גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסיפור שהתחיל בשרטוט על מפית בבית קפה ונגמר (בינתיים) בגיוס לפי שווי של 2 מיליארד דולר

עמית בן דב חלם להיות ג'ימי הנדריקס הבא, וגם לתפקיד הראשון בהייטק התגלגל בעקבות החלום להשתלב בעסקי הבידור ● בגיל 50 הוא החליט להקים סטארט-אפ ראשון, שמנתח שיחות של אנשי מכירות ומספק להם המלצות ● היעד: להיות ה"טסלה של עולם המכירות"

עמית בן דב / צילום: איל יצהר, גלובס
עמית בן דב / צילום: איל יצהר, גלובס

"פעם היית גדל בכפר וזה היה מגדיר את ההזדמנויות שלך. היום הטכנולוגיה פתחה את האדם שם למה שקורה בעולם, והמודל לחיקוי יכול להיות גלובלי - ליאו מסי או חוקרת סרטן מובילה. זה הדבר הכי גדול שהטכנולוגיה עושה". עמית בן דב, שחתום על מילים אלה, הקים ומנהל את הסטארט-אפ גונג (Gong), שגייס באחרונה הון לפי שווי של 2.2 מיליארד דולר (לפני הכסף). הוא מכיר את התחושה.

הילד שעבר בין יישובים רבים בגלל הקריירה הצבאית של אביו וחי שנים ארוכות בפריפריה, בעיקר בנהריה, לא נתן למרחק להגביל אותו ומספר שהיה "טיפוס של חלומות". כדי להתחבר לעולם, קרא את כל האנציקלופדיה כבר בגיל 6, והיה לומד בילדות את האטלס לפני ימי הולדת כדי לזכות בפרסים. הילד שלא אהב מחשבים בילדות, מצא עצמו בראש סטארט-אפ שנעזר בבינה מלאכותית כדי לסייע לאנשי מכירות באמצעות ניתוח שיחותיהם והפקת תובנות ("אני מאמין בידע, כי יש הבדל בין להאמין במשהו לבין לדעת. זאת המשימה של גונג").

בסופו של דבר הוא הגיע לתעשייה של חלומות, אך בצעירותו היה לו חלום אחר לגמרי - להיות ג'ימי הנדריקס הבא. את חייו הבוגרים החל במכירת ציוד אודיו לאולפני הקלטות ולהופעות רוק. כשהיה מגיע לאולפני סינטרון ברמת גן, שנחשבו לאולפנים מהטובים בארץ ושוכנים סמוך למשרדי גונג כיום, נחשף לציוד מתקדם ("זה היה כמו דיסנילנד"), ראה לראשונה איך מקליטים על מחשבים והתלהב עד כדי כך שהחליט ללכת ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטת ת"א.

"חשבתי לעצמי: 'שואו ביז זה אני'"

החלום להישאר בעסקי הבידור אף הביא אותו, בטעות, לחברה שבכלל עשתה פרויקטים שמשלבים בינה מלאכותית בעבור גופים ביטחוניים. "בשבוע האחרון ללימודים ראיתי מודעת דרושים למפתח ++C לחברה בעסקי המולטימדיה. חשבתי לעצמי: 'שואו ביז זה אני'. התקשרתי בחיל ורעדה וקבעו לי ראיון עם נשיא החברה, פרופ' משה בן בסט. זאת הייתה חברת קליקסופטוור והסתבר שלא היה שום קשר בינה לבין שואו ביז. הוא נתן לי בעיה מתמטית מאוד קשה, שלאחר מכן הסתבר שאין לה בכלל פתרון, אבל ישבנו כמה שעות והיה קליק".

בן דב (55) עבד בקליקסופטוור במשך שנים ארוכות, בהתחלה בצוות שפיתח מוצרים לשוק האזרחי ובהמשך ניהל את צוות הפיתוח ואז עבר להקים את פעילותה בארה"ב ("זה היה כמו לעבור מהפועל נהריה ל-NBA"). עוד נחזור לתקופה שם. לאחר תשע שנים בארה"ב החליטו בן דב ומשפחתו לחזור לארץ ולהשתקע בקדימה שבשרון. "לא היה כמעט לאן להתפתח וחיפשתי את הפרק הבא. היו לנו חיים נוחים מבחינה כלכלית, אבל רצינו שלבנים שלנו תהיה משפחה קרובה. אנחנו עדיין מתגעגעים, אבל לא הייתי מעביר את המשפחה שוב לחו"ל, בשביל שום סכום", אומר בן דב. לימים, ההחלטה הזו גרמה לו לעזוב את חברת סייסנס, שם הוחלף במנכ"ל שמתגורר בארה"ב.

לאחר שחזר לארץ החל לעבוד בחברת פאנאיה ברעננה, שנמכרה בהמשך תמורת 250 מיליון דולר. "הם פיתחו תוכנת ענן שעוזרת לעשות שדרוגים לתוכנות עסקיות. לא ביזנס מהסוג שעושים עליו סרטים בהוליווד, אבל זה היה ביזנס מאוד טוב והיזם יוסי כהן רצה למכור אותו בטלפון מישראל. לי זה התאים, כי כשהייתי בארה"ב הייתי כל הזמן במטוסים, וזאת הייתה תקופה קשה. גייסנו הרבה אנגלו-סקסים מרעננה, ולימדנו אותם למכור תוכנה. החברה הגיעה למכירות יפות".

ב-2012, ארבע שנים לאחר שחזר לארץ, עזב את פאנאיה לטובת תפקיד המנכ"ל בסייסנס, חברה שפיתחה טכנולוגיית בינה עסקית וגם היא גייסה בשנה האחרונה הון לפי שווי גבוה, של יותר ממיליארד דולר. "לסייסנס הגעתי שמונה שנים לאחר שהוקמה. היזמים פיתחו טכנולוגיה טובה, אבל לא התרוממו מבחינת מכירות וגיוס הון. היה ברור שיש שם חומר גלם טוב ולקוחות שאהבו את המוצר, אבל זה שוק תחרותי וקשה להתבלט. באתי לעשות טרן אראונד, פתחתי משרד בניו יורק והעברתי לשם את רוב הפעילות. המשקיעים רצו להביא מנכ"ל שיושב שם. אמיר (אורעד, המנכ"ל הנוכחי - ע"ז) היה שם בנייס והוא מנכ"ל מצוין, ואני באותה תקופה קיבלתי את הרעיון לגונג".

"אנשי המכירות לקוחות לא קלים"

בן דב הכיר את אילון רשף, המייסד השני, כשניסה לגייס אותו לסייסנס, לאחר שרשף מכר את החברה שלו. שנתיים לאחר מכן החליטו לעבוד יחד. "ישבנו בבית קפה ברמת השרון ותיכננו על מפית איך אנחנו רואים את גונג - וזה בדיוק מה שקרה", מספר בן דב. גונג, שמעסיקה כ-350 עובדים, מפתחת מערכת שמסייעת לאנשי וגופי מכירות להגדיל את המכירות שלהם ולצמצם נטישות לקוחות. המערכת שלה מקליטה, מתמללת ומנתחת שיחות בין נציגי שירות לקוחות ובוחנת, למשל, את מספר השאלות ששואל הנציג, חלוקת זמן הדיבור בינו לבין הלקוח, ההפוגה שלוקח הנציג עד שהוא שואל או משיב על שאלה ועוד פרמטרים רבים.

אילון רשף, המייסד השני. עומד מאחורי הפיתוחים הטכנולוגיים / צילום: רמי זרנגר

השווי של החברה צומח בקצב מסחרר - בחודש שעבר גייסה החברה לפי שווי של 2.2 מיליארד דולר לפני הכסף, גידול של פי שלושה בשמונה חודשים ופי עשר בשנתיים. השווי גם גבוה ביחס לקצב ההכנסות השנתיות (ARR) שלה, שעומד על עשרות מיליוני דולרים (בן דב לא מוכן לחשוף מספר מדויק). לשם השוואה, מאנדיי גייסה לפני כשנה לפי שווי 1.9 מיליארד דולר עם ARR של 84 מיליון דולר. יכולים להיות לכך הסברים כמו מודל פעילות יעיל יותר או שיעור נטישת לקוחות נמוך. בסך הכל החברה גייסה 333 מיליון דולר ובין משקיעיה ניתן למצוא את הקרנות סיילספורס ונצ'רס, סקויה, NVP, באטרי ונצ'רס, Coatue וקרנות נוספות, וכן את שלמה קרמר, שמלווה אותה מתחילת הדרך ומחזיק בכ-15% מהמניות.

בן דב: "אני לא חוגג את השווי, הוא לא הישג, אלא הלקוחות, העובדים, ההכנסות. היעילות הפיננסית שלנו גבוהה, ועוד לא נגענו בסבב הקודם שגייסנו. זה נובע מהחוזק של המוצר, מהקלות שניתן למכור אותו ומהסכום שאנשים מוכנים לשלם עבורו. עליית שווי של פי עשרה בשנתיים זה לא דמיוני, זה הכוח של האקספוננט.

"אנחנו עושים לשוק ניהול הלקוחות את מה שטסלה עושה לשוק המכוניות. פיתחנו מערכת ניהול לקוחות אוטונומית, שמבינה לבד מה היה בשיחה ומסכמת אותה, במקום להתבסס על הנציגים. אפשר להקביל את זה לזמן מלחמה, במקום שהמפקדה תתבסס על צעקות של חיילים בקשר, היא יכולה לקבל תמונת לוויין אמיתית שמראה מה בדיוק קורה. אנשי מכירות הם לקוחות לא קלים, ויצאנו מתוך הנחה שלא ניתן לבקש מהם כלום, כי הם לא יעשו את זה. לכן אילון השקיע הרבה בבניית מערכת שלומדת בצורה אוטומטית את עולם המונחים, ומה עובד ומה לא. אחרי שהמערכת לומדת כמה מאות שעות של תוכן, היא מתחילה לתת המלצות".

"לא מעניין אותי להיות מקום שני"

סייסנס הפכה לפני כמה חודשים לחד קרן, אבל עקפתם אותם בשווי.
"יש יתרון כשאתה מתחיל מאפס, כי זה חומר ביד היוצר. אתה בוחר את המסלול, את השוק. זה לא שאי אפשר לעשות שינויים גדולים, אבל כשספינה שטה, קשה יותר לשנות את המסלול. גונג נמצאת במצב שהיא פורצת לשוק חדש, ויש לנו אוקיינוס בלי תחרות. סייסנס הייתה בשוק מאוד תחרותי, שגם שם אפשר לבנות ביזנס מאוד יפה. כמובן שחובת ההוכחה עוד עלינו ויש עוד דרך לא קצרה לעשות".

מה אמרת לעצמך שתעשה אחרת?
"יש המון דברים. בסוף זה כמו ללמוד לשחות טוב. יש עשרות ניואנסים, ברמה של הזווית שהאצבעות נכנסות למים. אבל יש שני דברים גדולים - השוק והצוות. בעיניי הכי חשוב זה השוק, לא רק קהל היעד אלא גם מה המוצר. 'סירק דו סוליי' לא היו הראשונים שעשו קרקס, אבל הם הצליחו כי הם עשו קרקס למבוגרים שגם לא משלב חיות. צוות סביר יכול להצליח מאוד בשוק מצוין, אבל לצוות מצוין יהיה קשה בשוק לא משהו.

"בגונג אנחנו מנסים לעשות שני דברים - מוצר שהוא כל כך טוב, שאנשי מכירות בינוניים יכולים למכור אותו, וגם להביא צוות מכירות ושיווק כל כך טוב שמסוגל למכור מוצר בינוני. ואנחנו מצליחים בשניהם. המוצר לא מוכר את עצמו אבל הוא לא רחוק משם. הבנתי שמבחינת המערכות שקיימות היום - המלך הוא עירום, כי הן בנויות על מה שאנשים מזינים למערכת. לא הגיוני שאנחנו לא מבינים מה קורה עם הלקוחות ולמה האנשים שלנו מתקשים".

יש לכם הרבה אתגרים - גם לנהל מידע מכמה ערוצים, גם היכולות של הבינה המלאכותית עדיין מוגבלות.
"בהחלט. עוד לא פיצחנו לגמרי את האתגר של ריבוי ערוצים. השפות בטלפון, באימייל או בווטסאפ הן שונות מאוד. בטלפון קשה לזהות מתי מתחילה שאלה ובווטסאפ מדברים במשפטים קצרים וסלנג. אבל מתוך 1,300 לקוחות, 70% כבר עובדים עם שלל הערוצים ומאוד מרוצים. זה משהו שעובדים עליו הרבה שנים ועוד יעבדו עליו הרבה שנים. יש גם שאלה של איך מסכמים שיחה, כי כל אחד יסכם אותה אחרת. הבינה המלאכותית מוגבלת לדברים שאנשים יכולים להסכים עליה. כמו שאתה רואה תמונה ואנשים יסכימו על מה שהם רואים, אבל לא על מה שקורה מאחורי הקלעים. אבל אנשים כן מקבלים תובנות שעושות להם שכל והדירוג שלנו מבחינת שביעות רצון מאוד גבוה".

מה עם תחרות - יש חברות עם כיסים עמוקים שלא יוותרו על התחום הגדול הזה.
"חברות שעושות מערכות טלפוניה הן מתחרות שלנו וגם לזום יש יכולות בסיסיות. סיילפורס ומיקרוסופט גם עדיין בשלב של יכולות בסיסיות ואני מניח שיהיו להן עוד בעתיד. אלו חברות גדולות וחזקות וצריך להיות טמבל כדי לא לחשוש מהן. היתרון שלנו זה שאנחנו חמש שנים קדימה וגם לנו יש עכשיו הרבה כסף והולכים להשקיע מאוד במו"פ. אם נעצור במקום, הן ישיגו אותנו. ב-SaaS (תוכנה כשירות), או שאתה לידר או שלא, המובילים לוקחים 60% מהרווח בשוק, מספר 2 אחרי ומקומות 3 ו-4 כבר לא מאוד נהנים מכך. אותי מקום שני לא מעניין".

לגונג יש מקום כחברה עצמאית?
"בוודאי. זה התרחיש הסביר. בסוף יש מעט רכישות שמתבצעות בגדלים כמו שאנחנו חושבים עליהן. כמו שאורקל לא רכשה את סיילספורס. אנחנו לא מחליפים את ה-CRM - הם לא צריכים להפסיד כדי שאנחנו ננצח, זה יוצר משהו חדש ויש מקום לכולם".

קיבלתם הצעות רכישה?
"לא משהו רציני. בסדר גודל של מאות מיליוני דולרים".

ימי הדוט.קום: "נכנסתי והמשרד ריק"

משבר הקורונה היטיב עם חברות הייטק רבות, בהן גונג, שנהנות מהמעבר לעבודה מרחוק ומהטמעה של כלים דיגיטליים ("אנשי המכירות לא יכולים להיפגש עם לקוחות, אז נוצר לנו ביזנס חדש"). אולם חברות רבות גם נאלצות להתמודד עם פגיעה מהותית בפעילות, מחסור במזומנים ופיטורים. בן דב מכיר גם את הצד הזה. בהתפוצצות בועת הדוט-קום בתחילת שנות ה-2000, הוא שימש בתפקיד בכיר בקליקסופטוור, וחווה באותם ימים תחושת כישלון, לדבריו.

"אני זוכר שהגעתי למשרד חדש בקליפורניה, שהשקענו בו כמה מיליוני דולרים בשיא ההייפ. אני נכנס והמשרד ריק. הכיסאות המפוארים שקנינו עדיין היו בניילונים. זה היה מחזה מצמרר. זאת הייתה תקופה קשה, שהיינו צריכים לפטר הרבה אנשים טובים, ואתה יודע שאתה שולח אותם למים מאוד קרים בחוץ. אתה אומר לעובדים שנשארו שאתה מאמין שבזה גמרנו, ואחרי שלושה חודשים עושה את זה שוב ואז פעם נוספת.
"אתה תמיד שואל את עצמך אם היית יכול לעשות משהו טוב יותר? לדחוף את עצמנו יותר? הייתי חלק מהכישלון. בסופו של דבר מכרנו את המשרד בפרוטות, וזאת הייתה חוויה מעצבת - מאז אני נזהר לא להשקיע בשטויות, תמיד במשכורות של עובדים ולא בנדל"ן. אנחנו גם תמיד חותמים על חוזים קצרי טווח".

בתעשיית ההייטק אוהבים להגיד שכישלון זה טוב, שזה בסיס להצלחה בעתיד.
"אני לא אוהב להיכשל. בעמק הסיליקון, כישלון הוא 'אובר-רייטד'. אומרים: 'מארק צוקרברג לא סיים את הלימודים', 'ריסקתי את הסטארט-אפ שלי' וכו'. זה לא שאעסיק רק אנשים שהצליחו, אבל תמיד אעדיף אנשים שהצליחו, כי יש הרבה יותר דרכים להיכשל מאשר להצליח, ויש יותר ערך בהבנה של מה עבד להם. חברות שהצליחו, קיבלו את ההחלטה הנכונה כמעט בכל צומת החלטה".

כמה העובדה שאתה לא אוהב להיכשל קשורה לאגו?
"יש לי אגו לא קטן, אבל יש הבדל בין זה לבין שחצנות. קראתי על זה מחקר באחרונה וקוראים לזה The Humble Narcissist. אני חושב שאני נחמד לאנשים ורגיש, אבל כן - אני מאוד תחרותי והישגי. אני צריך את האנרגיה הזאת שתדחוף אותי קדימה ואני בתעשייה שיש בה הרבה תחרות. כשאין, אני כמעט מייצר אותה".

לא מאמין בווילה בג'ונגל

גונג כאמור לא נפגעה מהמשבר, ולא הוציאה אף אחד לחל"ת. "למרבה המזל, היה לנו הרבה כסף, אבל בכל מקרה, זה מבחינתנו היה צעד אחרון והחלטנו שנחכה ארבעה חודשים לפני שנעשה צעד כזה. עובדים הם לא חפץ, וזה לא מוסרי להוציא מהר לחל"ת", הוא אומר, ומביע דאגה מהשלכות הקורונה, אבל לא על החברה שלו. "העולם במצב שביר, לפני בחירות בארה"ב ועם וירוס בשליטה אבל שלא נעלם. אבל אני יותר מוטרד מכך שכלכלת ההייטק מתנתקת משאר העולם. יש מעבר מואץ לדיגיטל ויהיו לכך השפעות ארוכות טווח שהן כנראה לא הפיכות, למשל, על הדנ"א שלנו כחברה (Society)".

למה זה מדאיג אותך?
"אני לא מאמין ב'ווילה בג'ונגל'. בסוף אנחנו חיים בעולם אחד. הפערים הולכים וגדלים וזה פוגע בסביבה, בכלכלה ובאקלים הגיאו-פוליטי.

"יש גם סיבה הגיונית וגם חובה מוסרית שהיתרונות יתפזרו ולא יתרכזו רק בשכבה מסוימת".

גם הטכנולוגיה עצמה היא בעייתית?
"יש הרבה בעיות - זה כמו שהמהפכה התעשייתית הביאה הרבה טוב, אבל גם הביאה הרבה זיהום ויצרה את מעמד הפועלים. בכל טכנולוגיה יש שאלה של איך משתמשים בה. צריך להיות זהירים ויש דברים שמבינים רק בדיעבד וצריך לתקן. כמו שפעם חשבו שגלולות למניעת הריון זה מדהים, והיום מבינים שיש להן גם בעיות".

עמית בן דב

נשוי ואב לשניים, בן 55, מתגורר בקדימה שבשרון ● מנכ"ל ומייסד-שותף של הסטארט-אפ גונג, שמספק המלצות לאנשי מכירות על בסיס ניתוח השיחות שלהם וגייס מהקמתו ב-2015 סכום של 333 מיליון דולר ● בתפקידו הקודם שימש כמנכ"ל סייסנס, ולפני כן בתפקידים בכירים בפאנאיה ובקליקסופטוור ● בעל תואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת ת"א • חלם להיות בעסקי הבידור ובתחילת הקריירה מכר ציוד לאולפני הקלטות

עוד כתבות

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"אחד הרוכשים איראני לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת גארדנט הלת' תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס