלל טענות מסמרות שיער מלבד סחר בילדים, כמו קניבליזם ועבודת שטן. וכמו בתיאוריות אחרות, קהל היעד מתבקש לעקוב אחרי הכסף, אחרי קווי הדם של שושלות עוצמתיות, כדי להבין מיהם המושכים בחוטים. אבל בתיאוריה הזאת יש גם גיבור: המחזיקים בה סבורים כי הנשיא טראמפ נלחם בסתר בקנוניה ענקית.
אחת הטענות של QAnon בשלהי 2017, תחילת דרכה של התנועה, הייתה שהדיווחים על אי־סדרים בבית הלבן הסוו את האמת. מאחורי הקלעים דונלד טראמפ משתף פעולה עם התובע המיוחד רוברט מולר במאמץ לחשוף את קנוניית האליטות והדיפ סטייט. שם אחר שהשתרבב לסיפור הוא ג’ון קנדי ג’וניור, שזייף לכאורה את מותו בשנות התשעים, ומסייע לטראמפ. ויש עוד שלל טענות. מה שברור הוא שמבחינת התומכים בתיאוריה רגע האמת מתקרב, אנחנו בעיצומו של "השקט שלפני הסערה", לפני "ההתעוררות הגדולה", הרגע שבו הקנוניה תיחשף, ואלפים ייעצרו.
ד"ר קוך, שהמחקר שלו (בהנחייתה של פרופ' קרין נהון) מתמקד בתופעות בתנועת העליונות הלבנה, מדגיש שבבחינה היסטורית רבות מתיאוריות הקונספירציה הפנו בסופו של דבר אצבע מאשימה לעבר יהודים. "כשאתה בוחן מיהם אותם מעגלים, הרבה פעמים מתייחסים אליהם כגלובליסטים, שזה הרבה פעמים מילת קוד לג'ורג' סורוס - הדמון (היהודי) שדוחף פרוגרסיביות, ניאו־ליברליזם, הומוסקסואליות וכדומה, וכך מסייע להיעלמות הציביליזציה המערבית/נוצרית/לבנה". עם זאת, הוא מסייג, תנועה כמו QAnon מתקשרת לסקאלה שלמה של תיאוריות, וצריך להיזהר מאמירות מוחלטות לגביה.
3 מיליון עוקבים בפייסבוק
הטענות והתחזיות של QAnon, שחלקן כבר היו אמורות להתממש, מגיעות מכיוונו של Q - כינויו של פטריוט בכיר אנונימי בממשל לכאורה עם סיווג ביטחוני גבוה, שפרסם את הפוסט הראשון שלו באוקטובר 2017 באתר 4chan הידוע לשמצה. המעצר של הילרי קלינטון בפתח - הכריז בפוסט ההוא, וצפה מהומות בתגובה, הפעלה של הצבא וגיוס של המשמר הלאומי. זה כמובן לא קרה. 4chan נסגר מאז, ו-Q נדד לאתר 8chan, שהפך ל-8kun. משם המסרים שלו, שפעמים רבות הם מבלבלים או סתומים ("אילו מנהיגים פוליטיים הם עובדי שטן?"), כמו גם הניסיונות לפרש אותם ולטוות מהם תמונה גדולה יותר, ממשיכים לפלטפורמות מוכרות הרבה יותר: ערוצי טלגרם, סרטונים ביוטיוב, ציוצים בטוויטר, קבוצות בפייסבוק, ספרים שאפשר למצוא באמזון, וכך למיליוני משתמשים, חברים ועוקבים.
ולמי שהפרטים ושמות האתרים מבלבלים אותו, כך מזקק את העניין ד"ר תומר פרסיקו, חוקר דת ומרצה אורח במכון למשפט עברי ולימודי ישראל באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי: "זה אחד הסיפורים החדשותיים הגדולים של הזמן הזה. מיליונים מאמינים שטראמפ הוא שליח כוחות האור שיציל את העולם מרשת של פרוגרסיבים פדופילים".
בשנים שמאז הופעת Q, וביתר שאת בחודשים האחרונים, התקשורת האמריקאית (או הפייק ניוז מדיה לשיטת מאמיני התיאוריה) מקדישה לא מעט משאבים לסיקור הקונספירציה. תחקיר של NBC תיעד למשל את אחת התחנות שעשתה QAnon להפצת התיאוריה: כך, שני מודרייטורים ב-4chan והיוטיוברית טרייסי דיאז הקימו באתר רדיט הפופולרי קהילה (סאב־רדיט) לדיון בפוסטים של Q. הקהילה צברה 20 אלף חברים, לפני שרדיט סגרה אותה במרץ 2018. בהמשך הקים אחד מהם ערוץ יוטיוב בנושא ומשדר ללא הפסקה.
בפרשנות שמציע קווין רוז, פרשן הטכולוגיה של הניו יורק טיימס, אפשר לזהות עוד אבן דרך: ההחלטה של מארק צוקרברג ב-2018 להחזיר את פייסבוק לשורשיה כרשת חברתית ש"עוזרת לנו להישאר מחוברים זה לזה ומקרבת אותנו לאנשים שחשובים לנו". ההחלטה הזאת הגיעה בעקבות גל הביקורת הציבורית שספגה פייסבוק ב-2017, אחרי הבחירות לנשיאות, כאשר התברר ששימשה להדהוד חדשות כזב, כולל כאלה שעסקו בפרשות קונספירציה כמו פיצה גייט. הפתרון של פייסבוק היה בין היתר לתת עדיפות לקהילות על פני דפים. זו הייתה אמורה להיות הדרך לוודא שמשתמשי הרשת החברתית "מבלים את זמנם היטב". אבל אחת מתוצאות הלוואי, לפי רוז, הייתה קידום של קהילות שתומכות בתיאוריית הקונספירציה.
בחודש שעבר דיווחה רשת NBC על בדיקה פנימית של פייסבוק, שמצאה אלפי דפים וקבוצות שקשורים ל-QAnon. הגדולות בהן מגיעות יחד לכ-3 מיליוני עוקבים וחברים.
אבל QAnon לא נשארה באינטרנט, אלא התגלגלה מזמן לעולם האמיתי. לא חסרות תמונות של אנשים עם שלטים, חולצות ודגלים עם האות Q בעצרות של טראמפ. אפשר למצוא בעצרות כאלה גם דוכני מרצ’נדייז של QAnon. והיו גם אירועים אלימים שנקשרו בקונספירציה, כולל מקרי רצח, חטיפה והתבצרות עם מכונית משוריינת על סכר הובר.
יותר מזה: יש שורה של מועמדים לבית הנבחרים, רובם רפובליקנים, שמפלרטטים עם המסרים של QAnon (כך לפי אתר Media Matters). אחת מהן אף תומכת בהם בגלוי: מרג’ורי טיילור גרין מג’ורג’יה, שככל הנראה תנצח במירוץ לבית הנבחרים, וכבר זכתה לתמיכתו הנלהבת של טראמפ, כשהגדיר אותה "כוכבת רפובליקנית עתידית". "אנחנו יודעים ש-Q הוא פטריוט, זה בטוח", הכריזה בווידאו משנת 2017. "יש הזדמנות של פעם בחיים להפיל את הקנוניה הגלובלית הזאת של פדופילים עובדי שטן, ואני חושבת שיש לנו את הנשיא שיכול לעשות את זה".
הסיטואציה שנוצרה היא כזו שבה בכירים במפלגה מגנים את QAnon, ואילו טראמפ מכנה את תומכי התנועה "אנשים שאוהבים את המדינה שלנו", ומרטווט לעתים חשבונות של תומכיה. ב-4 ביולי, יום העצמאות האמריקאי, הוא צייץ מחדש חשבונות כאלה 14 פעמים. בנו, אריק טראמפ, אפילו העלה (ואז מחק) פוסט לאינסטגרם לקראת עצרת של אביו, ובו דגל ארצות הברית שעליו האות Q. בתחתית היה ההאשטאג WWG1WGA (כלומר - Where We Go One We Go All) - מסיסמאות התנועה.
פייסבוק, מצדה, הכריזה לפני שבועיים שתפעל נגד התופעה ותמחק דפים, קבוצות וחשבונות הקשורים לקבוצות אנרכיסטיות, מיליציות ו-QAnon. אנשים יוכלו להמשיך להעלות תכנים התומכים בתנועות כאלה, כל עוד הם לא קוראים לאלימות, אבל פייסבוק תגביל בין היתר את החשיפה שלהם, ותפסיק להמליץ עליהם לעוקבים פוטנציאלים. בינתיים היא כבר הסירה מאות כאלה.
המבקרים טוענים שזו התעוררות מאוחרת מדי: אחרי שאלגוריתם ההמלצות של פייסבוק הוביל לא מעט אנשים לקבוצות האלה, והרעיונות עשו את דרכם למיינסטרים. הטענות האלה מגיעות לא רק מבחוץ, אלא מתוך פייסבוק עצמה. אתר באזפיד, למשל, דיווח על ביקורת שהטיחו עובדי פייסבוק בשבועות האחרונים במארק צוקרברג, שלפיה החברה לא פעלה בזמן נגד התפשטות תיאוריות קונספירציה כמו QAnon. ולמען האמת, כבר ראינו לא מעט ידיעות על ביקורת פנימית ברוח דומה בשנים האחרונות.
ד"ר ענת בן דוד, חוקרת אינטרנט ורשתות חברתיות, מזהה כאן "דפוס התעלמות של פייסבוק מההשלכות המקטבות של האלגוריתמים ומהעובדה שהיא הפכה כר נוח לגורמים קיצוניים". להבדיל, אומרת בן דוד, "פלטפורמות כמו טוויטר נקטו קווים חריפים נגד התופעה".
במאמץ לא רב, אגב, עדיין אפשר למצוא בפייסבוק קבוצות המוקדשות לנושא, חלקן עם מאות אלפי חברים ועוקבים. אפשר למצוא גם פוסטים ותגובות המביעים תמיכה, למשל, בקייל ריטנהאוס, שירה למוות בשני אנשים במהומות בקנושה, ויסקונסין. גם בטוויטר יש תוכני QAnon, אם כי חלק ממילות החיפוש המתבקשות מוגבלות.
באשר לאמזון, בפלטפורמה של ענקית המסחר המקוון אפשר למצוא ספרים, חולצות, ספלים, דגלים ואפילו מסכות פנים עם מסרי QAnon (לרכישה ב-7.25 דולר).
"התרפקות שגויה על עבר מדומיין"
QAnon אולי פורחת ברשתות. אבל המוטיבים שמניעים את התיאוריה מוכרים לנו היטב ממקומות וזמנים אחרים, שהרי תיאוריות קונספירציה פורחות באמריקה כבר שנים.
כבר ב-1964 פרסם ההיסטוריון הנודע ריצ’רד הופשטטר מאמר שהיה לקלאסיקה: "הסגנון הפרנואידי בפוליטיקה האמריקאית". במאמר, שהתפרסם בזמנו במגזין הארפר, כותב הופשטטר ש"הסגנון הפרנואידי הוא תופעה ותיקה וחוזרת בחיים הציבוריים שלנו". כבר בסוף המאה ה-18 היה אפשר למצוא טענות על האילומינטי והבונים החופשיים, הוא כותב, ומזכיר שורה ארוכה של טענות ששבות ועולות על קונספירציה של בנקאים בינלאומיים, יצרני נשק, פלגים דתיים שונים ועוד. את המאמר הזה, כאמור, הוא פרסם לפני 56 שנים, כשאבא של מארק צוקרברג היה בן 9.
ובכל זאת, אומרת בן דוד, לטכנולוגיה יש חשיבות. "להשפעה של אלגוריתמים ושל פרסונליזציה, שנכנסו באמצע העשור הקודם, הייתה ועדיין יש השלכה הרסנית על מעמד האמת בחברות דמוקרטיות. וזאת מפני שעברנו ממידע שהוא או מיוצר על ידי מומחים (מדע), או עובר שומרי סף בעלי אמות מידה (עיתונאות), או שהיו לנו כלים ציבוריים לשפוט אותו (האינטרנט) - לידע מותאם אישית.
"ידע מותאם אישית יוצר אמת אישית לכל אחד, מפרק את הדמוס לאטומים. עד כדי כך שמטילים ספק בידע של מומחים, בעיתונות, במוסדות האמת, במערכות הצדק ובמדע, וכשאתה מחבר את כל אלה עם אלגוריתמים שמתעדפים כל הזמן ידע אישי על פני ידע אוניברסלי, ללא בקרות, ללא יכולת להציג תמונה אחרת, אתה נשאב למחילות ארנב של עולמות ידע שלמים שבהם אין קיום לדעות אחרות. וכשאי אפשר להתווכח על עובדות באופן רציונלי, הבסיס שעליו מושתתת דמוקרטיה ליברלית מתערער.
"עכשיו ברור שיש כאן התרפקות נוסטלגית שגויה על עבר מדומיין. יחסי כוח תמיד עיצבו את תפיסת האמת. ובכל זאת, אני חושבת שלהשפעה של אלגוריתמים על פרסונליזציה המונית לא היה תקדים".
גם קוך חושב שלטכנולוגיה יש חשיבות גדולה בסיפור הזה. "הרשתות החברתיות והאינטרנט ללא ספק משחקים תפקיד בתהליך האבולוציוני של רעיונות שוליים. באמצעותם- הם יכולים להפוך למיינסטרים, ואם תדחף את זה לאורך תקופה ותהיה עקבי במסרים שלך, יש מצב שזה כבר ממש יהפוך למיינסטרים. ככל שהקיצון מתפשט למרכז, המרכז מצטמצם. דברים שנראו לנו שנויים במחלוקת אתמול כבר יותר לגיטימיים היום וגבולות השיח מתרחבים בהתאם. וזו בעיה".
עם רוח גבית מהקורונה
ואז פרצה מגפה. לפי ניתוח שנסקר בוול סטריט ג’ורנל, בין החודשים מרץ ליולי השנה קבוצות QAnon הגדולות בפייסבוק, כמו גם חשבונות בולטים באינסטגרם, רשמו זינוק של מאות אחוזים במספר העוקבים. למה בעצם QAnon פופולרית עכשיו? ואיך אפשר להסביר את ההתלכדות, לעתים, של הקונספירציות של Q עם מסרים של מכחישי קורונה, מוחים נגד ריחוק חברתי ומתנגדי עטיית מסכות? "החודשים האחרונים הם הסופה המושלמת עבור חובבי הקונספירציות", אומר פרסיקו. "מגפה עולמית שמשנה את העולם ומערערת את כל מה שידענו, בחירות קרובות בארה"ב על כל המשתמע מכך, בפרט עבור המאמינים שטראמפ הוא שליח האור, והרבה זמן בבית כדי לחרוש את היוטיוב ולפתוח בבינג’ סרטוני קונספירציה - ומיד להעלות את המסקנות בפוסט בפייסבוק או בטוויטר".
"כיוון הכחשת הקורונה", הוא מוסיף, "הולך בד בבד עם החשדנות כלפי אליטות: האם אפשר לסמוך על קומץ מדענים או רופאים? האם ביל גייטס לא מתכנן להשתיל בנו חיישנים באמתלה של חיסון?".
גם קוך חושב שהמצב הוא כר פורה להתפשטות תיאוריות כאלה. "הגיוני להניח שכשהביטחון של מיליוני בני אדם מתערער, תיאוריות קונספירציה יפרחו. השורשים קיימים. תמיד ישנם מי שנכונים לאמץ קונספירציות כדי להצדיק את השקפת עולמם או את המציאות שהם חיים בה".
העיתונאית מאשה גסן סיפקה תובנה מעניינת בטור שכתבה לניו יורקר: התיאוריות של Q מכירות במצב האיום והנורא בארה"ב, "אבל מבטיחות שאי־השפיות זמנית, משום שהמנהיג הגדול יוביל לסדר מתוך הכאוס".
אבל למען האמת לא רק המצב בארה"ב בכי רע. בסוף השבוע האחרון, למשל, נערכה הפגנה של עשרות אלפי מתנגדי הגבלות הקורונה בברלין, ובכללם אנשי ימין קיצוני, וגם בה אפשר היה סממנים של QAnon. "בבקשה, אדוני הנשיא, תהפוך את גרמניה לגדולה בחזרה", הכריז שלט עם האות Q בצדדיו. "זה מלמד על הוויראליות של תופעות, שמתחילות במקום אחד ומתפשטות", אומר קוך.
בדוח שפרסמה לאחרונה חברת Newguard, המסווגת אמינות של אתרי חדשות, היא ממפה התפשטות של מסרי QAnon בבריטניה, איטליה, צרפת וגרמניה. חוקריה מצאו חשבונות מדיה חברתית שונים שלהם כחצי מיליון עוקבים ביבשת, מסרים של התנועה באתרי קונספירציה מקומיים וגם התבטאויות של פוליטיקאים וידוענים ביבשת שמרמזות על אימוץ הרעיונות שלה.
מה לאירופה ול-QAnon? "זה משהו שגם אני מנסה להבין", אומר ד"ר ג'רון הרמבם, חוקר קונספירציות מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה הקתולית בלוון, בלגיה, "למה אירופאים נמשכים למשהו שהוא כל כך אמריקאי באופן ארכיטיפי, כולל דגש על עבודת השטן והתעללות הילדים".
גם בישראל, אגב, יש קבוצת פייסבוק סגורה שמוקדשת למסרים של Q - ובה בין היתר עיסוק בחיסונים ובקורונה, ניסיונות (שדווקא לא בהכרח מתקבלים יפה) לשלב את נתניהו בתמונה הגדולה, ואפילו פוסט מזדמן שמביע קצת ספק ובלבול מכל העסק.
קונספירציות לא זקוקות לראיות
ואם לקחת עוד צעד אחורה מהפרטים, הרי שב-QAnon יש אלמנטים של דת. בפוסט שפרסם ד"ר הרמבם הוא מצביע על סממנים דתיים מילנאריים (האופייניים לתנועות המאמינות שאחרית הימים בפתח) ב-QAnon: "המאמינים צופים אפוקליפסה אלימה שתתרחש כשהקונספירציה תפורק, וצדקתם תצא לאור".
הוא לא היחיד שחושב ככה: בעיתונות האמריקאית מדווחים על כמרים אוונגליסטיים שבני הקהילה שלהם מאמצים רעיונות של התנועה, וצריכים להתמודד עם שאלות. בוני קריסטיאן מ-Christianity Today מגדירה את QAnon "כת כפירה נוצרית למחצה" ששואלת אלמנטים מהנצרות: הקנוניה כהסבר לנפילה מגן עדן, Q כיוחנן המטביל, הפוסטים שלו ככתבי הקודש וטראמפ כמשיח.
פרסיקו, מצדו, מזהה כאן את מה שהוא מכנה משיחיות חילונית. "תיאוריות קונספירציה רבות מציירות את העולם כנשלט בידי מיעוט אליטיסטי - אם אלה הבונים החופשיים, האילומינטי, הבנקאים, היהודים, העיתונאים, הטייקונים וכדומה", הוא אומר. "מה שמעניין בתפיסת מאמיני QAnon הוא שיש להם דמות משיחית קונקרטית - טראמפ - ושהם אופטימיים מאוד בנוגע ליכולתה להתגבר על כוחות החושך. זו משיחיות חילונית במובן שבו הם משוכנעים שטראמפ יביא גאולה לעולם בקרוב מאוד, והם לעולם לא יאבדו תקווה שזה אוטוטו קורה".
ומה עם העובדה שתחזיות Q לא התממשו עד כה?
"ממתי אמונה זקוקה לראיות? תנועות משיחיות לא נגדעות כשהמשיח לא מגיע. מהנצרות עד חב"ד מתגברים על זה. מסבירים, מתרצים וממשיכים להאמין. תיאוריית קונספירציה היא בלתי ניתנת להפרכה.
"הסיפור הזה באמת גדול בהרבה מהתנאים שאפשרו לו להפוך לפופולרי כל כך. התנאים האלה קשורים לרשתות החברתיות ולנוף המדיה המבוזר שהתהווה מאז עליית האינטרנט, אבל ביסוד האמונה בתיאוריות קונספירציה היא נטייה אנושית עתיקה מאוד. קבוצות הגנוסטיקאים השונות, שפרחו באזור ארץ ישראל במאות הראשונות לספירה, האמינו שהעולם הזה מנוהל בידי כוחות רשע, שעלינו לחמוק ממנו כדי להגיע אל הטוב ושרק הקבוצה שלהם יודעת את האמת הזאת. חשוב להבין עד כמה התפיסות שלהם היו מתוחכמות, ופופולריות, כמובן בעידן שונה לחלוטין טכנולוגית ופוליטית. גם היום אסור לטעות ולחשוב שאוהדי תיאוריות הקונספירציה טיפשים, משועממים או ימנים פוליטית. הנטייה להאמין בתיאוריית-על אפלה שקושרת את כל הנקודות לנרטיב אחיד ומציגה את המאמין כמי שזכה לידע סודי ונדיר היא נפוצה ואנושית מאוד. בין המאמינים יש אנשים אינטליגנטים ומשני הצדדים הפוליטיים".