גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יו"ר איגוד רופאי הציבור חגי לוין: "שיטת האקורדיון היא אסון"

ועדת הקורונה דנה הבוקר בהיערכות ליום שאחרי הסגר ● פרופ' גרוטו: "אסטרטגיית היציאה כוללת שלושה מרכיבים: חזרה הדרגתית למודל הרמזור, איתור וקטיעת שרשראות הדבקה והתעצמות בתי החולים" ● משרד הבריאות: "3,994 רופאים ואחיות בבידוד. 1,700 רופאים ואחיות מאומתים"

ועדת הקרונה בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
ועדת הקרונה בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ועדת הקורונה מתכנסת הבוקר לדון בהיערכות ליום שאחרי הסגר, נוכח היעדר תוכנית ממשלתית. הדיון מתקיים לאור חילופי המהלומות אמש בין ראש הממשלה נתניהו ליו"ר ועדת קורונה יפעת שאשא-ביטון.

בפתח הדיון אמרה ח"כ שאשא-ביטון כי "אחד הדברים החשובים הוא שנראה איך אנחנו מתארגנים ליום שאחרי, אחת המערכות העיקריות המרכזיות שצריך לתגבר זו מערכת הבריאות כי בסוף הם החיילים שנמצאים בחזית וצריכים להתמודד עם התחלואה שעולה".

שאשא-ביטון ציינה כי הגישה בנושא מספר שאלות למשרד הבריאות וכן ציינה שבתי חולים נדרשים לצעדי התייעלות למרות שהם באמצע ההתמודדות עם הקורונה. "אנחנו יודעים שהושקעו הרבה מאוד כספים במשרד הבריאות ואנחנו רוצים לדעת כיצד זה בא לידי ביטוי בשטח. אנחנו נעסוק בכל ההיבטים, כולל באסטרטגיית היציאה". היא התייחסה גם לוויכוחי אמש ואמרה "חשוב לי לומר גם כלפי הממשלה: כולנו באותו צד ורוצים להילחם בדבר האיום הזה שהתרגש עלינו. יש לנו חילוקי דעות לאורך הדרך אבל הכל בסדר, ככה זה בדמוקרטיה. כל עוד ננהל את זה בצורה מכובדת זה בסדר".

יפעת שאשא-ביטון בוועדת הקוורנה / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

גרוטו מתנגד לקיצור ימי הבידוד

בדיון משתתף גם פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות. גרוטו ציין כי ישראל תוכל לצאת מהסגר רק כאשר ירדו מספר הנבדקים החיוביים מ-12% ל-7% בלבד וכן ירידה במספר החולים קשה, ולצד זה מדד נוסף של מקדם הדבקה של פחות מאחד. לצד הנתונים האלה מבקשים במשרד הבריאות לתגבר את מערך החקירות כדי להיות מוכנים לקטוע את שרשראות ההדבקה בזמן.

לדברי פרופ' גרוטו, "אסטרטגיית היציאה כוללת שלושה מרכיבים: חזרה הדרגתית למודל הרמזור, החלק השני איתור וקטיעת שרשראות הדבקה - אנחנו ממשיכים לתגבר את פיקוד העורף ומגייסים במשרד הבריאות כוחות נוספים. מרכיב שלישי - התעצמות בתי החולים, פתיחת מחלקות קורונה והיערכות למחלות החורף. הפרטים עדיין לא מוכנים אבל כוונתנו להביא את זה תוך ימים ספורים לדיון בקבינט הקורונה".

גרוטו סירב לקיצור ימי הבידוד. "באשר לשאלת ימי הבידוד וקיצורם, כל המדינות בעולם שלא שינו כלום במדיניות הבידוד הצליחו להתמודד עם הקורונה כמו טייואן, יפן ודרום קוריאה. כל קיצור בידוד, אפילו ביום, יומייים או שלושה, יביא לכך שייפלטו מהבידוד אנשים שיכולים להדביק".

גרוטו התייחס לכך שבישראל הבדיקות מחמירות יותר לעומת העולם. "אם התוצאה חיובית, זה אומר שהאדם נשא קורונה וכמובן שאנשים אסיפטומטיים מדבקים קצת פחות. חיובי גבולי יכול להיות בשני מצבים, בשלב העלייה שהוא השלב האקטיבי ביותר במחלה וחלק מהמקרים זה בסוף המחלה. השאלה היא אם אנחנו מתכוונים ליישר קו עם העולם ולטפל ברגישות של הבדיקות כי בסוף אנשים שיוצאים חיוביים בישראל, יוצאים שליליים במקומות אחרים. אני חושב שבמצב שאנחנו נמצאים במצב שבו אסור לנו לפספס אפילו את החיובים הגבוליים". גרוטו הסביר כי לא מדובר במסות קריטיות של בדיקות גבוליות,  אלא במספרי שוליים שבמשרד הבריאות מעדיפים לתכלל פנימה כדי להימנע מסיכון של חולה קורונה לא מאובחן. 

"יש  תחושת עומס אמיתית וקושי של המערכת ושחיקה"

ד"ר שושי גולדברג, אחות ראשית במשרד הבריאות, הציגה נתונים בפני הוועדה על כוח האדם שנמצא נכון להבוקר בבידוד ונדבקו בקורונה: "3,994 רופאים ואחיות בבידוד. 1,700 רופאים ואחיות מאומתים. כל איש צוות חדש לא יכול לתת את אותו מענה כמו איש צוות מיומן שיוצא מהמערכת".

ד"ר גולדברג ציינה גם כי "קיבלנו 600 תקנים לרופאים, 375 רופאים איישו את התקנים בפרק זמן מאוד קצר. אמור להצטרף גם כוח אדם של סטאז'רים. מדי שבוע אנחנו רואים את קצב ההתקדמות המהיר באיוש התקנים. 1,550 תקנים לאחיות מהם אויישו 83%. בחמישי האחרון הייתה בחינת רישוי נוספת שבה נבחנו 2,500 אחיות נוספות, ככה שיש תוספת של 2,500 אחיות נוספות למערכת". 

ד"ר גולדברג נשאלה אם מדובר בתקנים זמניים: "מבחינתנו כל אחות שנקלטת במערכת תישאר במערכת, זו הבטחה של קובעי המדיניות". 

הח"כים תקפו את ד"ר גולדברג וביקשו לשמוע כמה אחיות חדשות, וכמה הן  החלפה לכאלו שיצאו לפנסיה. היא השיבה להם שמדובר רק בתקנים חדשים והח"כים הקשו עליה שוב, כך יו"ר הוועדה שאשא-ביטון שאמרה שמנהלי בתי חולים מתלוננים על מצוקת כוח אדם מתמשכת בבתי החולים.

 "יש לנו היום במערכת קרוב ל-5,000 אנשי צוות שלא נמצאים, זה מספר שיא שלא הגענו אליו", אמרה ד"ר גולדברג. "כל מספר שלא תכניסי של אנשי צוות צעירים, עדיין יש  תחושת עומס אמיתית וקושי של המערכת ושחיקה". ד"ר גולדברג מתייחסת לנקודה כואבת בהתמודדות עם משבר הקורונה - למרות שמתגברים את התקנים ומוסיפים אנשים, למערכת אין יכולת להתמודד עם המחסור באנשי הצוות שנדבקים או שנמצאים בבידוד. "מה עוד אפשר לעשות? תנו תקציב למרכזי הכשרת אחיות שאין לנו", שאלה ד"ר גולדברג. 

"האוצר במסלול של עסקים כרגיל מול מערכת הבריאות - זו שערורייה"

שאשא-ביטון שאלה על נושא התקצוב כדי לאפשר כוננויות נוספות בבתי החולים, כי משרד האוצר בולם תקצוב כוננויות נוספות: "אנחנו במלחמה, תשחררו את הפרוצדורה הזאת".

רפרנט בריאות באוצר, דניאל פדון: "יש מנגנון קיים שאיתו מערכת הבריאות עובדת בימים כתיקונם. משרד האוצר התחייב שנתקצב ישירות את בתי החולים באופן ישיר אם זה לא יספיק".

שאשא ביטון: "ביקשנו כבר בשבוע שעבר שתשחררו את החסמים. מה קורה עם זה?".

פדון: "משרד הבריאות עוד לא אייש את המנה הראשונה שאיפשרנו".

שאשא ביטון: "אנחנו רוצים שתשחררו את החסם הזה, שיהיה אפשר לקלוט את המנה השנייה עוד לפני שקלטו את הראשונה".

פדון: "חוץ מהפניה שלך בשבוע שעבר לגבי נהריה, לא קיבלנו פניות ממשרד הבריאות. במידה שמשרד הבריאות יפנה אלינו נעזור ונשחרר חסמים כמה שנוכל. יש היערכות יותר משמעותית בגל השני לעומת הגל הראשון. מספר המיטות גדל ממאות לכמה אלפים. בגל הראשון היו 2,100 מכונות הנשמה, היום יש 5,600 ותוספות כוח אדם משמעותיות של 600 תקני רופאים ואלפי אחיות. תוקצבו למעלה מ-3,500 מיטות חדשות למערכת, מתוכן 1,700 מיטות כבר נבנו". 

שאשא ביטון התקשתה להשתכנע: "הלב שלי בוכה פה. אין מספיק כוח אדם. אנחנו בשבוע הבא נקיים דיון נוסף ואני רוצה שבשבוע הבא תספרו לי שכבר טיפלתם וכבר שחררתם חסמים. אנחנו לא מצליחים לקבל תשובות בסיסיות".

ח"כ תמר זנדברג הוסיפה כי "לא צריך לפתוח מחלקות קורונה חדשות. צריך להוריד את התחלואה. ובמקביל המאמץ הוא לחזק את מערכת הבריאות גם בימי שגרה כדי שנוכל להגיע לחורף בבטחה. זה שמחלקות הקורונה מתמלאות זה מאמץ אחד, זה שהאוצר במסלול של עסקים כרגיל מול מערכת הבריאות, זו שערורייה. חסר למערכת הבריאות תקציב וכדי שנוכל לעבור את החורף הקרוב בשלום בנוסך לקורונה - אנשי התקציבים באוצר צריכים להרגיש שזה מצב חירום".

פרופ חגי לוין: "האזהרות שלנו מתחילת האירוע לגבי מצבה של מערכת הבריאות לא נענו וזה מטורף. השיטה של אקורדיון היא אסון. זה בלתי נתפס. זו גישה לא נכונה. אנחנו צריכים להשקיע במערך החקירות, שהוא זה שמשרת אותנו בקורונה, להוסיף כוח אדם למערך בריאות הציבור ולא למשרות זמניות. את המערך המפואר שהקימו בפיקוד העורף צריך למשוך למשרד הבריאות ומשם שינהל את האירוע".

שאשא ביטון סיכמה את הדיון: "הציבור יעזור למנוע את ההתפשטות ואני קוראת לציבור, בשם כל חבריי לוועדה, לשמור על הכללים. שכל אחד ירגיש אחריות על עצמו והסביבה שלו". היא ביקשה נתונים נוספים על התפוסה בבתי החולים באופן כללי ובמחלקות הקורונה ממשרד הבריאות עד מחר בבוקר ובהמשך יתקיים דיון נוסף.

עוד כתבות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

פטריית עשן כתצואה מהפצצות בטהרן, אתמול / צילום: Reuters, רויטרס

היום ה-2 למלחמה עם איראן: אזעקות בגוש דן, בדרום ובאזור ירושלים

איראן מודיעה רשמית - חמינאי חוסל: "המנהיג העליון מת" ● דיווחים על פיצוצים עזים גם בדובאי ● נקבע מותה של הפצועה אנוש בפגיעה הישירה בתל אביב ● ארגון זכויות אדם: כוחות ביטחון באיראן ירו על אזרחים שחגגו ● באיראן הודיעו על 40 ימי אבל בשל מותו, שדרן טלוויזיה פרץ בבכי ● משמרות המהפכה איימו: "בעוד רגעים תחל הפעולה ההרסנית בהיסטוריה" ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"