"חוק הקורונה הגדול": אושרו הגבלות על הפגנות בזמן הסגר

החוק מאפשר להגביל את היציאה של אדם להפגנה עד 1,000 מטר ממקום מגוריו, במסגרת הסגר • החוק אושר בקריאה שנייה ושלישית, בתמיכת 46 חברי כנסת מול 38 מתנגדים

מחאה בצל הסגר: הפגנה בבלפור בצאת חג ראש השנה / צילום: יוסי זמיר
מחאה בצל הסגר: הפגנה בבלפור בצאת חג ראש השנה / צילום: יוסי זמיר

לאחר שבוע של עיכובים, אושר הלילה במליאת הכנסת החוק שמאפשר להגביל את היציאה של אדם להפגנה עד 1,000 מטר ממקום מגוריו, במסגרת הסגר. החוק אושר בקריאה שנייה ושלישית, בתמיכת 46 חברי כנסת מול 38 מתנגדים. ישיבת סיעת כחול לבן שקדמה להצבעה, במהלכה ניסה ח"כ בני גנץ לשכנע את כל חברי הכנסת לתמוך בחוק, לא השיגה את מטרתה, וחברי הכנסת מיקי חיימוביץ ורם שפע התנגדו.

על פי הצעת חוק "הרחבת סמכויות", הממשלה תוכל להכריז על "מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה" למשך שבוע, אם שוכנעה בהתפשטות רחבה של הנגיף הגורמת לפגיעה חמורה בבריאות הציבור ובתנאי שתקנות הסגר עומדות בתוקף. את ההכרזה תוכל הממשלה להאריך לתקופות נוספות של שבוע, עד סה"כ 21 ימים. היא תובא לוועדת החוקה בסמוך להחלטה על ההארכה, והוועדה תוכל לבטל את ההכרזה בדיעבד. הממשלה, באישור ועדת החוקה, יכולה להאריך את ההכרזה לתקופות נוספות של שבועיים, כל עוד תקנות הסגר בתוקף.

לפי החוק שעבר, ב"מצב חירום מיוחד" שיוכרז בעת סגר לא ניתן יהיה למנוע לחלוטין תפילות, הפגנות או טקס דתי, אך ניתן יהיה לקבוע הגבלות על ההתקהלות בהם, לרבות הגבלה על מספר המשתתפים. כמו כן, ב"מצב חירום מיוחד" ניתן יהיה להגביל את היציאה של אדם להפגנה עד למרחק המותר ליציאה ממקום המגורים, העומד בתקנות הנוכחיות על 1,000 מטר. הסעיף הזה בחוק גרר מחאות נרחבות נגדו מקרב חברי האופוזיציה ומחוץ לכנסת, בטענה שמדובר בפגיעה קשה בדמוקרטיה.

החוק שתוקן במהלך הכנתו קובע עוד כי ניתן יהיה לצאת לטיפול רפואי גם אם אינו "טיפול רפואי חיוני", וכן כי אדם עם מוגבלות השוהה במסגרת חוץ ביתית יוכל לבקר את הוריו או את האפוטרופוס שלו.

"בלי אמון אי אפשר לנצח את הקורונה"

טרם ההצבעה, נאמו חברי הכנסת. ח"כ אוסמה סעדי מהרשימה המשותפת אמר כי "מדובר בחוק שדגל שחור מתנוסס מעליו ואינו חוקתי". יואב סגלוביץ מיש עתיד-תל"ם טען כי "כחול לבן והליכוד הפכו ברית-לא-קדושה למטרה פסולה. האופוזיציה הרבה יותר אחראית מהממשלה".

אורנה ברביבאי ציינה כי "ראש הממשלה איבד את השליטה על כל תחומי החיים והאזרחים ייקחו אחריות. מדובר בסגר פוליטי, שהוטל רק מטעמים פוליטיים". רם בן ברק הדגיש כי אחוז ההדבקות בהפגנות הוא אפסי, ואילו כניסת תלמידי ישיבות מחו"ל גרמה התפרצות המגפה.

גם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן נאם במהלך הדיון שארך כארבע שעות, ואמר כי "אחת הבעיות שהציפו בפנינו במשלט הקורונה היו התקנות. מתברר שאף אחד לא מבין את התקנות שהממשלה הוציאה. הבעיה הנוספת שאמרו לנו העובדים במשלט, היא אובדן האמון של הציבור. יש הוראות בידוד לבאים מחו"ל אבל ראש הממשלה מגיע להמון תומכיו אחרי ששהה בחו"ל, שני עוזריו מפירים בידוד וכן הלאה. אין כל היגיון.

"30 איש יכולים לנסוע באוטובוס מירושלים לחיפה אבל שניים על מגרש טניס אסור? חיילים נסגרו חודש שלם במוצב, אבל תלמידי ישיבות יכולים לחזור לבתים צפופים ומשפחות גדולות. כשיש החלטות מסוג זה, הציבור לא מאמין ובלי אמון אי אפשר לנצח את הקורונה. ב-17 טיסות מאומן היו חולי קורונה מאומתים. מה שעושה ראש הממשלה זה רק הפחדה. המשבר הוא ניהולי - ראש הממשלה הוא מנהל כושל וככזה הוא צריך להסיק מסקנות".

ח"כ מרב מיכאלי התייחסה בנאומה לשליחת החיילים למחסומים אתמול ואמרה: "שולחים חיילים לסתום את הפה לאזרחיות ואזרחים. ממשלה שלא מוכנה לשאת בתוצאות הבלתי נסבלות של ההחלטות שלה, אותה ממשלה שולחת חיילים וחיילות שנועדו להגן על המדינה, כדי למנוע מאזרחים זכות בסיסית. אני כאן כדי להצביע נגד מה שהממשלה הזו מחוללת".

לדברי ח"כ תמר זנדברג, "לפעמים אני מדמיינת את דברי הימים של מדינת ישראל, מה יהיה כתוב שם? שביום כיפור תשפ"א, יממה לפני ויממה אחרי, הכנסת התכנסה לתיקון שיהיה אפשר להפגין במרחק קילומטר, בקפסולה. זה מה שקרה? אנשים מתו בעשרות, שכבו בבתי חולים, עסקים איבדו את פרנסתם, שנת הלימודים התחלפה בשנה, וזה מה שעשו בבית הנבחרים?".

יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, יעקב אשר (יהדות התורה) סיכם את הדיון לפני ההצבעה ואמר "יכול להיות שהיו טעויות, אבל לא שמעתי אף אחד מהאופוזיציה שאומר לא לפתוח. כולם נחמדים. אף אחד לא רוצה להיות האיש הרע. צריך גם לומר מה לא לעשות, לא רק מה לעשות. ניהלנו דיון ארוך וממצה בוועדה. הפרוטוקולים יעידו. גם אם מישהו מחר ירצה ללכת לבג"ץ, אני מוכן להגיד - עשינו עבודה מקצועית. האזנו ובדקנו כל דבר .

"נדבקים בהפגנות או לא, נדבקים יותר בבתי כנסת? אני לא אוהב את החיבור, גם כשהוא נעשה על ידי חלק מחבריי. לא היה צריך להיות החיבור הזה. אם מורה צריך להגיד ל-40 תלמידים ממחר אסור לשחק בכדור, אבל חלק מהילדים יכולים, ברור שמורה כזה מאבד שליטה על הכיתה. זו מהות החוק. יש פגיעה בזכות ההפגנה. בוועדה הגנו על הזכות הזו ואני הגנתי על הזכות הזו. יסוד התביעה שלא יהיה מצב שמדברים על מצב חירום, להכניס מדינה לסגר שאף אחד לא רוצה, אי אפשר שמימיני מיכאל ומשמאלי גבריאל וכאן רוקדים וכאן מפגינים".

צרו איתנו קשר *5988