שר האוצר, ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג-ידיעות אחרונות
ההתנצחות בין שר האוצר ישראל כ"ץ לראש אגף התקציבים המתפטר שלו עוררה שאלה מביכה, לפחות אצל מי שלא זכה להציץ בעבודת הממשלה מאחורי הקלעים. כ"ץ התקומם על הפרת הנורמה המקובלת שאוסרת על פקיד "להדליף מידע" לחברי אופוזיציה בלי אישור מפורש. אבל אחרים טענו שאין בכלל נורמה כזאת: כ"ץ, שנכנס רק לפני כמה חודשים למשרד האוצר, ממציא כללי משחק חדשים.
ראש אגף התקציבים שאול מרידור התפטר בטריקת דלת בסוף אוגוסט. במכתב חריף הוא האשים את שר האוצר בזלזול בעבודת מטה ובהשתקת הדרג המקצועי. כ"ץ טען בתגובה שמרידור עסק לא רק ב"פעילות פוליטית גלויה ובוטה נגד הממשלה", אלא גם ב"הדלפות בלתי פוסקות" לאופוזיציה.
הדיבור על הדלפות הקפיץ את יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, אחד האנשים שמרידור לכאורה נפגש איתם. "מאז ומעולם משרד האוצר העביר לחברי כנסת נתונים", הוא התקומם בראיון לגלי צה"ל. "הצבענו על 14 מיליארד שקל תוספות חוץ-תקציביות. אני אמור לדעת על מה אני מצביע. בשביל זה אתה הולך, יושב עם אנשי האוצר, מנסה להבין מהם מה יש בדפי התקציב". לדברי לפיד, כך מקובל לא רק בישראל אלא בכל פרלמנט אחר.
כ"ץ כפר לחלוטין בתיאור הזה. "לפיד סיפר שמרידור נהג להעביר לו מידע וחומרים!" - הוא קצף בראיון באותה תחנה. "הוא אמר 'כן, כך זה מקובל'. לא, זה לא מקובל! הוא עשה את זה בלי אישור. וגם חלקי האופוזיציה האחרת סיפרו איך הוא נהג לעבוד איתם באופן פוליטי, כשהוא חשב שיש בחירות".
מה האמת? האם כשכ"ץ תובע מבכירי האוצר לא לתדרך חברי אופוזיציה בלי אישור הוא נשען על נורמה ותיקה, או דווקא חורג ממנה? ניסינו לברר.
"שר הוא לא קומיסר"
נתחיל בבסיס. חברי כנסת שיוזמים הצעות חוק כלכליות, דנים בשינויים בתקציב ומתבקשים לאשר תוכניות ממשלתיות, מתעדכנים לעתים קרובות בנתונים מפי אנשי האוצר עצמם. גם גורמים באוצר אישרו לנו שפגישות בין בכירי המשרד לחברי כנסת הן דבר שכיח, אם כי לצערנו העדיפו לא לדבר לציטוט.
שלי יחימוביץ', שעמדה שלוש פעמים בראש האופוזיציה, מגבה את הטענה של לפיד על תדרוכים בארבע עיניים עם פקידים. "זה מאוד מקובל", היא אומרת. "נפגשתי הרבה עם בכירים באוצר. גם כחברת כנסת, לא רק כיו"ר אופוזיציה".
חברי כנסת שיוזמים פגישות כאלה לא תמיד נעזרים בתיווך של השר. "על מנת למלא את תפקידם כנבחרי ציבור באופן אופטימלי, חברי הכנסת רשאים לפנות לכל פקיד ממשלתי" - אמרו לנו בייעוץ המשפטי של ועדת הכספים. "איננו סבורים שניתן להגביל את פעילותם במקרה כזה". בוועדה מזכירים שפיקוח על הממשלה הוא אחד מתפקידי הכנסת, ושהממשלה חייבת דין וחשבון לכנסת. "פיקוח זה אינו מתמצה רק בדיונים במליאת הכנסת ובוועדות", הם מדגישים, "אלא במקרים מתאימים יכול להיעשות בפניה ישירה של חברי הכנסת לפקידי הממשלה".
מה עושים הפקידים בתגובה לפניות כאלה? האם לפני שהם נענים להן הם נוהגים לבקש רשות מהשר? יחימוביץ' לא ידעה לומר. "אין לי מושג אם הם קיבלו אישור", היא ענתה.
שאלנו את רוני בר-און, שר האוצר האחרון שכיהן לפני חזרת הליכוד לשלטון ב-2009. "מעולם לא דרשתי יידוע או אישור מראש", הוא אומר. "זה תפקידם וחובתם לקיים מפגש ישיר עם הרשות המפקחת על עבודת הממשלה. הם נפגשו ככל שנדרש, ודיווחו ככל שחשבו שנדרש. הם נפגשים עם כולם, להכשיר לבבות. הם עושים נפשות לתכניות האוצר ולמדיניות שלו". בר-און טוען שאמון הדדי הוא מרכיב הכרחי ביחסים בין השר לבכירי משרדו - "שר הוא לא קומיסר".
בין מקובל ל"מקובל"
אם כן, בפועל בכירי האוצר מתדרכים חברי כנסת כדבר שבשגרה, לעתים קרובות בלי אישור מפורש מהשר. באיזה מובן כ"ץ טוען שהפגישות של מרידור עם לפיד ואחרים היו מעשה "לא מקובל"? ביקשנו ממנו להבהיר, אבל לא הצלחנו לקבל תגובה.
כשאומרים "לא מקובל" אפשר להתכוון לשני דברים. מצד אחד - שהמעשה נדיר במציאות, שהוא לא קורה בשטח. מצד שני - שהוא אסור, מנוגד להוראות, לחוקים או לאתיקה המקצועית. מה אומרים הכללים היבשים על מסירת מידע מפקידי ממשלה לחברי כנסת?
המקרה הפשוט הוא הופעה של פקידים בישיבות ועדות הכנסת. זימון פקידים למסור דיווח בכנסת מוסדר בחוק יסוד הממשלה, בחוק יסוד הכנסת, ומפורט גם בתקנון הכנסת. סעיפים 123 ו-124 בתקנון מחייבים נושאי משרות ובעלי תפקידים להיענות להזמנה של ועדה. הם גם מחייבים אותם למסור כל מידע שגילויו לא אסור בחוק. עם זאת, הזימון חייב להיעשות "באמצעות השר הנוגע בדבר או בידיעתו". והשר - אם זה רצונו - זכאי להתייצב בוועדה ולעדכן אותה בכבודו ובעצמו.
אבל הנורמה שכ"ץ דורש לציית לה, ושלפיד מכחיש את קיומה, נוגעת לפגישות עם נבחרי ציבור מחוץ לדיוני הוועדות. האם יש כללים שמחייבים את הפקידים לקבל את הסכמת השר לפגישות פנים-אל-פנים?
חיפשנו. תקנון שירות המדינה (התקשי"ר) כולל פרק על ייצוג עובדי ציבור בפני הכנסת, אבל מתמקד בישיבות הוועדות. הוא קובע שעובדי מדינה חייבים לייצג את עמדת משרדם, ואוסר עליהם להביע עמדה נגדית.
כללים מפורשים לפגישה פשוטה עם ח"כ מן המניין? יוק. בנציבות שירות המדינה לא ידעו להצביע על הנחיות כאלה. באופן כללי, לעובדי מדינה אסור לעסוק ב"פעילות מפלגתית" בשעות העבודה או במקום העבודה. זה נוגע מן הסתם גם לפגישות אישיות עם חברי כנסת.
האם מרידור ניצל את הפגישות עם חברי הכנסת "לעשות נפשות" לעמדת האוצר, או לחתור תחתיה? האם הוא טמן ידו ב"פעילות מפלגתית"? את זה אנחנו לא יודעים לבדוק. אבל שום נוהג ותיק ושום הנחיה מפורשת לא אסרו עליו לספק מידע מקצועי בלי אישור מראש.
פקידי ממשלה וח"כים: מה אומר החוק היבש
הופעה בוועדות הכנסת
התייצבות - פקיד ממשלתי חייב להיענות להזמנה של ועדה בכנסת
מסירת מידע - פקיד חייב להציג לכנסת נתונים, אם אין איסור בחוק
הבעת עמדה - פקיד חייב לייצג את המדיניות שנקבעה בממשלה
יידוע השר - השר צריך לדעת על ההזמנה, ויכול לבחור להופיע בעצמו
סנקציות - פקיד שלא התייצב או מסר מידע יטופל משמעתית בשירות המדינה
קשרים מחוץ לוועדות
עיסוק מפלגתי - לפקיד אסור לקיים פעילות מפלגתית במקום/בזמן העבודה
ביקורת על השלטון - לפקיד אסור לבקר את הכנסת והממשלה בפומבי
פגישות אישיות - אין הגבלות מפורשות, לא בחוק ולא בתקשי"ר
מקור: חוק יסוד הממשלה, חוק יסוד הכנסת, תקנות שירות המדינה