אמיר אוחנה / צילום: לשכת עורכי הדין
"אף מדינה בעולם לא הגבילה הפגנות בחקיקה", "באף מדינה דמוקרטית לא נפגעה זכות ההפגנה". אלה כמה מהקביעות הנחרצות שנכתבו ברשת כדי להזהיר מסמכויות החירום החדשות שהממשלה מקדמת. הלילה אושר בכנסת החוק שמאפשר להגביל יציאה להפגנה רק עד 1,000 מטר ממקום המגורים, לצד אפשרות להגביל את מספר המשתתפים (עד 20, כמו בשאר הפעילויות היום) - כוח שלא היה לממשלה מאז תחילת מגפת הקורונה. האם מדובר בתקדים עולמי?
השר לביטחון פנים אמיר אוחנה נאחז בדוגמה מפתיעה. "בשבדיה אסורה התקהלות של למעלה מ-50 איש לכל מטרה", הוא אמר לרשת 13. "לא מדברים על מה אתה רוצה להגיד, מה אתה רוצה לעשות - אלא אסור יותר מ-50 איש. גם לא להפגנה".
הייתכן שדווקא הממשלה השבדית, שהתפרסמה בגישתה הליברלית לסגר, מתערבת בחירות בסיסית כמו זכות ההפגנה? מתברר שכן.
תקנות הקורונה שפורסמו בשבדיה בסוף מרץ, כשהקורונה כבר גבתה 30 קרבנות ביום, אסרו כל התקהלות של יותר מ-50 איש. למען הסר ספק, ההנחיות כללו דוגמאות לפעילויות שיהיו אסורות. הדוגמה הראשונה הייתה "הפגנות המוגנות בחופש הביטוי".
ואכן, שני מקרים מעידים שהממשל השבדי לא הסתפק בהצהרות. בחודש יוני נערכה בשטוקהולם הפגנת הזדהות עם תנועת Black Lives Matter. למפגינים היה אישור, אבל ההצלחה הייתה בעוכריהם. כשמספר המשתתפים הגיע ל-8,000, המשטרה אכפה את ההגבלות ופיזרה את ההתקהלות.
באותו חודש התקיימה בעיר גם הפגנה של פעילי סביבה שנפרשו בשלושה מוקדים - על שני גשרים, וברחבה של בניין ממשלתי. המשטרה טענה שהמפגינים חרגו מהמכסה המותרת, והפעם המארגנים עצמם ביקשו מהקהל לעזוב את הרחבה כדי שההפגנה לא תפוזר.
איך מסבירים את העובדה ששבדיה - מדינה שבה הזכויות האזרחיות מעוגנות בחוקה כתובה - שולחת שוטרים לפזר מפגינים שלווים? ההסבר טמון בסעיף מיוחד שקיים זה יובל שנים בחוקה עצמה. הפרק הראשון בחוקה השבדית, שאושרה ב-1974, מוקדש למגילת זכויות אזרחיות. זכות ההפגנה וזכות ההתכנסות נמצאות ביניהן; אבל מנסחי המסמך קבעו להן סייגים. סעיף 24 קובע: "ניתן להגביל את חופש ההתכנסות וחופש ההפגנה למען שמירה על הסדר הציבורי וביטחון הציבור במפגשים או בהפגנות, או כדי לשמור על זרימת התנועה. פרט לכך, ניתן להגביל חירויות אלה רק לטובת ביטחון הממלכה או כדי להילחם במגפה".
לכאורה, פרשה שאירעה לפני כחודש מעידה שאין איסור על הפגנות. פרובוקציות של פעילי ימין קיצוני במאלמו, שבין השאר שרפו ספרי קוראן, עוררו הפגנות של מוסלמים שנמשכו כמה ימים וגלשו למהומות אלימות. לפי דיווחים, המשטרה לא ניסתה לאכוף את הגבלות הקורונה. אבל הסיבה הייתה שיקול דעת בריא, וההפגנות שככו.
■ בשורה התחתונה: דברי אוחנה נכונים. חוקת שבדיה מאפשרת להגביל הפגנות כדי להילחם במגפה. הגבלות ההתקהלות בשבדיה בימי הקורונה חלו במפורש על הפגנות, והמשטרה אכפה אותן בכמה מקרים.
תחקיר: ארן רונדל