פקחים מאתרים מבודדים על מנת לוודא שאכן פועלים על פי ההנחיות של משרד הבריאות והממשלה / צילום: שלומי יוסף, גלובס
בימים הקרובים מתכוון האוצר להעביר חוק חדש שיחלק את הנטל הכלכלי של "ימי הבידוד" של העובדים במשק בין כתפי העובד, המעביד והמדינה. הצורך בחוק נולד בעקבות פסיקת בג"ץ מיולי האחרון, במסגרתה נקבע כי ימי הבידוד הנכפים על עובדים בעקבות נגיף הקורונה אינם נחשבים כימי מחלה, ולכן לא ניתן להוציא תעודות מחלה גורפות לעובדים בבידוד.
התוצאה היא שימי הבידוד כבר לא אמורים ליפול על כתפי המעסיק, כל עוד אין חוק שקובע אחרת. במידה ותעבור החקיקה המתוכננת על ידי האוצר, יחול הסדר חדש לפיו העובד יישא בתשלום שני ימי הבידוד הראשונים, והמדינה והמעסיק יתחלקו ביניהם בעלות שאר ימי הבידוד.
כמה זה יעלה למעסיקים? אין אפשרות לנקוב במספר מדויק כיוון שלא ידוע כמה עובדים ישהו בבידוד לאחר תקופת הסגר ולכמה ימים יידרשו להתבודד בממוצע, אך אם בוחנים את העלות של ימי הבידוד עד כה נראה כי הנטל על כתפי המעסיקים עדיין יהיה כבד.
חישוב שערך ד"ר רובי נתנזון, היועץ הכלכלי של לה"ב, של מספר מקרי הבידוד מתחילת המגיפה בישראל - בהנחה שזמן הבידוד הממוצע לעובד הינו שבעה עד עשרה ימים - מעלה כי עלות דמי המחלה בגין ימי הבידוד למעסיקים עד כה עמדה על בין 1.83 ל-2.9 מיליארד שקל. ארגוני מעסיקים ותעשיינים מעריכים כי המספר מגיע אף ל-3-3.5 מיליארד שקל - אותם הם דורשים חזרה מהמדינה עבור כל המעסיקים שנאלצו לשאת בהם עד כה.
45 אלף מבודדים בכל יום בחודש אוגוסט
נכון לבוקר ה-21 לספטמבר, נמצאו בבידוד ביתי בישראל כ-141,976 אנשים. מאז פברואר, דווחו כ-882,075 מקרי בידוד כאלו. על פי נתוני משרד הבריאות, בחודש אוגוסט בלבד שהו בבידוד בכל יום נתון לפחות 45 אלף ישראלים. בממוצע בחודש אוגוסט שהו בבידוד מעל 65.2 אלף ישראלים בכל יום ומספר המבודדים בספטמבר צפוי להכפיל את נתוני אוגוסט.
על פי החלטת משרד הבריאות בראשית הסגר, זמן השהות בבידוד נעשה על חשבון ימי המחלה של העובד, למרות שהם אינם חולים. על פי חוק, עובד זכאי ליום וחצי מחלה על כל חודש במשרה מלאה אצל מעסיק מסוים. כלומר, עובד שהשלים שנה אחת אצל מעביד יהיה זכאי ל-18 יום מחלה. משרד הבריאות מחייב כיום בבידוד של ארבע עשר יום, וגם אם זמן הבידוד קצר יותר, סביר להניח שבפחות מתקופה של שני בידודים כבר יאזלו ימי המחלה של העובד.
מעבר לכך, על פי חוק, העובד אינו זכאי לתשלום ביום הראשון למחלה, בשני ובשלישי הוא זכאי למחצית הסכום ומקבל תשלום מלא מהמעסיק רק החל מהיום הרביעי. עבור עצמאיים אין הסדר דומה, ולכן הם אינם מקבלים כל פיצוי בגין הימים בהם הם שוהים בבידוד. על פי תכנית הסיוע לעסקים, עצמאים היום זכאים למענק פיצוי על ירידה בהיקף העסקים, אך המענק מוגבל לכ-70% אחוז מהפגיעה במחזור ועד 15,000 שקל בחודשיים, ועלול לא לכסות את כלל הנזק שנגרם מהבידוד.
בעקבות קביעת בית המשפט העליון מיולי, החל מה-1 באוקטובר לא יוכל עוד משרד הבריאות להוציא תעודת מחלה לעובדים השוהים בבידוד. לדברי ד"ר נתנזון, "אם לא תמציא המדינה פתרון, יוותרו העובדים ללא מענה כלכלי לימי הבידוד ואלו שיאלצו להיעדר מעבודתם עקב מחלה יספגו את אובדן ההכנסה בעצמם. הסגר בו נמצאת ישראל צפוי כמובן להוריד את מספר העובדים בבידוד. אך בהינתן והחורף צפוי להגדיל מחדש את מספר המבודדים בשילוב עם מחלות רגילות כמו שפעת, ישנה דחיפות גדולה בהסדרת הפסיקה".
הגם שישנם תומכים במתווה התשלום על ימי הבידוד שמציע משרד האוצר (בהם כאלה שאומרים שמדובר באופציה הטובה ביותר, שלא מרעה את מצבו של העובד ומקלה עם המעסיקים משמעותית ביחס להסדרים קיימים במדינות אחרות), בלהב סבורים כי הפתרון הרצוי הנו תשלום מלא של ימי הבידוד על ידי המדינה. נתנזון: "יש לתקן את חוק ביטוח לאומי לפי הוראת שעה בכדי שיכלול תשלום לעובדים שנשלחו לבידוד. במידה ותיקון כזה יעשה, יש לקחת בחשבון גם את העובדים העצמאיים שאינם מועסקים ולכן לא מקבלים שכר על זמנם בבידוד".
בנוסף, אומר נתנזוו, כי "יש לשקול קיצור של ימי הבידוד המחויבים עקב מגע אפשרי עם חולה מאומת ל-12 יום. קיצור כזה היה חוסך למעסיקים עד כה מעל ל-587 מיליון שקל".