גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות החדשנות מחפשת מנכ"ל חדש. ולא בטוח שהוא חייב לבוא מההייטק

בתעשיית ההייטק מרוצים מתפקוד רשות החדשנות בשנים האחרונות, אך לקראת עזיבתו של המנכ"ל אהרון אהרון נחלקים בנוגע לשאלת מחליפו, שייכנס לתפקיד בזמן משבר • האם יותר חשוב שיכיר את עבודת הממשלה, שיגיע מחברת הייטק או שיהיה בעל ניסיון בעולם ההשקעות

עובדי הייטק. למצולמים אין קשר לכתבה / צילום: איל יצהר, גלובס
עובדי הייטק. למצולמים אין קשר לכתבה / צילום: איל יצהר, גלובס

בסוף אוגוסט הודיע מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון על התפטרותו בשל מה שהוא הגדיר כתחושת מיצוי, והוא יסיים בקרוב ארבע שנים בתור המנכ"ל הראשון של הרשות. כדי להצטרף לרשות, אהרון (66) עזב את אחד התפקידים האטרקטיביים בתעשייה המקומית - מנהל מרכז הפיתוח של חברת אפל בישראל. עזיבתו היא הזדמנות לבחינה האם מינוי של אדם שמעולם לא השתייך למגזר הציבורי, אך עתיר ניסיון בתעשיית ההייטק, הצדיקה את עצמה?

במקביל לכהונתו, גם הרשות צברה קילומטראז'. היא הוקמה בתחילת 2016, כהתפתחות של לשכת המדען הראשי, שפעלה בתוך משרד הכלכלה והיתה אחראית עד אז לקידום תעשיית ההייטק המקומית. היתרון שלה הוא בהיותה גוף סטטוטורי, דבר שמאפשר לה לקבל החלטות באופן עצמאי ומנתק אותה באופן יחסי מהשפעות פוליטיות. המחוקקים גם העניקו לה גמישות רבה יותר ביצירת מסלולי מענקים לחברות טכנולוגיה, והיא נועדה להיות גוף דינמי שיכול להגיב מהר לשינויים בהייטק ולקצץ את הבירוקרטיה הממשלתית המסורבלת בחלוקת סיוע לתעשייה. לכן, כל שינוי שנעשה בשנים האחרונות קשור גם לאהרון, אך גם למבנה החדש של הרשות.

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון  / צילום: איל יצהר, גלובס

משיחה עם שורת גורמים בתעשיית ההייטק לצורך כתבה זו נשמעה תמימות דעים בדבר ההצלחה של הרשות החדשה עד היום, הצלחה שבאה לידי ביטוי לדבריהם בעיקר ביישום תוכנית מהירה של תמריצים לסטארט-אפים שנקלעו לקשיים בתקופת הקורונה. "המערכת של רשות החדשנות מחוברת היום לתעשייה הרבה יותר מאשר בעבר", מעיד טל ברנוח, מייסד ומנהל קרן ההון סיכון דיסרפטיב. "ראינו בזמן הקורונה שברשות הגיבו לצרכים של התעשייה במהירות רבה והבינו שחייבים להתניע אותה. פתאום מההגשה של בקשה לתמריץ ועד לקבלת הכסף עברו ארבעה שבועות בלבד. לא היה דבר כזה בהיסטוריה".

גם אריק קליינשטיין, מייסד ושותף בקרן גלילות, מסכים כי בינתיים מדובר בסיפור הצלחה. "אהרון עשה עבודה מדהימה וזה משהו שבלט בחצי השנה האחרונה במיוחד", אומר קלינשטיין. "שתי התוכניות שהרשות פרסמה בזמן הקורונה, התוכנית לתמיכה בחברות צעירות במסלול מהיר והתוכנית לעידוד ההשקעה של גופים מוסדיים בהייטק, נראות כמו הצלחה. ראינו פה תגובה מהירה שלא אופיינית למשרדים ממשלתיים וזה הראה שיש כאן רשות שיודעת לעבוד".

"חשבתי שיהיה יותר גרוע. אני רואה את המציאות ואכן התרחשו שינויים חיוביים ואפקטיביים", מודה יגאל ארליך, שכיהן ב-1984-1992 בתפקיד המדען הראשי והיה אחד המתנגדים הבולטים בזמנו לסגירת לשכת המדען והפיכתה לרשות החדשנות. ארליך טען אז שאין הצדקה לשינוי הארגוני הרחב ולהחלפת מנגנון מתפקד במנגנון לא מוכר, אך היום נשמע מרוכך הרבה יותר. "אני עדיין לא חושב שקודם היה כזה נורא, אבל בתקופת אהרון, שהיה מנהל חזק, המערכת זרמה ועבדה יפה מאוד".

עם זאת, ארליך מזהיר כי הרבה מהבעיות הקשורות למבנה הארגוני הדו-ראשי בו פועלת רשות החדשנות עדיין קיימות. "השינוי הארגוני למעשה פיצל את תפקיד המדען הראשי לשניים ויצר כפילות - כשיש דמות אחת, יו"ר רשות החדשנות, שכפוף לשר הכלכלה, ודמות שנייה של מנהל רשות החדשנות, שהוא יותר עצמאי. במצב הזה כל סכסוך ביניהם יכול לפגוע בתפקוד המערכת. עד היום לא נתקלנו בריבים על סמכויות, אולי בגלל שבסיבוב הקודם אהרון נבחר לפני שהיו"ר עמי אפלבום נכנס לתפקיד, אבל חילוקי דעות כאלה יכולים לקרות, לכן המנהל הבא צריך להיות אדם עצמאי אבל גם מישהו שיודע להסתדר עם אנשים ועם פוליטיקאים", אומר ארליך.

"יש גם הרבה גופים מקושרים שיכולים להפריע לרשות החדשנות לפעול, כמו מפא"ת במשרד הביטחון או גורמים בתחום הסייבר במשרד ראש הממשלה, והמנהל הבא של הרשות חייב להיות בעל אישיות חזקה, שיידע לתת את הטון בתחום", אומר ארליך.

יגאל ארליך, לשעבר המדען הראשי / צילום: איל יצהר, גלובס

"השנה הבאה היא קריטית"

המנהל החדש שיחליף את אהרון אהרון ייבחר על ידי מועצת הרשות מתוך רשימת מועמדים עליה תמליץ ועדת איתור שתכלול את יו"ר הרשות, נשיא התאחדות התעשיינים ושני חברים שימונו על ידי שרי הכלכלה והאוצר. בניגוד לאהרון, שנכנס לתפקיד בתקופה יציבה יחסית להייטק הישראלי, המנהל החדש נכנס בזמן סוער של מגפת הקורונה, שהשלכותיה המלאות על התעשייה הישראלית עדיין לא התבררו.

אהרון הגיע עם ניסיון עשיר בהייטק, כולל ניהול מרכז הפיתוח המקומי של אפל ולפני כן הובלת הסטארט-אפ קמרו. אהרון התייחס בראיון ל"גלובס" לאחר הודעת הפרישה לעובדה שהגיע ללא היכרות עם המגזר הציבורי, ובכלל זה "שכר הלימוד" ששילם: "המערכת הממשלתית מורכבת יותר ממערכת פרטית וצריך ללמוד את השחקנים וזה תהליך קצת יותר ארוך, שלקח כשנה ולא כמה חודשים כמו בשוק הפרטי. אחרי שנה אתה יודע מי השחקנים, איך לתפעל אותם, מה האינטרס של כל אחד ובסך הכל אתה בונה תוכניות בצורה מאוד יפה. היום אנחנו עובדים היטב עם השרים וגורמי המקצוע, מכירים את כל מוקדי הכוח בממשלה ויודעים מה האינטרס שלהם ולנווט תוכניות בתוכם. צמחנו בצורה לא ליניארית בשורה של תחומים, ואנחנו פועלים כמו חברת הייטק אגרסיבית".

לדעת אורי גבאי, משנה למנכ"ל ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל ולשעבר סמנכ"ל אסטרטגיה ברשות החדשנות, מחליפו של אהרון חייב להגיע עם ניסיון כלשהו בגיבוש מדיניות. "התפקיד של מנכ"ל רשות החדשנות דורש הרבה מרכיבים כמו להבין בטכנולוגיה, להיות מנהל טוב, לדעת לעמוד מול הפוליטיקאים ולהבין במדיניות. האמת שאין הרבה אנשים שיש להם את כל התכונות האלו ובמצב הנוכחי של המערכת הציבורית הלא יציבה והלא פופולרית, לא בטוח שסופרסטאר כזה יגיע לתפקיד", אומר גבאי.

אורי גבאי, סטארט־אפ ניישן סנטרל. "לא בטוח שסופרסטאר יגיע לתפקיד" / צילום: אוריה תדמור

לדבריו, "במצב של משבר כלכלי גלובלי שבסופו של דבר יחלחל להייטק, עולה החשיבות של הבנת התפקוד של הממשלה והממשק עם פוליטיקאים, כי בשנתיים הקרובות המנהל יצטרך להילחם על תקציבים ולבנות תוכניות יצירתיות. לאהרון הייתה שנה ומשהו כדי ללמוד על מדיניות ולהכיר את אגף התקציבים והחשב הכללי, אבל היום אין לנו את הלוקסוס הזה. השנה הבאה היא קריטית, כי בלי שנשים לב ישראל עלולה למצוא את עצמה עם בריחת משקיעים, מאות סטארט-אפים סגורים ובלי מנוע הצמיחה המרכזי שלה".

"צריך להיות קדוש כדי להסכים לתפקיד"

אייל ניב, שותף מנהל בקרן פיטנגו, חושב אחרת: "ההיכרות עם תעשיית ההייטק היא המרכיב הכי חשוב. בכל מקרה, ההשפעה של מנכ"ל הרשות על גובה התקציב לא מאוד גדולה והוא יצטרך להסתדר עם התקציב הנוכחי, אולי עם קצת גידול, ויצטרך לדעת איך לחלק אותו באופן שהמדינה תרוויח ממנו, ולהחליט למשל האם להשקיע בביוטק או באד-טק, איזה תחומים יצליחו בעתיד ומי צריך עזרה כדי להצליח. בשביל כל זה צריך להכיר את התעשייה. צריך לבחור מישהו בפרופיל של אהרון שיזם וניהל חברות והכיר את התעשייה", אמר ניב.

"המנהל הבא של הרשות צריך להגיע מרקע של השקעות, או בקרן הון סיכון או בחממה טכנולוגית שעשתה השקעות. אם יהיה לו גם רקע יזמי, זה בכלל יהיה מצוין", סבור ברנוח. "הרשות צריכה למדוד חברות באותו אופן שבו קרנות הון סיכון מודדות חברות, ולקבל החלטות ביחס למתן מימון והשקעה לא רק על בסיס הטכנולוגיה של החברה אלא גם על בסיס ההתאמה של המוצר לשוק, ההיתכנות שלו וגודל שוק המטרה. היסטורית, המרכיב הטכנולוגי היה המרכיב הכי חשוב, אבל זה לא מספיק".

לדעת קליינשטיין, המנהל הבא חייב להגיע ספציפית עם רקע חזק בעבודה עם סטארט-אפים. "המנהל צריך להגיע מהמרכיב הכי צומח בתעשייה הישראלית וזה סטארט-אפים. היו"ר עמי אפלבום מגיע מחברה ענקית, כך שאת המרכיב הזה כבר יש, והמנהל צריך להיות בעל היכרות אינטימית עם העולם של סטארט-אפים או כיזם או כמשקיע", אומר קליינשטיין. "הבעיה היא שקשה למצוא היום אנשים שירצו לעשות את התפקיד, כי צריך להיות להיות ממש קדוש כדי להסכים לעזוב את החיים היפים בהייטק לטובת העולם הממשלתי האיטי והמסורבל. אני רק מקווה שבסוף לא יהיה מצב שימנו פקיד לשעבר בגוף ממשלתי לתפקיד".

גיא פרמינגר, שותף וראש מגזר טכנולוגיה ב-PwC, סבור שהרקע של המנהל הבא אינו הדבר המשמעותי ביותר. "בסופו של דבר מנהל זה מנהל וחשוב שהוא יידע לשים את האצבע על המקום הנכון ויידע איפה להתרכז. הוא צריך להכיר את ההייטק ואת הבעיות המאוד ספציפיות של הייטק ואם יש לו רקע בזה, זה יכול לעזור, אבל באותה מידה הוא יכול לבוא גם מהמגזר הציבורי".

פרמינגר גם הוא שם את האצבע על ההשקעה בסטארט-אפים בתחילת הדרך כאתגר הגדול העומד בפני המנהל הבא בתקופה הנוכחית. "אנחנו נמצאים בתקופה של אי ודאות כשמשקיעים מהססים להיכנס להשקעה, מה שמשפיע בעיקר על חברות בשלבים המוקדמים של סיד ופרה-סיד, שמסתמכות על אנג'לים, לכן זה המקום שצריך לשים עליו את הדגש. צריך לזכור שהסטארט-אפים הם הזרעים שאם לא נדע להשקיע בהם, לא יצמחו לנו עצים".

רשות החדשנות

הוקמה ב-2016 כגוף סטטוטורי, על בסיס לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה ● תקציבה יעמוד השנה על 2.2 מיליארד שקל ● אחראית על קידום החדשנות בתעשייה, בדגש על ענף ההייטק ● פועלת גם בתחומים חברתיים כמו שילוב אוכלוסיות נוספות ● מנוהלת על ידי אהרון אהרון, שהודיע על התפטרותו, ועמי אפלבום, שמשמש כיו"ר שלה

עוד כתבות

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

מגמה חיובית באירופה; השינויים האחרונים שביצע באפט בהשקעות של ברקשייר

הדאקס והפוטסי מוסיף לערכם כ-0.4% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● ההוראה האחרונה של באפט: צמצום החזקות בחברת אפל ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"