גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לידיעת הממשלה: כך אפשר לייעל את החקירות האפידמיולוגיות בין לילה

אם מדינת ישראל נכשלה עד כה במניעת אירועי הפצת-על, כפי שנראה שאירע במיוחד בראש השנה וביום הכיפורים, לפחות מערך יעיל לזיהוי מפיצי-העל יצמצם את הנזק מהם

חניון היבדק־וסע בת"א, יולי. צריך לשכלל ולייעל את התשאול האפידמיולוגי / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press
חניון היבדק־וסע בת"א, יולי. צריך לשכלל ולייעל את התשאול האפידמיולוגי / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

אחת הסיבות לכישלון הישראלי בהתמודדות עם מגפת הקורונה עד כה, לפי הערכות, היא חוסר התפקוד של מערך יעיל לקטיעת שרשראות ההדבקה. ה"מערך" המפורסם הזה, שנבנה ומוקם כבר קרוב לחצי שנה, אמור להיחנך ברוב טקס מתישהו באוקטובר או בנובמבר, עם מאות או אלפי חיילים, אחיות ו"מאתרי-קשרים", מלווים במאגר ממוחשב ויכולות בינה מלאכותית. אולי הוא יושק בזמן ליציאה מהסגר השני. אולי לא.

אבל מהידע שהצטבר באירופה בחודשים האחרונים, ובמיוחד בגרמניה, הולך ומתברר כי מדינה לא חייבת מערך מושלם ומקיף שיוכל לתחקר בו-בזמן כ-8,000 מקרים חדשים ביום. מדובר במשימה ענקית שאף מדינה לא עומדת בה בשלב הזה.

כך מתכוננים בגרמניה לגל השני 

ישראל, משום מה, מפצה-ביתר על חוסר הקיום של מערך מתפקד בתחילת ההתפרצות, ונראה כי כעת היא משקיעה הרבה יותר מדי בבניית מערך כולל. הדבר מיתרגם לזמן התארגנות ארוך, למשאבים אדירים, ולמעשה בבנייה של פיל לבן אפידמיולוגי, כאשר היא יכולה להסתפק במערך זריז, קטן וחכם שיתמקד כבר ממחר בתחום אחד - אירועי הפצת-על.

לזהות את מפיצי-העל

לפי המחקרים האחרונים, אירועים כאלה הם ה"מקפצות" שמאפשרות התפשטות מהירה ומסוכנת של הנגיף בקהילה. הם כוללים חולים המכונים מפיצי-על (Super-Spreaders), ביחד עם תנאים אופטימליים להדבקה ולהתפשטות הנגיף, שיוצרים אירוע הפצת-על (Super-Spreading Event). אם חולה מדבק נוכח בתפילה בקול רם המשחררת נגיפים לאוויר בחלל סגור בבית כנסת - זהו מתכון בטוח להידבקות המונית. אם חולה מדבקת נמצאת באירוע משפחתי רועש בחלל סגור או מאוורר בקושי במשך שעות, גם אז הסיכון להידבקות של הנוכחים מזנק.

למעשה, שורת מחקרים שבדקו את שרשראות ההדבקה על סמך המוטציות הגנטיות המזעריות שעוברים נגיפי הקורונה במהלך ההתפשטות הראו, כי מקורם של כ-80% ממקרי הקורונה הם ב-20% מהחולים בלבד. יתר 80% החולים אחראים רק למיעוט ההדבקות, בין השאר משום שאובחנו כבר בשלב שאינם מדבקים. חבל להתמקד בהם או אפילו להכניס את מי שהיה בקשר איתם לבידוד ארוך ומזיק. היחס שנמצא במחקר שהתקיים בעיירה הגרמנית היינזברג היה אפילו חד-משמעי יותר: מתוך תשעה אנשים שאובחנו, שמונה מהם לא הדביקו אף אחד, ורק חולה אחד הדביק עשרה אחרים.

כלומר, אם החקירה האפידמיולוגית תצליח להתמקד מראש באירועי הפצת-על - אותו שילוב מסוכן בין חולה מדבק לתנאים אופטימליים להידבקות - היא תצליח אולי למנוע עשרות ומאות מקרים של התפשטות-משנית כתוצאה מהם, בעלות משאבים נמוכה יחסית.

במלים אחרות, חשוב יותר לאתר חולה קורונה שהיה בדיוק בשלב המדבק ושהתפלל בבית כנסת קטן, מאשר חולת קורונה ששמה לב לתסמינים כמה ימים אחרי שחלתה ונעה על הציר שבין הבית לעבודה ברכב פרטי, למשל.

מה צריך לעשות?

מחקר עדכני שמתקיים במרכז הרפואי "שאריטה" בברלין, שטרם פורסם אך כבר הפך לנושא לדיון בגרמניה, מראה כי ערך בדיקת ה-PCR לקורונה נמצא בקורלציה הדוקה עם הסיכון של החולה להיות "מדבק יותר". ככל שהעומס הנגיפי שנמדד גבוה יותר, כך עולה הסיכון שהנבדק היה מדבק בזמן שנלקחה הבדיקה, לעומת מי שכבר נמצא בשלבי התגברות על המחלה - ואינו מדבק.

לדברי פרופ' כריסטיאן דרוסטן, אחד מהווירולוגים המייעצים לממשלה בנושא, "הצלחנו להראות את הקשר שבין ערך בדיקת ה-PCR לפוטנציאל ההדבקה. אנחנו כעת יכולים לומר לא רק אם מישהו נדבק, אלא אם הם היו בעלי מנה מדביקה להדבקה בקורונה בזמן שנלקחה הדגימה מהם". קריטריון זה יכול לייעל בין-לילה את האיתור של מפיצי-על פוטנציאלים. דרוסטן ציין כי בגלל מספר המקרים הנמוך יחסית בגרמניה אין ממש טעם להשתמש בממצא זה. בישראל הוא יכול להיות קריטי.

בנוסף, צריך לשכלל את התשאול האפידמיולוגי בארץ כך שיזהה במהירות את הסיכון לכך שמי שאובחן כחולה נכח גם באירוע שבו היו התנאים האופטימליים להפצת על - למשל ישיבה ממושכת בחדר סגור בעבודה, תפילה בבית כנסת, חגיגת יום הולדת או חתונה. ייתכן שצריך להגביר את המודעות של חולים כאלה ליזום בעצמם פנייה לרשויות, ושדבריהם יילקחו ברצינות.

אם החקירות האפידמיולוגיות יתמקדו בשני היבטים אלה: חולים "מסוכנים יותר" מבחינת הדבקה בגלל העומס הנגיפי ואופי הפעילות שלהם, והתנאים שבהם היו עלולים להפיץ את המחלה במהלך נשאותם, יוכל אולי המערך האפידמיולוגי לזהות ביעילות את אותם 20% מהגורמים שאחראים ל-80% מהמקרים. בשביל תוצאה כזו לא חייבים לתחקר במקביל 8,000 חולים ביום, כפי שמסתמן מתמונת המצב כעת, אלא אפשר יהיה להתמקד כבר החל מהשבוע הבא - עוד לפני שיש מערך גדול ומשוכלל - במקרים המסוכנים ביותר.

למעשה, ניתן להניח כי לרשויות הבריאות הישראליות כבר יש די ידע כדי לדעת אילו מקרי קורונה גרמו להפצות-על. רק צריך לרכז את המאמצים בהם - ליזום בדיקה מהירה של כל המעורבים, לשלוח לבידוד בתנאים שימנעו הדבקות אחרים, להציב סגרים על רחוב ספציפי אם צריך, כפי שנעשה בהתפרצויות מקומיות בבניינים של דיור-סוציאלי בברלין, למשל. חבל לבזבז את המשאבים הנדירים על תחקור אפידמיולוגי מקיף של כל חולה.

היעד לשבועות הקרובים, לכן, אינו צריך להיות משימה בלתי אפשרית של קטיעת שרשראות ההדבקה במדינת ישראל, אלא רק את אלה המסוכנות ביותר, שבהן רוב הסיכויים שהתרחשה הדבקה בקורונה. אם מדינת ישראל נכשלה עד כה במניעת אירועי הפצת-על, כפי שנראה שאירע במיוחד בראש השנה וביום הכיפורים, לפחות מערך יעיל שכזה יצמצם את הנזק מהם.

עוד כתבות

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך השתנתה אף היא, מ״יציבה״ ל״שלילית״ ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"