ליאור שליין / צילום: מתוך התוכנית "גב האומה"
תביעה בסך 30 מיליון שקל שהגיש היום הכותב, המפיק והמגיש ליאור שליין נגד "רשת 13", חושפת חלק מההתנהלות סביב התוכנית "גב האומה" בחודשים האחרונים, מהרגע שירדה מהאוויר ועד הרגע שבו קיבל שליין את ההודעה לפיה החוזה ארוך הטווח שלו מבוטל.
על פי התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד יוסי עבאדי ממשרד מיתר, עולה כי החוזה של שליין אמור היה להסתיים ב-2022. ראשיתו בחוזה ראשון שסוכם באוקטובר 2017 אז התקשר "ערוץ עשר" עם שליין, שרק עבר אליו אחרי שתוכניתו הורדה מ"רשת", בהסכם להפקת 108 תוכניות (מתוכן שמונה לקטים). ההסכם אמור היה להסתיים באפריל 2020.
"הנתבעת החלה להתעלם מההתחייבויות הכספיות"
באמצע יוני 2018 החל תהליך המיזוג של "ערוץ עשר" עם "רשת" ובמהלכו קיבל שליין פנייה גם מ"קשת" וגם מתאגיד השידור הציבורי "כאן" להעביר את התוכנית לשידוריו. על פי התביעה, כדי למנוע התקשרות של שליין עם מי מהערוצים המתחרים הוארך החוזה שלו באופן משמעותי, ובסוף 2018 סוכם על הארכת החוזה הראשון בשנתיים וחצי, החל ממאי 2020 ועד אוקטובר 2022 תוך התחייבות להכפלת מספר התוכניות הכלול בהסכם ובאופן שאיננו מאפשר ביטול חד צדדי.
לטענת שליין, הסיבה להסכמתו להארכה היה החשש שנולד מהניסיון הקודם עם "רשת", כאשר התוכנית, בגיגלולה הקודם תחת השם "מצב האומה", הורדה במפתיע מלוח השידורים, בשיא הצלחתה ובעיצומה של מערכת בחירות, על רקע פרסומים לפיהם המהלך נעשה לאור דרישת ראש הממשלה בנימין נתניהו. על פי הנטען, זאת גם הסיבה לפיה בחוזה הראשון של שליין הופיע סעיף המאפשר לו להביא את החוזה לסיום מוקדם במקרה של מיזוג.
כאמור בתחילת 2019 נחתם הסכם שהוסיף להסכם המקורי הזמנה של 100 תוכניות ושמונה לקטים לתקופה של שנתיים וחצי. במסגרת ההסכם אמורה הייתה רשת לשדר 40 תוכניות בכל שנה וכשלושה לקטים במתכונת של פעם בשבוע. על פי ההסכם, עלות פרק תעמוד על ב-300 אלף שקל לפרק, גבוה יותר מההסכם הראשון שבו עמדה העלות לפרק על 255 אלף שקל. לקראת מועד ההסכם החדש נבחנו תיקונים מסוימים כמו למשל פריסת התוכניות לחמש שנים עם 20 תוכניות בכל שנה בעלות של 400 אלף שקל לפרק. ההצעה אמנם לא נחתמה אולם מנובמבר 2019 החלה "רשת" לשלם לשליין 400 אלף שקל לפרק כפי שהופיע בהצעת התיקון לחוזה. באותה תקופה כיהן עדין יוסי ורשבסקי כמנכ"ל הערוץ ובפגישה עימו סוכם כי התוכנית תרד לקראת פסח ותוחזר לאוויר אחרי סוכות.
זמן לא רב לאחר מכן פוטר ורשבסקי ואת מקומו תפס אבי בן טל. על פי התביעה, בן טל הודיע לשלין בסמוך לכניסתו לתפקיד כי בניגוד לתוכנית המקורי "גב האומה" לא תשובץ במשדר הבחירות ובמקומה תשולב במשדר התוכנית "האח הגדול". שליין, שחשש מהחלפתו של ורשבסקי, פנה ליועצת המשפטית של הערוץ דבורה קימחי, שהרגיעה אותו כי על החוזה שלו חתום יו"ר רשת נדב טופולסקי מה שמבטיח כי הוא עם הערוץ לשנים רבות.
זמן מה לאחר מכן התפרסמה בעיתון "ישראל היום" ידיעה לפיה ב"רשת" שוקלים להוריד את התוכניות באופן סופי משיקולי עלויות ורייטינג. ואכן, יומיים בלבד לפני ששליין היה אמור לקבל תשלום של כ-1.9 מיליון שקל עבור תוכניות ששודרו קיבל שליין ווטסאפ מהמפיקה הראשית של "רשת" שעלול להיות עיכוב קל בתשלום.
"אלא שבניגוד למובטח הכסף לא הועבר, והנתבעת החלה להתעלם מההתחייבויות הכספיות שלה כלפי התובעת בגין תוכניות ששודרו". על פי התביעה, החוב של "רשת" הלך ותפח לכ-4.2 מיליון שקל אחרי שגם הכספים שהייתה אמורה לשלם בהמשך לא הועברו כסדרם, מה שגרם לשליין לשלם מכיסו לכל עובדי התוכנית.
"מעדיף תוכנית פחות ביקורתית"
בתחילת אפריל פנה מאיר קוטלר, סוכנו של שליין, למנהל התוכניות של "רשת" עמי גלאם והציע לרגל משבר הקורונה כי התוכנית תחזור באופן מיידי למסך למספר פרקים. לפי התביעה, גלאם השיב כי הוא "מעדיף תוכנית פחות ביקורתית ויותר מחבקת". בהמשך נפגש גלאם עם שליין ובדק האם יסכים לערוך שינויים בתוכנית. שליין השיב כי הוא ערוך להחזרת התוכנית באוקטובר בפורמט הקיים אבל פתוח לשינויים. "גלאם שהעיד על עצמו באותה פגישה שלא צפה בתוכנית בשנה וחצי האחרונות היות ששהה עם משפחתו בחו"ל ולא ידע אפילו מי המשתתפים הקבועים בתוכנית, סיכם את הפגישה במילים 'אני אעשה עוד קצת שיעורים, אתעמק בנתונים, ונקבע לנו עוד פגישה'. מאז לא פנה עוד אל התובעת". למרות פניות חוזרות ונשנות לא נקבע מועד מדויק לעלייה לאוויר של התוכנית - למרות שכדי להעלות אותה נדרשות הכנות של כחודשיים.
במכתב ששלח ל"רשת", שליין התריע כי העיכוב בשידור התוכנית ופרק הזמן שחלף מאז ירדה מהאוויר יפגע בהצלחתה, התריע כי "רשת" מפירה את ההסכם עימו ודרש כי "רשת" תודיע על המועד המדויק לתחילת שידורי התוכנית. רק בעקבות מכתב זה הודיעה "רשת" במהלך אוגוסט כי היא מבטלת את ההסכם בנימוק שהתוכנית מפסידה כסף. בפגישה שנערכה בהמשך עם היועצת המשפטית של הערוץ דבורה קימחי היא הבהירה כי רשת "אינה מוכנה לשדר תוכניות שמפסידות לה כסף". והציעה לו פיצוי בשיעור של 5% מההסכם כולו.
שליין טוען כי אין בהסכם הוראה המאפשרת למי מהצדדים לבטלו לפני ששודרו כל התוכניות עליהן הוסכם ושהטענה כאליו התוכנית איננה ריווחית לא מקנה ל"רשת" את הזכות לבטלה. עוד נטען כי תוכניות נוספות של "רשת" אינן ריווחיות וכי מצב זה מעיד על אופן ניהולה של "רשת" ועל אחריותה לריווחיותה. שליין טוען כי "רשת" התנהלה מולו בחוסר תום לב ובדיעבד התברר כי ההחלטה שפורסמה ב"ישראל היום" מספר חודשים לפני שהודיעו לו על ירידת התוכנית הייתה נכונה.
שליין דורש תשלום חוב על תוכניות ששודרו בסך כ-1.3 מיליון שקל ותשלום עבור מלוא ההסכם שבוטל.
ב"רשת" בחרו שלא להגיב לדברים.