גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקמת המרינות בחופי ישראל: גלים של פופוליזם

ההתנגדות ליוזמת השרה מירי רגב לקדם בניית מרינות היא שגויה ומבוססת על דמגוגיה פופוליסטית ובורות

המרינה בהרצליה / צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע
המרינה בהרצליה / צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע

בימים האחרונים צפה סוגיית הקמת המעגנות או ה"מרינות" בלשון העם ברחבי הארץ, כתוספת למרינות הקיימות כיום. באופן פשטני, נוצרה תחושה לפיה אנשי איכות הסביבה מתנגדים להקמת המרינות בגלל שהם "מבקשים להגן על הפקעת שטחי חוף מהציבור", ואנשי משרד התחבורה תומכים בהקמה בגלל שהם רוצים "לדאוג לעשירים".

אקדים ואומר, אינני איש פוליטי אבל בעניין הזה אני לגמרי לצידה של השרה מירי רגב, ביוזמתה לקדם בניית מרינות. נדמה לי שאני מבין דבר או שניים בנושא הזה, כמי שהיה מעורב בהקמת שתי מרינות בישראל (באילת ובהרצליה) ומחובר כל חייו לעולם השיט. אני סבור שהטענות המועלות בכתבות הן דמגוגיה פופוליסטית שבמקרה הטוב מצביעות על בורות.

טענות לא מבוססות נגד בניית המרינות

אתחיל בטענה העוסקת ב"גזילת החוף מהציבור". לפי ויקיפדיה, אוכלוסיית ישראל מנתה בחודש יוני השנה, 9.2 מיליון תושבים ולפי החברה להגנת הטבע, לכל תושב יש 1.7 ס"מ חוף. לפיכך 700 מטר של מרינה "יגזלו" 7.6 מ"מ מכל אזרח. נתונים אלו מראים עד כמה הצגה זו היא מגוחכת.

לעומת זאת, מתקן חוף ציבורי כמו מרינה הוא דו-ממדי, כלומר מעמיד לרשות הציבור שטח ולא רק אורך. דהיינו ציבור רב יותר זוכה ליהנות. ראו לדוגמה את מרינה הרצליה, אמנם זו משתמשת ברצועת חוף, אבל נבנתה כולה על שטח שיובש מהים. כיום כולנו יודעים שקהל גדול יותר מגיע אליה, מאשר אם זו הייתה נשארת רצועת חוף בלבד.

טענה נוספת שעלתה עסקה בפגיעה בבתי הגידול הימיים. כל ביולוג ימי יאשר שהצבת מבנה כלשהו בים מייצר תוך זמן לא רב אקו-סיסטמה עשירה. שכן המבנה משמש מסתור לדגים ולשאר היצורים הקטנים, כר לצמיחת גידולי ים וצדפות (ובאילת אלמוגים). יש גם חברה ישראלית אשר ייעודה הוא לספק ולייצר את המבנים הללו, המעודדים את התיישבות האורגניזמים הימיים. עולה מכאן שבניית המרינה ושוברי הגלים מייצרים הזדמנות להעשרת אותם בתי גידול ימים.

אגדה נוספת שאני רוצה להפריך היא הנזק שנוצר כביכול בחופים עקב חסימת תנועת החולות - ארוזיה של החופים מצפון ומדרום למעגנה. מה שקורה באמת זו ארוזיה מקומית בלבד בתוך תא שטח מוגדר. ראו הדוגמה של מרינה ת"א. בילדותי המים הגיעו עד הרברט סמואל. בניית המרינה יצרה תא שטח בין יפו למרינה וביחד עם שוברי הגלים המנותקים נוצר החוף הרחב שאפשר גם את בניית טיילת תל אביב המרשימה, שמושכת אליה קהל רחב.

לאלה הטוענים שהחול הנערם הוא על חשבון חופים אחרים, ניתן להשיב שאפשר להביא אותו מעומק הים. זאת ועוד, לדעתי שוברי גלים מנותקים מהווים את הפתרון היעיל ביותר להגנה על מצוקי החוף. כך שלבסוף הציבור יוצא נשכר פעמיים - גם הגנה על המצוק וגם יצירת חוף יש-מאין. דוגמה מוחשית לכך ניתן לראות בחוף אכדיה שמצפון למרינה הרצליה.

פריחת בתי הספר לשיט לא הייתה מתרחשת בלי מרינות

הכתבה מלווה בתמונה של יאכטה מפוארת, שמטרתה לסייע לטיעון שהמעגנות נועדו ל-1% מהאוכלוסייה המחזיק ברישיון משיט. כאילו שהם כולם בעלי יאכטות ששוות עשרות מיליוני דולרים כמו זו שבתמונה. אבל המציאות שונה לגמרי. יאכטה מסדר גודל כזה יכולה לעגון רק במרינה הרצליה והיה קשה מאד ליצור כמה מקומות עגינה בודדים כאלו. יתר 800 מקומות העגינה מאכלסים בצפיפות סירות שעולות בין עשרות אלפי דולרים למאות אלפי בודדות. זה דומה מאד לתחום המכוניות בארץ, למעט העובדה שחלק לא מבוטל מהן הן בבעלות של מספר שותפים שמתחלקים בעלויות. ויש עוד הבדל - הן מזהמות הרבה פחות מאשר רכבי השטח והפלגתן בים אינה פוגעת בטבע.

יש עובדה חשובה שצריך להצביע עליה. הפריחה של בתי ספר לשיט היא תוצאה של ביקוש רב, שלא היה בא לעולם אם לא היו מרינות. ככל שיהיו יותר מקומות עגינה, יהיו יותר אנשים שיפנו לעיסוק בשיט. על פי ניסיוני זה הבסיס לצמיחת יורדי ים - תחום חיוני למדינת ישראל שהיא בעצם אי ו-95% מהיצוא והיבוא שלה מובל דרך הים.

יש בכתבה גם התייחסות לעניין המימון הציבורי. החלופה היא מימון פרטי-עסקי. כאן הדוגמה של הרצליה היא דוגמה שלילית מבחינה ציבורית, שכן המימון היה באמצעות מכירת שטחי קרקע (שיובשה מהים) ליזמים פרטיים. אני טוען שזה לא חייב להיות כך.

המרינות צריכות להיבנות כך שישרתו את העוגנים ואת הציבור הרחב. שרותי העגינה ושטחי המסחר לבילוי יכולים לממן את החזר ההשקעה הציבורית בתוך 10-15 שנה. במציאות הישראלית ובניהול נכון, מרינה היא עסק רווחי. אפשר לדוגמה להתבסס על מימון בנקאי לרשויות המקומיות ואולי אף בערבות מדינה. 

הכותב היה מנכ"ל החברה לפיתוח חוף אילת ומנכ"ל החברה העירונית לפיתוח התיירות בהרצליה

עוד כתבות

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב