משרד האוצר | ניתוח

שר האוצר הורה לשחק במספרים? האירוע שמאחורי הטענה החמורה של שאול מרידור

מכתב ההתפטרות של הממונה על התקציבים כולל האשמות חריגות בעוצמתן נגד שר האוצר, בין היתר על ניסיון לשחק עם תקציב המדינה • "גלובס" מציע קריאה מודרכת בין עיקרי המכתב

שאול מרידור. גם בהיסטוריה רוויית המאבקים והעימותים של משרד האוצר לא זכור מכתב התפטרות כה חריף בהאשמותיו / צילום: רפי קוץ, גלובס
שאול מרידור. גם בהיסטוריה רוויית המאבקים והעימותים של משרד האוצר לא זכור מכתב התפטרות כה חריף בהאשמותיו / צילום: רפי קוץ, גלובס

ההודעה של הממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור ביום א' בערב לשר האוצר ישראל כ"ץ על התפטרותו, לא הפתיעה רבים. בין השניים שררה זה זמן מערכת יחסים מאוד מתוחה. יתר על כן, בצירוף מקרים כ"ץ החל ביום א' במהלך להדחת מרידור ונפגש עם היועמ"ש אביחי מנדבליט בשעה 18:00 כדי לבקש ממנו להתחיל במהלך שיביא להדחת הממונה לנוכח חוסר האמון בו. מכתב ההתפטרות של מרידור, שנכתב לפני מהלך ההדחה, הופץ על-ידי אחיו בסביבות השעה 19:20.

לחצו כאן לקריאת המכתב המלא

התפטרותו של מרידור באה בשעה קשה במשרד האוצר, על רקע מערכת היחסים המתוחה בין כ"ץ ליועץ המשפטי של משרדו עו"ד אסי מסינג ועל רקע התבטאויות קשות שלו כלפי מנכ"לית משרדו קרן טרנר, אותה מינה כ"ץ לתפקיד כמשרת אמון. גם החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו הודיע לפני כחודש על כוונתו לעזוב את תפקידו באוקטובר לכל המאוחר.   

גם בהיסטוריה רוויית המאבקים והעימותים של משרד האוצר לא זכור מכתב התפטרות כה חריף בהאשמותיו כמו זה שהניח מרידור על שולחנו של כ"ץ ובו הוא מתאר את התנהלותו של השר כפריצת כל הנורמות של מינהל תקין ואחריות תקציבית ורמיסת המסורת הערכית של המשרד שנבנתה במשך עשורים. מעבר להאשמות כלליות, כיוון מרידור כלפי כ"ץ גם מספר האשמות ספציפיות שמאחוריהם עומדים אירועים שאותם לא פירט במכתב.

בדיקת "גלובס" מציגה את האירועים שאליהם התכוון מרידור לצד התייחסותו של השר כ"ץ.

"תהליכי קבלת ההחלטות בימים אלה מתאפיינים בקבלת החלטות המושפעת מאינטרסים צרים לא ענייניים קצרי טווח"

מקרה בולט שמרידור רואה בו קבלת החלטות על-בסיס אינטרסים צרים הוא היוזמה להגדלת המכסות לייבוא עובדים זרים לענף הבניין. השר כ"ץ תמך בהצעה שהגיש שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן להתיר לקבלנים להגדיל את מכסות העובדים הזרים ופלסטינים ב-32 אלף. ההצעה כללה גם הענקת פטור מדמי היתר בגין ייבוא העובדים הזרים. הדרג המקצועי באוצר התנגד להצעה. מדיניות האוצר בשנים האחרונות הייתה לצמצם את ייבוא העובדים הזרים בענף הבניין - משום שכפי שהראו עבודות שנעשו בבנק ישראל ודוחות מבקר המדינה, עובדים אלה גוזלים עבודה מעובדים ישראלים. האבטלה שהביאה מגפת הקורונה רק חידדה את ההתנגדות.

כ"ץ טען בתגובה, כי ישראלים לא מוכנים לעבוד בבניין, טענה שהוכחה כנכונה בעבר. אלא שבזרוע העבודה חלקו על הטענה, הזו ואמרו כי כיום מצוקת העבודה והשכר הגבוה יחסית המשולם לעובדי בניין (10,400 שקל בממוצע) מצדיקים להשקיע עשרות מיליוני שקלים בהכשרות מקצועיות לישראלים - שמתייתרת אם מתירים לייבא עובדים זרים.

מה שלא ניתן לו הסבר על-ידי כ"ץ וליצמן היה מדוע נדרש ויתור על דמי ההיתר שנגבים מהקבלים עבור ייבוא עובדים זרים בסך 12,300 שקל לכל עובד זר. על פניו נראה כי מדובר במתנת חינם לקבלנים בשווי של 370 מיליון שקל.

"בימים האחרונים, ואחרי שנחצו עוד ועוד קווים אדומים"
האירוע שאליו רומז מרידור התרחש בוועדת הכספים בעת אישור הצעת החוק של הממשלה להוספת 4.2 מיליארד שקל לתקציב החינוך. מדובר במה שמכונה קופסה חוץ-תקציבית שבמסגרתה משנים את חוק יסוד משק המדינה ומתירים לממשלה להוציא כסף ללא תקציב מאושר. במסגרת הדיונים בהכנת התיקון לקריאה שנייה ושלישית מעלה ח"כ אופיר כ"ץ (ליכוד) הסתייגות להצעת החוק ומציע להגדיל את הקופסה במיליארד שקל נוספים, עבור מענקי עבודה, מה שמכונה מס הכנסה שלילי. השר כ"ץ תומר בהסתייגות של ח"כ כ"ץ והיא מתקבלת.

השר רצה בתחילה להעביר את הכסף מתקציב של 6 מיליארד שקל שאושר לתשלומי מענקים למעסיקים על החזרת עובדים מחל"ת. רוב הכסף שהוקצב לא נוצל, אבל הדרג המצועי התנגד להעברת התקציב לסעיף, מאחר שזאת קופסה, שלא ניתן להעבירה מנה כספים ללא חקיקה.   

המהלך הזה בעייתי משום שבעצם נוצרה כאן דרך עוקפת ממשלה לחלוקת תקציבים. כל מה שנדרש הוא הסתייגות של חבר כנסת בודד. מה שמעורר תהיות הוא מדוע שתקו חברי הכנסת של כחול לבן, על-כך שהמסלול שבו כ"ץ את כ"ץ עוקף את עיקרון הפריטטיות בממשלה.

"השתקת הדרג המקצועי, זלזול בוטה בעבודת מטה מקצועית, הדרת אגף תקציבים וגורמים נוספים כגון היועץ המשפטי של המשרד"
אמירות בוטות של כ"ץ כלפי בכירים במשרדו זכו בשבועות האחרונים להבלטה. זה החל בנזיפה של כ"ץ במנכ"לית טרנר על-כך שהעניקה גיבוי למרידור, בעקבות פוסט של בנו של ראש הממשלה שהאשים את פקידי האוצר במעשי חבלה, נמשך באמירות של כ"ץ נגד מרידור וטרנר בישיבות מרובות משתתפים באוצר, ובהחלטתו של כ"ץ להגביל את פעילותו של היועמ"ש של המשרד עו"ד אסי מסינג. כפי שנחשף ב"גלובס" כ"ץ הנחה לא לאפשר למסינג להשתתף בישיבות שאין בהן היבטים משפטיים.

כשנשאל על-כך אמר כ"ץ כי הוא מנהל את המשרד ביד רמה, אך מעבר לכך סבור כ"ץ כי מסינג ומרידור מתואמים ביניהם ופועלים ביחד כדי להכשיל מהלכים שהוא מנסה לקדם.

"ניסיונות לשנות אומדנים תקציביים על-מנת לייצר מקורות פיקטיביים לצורך חלוקת תקציבים נוספים"
מדובר אולי בהאשמה החמורה ביותר שמעלה מרידור במכתבו והיא מתייחסת לאירוע שלא דווח עד כה בתקשורת. מדובר בדיונים שנערכו באוצר לקראת אישור הגדלת ההוצאה בסכום כולל של 11 מיליארד שקלים. לטענת מרידור, כ"ץ לחץ על אגף התקציבים להציג מספרים כוזבים של עלויות של תוכניות שונות כדי לפנות יותר כסף לצרכים אחרים. אם נניח לשם הדוגמה בלבד, שבאגף התקציבים העריכו כי יידרשו 2 מיליארד שקלים לכיסוי התמיכות שהמדינה מחוייבת לתת - כ"ץ (כאמור רק דוגמה) ביקש לדווח רק על 1.5 מיליארד ובדרך זו "לשחרר" באופן פיקטיבי חצי מיליארד למימון צרכים אחרים.

ח"כ ישראל כ"ץ בוועדת הכספים / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
 ח"כ ישראל כ"ץ בוועדת הכספים / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מדובר כאמור בהאשמה קשה. לא מדובר במשחקים חשבונאיים של דחיית הוצאות ודחיית הכנסות, כפי שנעשו לצורך הקטנת הגירעון ב-2018, אלא בדיווח כוזב על סכומי כסף גדולים. המשמעות של טענות מרידור היא שהשר ביקש מהדרג המקצועי במשרדו לבצע, לכאורה, מעשי מרמה והפרת אמונים.

פגיעה באמינות הדיווח התקציבי היא חדירה לקודש הקודשים של האוצר, כפי שהעיר מרידור עצמו, אפשר להרוס ברגע אמינות שנבנתה בעשרות שנים - ומשום כך נראה על פניו שמדובר בטענות שצריכות להיבדק על ידי מבקר המדינה והפרקליטות. דיווחים תקציביים כוזבים עלולים לדרדר את ישראל למדרון של הורדת דירוגי אשראי ואובדן אמון מצד משקיעים. כשהאדם המעלה טענות כה קשות הוא האיש המופקד על אגף התקציבים יש לבחון טענות כאלה בשבע עיניים ויהיה זה חמור גם אם יתברר כי מרידור העלה האשמות שווא, תוך סיכון אמינותה של ממשלת ישראל.

השר כ"ץ: שקר גס

בנוגע לטענות לגבי הדרישה להגיש אומדנים התקציביים הפיקטיביים אמר השר כ"ץ כי "מדובר בשקר גס. בהמשך לישיבות תכופות שמקיים השר בהשתתפות כלל גורמי המקצוע במשרד האוצר ולעיתים יחד עם הגורמים הרלוונטיים במשרד רה"מ, בנק ישראל ובביטוח הלאומי, למעקב וסטטוס הביצוע של תכניות הסיוע הכלכלי לקורונה, ולאור טענות של גורמי מקצוע אחרים בממשלה כי קיים תת-ביצוע בחלק מהתכניות, הנחה השר מספר פעמים את מנכ"לית המשרד, מתוקף תפקידה, יחד עם אגף התקציבים והגורמים המוסמכים באוצר לבחון אם קיימים מקורות תקציבים, שלא נוצלו מתוך תוכניות הסיוע. זאת, מתוך רצון לבחון כיצד ניתן להקצות אותם לסיוע למשק.

"בהתאם לכך, גורמי המקצוע באוצר בחנו את הנושא וחזרו עם תשובה כי לפי דעתם המקצועית, ללא שינוי חוקי של היקף או משך הזכאות ברכיבי התוכנית השונים, אין מקורות פנויים בתכניות הקורונה לצורך ביצוע תוכנית האצה משלימה ומענק מס הכנסה שלילי מוגדל. בהתאם לזאת, עמדת אגף התקציבים שאין מקורות פנויים התקבלה בגדר עובדה, כולל בדיון בראשות רה״מ בנושא זה. משכך סוכם, כי יש צורך לייצר מקור של קופסת קורונה נוספת להאצה ולמענק מס הכנסה שלילי מוגדל.

"ההסתייגות שעברה בוועדת הכספים הוגשה במשותף ע"י חברי הכנסת איתן גינזבורג ואופיר כ"ץ ועברה בתמיכת רה״מ וראש הממשלה החלופי, בהתאם לתיאום מוקדם ביניהם, וזאת בכדי לאפשר לממשלה לתת מענק למקבלי מס הכנסה שלילי למקבלי הכנסות נמוכות בהתאם לסיכומים שהתקיימו אצל רה״מ בהשתתפות הגורמים המקצועיים בממשלה, לרבות ראשי האגפים של משרד האוצר". 

צרו איתנו קשר *5988