מייסד פיוצ'ר מיט, פרופ' יעקב נחמיאס / צילום: איל יצהר, גלובס
לפני שלוש שנים, בזמן ששהה בשנת שבתון ב-MIT בארה"ב, התקשר לפרופ' יעקב נחמיאס מדען מישראל ושאל אותו מה הוא חושב על הרעיון של בשר מתורבת. "עניתי לו שזה אחד הרעיונות היותר דביליים ששמעתי עליהם", נזכר נחמיאס. מה שגרם לו להטיל ספק גדול כל כך ברעיון הוא ההנחה שלו שלא ניתן לייצר כמות מספקת של תאים במעבדה באופן שיפחית את מחירי הבשר המתורבת ויוריד אותם מרף של אלפי דולרים לקילוגרם.
אבל הרעיון המופרך כל כך כנראה לא הרפה ממנו, וזמן קצר לאחר מכן, כשהוא יושב בבית הקפה הקרוב, הייתה לו הכרה: הוא הבין שיש דרך לעשות הכול אחרת, וכך להוריד את עלויות הייצור מ-200 דולר כיום לכעשרה דולר לקילוגרם בעתיד הקרוב - זול יותר אפילו מהדבר האמיתי.
היום הוא עומד בראשה של פיוצ'ר מיט, החברה שהקים, שעשויה להיות הראשונה שתניח על מדפי המרכולים ברחבי העולם בשר מבוסס תאים שיוצרו במכלי תסיסה.
הטכנולוגיה שהגה נחמיאס (46), מהנדס כימי וביולוג בהשכלתו, מתבססת על גידול של רקמות חיבור שמסוגלות בהמשך להפוך לרקמת שריר. בניגוד למיזמים אחרים בתחום, הפיתוח של פיוצ'ר מיט לא מבצע שימוש בתאי גזע, וכך מוזיל באופן משמעותי את העלויות, מה שמאפשר לרעיון הבשר המתורבת לקרום עור וגידים לקראת שיווק מהיר. למעשה, החברה שואפת להניח על מדפי המרכולים את מוצריה כבר בשנתיים הקרובות, בניגוד לתחזיות בתחום הצופות הגעה למוצר מסחרי רק בסוף העשור.
כשנחמיאס חזר לארץ עם תום שנת השבתון, הוא נתקל במדען מוביל בטייסון פודס - ענקית מזון ויצרנית הבשר הגדולה בארה"ב - במסגרת הרצאה שלו בכנס, והצליח להלהיב אותו. "נשאבנו לצהריים ודיברנו, זו הייתה נקודת הפתיחה שלי", מספר נחמיאס. השותף המנהל בטייסון ונצ'רס הגיע לישראל לפגישה, ונחמיאס הזמין את המשקיעים הפוטנציאלים לארוחה ב'מחניודה'. הוא ביקש מהשף להניח במרכז השולחן גחל לוהט, הוציא מכיסו מבחנה קטנה, טפטף שתי טיפות על הגחל, והציף את המסעדה בריח משכנע של גריל עוף.
"זה בדיוק הרכיב הסודי, הגביע הקדוש שיהפוך את התחליפים לדבר האמיתי, משהו שיש לו ריח וטעם של בשר", אומר נחמיאס. מנהלי הענקית האמריקאית מיהרו לשלוף את הארנק - ואחריה הגיעו עוד ועוד משקיעים. עד כה גייסה החברה כ-17 מיליון דולר, ובין המשקיעות תמצאו את קרן ההשקעות S2G Ventures, שנכנסה להשקעה בהנפקת ביונד מיט; Emerald Technology Ventures השוויצרית; הנרי סוסנטו, מנכ''ל Monde Nissin, ממובילות תחום תחליפי הבשר; Manta Ray Ventures הבריטית והקרן הסינית Bits x Bites.
"עד 2022 על המדפים"
החברה הקטנה של נחמיאס צמחה במהירות. בשנה האחרונה היא גדלה משבעה עובדים ל-25 כיום, והשיקה מתחם גדול בשטח של 1400 מ"ר, הכולל בתוכו מעבדות ומתקן ייצור. "ראינו שאנחנו משיגים את כל מה שאנחנו רוצים הרבה יותר מהר ממה שחשבנו", אומר נחמיאס. "הטכנולוגיה שלנו אפשרה לנו להגיע לצפיפות של מעל 100 מיליארד תאים בליטר, שזה מטורף. הצפיפות הסטנדרטית המקובלת בתחום היא של מיליארד תאים בודדים בליטר. זה אומר שמכל נירוסטה בגודל של המקרר שלך בבית יכול לייצר 300 קילוגרם בשר כל שבועיים. או במילים אחרות, 1,500 תרנגולות שלא ימצאו את מותן בכל חודש, רק באמצעות מתקן אחד. נוכל לייצר ולייצא למדינות אחרות כמויות אדירות של ה'בשר' שלנו".
המוצרים הראשונים שתשיק החברה הם רצועות עוף, קבבים מתאי בשר כבש והמבורגרים מבקר. "אנחנו עובדים גם על טכנולוגיה לייצור סטייקים, אבל זה ייקח זמן", אומר נחמיאס. "אנחנו עושים מבחני טעימה ואנשים עפים על זה. קשה נורא להבדיל בין מה שאנחנו מגדלים לבין המוצר מהחווה. הריח, המרקם, הכל מאוד דומה. זו הרגשה שונה לחלוטין מלאכול ביונד מיט".
מתי המוצרים שלכם יהיו בחנויות?
"זו שאלה שלא תלויה בנו, אלא ברגולציה הישראלית. בארה"ב ה-FDA לא מוכן לבצע החלטות בנוגע לבשר מתורבת לפני הבחירות. כלומר, עד אמצע שנה הבאה, לא יהיה מתווה שלפיו נוכל להגיש את המסמכים. התרחיש הכי אופטימי הוא סוף 2021, והריאלי הוא 2022. אנחנו מקווים שמדינת ישראל ומשרד הבריאות ידעו לזוז יותר מהר. בנושא חדשנות במזון אנחנו אחת המדינות המובילות בעולם, ויהיה לנו חבל לחכות לאישורים אמריקאים. אנחנו מקווים שמשרד הבריאות יניע את התהליך ביחד איתנו כך שנוכל לקבל אישור רגולטורי בישראל עד סוף 2021, ונוכל להתקדם בתוך כמה חודשים לפיילוט לשיווק לצרכן".
אתם תהיו החברה הראשונה בעולם שתוציא מוצר כזה לשוק?
"למיטב ידיעתנו רק ממפיס מיט (החברה הוותיקה בעולם בתחום, שגייסה 180 מיליון דולר - ש"א) יכולה להתחרות בנו מבחינת המהירות. היא בונה עכשיו מתקן ייצור בדיוק כמונו. מי יצא ראשון, אנחנו או הם? נראה. יכול להיות שנצא באותו זמן. בכל מקרה נהיה בין הראשונים שיוציאו מוצר לשוק. ואם מדינת ישראל תסכים לתמוך ברגולציה מתקדמת ולהעמיד את התנאים שאנחנו צריכים לעמוד בהם, נקדים גם את ארצות הברית".
אז למה אנחנו זקוקים בכלל לחברות כמו פיוצ'ר מיט? תעשיית הבשר, מהחווה ועד הצלחת, מהווה את אחד הגורמים המרכזיים לפליטת גזי חממה בעולם, ובכך מתדלקת את משבר האקלים. 70% משטחי החקלאות בעולם מגדלים מספוא וסויה להאכלת בעלי החיים במשקים, כך שלמעשה מזון שלא מיועד ישירות למאכל אדם, גוזל שטח ומשאבים כשכל מטרתו היא לקיים את התעשייה המזיקה של מזון מן החי. וזה לא הכול. הפרות הפולטות לאוזון כמות אדירה של מתאן - גז החממה העוצמתי ביותר, מזיקות לו הרבה יותר מאשר כל המכוניות בעולם יחד. הן גם צורכות יותר מים מבני אדם ומזהמות את הקרקעות, ולמרות זאת המין האנושי ממשיך לאכול אותן.
ככל שאוכלוסיית כדור הארץ גדלה, אנחנו למעשה "אוכלים את הכדור". עוד ועוד שטחים מתווספים לתעשיית המזון מן החי - רבים מהם על חשבון יערות הגשם ההולכים ונכחדים. מערכת המזון שלנו מובילה להרס קרקעות ופליטה של 37% מגזי החממה באטמוספירה (כולל תהליכי שרשרת הייצור והאספקה, כגון אריזה ושינוע). הבשורות הטובות הן שהבחירות האישיות שלנו יכולות לעשות שינוי. וכאן נכנסת לפעולה החברה של פרופ' נחמיאס.
גם עולם הפיננסים מבין את הפוטנציאל הכלכלי העולה, ובשנים 2018-2015 הושקעו בחברות בתחום זה רק בארה"ב כ־73 מיליוני דולרים. שוק החלבון האלטרנטיבי כולו צפוי לצמוח בקצב מהיר מאוד בשנים הקרובות ולעקוף בגודלו שווקים משמעותיים אחרים. היום השוק מגלגל כ-27 מיליארד דולר אך לפי התחזיות הוא צפוי לגדול פי עשר עד 2030 והיקפו צפוי להגיע לכ-280 מיליארד דולר.
מבחינה סביבתית מדובר בשינוי דרמטי: הבשר של פיוצ'ר מיט פולט 80% פחות גזי חממה, זקוק ל-90% פחות שטח ול-95% פחות מים מתוקים, ומגיע לאותה רמה של ערך תזונתי, ללא כל שימוש בחומרי הדברה, ואנטיביוטיקה (זו, אגב, עוד נקודה שחורה לתעשיית הבשר: 90% מהאנטיביוטיקה בעולם משמשת את תעשיית המזון מהחי, מה שמוביל לעמידות זנים שונים של מחלות לאנטיביוטיקה בבני אדם).
נחמיאס מפרט עוד יתרון למוצר שלו, ההיבט התזונתי: "אנחנו יכולים לדאוג להפחתה ניכרת של שומן רווי בבשר שלנו, ומנגד להעמיס חומצות שומן בריאות כמו אומגה 3. אנחנו שואפים שחתיכת עוף שלנו תכיל את השומן הטוב שיש באצות ודגים, אבל עם טעם של עוף. במוצרים מתורבתים גם אין סלמונלה וקוליפורמים, וזה משמעותי מאוד עבור הביטחון התזונתי שלנו".
ללא הנדסה גנטית
הטכנולוגיה של פיוצ'ר מיט איננה ההמצאה הראשונה של פרופ' נחמיאס. הוא חתום גם על הדפסת התלת מימד הראשונה של תאים אנושיים ועומד בראש מיזם נוסף - Tissue Dynamics - חברה המפתחת טכנולוגית אדם-על-שבב המייצרת מודלים זעירים של פיזיולוגיית האדם ומטרתה להחליף ניסויים בבעלי חיים בפיתוח תרופות ומוצרי קוסמטיקה. את התואר הראשון שלו עשה נחמיאס בטכניון, את הדוקטורט באוניברסיטת מינסוטה ואת הפוסט-דוקטורט בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס.
ב-2010 הקים את המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית והוא גם המייסד של התוכנית הישראלית ליזמות בהנדסה ביו-רפואית (BioDesign) שהולידה כ-10 חברות הזנק ובהן CardioVia ,BrainWatch ו-SwiftDuct.
בחזרה לפיוצ'ר מיט: המוצר הראשון של החברה יהיה למעשה "בשר היברידי" תעשייתי, שיתבסס על שילוב של שומן מתורבת וחלבון מן הצומח, ובניגוד לחברות אחרות בתחום יהיה חף לחלוטין מהנדסה גנטית. "התהליכים שלנו ספונטניים לחלוטין, אנחנו לא משתמשים בהנדסה גנטית. בנוסף יש לנו פטנט שמאפשר לתאים לגדול באופן שבו הם צפים כמו כדורים במיכל תסיסה רגיל. בניגוד לחברות אחרות - שחייבות לבנות מתקן ייצור ייחודי לגידול תאים שאין לאף אחד אחר. בניגוד אליהם, אני יכול לגדל את התאים שלי בכל מתקן ייצור נירוסטה בכל מקום. זה מאוד דומה למבשלת בירה. השאיפה שלנו היא למכור את הטכנולוגיה כך שחברות יוכלו להשתמש בה לייצור, ולא לייצר בעצמנו".
זה אומר שאת הבשר שלכם נוכל לגדל בתוך הערים שלנו, במתקנים צנועים?
"כדי לקחת נתח משמעותי מתעשיית הבשר, אנחנו מדברים על מיליארדי טונות בשנה. אלו מספרים אסטרונומיים. מי שחושב שהוא יכול לבנות מתקני ייצור ענקיים ליד כל עיר, טועה. זה לא יעבוד. בארה"ב יש רבע מיליון לולים שמספקים את העוף לכל המדינה. בגלל שהטכנולוגיה שלנו מאפשרת לכל אחד לייצר, היא תאפשר מודל דומה. נוכל לשים מתקן ייצור שלנו, במקום לול, על פחות שטח. בהיקפים של חוות של פרות וחזירים למשל, אנחנו צריכים עשירית או חמישית מהשטח. אנחנו יכולים לשחרר 90% מהשטח שמשמש היום למרעה בארה"ב. בעבר, גדלו על רוב השטח הזה יערות. אם נאפשר להם לגדול מחדש, הם יוכלו לתפוס 50 מיליארד טונות של פחמן דו חמצני ולהפוך את ארה"ב לנייטרלית מבחינת ייצור גזי החממה בעשור הקרוב, ובכך להדביק את יעדי הסכם פריז".
לא בכדי נחמיאס מזכיר את יעדי ההסכם העולמי שנועד לחתוך את פליטות הפחמן ולמנוע מהאנושות להתדרדר לעידן של אסונות אקלים תכופים. למרות הנזק העצום של תעשיית המזון מן החי, המדינות שחתמו על ההסכם המורכב והמסובך לא נגעו בכלל בנושא הפשוט ביותר - שינוי התזונה שלנו. ממשלות בעולם מספקות כיום 560 מיליארד ליש"ט בשנה בסבסוד חקלאי למשקים של בשר מהחי, הפוגעים בסביבה, ומובילים לכריתת יערות, זיהום והריגת חיות בר. במקביל, רק 1% מהכסף של הממשלות משמש להגנה על עולם החי. התקווה, אם כן, יכולה להגיע בשלב זה רק מהזירה העסקית ומההחלטות האישיות שאנחנו מקבלים.
המשקיעים רואים בפיוצ'ר מיט השקעה ירוקה?
"השקעה שתביא להם דולרים ירוקים? כן", מגחך פרופ' נחמיאס. "זה עסק כלכלי לחלוטין".
בין המשקיעים של פיוצ'ר מיט אפשר את הקרן משנגחאי Bits x Bites, המשקיעה בטכנולוגיות מזון. זה כמובן נתון מעניין לאור העובדה שסין היא מדינה שצריכת הבשר בה הולכת ועולה עם העלייה ברמת החיים. "לסין אין מספיק מים ושטחי מרעה כדי לייצר את הבשר לכל תושביה", אומר נחמיאס, "עוד לפני משבר הקורונה הייתה שם מגפה שהרגה להם כמות עצומה של חזירים. עבורם זו בעיה קשה כי הם משתמשים בחזיר ובחלקיו בכל תעשיית המזון. אם תתני להם טכנולוגיה שמאפשרת לייצר את אותה כמות חלבון בכמות מינימלית של שטח ומים, הם ייקחו אותה.
"עבורנו, טבעונות היא סוג של אמונה. זה שחור ולבן. בסין לעומת זאת, תמצאי תחליפי בשר שהיה אצלם לאורך ההיסטוריה דבר מאוד יקר, ולכן יש להם היסטוריה רצינית מאוד של שימוש ב'בשר' מן הצומח. אם תבואי אליהם עם תחליף בשר שיש לו טעם יותר טוב, האינטגרציה לשוק תהיה יותר קלה בגלל ההיסטוריה הקולינרית שלהם".
אז השיח על משבר האקלים לא קיים סביב שולחן המשקיעים שלך?
"כל המשקיעים שלנו מודעים לזה ומדברים על זה. הם מונעים מהסיבות הנכונות. מרצון לייצר יותר חלבון לכל העולם, להתמודד עם משבר האקלים, וגם מהרעיון של להפסיק לצרוך בעלי חיים. כשזה מגיע לבשר מתורבת, יש לך 'סערה מושלמת' - זה שילוב של כל האינטרסים בעולם. אינטרסים כלכליים, אקולוגיים, מסחריים, אתיים, מדעיים. כולם מצביעים בדיוק לאותו כיוון - של הפסקת השימוש בבשר מהחי - וזה לא קורה הרבה בחיים.
"אז כן, כולנו מבינים שאנחנו צריכים לשנות את ההתנהגות שלנו. כל המשקיעים שמגיעים מתעשיית המזון מאוד דואגים כי גם מהבחינה המסחרית אנחנו לא יכולים לייצר כמות גדולה יותר של חלבון בעולם. גמרנו, אין יותר שטח. וזה קורה בזמן שהאוכלוסייה גדלה. זה אומר שחברות כמו טייסון, שהיא חברה בורסאית, לא יכולות לגדול יותר, ושמחירי המוצרים שלה הולכים לעלות. ירצו או לא ירצו, אם לא נעשה משהו הילדים שלנו לא יוכלו לאכול בשר כמונו".
אבל, נחמיאס מדגיש, הבעיה בייצור המזון בעולם כיום, לא מתחילה ונגמרת בתעשיית הבשר. "זו לא רק תעשיית הבשר. המשבר האקולוגי ניזון גם מתעשיות של מזון מן הצומח; אם תסתכלי על רכיבים של מוצרים אחרים שהם טבעוניים, את תראי שם בלא מעט מקרים שמן דקלים. זה שומן רווי, שהופך את המוצר לעסיסי ולא יבש. הצריכה המוגברת והמתועשת של השמנים האלו, גם היא מובילה לבירוא יערות גשם באינדונזיה, בדיוק כמו אובדן יערות הגשם באמזונס בגלל ייצור בשר בקר".
"אשתי צמחונית - היא לא ניסתה את המוצר שלנו. זה מגעיל אותה"
תעשיית הבשר המתורבת לא לוטשת עיניים לעבר הטבעונים והצמחונים. הם, כך או כך, ביצעו בחירה מוסרית ולמדו להסתדר עם התחליפים, ולנחמיאס יש עדות חיה לעניין בבית. "אשתי צמחונית. עד עכשיו היא לא ניסתה את המוצר, בשר מגעיל אותה. היא לא תיגע בזה", הוא מספר. קהל היעד הוא בדיוק אלו שעד היום לא הסכימו להזיז את הבשר מהצלחת, וכעת יתקשו למצוא סיבות לוותר עליו.
אז מה הסיפור שלנו עם התאווה לבשר, ומדוע אצל צמחונים מתעוררת תחושת גועל ממזון מן החי - גם אם מקורו לא בהרג חיות? "כשמסתכלים על התפתחות המין האנושי, רואים שבפרימטים (קופי אדם בשלב אבולוציוני מוקדם, ש.א), המוח התחיל לגדול רק כשהם התחילו לצוד ולאכול בשר. הקפיצה המהותית הייתה עם המצאת האש, שאפשרה לצרוך חלבון ושומן בצורה יעילה יותר", אומר נחמיאס, "החלבון מאפשר לנו ליצור אנשים חדשים - ילדים. והשומן איפשר לנו לגדל את המוח האנושי. זו גדילה של המוח, שאפשרה את המהפכה החקלאית. המהפכה החקלאית אפשרה לנו לגדל חיטה, תירס ואורז ובשאריות שלהם התחלנו להאכיל בעלי חיים לבשר. ההתפתחות שלנו קשורה מהותית לבשר.
"בכל תרבות בכדור הארץ, הבשר הוא המנה המרכזית על השולחן. אנחנו, כבני אדם, מאוד רגישים לריח של בשר. אנחנו מסוגלים להריח מנגל מהצד השני של הרחוב. אנחנו מריחים את החומרים שנוצרים מבעירת שומן של חיה. מולקולות כאלו משתחררות גם כשמישהו אופה עוגה או מכין טופו, אבל בשר אנחנו מזהים מרחוק. כשאנחנו רואים תמונה של סטייק, אנשים מסוגלים לדמיין את הריח שלו. זה לא קורה עם טופו. אתה יכול להיות אפאתי לטופו, אבל בשר תמיד מעורר תגובה אמוציונלית. צמחונים יכולים להחליף תגובה חזקה כמו תאווה לבשר בתגובה חזרה אחרת כמו סלידה, אין להם אופציה אחרת. אין מה לעשות, זה חלק מהתרבות שלנו, וזה בדיוק מה שאנחנו מצליחים להביא במוצרי הבשר המתורבת שלנו".
פיוצ'ר מיט
יזם: פרופ' יעקב נחמיאס
מוצר: בשר מתורבת באמצעות רקמות חיבור שמסוגלות להפוך לרקמת שריר, ללא שימוש בתאי גזע
שנת הקמה: 2018
גיוס עד היום: כ־17 מיליון דולר; בין המשקיעות: קרן ההשקעות S2G Ventures, הקרן השוויצרית Emerald Technology Ventures והקרן הסינית Bits x Bites
מספר עובדים: 25