גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקמת המרינות בחופי ישראל: גלים של פופוליזם

ההתנגדות ליוזמת השרה מירי רגב לקדם בניית מרינות היא שגויה ומבוססת על דמגוגיה פופוליסטית ובורות

המרינה בהרצליה / צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע
המרינה בהרצליה / צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע

בימים האחרונים צפה סוגיית הקמת המעגנות או ה"מרינות" בלשון העם ברחבי הארץ, כתוספת למרינות הקיימות כיום. באופן פשטני, נוצרה תחושה לפיה אנשי איכות הסביבה מתנגדים להקמת המרינות בגלל שהם "מבקשים להגן על הפקעת שטחי חוף מהציבור", ואנשי משרד התחבורה תומכים בהקמה בגלל שהם רוצים "לדאוג לעשירים".

אקדים ואומר, אינני איש פוליטי אבל בעניין הזה אני לגמרי לצידה של השרה מירי רגב, ביוזמתה לקדם בניית מרינות. נדמה לי שאני מבין דבר או שניים בנושא הזה, כמי שהיה מעורב בהקמת שתי מרינות בישראל (באילת ובהרצליה) ומחובר כל חייו לעולם השיט. אני סבור שהטענות המועלות בכתבות הן דמגוגיה פופוליסטית שבמקרה הטוב מצביעות על בורות.

טענות לא מבוססות נגד בניית המרינות

אתחיל בטענה העוסקת ב"גזילת החוף מהציבור". לפי ויקיפדיה, אוכלוסיית ישראל מנתה בחודש יוני השנה, 9.2 מיליון תושבים ולפי החברה להגנת הטבע, לכל תושב יש 1.7 ס"מ חוף. לפיכך 700 מטר של מרינה "יגזלו" 7.6 מ"מ מכל אזרח. נתונים אלו מראים עד כמה הצגה זו היא מגוחכת.

לעומת זאת, מתקן חוף ציבורי כמו מרינה הוא דו-ממדי, כלומר מעמיד לרשות הציבור שטח ולא רק אורך. דהיינו ציבור רב יותר זוכה ליהנות. ראו לדוגמה את מרינה הרצליה, אמנם זו משתמשת ברצועת חוף, אבל נבנתה כולה על שטח שיובש מהים. כיום כולנו יודעים שקהל גדול יותר מגיע אליה, מאשר אם זו הייתה נשארת רצועת חוף בלבד.

טענה נוספת שעלתה עסקה בפגיעה בבתי הגידול הימיים. כל ביולוג ימי יאשר שהצבת מבנה כלשהו בים מייצר תוך זמן לא רב אקו-סיסטמה עשירה. שכן המבנה משמש מסתור לדגים ולשאר היצורים הקטנים, כר לצמיחת גידולי ים וצדפות (ובאילת אלמוגים). יש גם חברה ישראלית אשר ייעודה הוא לספק ולייצר את המבנים הללו, המעודדים את התיישבות האורגניזמים הימיים. עולה מכאן שבניית המרינה ושוברי הגלים מייצרים הזדמנות להעשרת אותם בתי גידול ימים.

אגדה נוספת שאני רוצה להפריך היא הנזק שנוצר כביכול בחופים עקב חסימת תנועת החולות - ארוזיה של החופים מצפון ומדרום למעגנה. מה שקורה באמת זו ארוזיה מקומית בלבד בתוך תא שטח מוגדר. ראו הדוגמה של מרינה ת"א. בילדותי המים הגיעו עד הרברט סמואל. בניית המרינה יצרה תא שטח בין יפו למרינה וביחד עם שוברי הגלים המנותקים נוצר החוף הרחב שאפשר גם את בניית טיילת תל אביב המרשימה, שמושכת אליה קהל רחב.

לאלה הטוענים שהחול הנערם הוא על חשבון חופים אחרים, ניתן להשיב שאפשר להביא אותו מעומק הים. זאת ועוד, לדעתי שוברי גלים מנותקים מהווים את הפתרון היעיל ביותר להגנה על מצוקי החוף. כך שלבסוף הציבור יוצא נשכר פעמיים - גם הגנה על המצוק וגם יצירת חוף יש-מאין. דוגמה מוחשית לכך ניתן לראות בחוף אכדיה שמצפון למרינה הרצליה.

פריחת בתי הספר לשיט לא הייתה מתרחשת בלי מרינות

הכתבה מלווה בתמונה של יאכטה מפוארת, שמטרתה לסייע לטיעון שהמעגנות נועדו ל-1% מהאוכלוסייה המחזיק ברישיון משיט. כאילו שהם כולם בעלי יאכטות ששוות עשרות מיליוני דולרים כמו זו שבתמונה. אבל המציאות שונה לגמרי. יאכטה מסדר גודל כזה יכולה לעגון רק במרינה הרצליה והיה קשה מאד ליצור כמה מקומות עגינה בודדים כאלו. יתר 800 מקומות העגינה מאכלסים בצפיפות סירות שעולות בין עשרות אלפי דולרים למאות אלפי בודדות. זה דומה מאד לתחום המכוניות בארץ, למעט העובדה שחלק לא מבוטל מהן הן בבעלות של מספר שותפים שמתחלקים בעלויות. ויש עוד הבדל - הן מזהמות הרבה פחות מאשר רכבי השטח והפלגתן בים אינה פוגעת בטבע.

יש עובדה חשובה שצריך להצביע עליה. הפריחה של בתי ספר לשיט היא תוצאה של ביקוש רב, שלא היה בא לעולם אם לא היו מרינות. ככל שיהיו יותר מקומות עגינה, יהיו יותר אנשים שיפנו לעיסוק בשיט. על פי ניסיוני זה הבסיס לצמיחת יורדי ים - תחום חיוני למדינת ישראל שהיא בעצם אי ו-95% מהיצוא והיבוא שלה מובל דרך הים.

יש בכתבה גם התייחסות לעניין המימון הציבורי. החלופה היא מימון פרטי-עסקי. כאן הדוגמה של הרצליה היא דוגמה שלילית מבחינה ציבורית, שכן המימון היה באמצעות מכירת שטחי קרקע (שיובשה מהים) ליזמים פרטיים. אני טוען שזה לא חייב להיות כך.

המרינות צריכות להיבנות כך שישרתו את העוגנים ואת הציבור הרחב. שרותי העגינה ושטחי המסחר לבילוי יכולים לממן את החזר ההשקעה הציבורית בתוך 10-15 שנה. במציאות הישראלית ובניהול נכון, מרינה היא עסק רווחי. אפשר לדוגמה להתבסס על מימון בנקאי לרשויות המקומיות ואולי אף בערבות מדינה. 

הכותב היה מנכ"ל החברה לפיתוח חוף אילת ומנכ"ל החברה העירונית לפיתוח התיירות בהרצליה

עוד כתבות

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"