גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לידיעת הממשלה: כך אפשר לייעל את החקירות האפידמיולוגיות בין לילה

אם מדינת ישראל נכשלה עד כה במניעת אירועי הפצת-על, כפי שנראה שאירע במיוחד בראש השנה וביום הכיפורים, לפחות מערך יעיל לזיהוי מפיצי-העל יצמצם את הנזק מהם

חניון היבדק־וסע בת"א, יולי. צריך לשכלל ולייעל את התשאול האפידמיולוגי / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press
חניון היבדק־וסע בת"א, יולי. צריך לשכלל ולייעל את התשאול האפידמיולוגי / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

אחת הסיבות לכישלון הישראלי בהתמודדות עם מגפת הקורונה עד כה, לפי הערכות, היא חוסר התפקוד של מערך יעיל לקטיעת שרשראות ההדבקה. ה"מערך" המפורסם הזה, שנבנה ומוקם כבר קרוב לחצי שנה, אמור להיחנך ברוב טקס מתישהו באוקטובר או בנובמבר, עם מאות או אלפי חיילים, אחיות ו"מאתרי-קשרים", מלווים במאגר ממוחשב ויכולות בינה מלאכותית. אולי הוא יושק בזמן ליציאה מהסגר השני. אולי לא.

אבל מהידע שהצטבר באירופה בחודשים האחרונים, ובמיוחד בגרמניה, הולך ומתברר כי מדינה לא חייבת מערך מושלם ומקיף שיוכל לתחקר בו-בזמן כ-8,000 מקרים חדשים ביום. מדובר במשימה ענקית שאף מדינה לא עומדת בה בשלב הזה.

כך מתכוננים בגרמניה לגל השני 

ישראל, משום מה, מפצה-ביתר על חוסר הקיום של מערך מתפקד בתחילת ההתפרצות, ונראה כי כעת היא משקיעה הרבה יותר מדי בבניית מערך כולל. הדבר מיתרגם לזמן התארגנות ארוך, למשאבים אדירים, ולמעשה בבנייה של פיל לבן אפידמיולוגי, כאשר היא יכולה להסתפק במערך זריז, קטן וחכם שיתמקד כבר ממחר בתחום אחד - אירועי הפצת-על.

לזהות את מפיצי-העל

לפי המחקרים האחרונים, אירועים כאלה הם ה"מקפצות" שמאפשרות התפשטות מהירה ומסוכנת של הנגיף בקהילה. הם כוללים חולים המכונים מפיצי-על (Super-Spreaders), ביחד עם תנאים אופטימליים להדבקה ולהתפשטות הנגיף, שיוצרים אירוע הפצת-על (Super-Spreading Event). אם חולה מדבק נוכח בתפילה בקול רם המשחררת נגיפים לאוויר בחלל סגור בבית כנסת - זהו מתכון בטוח להידבקות המונית. אם חולה מדבקת נמצאת באירוע משפחתי רועש בחלל סגור או מאוורר בקושי במשך שעות, גם אז הסיכון להידבקות של הנוכחים מזנק.

למעשה, שורת מחקרים שבדקו את שרשראות ההדבקה על סמך המוטציות הגנטיות המזעריות שעוברים נגיפי הקורונה במהלך ההתפשטות הראו, כי מקורם של כ-80% ממקרי הקורונה הם ב-20% מהחולים בלבד. יתר 80% החולים אחראים רק למיעוט ההדבקות, בין השאר משום שאובחנו כבר בשלב שאינם מדבקים. חבל להתמקד בהם או אפילו להכניס את מי שהיה בקשר איתם לבידוד ארוך ומזיק. היחס שנמצא במחקר שהתקיים בעיירה הגרמנית היינזברג היה אפילו חד-משמעי יותר: מתוך תשעה אנשים שאובחנו, שמונה מהם לא הדביקו אף אחד, ורק חולה אחד הדביק עשרה אחרים.

כלומר, אם החקירה האפידמיולוגית תצליח להתמקד מראש באירועי הפצת-על - אותו שילוב מסוכן בין חולה מדבק לתנאים אופטימליים להידבקות - היא תצליח אולי למנוע עשרות ומאות מקרים של התפשטות-משנית כתוצאה מהם, בעלות משאבים נמוכה יחסית.

במלים אחרות, חשוב יותר לאתר חולה קורונה שהיה בדיוק בשלב המדבק ושהתפלל בבית כנסת קטן, מאשר חולת קורונה ששמה לב לתסמינים כמה ימים אחרי שחלתה ונעה על הציר שבין הבית לעבודה ברכב פרטי, למשל.

מה צריך לעשות?

מחקר עדכני שמתקיים במרכז הרפואי "שאריטה" בברלין, שטרם פורסם אך כבר הפך לנושא לדיון בגרמניה, מראה כי ערך בדיקת ה-PCR לקורונה נמצא בקורלציה הדוקה עם הסיכון של החולה להיות "מדבק יותר". ככל שהעומס הנגיפי שנמדד גבוה יותר, כך עולה הסיכון שהנבדק היה מדבק בזמן שנלקחה הבדיקה, לעומת מי שכבר נמצא בשלבי התגברות על המחלה - ואינו מדבק.

לדברי פרופ' כריסטיאן דרוסטן, אחד מהווירולוגים המייעצים לממשלה בנושא, "הצלחנו להראות את הקשר שבין ערך בדיקת ה-PCR לפוטנציאל ההדבקה. אנחנו כעת יכולים לומר לא רק אם מישהו נדבק, אלא אם הם היו בעלי מנה מדביקה להדבקה בקורונה בזמן שנלקחה הדגימה מהם". קריטריון זה יכול לייעל בין-לילה את האיתור של מפיצי-על פוטנציאלים. דרוסטן ציין כי בגלל מספר המקרים הנמוך יחסית בגרמניה אין ממש טעם להשתמש בממצא זה. בישראל הוא יכול להיות קריטי.

בנוסף, צריך לשכלל את התשאול האפידמיולוגי בארץ כך שיזהה במהירות את הסיכון לכך שמי שאובחן כחולה נכח גם באירוע שבו היו התנאים האופטימליים להפצת על - למשל ישיבה ממושכת בחדר סגור בעבודה, תפילה בבית כנסת, חגיגת יום הולדת או חתונה. ייתכן שצריך להגביר את המודעות של חולים כאלה ליזום בעצמם פנייה לרשויות, ושדבריהם יילקחו ברצינות.

אם החקירות האפידמיולוגיות יתמקדו בשני היבטים אלה: חולים "מסוכנים יותר" מבחינת הדבקה בגלל העומס הנגיפי ואופי הפעילות שלהם, והתנאים שבהם היו עלולים להפיץ את המחלה במהלך נשאותם, יוכל אולי המערך האפידמיולוגי לזהות ביעילות את אותם 20% מהגורמים שאחראים ל-80% מהמקרים. בשביל תוצאה כזו לא חייבים לתחקר במקביל 8,000 חולים ביום, כפי שמסתמן מתמונת המצב כעת, אלא אפשר יהיה להתמקד כבר החל מהשבוע הבא - עוד לפני שיש מערך גדול ומשוכלל - במקרים המסוכנים ביותר.

למעשה, ניתן להניח כי לרשויות הבריאות הישראליות כבר יש די ידע כדי לדעת אילו מקרי קורונה גרמו להפצות-על. רק צריך לרכז את המאמצים בהם - ליזום בדיקה מהירה של כל המעורבים, לשלוח לבידוד בתנאים שימנעו הדבקות אחרים, להציב סגרים על רחוב ספציפי אם צריך, כפי שנעשה בהתפרצויות מקומיות בבניינים של דיור-סוציאלי בברלין, למשל. חבל לבזבז את המשאבים הנדירים על תחקור אפידמיולוגי מקיף של כל חולה.

היעד לשבועות הקרובים, לכן, אינו צריך להיות משימה בלתי אפשרית של קטיעת שרשראות ההדבקה במדינת ישראל, אלא רק את אלה המסוכנות ביותר, שבהן רוב הסיכויים שהתרחשה הדבקה בקורונה. אם מדינת ישראל נכשלה עד כה במניעת אירועי הפצת-על, כפי שנראה שאירע במיוחד בראש השנה וביום הכיפורים, לפחות מערך יעיל שכזה יצמצם את הנזק מהם.

עוד כתבות

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"