חיפוש עבודה בימי קורונה / צילום: שאטרסטוק
משבר הקורונה פגע קשות בעובדים רבים, לרבות אלה שלא איבדו את מקום עבודתם אך נאלצו לספוג ירידה משמעותית בשכר, עצירת קידום מקצועי/ניהולי וכו'.
אבל בצד הנזק הגדול שהביאה המגפה, מדובר באירוע אקסוגני נדיר המאפשר לתרץ גם טעויות קשות, שבמצב שוק רגיל קשה להסביר. וזה בדיוק מה שעושה המדינה. היא משתמשת בקורונה כתירוץ לכל מחדל או עצירת פרויקט, כנ"ל ספקים שמפשלים או לא עומדים בלוחות זמנים, אז למה שעובדים לא ישתמשו בקורונה כתירוץ לאירועים בעייתיים וטעויות קריירה שלא קשורים אליה?
פיטורים על רקע ביצועים דלים
נתחיל בדוגמה הנפוצה ביותר - פיטורים. מעסיקים רבים ניצלו את גל הפיטורים המאסיבי בשוק להשבחת כוח אדם ופיטרו עובדים פחות מנוסים או איכותיים ותחתיהם גייסו לאותם התפקידים עובדים טובים יותר. כל מי שנפלו בקטגוריה הזו יכולים לתרץ את הפיטורים כאילו התרחשו במסגרת גל פיטורי קורונה, מה גם שלעיתים קרובות היו צמצומים בחברה, בנוסף למהלך השבחת כוח האדם. הם יצליחו בקלות יחסית להסיר מעליהם את תדמית החסר ממנה סובל כל מפוטר, שהרי במצב שוק רגיל כמעט כל מובטל נחשד כי פוטר עקב ביצועים נמוכים ו/או חוסר התאמה לארגון, גם אם עזב את העבודה מבחירה.
ומה עם מי שלא פוטר אך לא צבר הצלחות מקצועיות שיבדלו אותו בראיון עבודה ממועמדים מתחרים? גם כאן אפשר להאשים את הקורונה, במיוחד אם עבדתם מרחוק - פורמט עבודה שפוגע משמעותית בתפוקת העובדים, הגם שרבות מהחברות מעדיפות לשדר מסר הפוך.
דוגמה נפוצה לא פחות - עובדים שהחליפו מקום עבודה בתקופת הקורונה אך בחרו בתפקיד ו/או במעסיק שפוגעים בערכם בשוק. לדוגמה מעבר לתפקיד בכיר יותר בהגדרתו, אך בחברה הרבה פחות איכותית, קטנה משמעותית, כזו שתחום הפעילות שלה ממוצב נמוך הרבה יותר וכו' - מהלך שמחבל כמעט בהגדרה במיתוג, עקב התדמית הנמוכה יחסית של המעסיק החדש ו/או תכולת תפקיד קטנה משמעותית. גם מהלך כזה אפשר לתרץ כאילוץ קורונה, הגם שהוא לא קשור אליה, למשל עקב חשש מגל פיטורים בחברת המוצא.
בחירות קריירה מוטעות
זה מתאים גם במקרים בהם בחרתם לעבוד בארגון או בתפקיד שהסתברו בדיעבד כלא מתאימים לכם, או נקלעתם לעבודה עם בוס מהגהינום, ואתם מחליטים לעזוב אחרי תקופה קצרה. במצב רגיל קדנציה קצרה עלולה לפגוע בתדמית הנתפסת שלכם, בפרט אם היא אחת מסדרה של תפקידים קצרים, אך עובד שמחפש עבודה במהלך הקורונה, גם אם עבד תקופה קצרה אצל מעסיקו האחרון, לא נחשד כזגזגן אלא כמי שנאלץ מסיבה אובייקטיבית לחפש עבודה (כי צמצומים, כי החברה עצרה פעילות/נסגרה, כי העובד הוצא לחל"ת וכו'). אם עובד כזה מתאים לדרישות המשרה קרוב לוודאי שלא יפסל על הסף , ובראיון תמיד יוכל "להפיל" על הקורונה את הסיבה לחיפוש אחרי תקופה קצרה, לרבות בעוד מספר שנים, לכשישאל בראיונות עתידיים מדוע עזב את הארגון הקודם אחרי תקופה קצרה.
כמובן שכל מי שהקורונה אילצה להתפשר על תפקיד פחות איכותי/בכיר/מתגמל, או על חברה פחות טובה, אל לו לחשוש יותר מידי מפגיעה בערך המותג. כפי שכתבתי בהרחבה בטורים קודמים, תפקיד פשרה שימשך תקופה של מספר חודשים בלבד תוכלו בעתיד להעלים מהרקורד התעסוקתי, מבלי שיהווה כל נטל על ערך המותג שלכם. ומה אם המשבר ימשך עוד חודשים ארוכים וכבר לא ניתן יהיה להעלים את תפקיד הפשרה מקורות החיים? לא נורא, תמיד תוכלו לשלוף את קלף "הקורונה", בוודאי אם מדובר על תפקיד פשרה בתוך הארגון שבו אתם עובדים, שכן נסיגה שכזו הכי קל להסוות.
אבטלה ארוכה מידי
ומה עם מי שלא מוצא עבודה חודשים ארוכים והחור בקורות החיים הולך ונפער? כשמדובר בתפקידים איכותיים (להבדיל מתפקידים לא מקצועיים בהם קל יחסית למצוא עבודה), תקופת אבטלה ארוכה בעת משבר כלכלי פוגעת פחות בתדמית הנתפסת, גם אם לא תעבדו שנה ויותר - ובלבד שבקורות החיים "החור" לא גדול משנה. כמובן שזו איננה המלצה שלא להתפשר, להפך, אבל אם למרות כל המאמצים אינכם מוצאים עבודה, יש לכם את כל 2021 להמשיך ולחפש מבלי שערך השוק העתידי שלכם יפגע אנושות (אם תכתבו בקורות-חיים רק שנים, ללא חודשים, אף אחד לא ידע האם מדובר באבטלה של חודשיים או של כמעט שנתיים, ולא תפסלו על הסף).
והכי חשוב, אל תתייאשו. למרות ההחמרה במגפה והסגר בפניו אנחנו עומדים, על כל המשתמע מכך למצב התעסוקה, זכרו שזה זמני. לא רחוק היום שהקורונה תהפוך לאפיזודה בלבד, במיוחד עבור השכירים שבחבורה. שנה טובה.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה