טד ליווינגסטון / צילום: רויטרס
בית משפט פדרלי בניו יורק קבע אתמול (יד') כי חברת קיק אינטראקטיב (Kik Interactive), שהקימה את פלטפורמת המסרים המיידיים Kik, הפרה את חוקי ניירות ערך של ארה"ב, כאשר לא רשמה כחוק הנפקת ICO - הנפקה ראשונית של מטבע דיגיטלי שביצעה ב-2017, ובה גייסה ממשקיעים סכום של 100 מיליון דולר.
השופט אלווין הלרסטיין מבית המשפט של המחוז הדרומי בניו יורק קיבל את בקשתה של רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) לתת פסק דין בהליך מקוצר (summary judgment) נגד חברת קיק בגין ה-ICO שלה. במערכת המשפט האמריקאית, פסק דין בהליך מקוצר הוא הכרעה היוצאת מתחת ידו של בית משפט לטובת בעל דין, על יסוד ראיות וכתבי טענות שהוגשו - ובלי שיתקיים בתיק משפט מלא.
בהחלטתו כתב השופט כי לדעתו, "אירוע חלוקת המטבע הדיגיטלי" (token distribution event, ובקיצור TDE) שבוצע על ידי קיק, "מספק את שלושת ההיבטים של מבחן האווי (Howey), המתייחס לפסיקת בית המשפט העליון המשמשת סטנדרט להכרעה אם מכירה כלשהי תיחשב למכירת ניירות ערך. ה-SEC, שהגישה את התביעה נגד קיק בשנה שעברה, טענה כי מכירת המטבע הדיגיטלי Kin של פלטפורמת המסרים המיידיים הייתה הנפקה בלתי רשומה של ניירות ערך, בעוד שקיק טענה כי לא כך הדבר".
בהחלטתו, הנפרסת על פני 19 עמודים, כתב השופט: "קיק מודה כי ההנפקה של מטבעות Kin באמצעות ה-TDE הייתה כרוכה בהשקעה של כסף, שבה המשתתפים רכשו מטבעות את'ר (המטבע של פלטפורמת הבלוקצ'יין את'ריום) והמירו אותם במטבעות Kin. לפיכך, הצדדים מסכימים כי הגורם הראשון של מבחן האווי מסופק. לצדדים יש מחלוקת בשאלה אם הגורמים השני והשלישי במבחן מסופקים גם הם. אני מחזיק בדעה כי הם אכן מסופקים".
תביעות רבות של SEC נגד יזמי בלוקצ'יין
לחברת קיק, המנוהלת על ידי מייסדה הקנדי טד ליווינגסטון, היה בעבר מרכז פיתוח גדול בתל אביב, שנוהל על ידי אלכס פרנקל. מרכז הפיתוח הזה, שהוקם ב-2017, סגר את פעילותו בספטמבר 2019, כפי שדווח ב"גלובס", כשהחברה החליטה על מהלך ארגון מחדש ופיטרה את רוב עובדיה.
להנפקת המטבע הדיגיטלי Kin ב-2017, שבה גויס סכום של 100 מיליון דולר, סיפקו ייעוץ האחים דניאל ואוריאל פלד, מייסדי חברת הבלוקצ'יין הישראלית Orbs. ב-ICO של קיק השתתפו גם כמה משקיעים ישראלים מוכרים, ובהם משה חוגג, מייסד קבוצת סינגולריטים ובעלי מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים. חברת iAngels הישראלית, המנוהלת על ידי מור אסיא ושלי הוד-מויאל, גייסה גם היא משקיעים לאותו ICO.
הנפקות מטבעות קריפטו, המוכרות בשם ICO (ראשי תיבות של Initial coin offering), ומכירות מוקדמות (Pre-sale) של מטבעות קריפטו, נראו מצדה של רשות ניירות ערך האמריקאית, בעיקר בשנתיים האחרונות, כמכירות בלתי חוקיות של ניירות ערך - ובהתאם לכך, ה-SEC הגישה תביעות נגד מספר רב של חברות סטארט-אפ עם מיזמי בלוקצ'יין.
אחת התביעות הבולטות שהוגשו בעניין זה על ידי הרשות, הייתה נגד חברת טלגרם - גם היא, כמו קיק, חברה שפיתחה פלטפורמה למסרים מיידיים. טלגרם גייסה ב-2018 סכום עצום של 1.7 מיליארד דולר במכירה המוקדמת של המטבע הדיגיטלי שלה, gram. בעקבות תביעת ה-SEC נגדה, כפי שדווח ב"גלובס" במאי האחרון, החליטה טלגרם להפסיק את פעילותו של פרויקט הבלוקצ'יין שלה, TON. ביוני אושר בבית משפט בניו יורק הסכם פשרה בין טלגרם ל-SEC, שבמסגרתו הסכימה החברה להשיב למשקיעים 1.2 מיליארד דולר מההון שגייסה למימון פרויקט הבלוקצ'יין, ולשלם לרשות קנס בסך 18 מיליון דולר.
רבות מהתביעות שהגישה רשות ניירות ערך האמריקאית נגד גיוסי ICO נשענו על מבחן האווי, שלפיו עסקה מסוימת תיחשב למכירה של נייר ערך, אם היא כוללת השקעה של כסף במיזם משותף, עם ציפייה לרווח - בעיקר רווח המופק ממאמץ של אחרים. השופט הלרסטיין בהחלטתו אתמול, כתב כי קיק "שיבחה את פוטנציאל עשיית הרווחים של המטבע הדיגיטלי Kin" - ובכך התקיים אחד התנאים של מבחן האווי. כמו כן, לדבריו, החברה "משכה רווחים שהתקבלו ממכירות Kin, במאמץ ליצור תשתית עבור Kin - וכך להזניק את ערך ההשקעה".