גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יו"ר איגוד רופאי הציבור חגי לוין: "שיטת האקורדיון היא אסון"

ועדת הקורונה דנה הבוקר בהיערכות ליום שאחרי הסגר ● פרופ' גרוטו: "אסטרטגיית היציאה כוללת שלושה מרכיבים: חזרה הדרגתית למודל הרמזור, איתור וקטיעת שרשראות הדבקה והתעצמות בתי החולים" ● משרד הבריאות: "3,994 רופאים ואחיות בבידוד. 1,700 רופאים ואחיות מאומתים"

ועדת הקרונה בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
ועדת הקרונה בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ועדת הקורונה מתכנסת הבוקר לדון בהיערכות ליום שאחרי הסגר, נוכח היעדר תוכנית ממשלתית. הדיון מתקיים לאור חילופי המהלומות אמש בין ראש הממשלה נתניהו ליו"ר ועדת קורונה יפעת שאשא-ביטון.

בפתח הדיון אמרה ח"כ שאשא-ביטון כי "אחד הדברים החשובים הוא שנראה איך אנחנו מתארגנים ליום שאחרי, אחת המערכות העיקריות המרכזיות שצריך לתגבר זו מערכת הבריאות כי בסוף הם החיילים שנמצאים בחזית וצריכים להתמודד עם התחלואה שעולה".

שאשא-ביטון ציינה כי הגישה בנושא מספר שאלות למשרד הבריאות וכן ציינה שבתי חולים נדרשים לצעדי התייעלות למרות שהם באמצע ההתמודדות עם הקורונה. "אנחנו יודעים שהושקעו הרבה מאוד כספים במשרד הבריאות ואנחנו רוצים לדעת כיצד זה בא לידי ביטוי בשטח. אנחנו נעסוק בכל ההיבטים, כולל באסטרטגיית היציאה". היא התייחסה גם לוויכוחי אמש ואמרה "חשוב לי לומר גם כלפי הממשלה: כולנו באותו צד ורוצים להילחם בדבר האיום הזה שהתרגש עלינו. יש לנו חילוקי דעות לאורך הדרך אבל הכל בסדר, ככה זה בדמוקרטיה. כל עוד ננהל את זה בצורה מכובדת זה בסדר".

יפעת שאשא-ביטון בוועדת הקוורנה / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

גרוטו מתנגד לקיצור ימי הבידוד

בדיון משתתף גם פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות. גרוטו ציין כי ישראל תוכל לצאת מהסגר רק כאשר ירדו מספר הנבדקים החיוביים מ-12% ל-7% בלבד וכן ירידה במספר החולים קשה, ולצד זה מדד נוסף של מקדם הדבקה של פחות מאחד. לצד הנתונים האלה מבקשים במשרד הבריאות לתגבר את מערך החקירות כדי להיות מוכנים לקטוע את שרשראות ההדבקה בזמן.

לדברי פרופ' גרוטו, "אסטרטגיית היציאה כוללת שלושה מרכיבים: חזרה הדרגתית למודל הרמזור, החלק השני איתור וקטיעת שרשראות הדבקה - אנחנו ממשיכים לתגבר את פיקוד העורף ומגייסים במשרד הבריאות כוחות נוספים. מרכיב שלישי - התעצמות בתי החולים, פתיחת מחלקות קורונה והיערכות למחלות החורף. הפרטים עדיין לא מוכנים אבל כוונתנו להביא את זה תוך ימים ספורים לדיון בקבינט הקורונה".

גרוטו סירב לקיצור ימי הבידוד. "באשר לשאלת ימי הבידוד וקיצורם, כל המדינות בעולם שלא שינו כלום במדיניות הבידוד הצליחו להתמודד עם הקורונה כמו טייואן, יפן ודרום קוריאה. כל קיצור בידוד, אפילו ביום, יומייים או שלושה, יביא לכך שייפלטו מהבידוד אנשים שיכולים להדביק".

גרוטו התייחס לכך שבישראל הבדיקות מחמירות יותר לעומת העולם. "אם התוצאה חיובית, זה אומר שהאדם נשא קורונה וכמובן שאנשים אסיפטומטיים מדבקים קצת פחות. חיובי גבולי יכול להיות בשני מצבים, בשלב העלייה שהוא השלב האקטיבי ביותר במחלה וחלק מהמקרים זה בסוף המחלה. השאלה היא אם אנחנו מתכוונים ליישר קו עם העולם ולטפל ברגישות של הבדיקות כי בסוף אנשים שיוצאים חיוביים בישראל, יוצאים שליליים במקומות אחרים. אני חושב שבמצב שאנחנו נמצאים במצב שבו אסור לנו לפספס אפילו את החיובים הגבוליים". גרוטו הסביר כי לא מדובר במסות קריטיות של בדיקות גבוליות,  אלא במספרי שוליים שבמשרד הבריאות מעדיפים לתכלל פנימה כדי להימנע מסיכון של חולה קורונה לא מאובחן. 

"יש  תחושת עומס אמיתית וקושי של המערכת ושחיקה"

ד"ר שושי גולדברג, אחות ראשית במשרד הבריאות, הציגה נתונים בפני הוועדה על כוח האדם שנמצא נכון להבוקר בבידוד ונדבקו בקורונה: "3,994 רופאים ואחיות בבידוד. 1,700 רופאים ואחיות מאומתים. כל איש צוות חדש לא יכול לתת את אותו מענה כמו איש צוות מיומן שיוצא מהמערכת".

ד"ר גולדברג ציינה גם כי "קיבלנו 600 תקנים לרופאים, 375 רופאים איישו את התקנים בפרק זמן מאוד קצר. אמור להצטרף גם כוח אדם של סטאז'רים. מדי שבוע אנחנו רואים את קצב ההתקדמות המהיר באיוש התקנים. 1,550 תקנים לאחיות מהם אויישו 83%. בחמישי האחרון הייתה בחינת רישוי נוספת שבה נבחנו 2,500 אחיות נוספות, ככה שיש תוספת של 2,500 אחיות נוספות למערכת". 

ד"ר גולדברג נשאלה אם מדובר בתקנים זמניים: "מבחינתנו כל אחות שנקלטת במערכת תישאר במערכת, זו הבטחה של קובעי המדיניות". 

הח"כים תקפו את ד"ר גולדברג וביקשו לשמוע כמה אחיות חדשות, וכמה הן  החלפה לכאלו שיצאו לפנסיה. היא השיבה להם שמדובר רק בתקנים חדשים והח"כים הקשו עליה שוב, כך יו"ר הוועדה שאשא-ביטון שאמרה שמנהלי בתי חולים מתלוננים על מצוקת כוח אדם מתמשכת בבתי החולים.

 "יש לנו היום במערכת קרוב ל-5,000 אנשי צוות שלא נמצאים, זה מספר שיא שלא הגענו אליו", אמרה ד"ר גולדברג. "כל מספר שלא תכניסי של אנשי צוות צעירים, עדיין יש  תחושת עומס אמיתית וקושי של המערכת ושחיקה". ד"ר גולדברג מתייחסת לנקודה כואבת בהתמודדות עם משבר הקורונה - למרות שמתגברים את התקנים ומוסיפים אנשים, למערכת אין יכולת להתמודד עם המחסור באנשי הצוות שנדבקים או שנמצאים בבידוד. "מה עוד אפשר לעשות? תנו תקציב למרכזי הכשרת אחיות שאין לנו", שאלה ד"ר גולדברג. 

"האוצר במסלול של עסקים כרגיל מול מערכת הבריאות - זו שערורייה"

שאשא-ביטון שאלה על נושא התקצוב כדי לאפשר כוננויות נוספות בבתי החולים, כי משרד האוצר בולם תקצוב כוננויות נוספות: "אנחנו במלחמה, תשחררו את הפרוצדורה הזאת".

רפרנט בריאות באוצר, דניאל פדון: "יש מנגנון קיים שאיתו מערכת הבריאות עובדת בימים כתיקונם. משרד האוצר התחייב שנתקצב ישירות את בתי החולים באופן ישיר אם זה לא יספיק".

שאשא ביטון: "ביקשנו כבר בשבוע שעבר שתשחררו את החסמים. מה קורה עם זה?".

פדון: "משרד הבריאות עוד לא אייש את המנה הראשונה שאיפשרנו".

שאשא ביטון: "אנחנו רוצים שתשחררו את החסם הזה, שיהיה אפשר לקלוט את המנה השנייה עוד לפני שקלטו את הראשונה".

פדון: "חוץ מהפניה שלך בשבוע שעבר לגבי נהריה, לא קיבלנו פניות ממשרד הבריאות. במידה שמשרד הבריאות יפנה אלינו נעזור ונשחרר חסמים כמה שנוכל. יש היערכות יותר משמעותית בגל השני לעומת הגל הראשון. מספר המיטות גדל ממאות לכמה אלפים. בגל הראשון היו 2,100 מכונות הנשמה, היום יש 5,600 ותוספות כוח אדם משמעותיות של 600 תקני רופאים ואלפי אחיות. תוקצבו למעלה מ-3,500 מיטות חדשות למערכת, מתוכן 1,700 מיטות כבר נבנו". 

שאשא ביטון התקשתה להשתכנע: "הלב שלי בוכה פה. אין מספיק כוח אדם. אנחנו בשבוע הבא נקיים דיון נוסף ואני רוצה שבשבוע הבא תספרו לי שכבר טיפלתם וכבר שחררתם חסמים. אנחנו לא מצליחים לקבל תשובות בסיסיות".

ח"כ תמר זנדברג הוסיפה כי "לא צריך לפתוח מחלקות קורונה חדשות. צריך להוריד את התחלואה. ובמקביל המאמץ הוא לחזק את מערכת הבריאות גם בימי שגרה כדי שנוכל להגיע לחורף בבטחה. זה שמחלקות הקורונה מתמלאות זה מאמץ אחד, זה שהאוצר במסלול של עסקים כרגיל מול מערכת הבריאות, זו שערורייה. חסר למערכת הבריאות תקציב וכדי שנוכל לעבור את החורף הקרוב בשלום בנוסך לקורונה - אנשי התקציבים באוצר צריכים להרגיש שזה מצב חירום".

פרופ חגי לוין: "האזהרות שלנו מתחילת האירוע לגבי מצבה של מערכת הבריאות לא נענו וזה מטורף. השיטה של אקורדיון היא אסון. זה בלתי נתפס. זו גישה לא נכונה. אנחנו צריכים להשקיע במערך החקירות, שהוא זה שמשרת אותנו בקורונה, להוסיף כוח אדם למערך בריאות הציבור ולא למשרות זמניות. את המערך המפואר שהקימו בפיקוד העורף צריך למשוך למשרד הבריאות ומשם שינהל את האירוע".

שאשא ביטון סיכמה את הדיון: "הציבור יעזור למנוע את ההתפשטות ואני קוראת לציבור, בשם כל חבריי לוועדה, לשמור על הכללים. שכל אחד ירגיש אחריות על עצמו והסביבה שלו". היא ביקשה נתונים נוספים על התפוסה בבתי החולים באופן כללי ובמחלקות הקורונה ממשרד הבריאות עד מחר בבוקר ובהמשך יתקיים דיון נוסף.

עוד כתבות

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על