גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השר כ"ץ משנה את הכללים לפקידי האוצר, וקורא לזה "מסורת"

שר האוצר טען שהפגישות של ראש אגף התקציבים עם יו"ר האופוזיציה היו הדלפות בלתי מקובלות • לפיד גרס שתדרוכים של בכירי אוצר לח"כים הם פרקטיקה דמוקרטית שגרתית • האם השר הטרי ממציא כללי משחק חדשים?

שר האוצר, ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג-ידיעות אחרונות
שר האוצר, ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג-ידיעות אחרונות

ההתנצחות בין שר האוצר ישראל כ"ץ לראש אגף התקציבים המתפטר שלו עוררה שאלה מביכה, לפחות אצל מי שלא זכה להציץ בעבודת הממשלה מאחורי הקלעים. כ"ץ התקומם על הפרת הנורמה המקובלת שאוסרת על פקיד "להדליף מידע" לחברי אופוזיציה בלי אישור מפורש. אבל אחרים טענו שאין בכלל נורמה כזאת: כ"ץ, שנכנס רק לפני כמה חודשים למשרד האוצר, ממציא כללי משחק חדשים.

ראש אגף התקציבים שאול מרידור התפטר בטריקת דלת בסוף אוגוסט. במכתב חריף הוא האשים את שר האוצר בזלזול בעבודת מטה ובהשתקת הדרג המקצועי. כ"ץ טען בתגובה שמרידור עסק לא רק ב"פעילות פוליטית גלויה ובוטה נגד הממשלה", אלא גם ב"הדלפות בלתי פוסקות" לאופוזיציה.

הדיבור על הדלפות הקפיץ את יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, אחד האנשים שמרידור לכאורה נפגש איתם. "מאז ומעולם משרד האוצר העביר לחברי כנסת נתונים", הוא התקומם בראיון לגלי צה"ל. "הצבענו על 14 מיליארד שקל תוספות חוץ-תקציביות. אני אמור לדעת על מה אני מצביע. בשביל זה אתה הולך, יושב עם אנשי האוצר, מנסה להבין מהם מה יש בדפי התקציב". לדברי לפיד, כך מקובל לא רק בישראל אלא בכל פרלמנט אחר.

כ"ץ כפר לחלוטין בתיאור הזה. "לפיד סיפר שמרידור נהג להעביר לו מידע וחומרים!" - הוא קצף בראיון באותה תחנה. "הוא אמר 'כן, כך זה מקובל'. לא, זה לא מקובל! הוא עשה את זה בלי אישור. וגם חלקי האופוזיציה האחרת סיפרו איך הוא נהג לעבוד איתם באופן פוליטי, כשהוא חשב שיש בחירות".

מה האמת? האם כשכ"ץ תובע מבכירי האוצר לא לתדרך חברי אופוזיציה בלי אישור הוא נשען על נורמה ותיקה, או דווקא חורג ממנה? ניסינו לברר.

"שר הוא לא קומיסר"

נתחיל בבסיס. חברי כנסת שיוזמים הצעות חוק כלכליות, דנים בשינויים בתקציב ומתבקשים לאשר תוכניות ממשלתיות, מתעדכנים לעתים קרובות בנתונים מפי אנשי האוצר עצמם. גם גורמים באוצר אישרו לנו שפגישות בין בכירי המשרד לחברי כנסת הן דבר שכיח, אם כי לצערנו העדיפו לא לדבר לציטוט.

שלי יחימוביץ', שעמדה שלוש פעמים בראש האופוזיציה, מגבה את הטענה של לפיד על תדרוכים בארבע עיניים עם פקידים. "זה מאוד מקובל", היא אומרת. "נפגשתי הרבה עם בכירים באוצר. גם כחברת כנסת, לא רק כיו"ר אופוזיציה".

חברי כנסת שיוזמים פגישות כאלה לא תמיד נעזרים בתיווך של השר. "על מנת למלא את תפקידם כנבחרי ציבור באופן אופטימלי, חברי הכנסת רשאים לפנות לכל פקיד ממשלתי" - אמרו לנו בייעוץ המשפטי של ועדת הכספים. "איננו סבורים שניתן להגביל את פעילותם במקרה כזה". בוועדה מזכירים שפיקוח על הממשלה הוא אחד מתפקידי הכנסת, ושהממשלה חייבת דין וחשבון לכנסת. "פיקוח זה אינו מתמצה רק בדיונים במליאת הכנסת ובוועדות", הם מדגישים, "אלא במקרים מתאימים יכול להיעשות בפניה ישירה של חברי הכנסת לפקידי הממשלה".

מה עושים הפקידים בתגובה לפניות כאלה? האם לפני שהם נענים להן הם נוהגים לבקש רשות מהשר? יחימוביץ' לא ידעה לומר. "אין לי מושג אם הם קיבלו אישור", היא ענתה.
שאלנו את רוני בר-און, שר האוצר האחרון שכיהן לפני חזרת הליכוד לשלטון ב-2009. "מעולם לא דרשתי יידוע או אישור מראש", הוא אומר. "זה תפקידם וחובתם לקיים מפגש ישיר עם הרשות המפקחת על עבודת הממשלה. הם נפגשו ככל שנדרש, ודיווחו ככל שחשבו שנדרש. הם נפגשים עם כולם, להכשיר לבבות. הם עושים נפשות לתכניות האוצר ולמדיניות שלו". בר-און טוען שאמון הדדי הוא מרכיב הכרחי ביחסים בין השר לבכירי משרדו - "שר הוא לא קומיסר".

בין מקובל ל"מקובל"

אם כן, בפועל בכירי האוצר מתדרכים חברי כנסת כדבר שבשגרה, לעתים קרובות בלי אישור מפורש מהשר. באיזה מובן כ"ץ טוען שהפגישות של מרידור עם לפיד ואחרים היו מעשה "לא מקובל"? ביקשנו ממנו להבהיר, אבל לא הצלחנו לקבל תגובה.
כשאומרים "לא מקובל" אפשר להתכוון לשני דברים. מצד אחד - שהמעשה נדיר במציאות, שהוא לא קורה בשטח. מצד שני - שהוא אסור, מנוגד להוראות, לחוקים או לאתיקה המקצועית. מה אומרים הכללים היבשים על מסירת מידע מפקידי ממשלה לחברי כנסת?

המקרה הפשוט הוא הופעה של פקידים בישיבות ועדות הכנסת. זימון פקידים למסור דיווח בכנסת מוסדר בחוק יסוד הממשלה, בחוק יסוד הכנסת, ומפורט גם בתקנון הכנסת. סעיפים 123 ו-124 בתקנון מחייבים נושאי משרות ובעלי תפקידים להיענות להזמנה של ועדה. הם גם מחייבים אותם למסור כל מידע שגילויו לא אסור בחוק. עם זאת, הזימון חייב להיעשות "באמצעות השר הנוגע בדבר או בידיעתו". והשר - אם זה רצונו - זכאי להתייצב בוועדה ולעדכן אותה בכבודו ובעצמו.

אבל הנורמה שכ"ץ דורש לציית לה, ושלפיד מכחיש את קיומה, נוגעת לפגישות עם נבחרי ציבור מחוץ לדיוני הוועדות. האם יש כללים שמחייבים את הפקידים לקבל את הסכמת השר לפגישות פנים-אל-פנים?

חיפשנו. תקנון שירות המדינה (התקשי"ר) כולל פרק על ייצוג עובדי ציבור בפני הכנסת, אבל מתמקד בישיבות הוועדות. הוא קובע שעובדי מדינה חייבים לייצג את עמדת משרדם, ואוסר עליהם להביע עמדה נגדית.

כללים מפורשים לפגישה פשוטה עם ח"כ מן המניין? יוק. בנציבות שירות המדינה לא ידעו להצביע על הנחיות כאלה. באופן כללי, לעובדי מדינה אסור לעסוק ב"פעילות מפלגתית" בשעות העבודה או במקום העבודה. זה נוגע מן הסתם גם לפגישות אישיות עם חברי כנסת.

האם מרידור ניצל את הפגישות עם חברי הכנסת "לעשות נפשות" לעמדת האוצר, או לחתור תחתיה? האם הוא טמן ידו ב"פעילות מפלגתית"? את זה אנחנו לא יודעים לבדוק. אבל שום נוהג ותיק ושום הנחיה מפורשת לא אסרו עליו לספק מידע מקצועי בלי אישור מראש. 

פקידי ממשלה וח"כים: מה אומר החוק היבש

הופעה בוועדות הכנסת

התייצבות - פקיד ממשלתי חייב להיענות להזמנה של ועדה בכנסת
מסירת מידע - פקיד חייב להציג לכנסת נתונים, אם אין איסור בחוק
הבעת עמדה - פקיד חייב לייצג את המדיניות שנקבעה בממשלה
יידוע השר - השר צריך לדעת על ההזמנה, ויכול לבחור להופיע בעצמו
סנקציות - פקיד שלא התייצב או מסר מידע יטופל משמעתית בשירות המדינה

קשרים מחוץ לוועדות

עיסוק מפלגתי - לפקיד אסור לקיים פעילות מפלגתית במקום/בזמן העבודה
ביקורת על השלטון - לפקיד אסור לבקר את הכנסת והממשלה בפומבי
פגישות אישיות - אין הגבלות מפורשות, לא בחוק ולא בתקשי"ר

מקור: חוק יסוד הממשלה, חוק יסוד הכנסת, תקנות שירות המדינה

עוד כתבות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "הכול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בבורסה בתל אביב; טאואר וקמטק מתחזקות, הביטחוניות נופלות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.7% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפדרל ריזרב הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, תוך שהוא צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

בעיתוי מפתיע: קרן ההייטק הוותיקה מודיעה על סוף דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה, וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

כבד שומני | אילוסטרציה: shutterstock

חברת ביומד ישראלית שהוקמה ע"י יוצאי טבע נרכשת בעד 3.5 מיליארד דולר

תאגיד רוש ירכוש את חברת 89bio תמורת 2.4 מיליארד דולר מיידית, עם אופציה להכנסות נוספות עד סכום כולל לעסקה של 3.5 מיליארד דולר ● 89bio פועלת בשוק הענק של כבד שומני, אך רוש מתעניינת לא פחות במוצר של החברה לטיפול גם במחלות נוספות

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות - לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

האם הסכמי מתנה קודמים לזכות הקדימה של בן זוג לפי חוק המקרקעין?

זוג הורים העניקו מחצית מגרש לבנם וכלתם, ובהסכם המתנה התחייבו הזוג כי להורים תהא זכות קדימה לרכישת הזכויות בעתיד במחיר שווי הבית, במקרה שזה יועמד למכירה ● בעת שפרץ סכסוך גירושים, הכלה ביקשה לממש את זכות הקדימה בחוק המקרקעין ● מה פסק ביהמ"ש?

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל

מה עומד מאחורי עסקת אינטל-אנבידיה, והמרוויחה הישראלית המפתיעה

קשה שלא לראות בהצהרת אנבידיה, לפיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל, מעין מס נוסף מבית היוצר של הנשיא טראמפ ● יותר מאשר תוכנו של שיתוף הפעולה, חשובה הזרמת ההון הגדולה לאינטל, שתאפשר לה להימנע מהמשך פיטורים ומכירה בחסר של נכסים ● גם חברות הפורטפוליו של אינטל ירוויחו מהמהלך, ובראשן מובילאיי הישראלית

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

שבע תובנות על תפקיד מיתוג המעסיק ועל מה שהוא דורש

מה צריך כדי להיכנס לתפקיד מיתוג מעסיק? ● עיון ב-15 מודעות למשרות מסוג זה העלה תובנות על משמעות התפקיד, מקומו בארגון ולאן התחום מתקדם ● טור אורח

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים