אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי
האם תמלילי שיחת אביחי מנדלבליט וגבי אשכנזי הינם תוצרי האזנת סתר ופרסומם מהווה עבירות פליליות? כנראה תלוי באיזה יום שואלים את הפרקליטות, או ליתר דיוק מה האינטרס של הפרקליטות באותו יום.
לאחרונה פרסמנו ב"גלובס" בקשה מעניינת של סנגור לבטל את כתב האישום של מרשתו המייחס לה ריבוי עבירות של האזנת סתר, זאת מכוח הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית. לטענתו, העובדה כי עו"ד כנרת בראשי לא נחקרה לאחר שביצעה האזנת סתר והפרה צו איסור פרסום, מלמדת על אכיפה בררנית.
האם הפרקליטות סבורה כמו הסנגור, עו"ד קובי סודרי, שכנרת בראשי אכן ביצעה את העבירות האמורות? כאמור, כנראה התשובה לכך היא 'תלוי', תלוי בזמן ובאינטרס. קודם כל, בואו נתחיל בתיאור העובדות.
לפני כחודש הגישה עו"ד כנרת בראשי עתירה לבג"ץ, באמצעות עו"ד יורם שפטל, במסגרתה ביקשה כי ייאסר על היועץ המשפטי לממשלה להתערב במינויים בכירים במשרד המשפטים, זאת על סמך חלקים מתמלילי שיחות מ-2010 שהתקיימו בין מנדלבליט כשכיהן כפצ"ר לבין הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי, במסגרת הפרשה הידועה כ"פרשת הרפז".
לצד הגשת העתירה, בראשי הפיצה את קטעי התמלילים לכלי התקשורת וברשתות החברתיות. בעקבות כך, מיהרה פרקליטות המדינה לשלוח לכלי התקשורת כי מדובר בפרסום של תוצרי האזנת סתר והפרה של צווי איסור פרסום שהינם עבירות פליליות. "נבקש להבהיר למען הסר ספק, כי התמלילים המצוטטים בעתירה לקוחים מתוך שיחה שסווגה בשעתו ע"י הגורמים המוסמכים כהאזנת סתר, והדבר אף פורסם ברבים. כידוע, פרסום תוכנה של האזנת סתר וכן הפרה של צווי איסור פרסום, הם בגדר עבירות פליליות".
כך הזדרזה הפרקליטות להודיע גם לבג"ץ, עוד טרם נתבקשה להגיב לעתירה. בהודעת הפרקליטות לבג"ץ נכתב כי עמדת היועמ"ש שמדובר "בעשיית שימוש שלא כדין וביודעין בקטעי שיחה שברובם המוחלט מהווים האזנת סתר אסורה ותוך שהשיחה כולה חוסה תחת צו איסור פרסום שהוציא בית המשפט". הפרקליטות התייחסה אף לפרסום של בראשי ברשתות החברתיות לפיה היא ידעה מראש כי מדובר בהאזנת סתר אסורה. לטענת הפרקליטות מדובר בעבירות חמורות מסוג פשע.
בג"ץ אכן דחה על הסף את עתירת בראשי וציין כי "על פני הדברים ככל שאכן מדובר בתמלילים החוסים תחת צו איסור פרסום, יש בסיס לטענת המשיב כי קיים פסול בשימוש שעשתה העותרת בתמלילים אלו. קשה גם להלום הגשת בקשה לאישור הפרסום לאחר הגשת העתירה, בה בשעה שהעותרת כלל לא ציינה בעתירתה את דבר קיומו של צו איסור הפרסום בנושא".
החלטת הפרקליטות לא לחקור את כנרת בראשי מהווה אכיפה בררנית
בעקבות עתירת בראשי, הוגשה לבית המשפט השלום בתל-אביב בקשה לביטול כתב אישום נגד אישה הנאשמת בהאזנת סתר נגד בן זוגה לשעבר כחלק מסכסוך משפטי הקשור בגירושים. עורך דינה, קובי סודרי, הגיש בקשה לביטול כתב האישום "לנוכח אכיפה בררנית של הנאשמת לעומת אחרים, שעברו לכאורה עבירות דומות ואף חמורות מאלה המיוחסות לה, ואף על פי כן לא ננקט נגדם שום 'הליך שיפוטי'".
סודרי טען כי החלטת הפרקליטות שלא לחקור באזהרה את כנרת בראשי לאור התנהלותה מהווה אכיפה בררנית. לטענת סודרי, בראשי ועורכי דינה ביצעו שורת עבירות פליליות, ובכללן ריבוי עבירות של האזנת סתר. "על אף כל האמור, לא ננקט בעקבות כך שום הליך משפטי (לא חקירה ולא העמדה לדין), כלפי מאן-דהוא, ומחדל זה מקים לנאשמת טענת הגנה מן הצדק בדמות אכיפה בררנית". סודרי טוען כי "נסיבות עניינה של העותרת, חמורות מנסיבות עניינה של הנאשמת, במיוחד ביחס לאופן השגת תוצרי האזנת הסתר, לפרסומם וליסוד הנפשי שהתלווה לכך... אם רחמנא ליצלן, המחדל מלנקוט בהליך משפטי נגד העותרת, נובע, כטענתה, מהרצון לכסות על מזימת פשע, כי אז הפלייתה של הנאשמת חמורה ושערורייתית עוד יותר".
לפני מספר ימים הגיבה הפרקליטות לבקשת סודרי. סגן בכיר בפרקליטות מחוז תל-אביב עו"ד תמיר אלטיט דחה בתגובתו את הבקשה וכתב כי "הסתמכות ההגנה על כתבות עיתונאיות ועל פרסומים חלקיים ברשתות החברתיות, אינה מציגה ולו תשתית עובדתית ומשפטית מינימלית לביסוס הטענות ויש להניח כי היא לוקה בחסר ובחוסר דיוק בלשון המעטה".
מתגובת הפרקליטות עולה כי באופן קטגורי יש להניח שכתבות עיתונאיות הינן לוקות בחסר ובחוסר דיוק בלשון המעטה. הפרקליטות מפנה בעניין זה לפסיקת בג"ץ מן השנה שעברה, אולם כל שנכתב שם הוא כי אין להכשיר הגשת עתירות המבוססות באורח כמעט בלעדי על פרסומים בתקשורת שלא נבדקו ולא אומתו.
"קשה לדלות מסקנות שיהיה בהן כדי להצביע על שוני או דמיון בין המקרים"
אולם מעבר לכך, טענת הפרקליטות תמוהה במיוחד. ההגנה כלל וכלל לא הסתמכה על כתבות עיתונאיות ועל פרסומים חלקיים ברשתות החברתיות, אלא על הודעת הדוברות של הפרקליטות עצמה לכלי התקשורת בה נכתב כי מדובר בעבירות פליליות של האזנת סתר והפרת צו איסור פרסום, וכך נכתב כאמור גם בתגובת הפרקליטות לבג"ץ. יתר על כן, ההגנה לא הסתמכה על פרסומים ברשתות החברתיות כמקור עובדתי אלא טענה כי הפרסומים עצמם ברשתות החברתיות הן ביצוע העבירה.
הפרקליטות הוסיפה עוד בתגובתה לבקשת סודרי כי "מעבר לנדרש, נוסיף, כי מאחר והעותרת לא נחקרה בגין עבירה כלשהי, הרי שקשה לדלות נתונים או מסקנות שיהיה בהם כדי להצביע על שוני או דמיון בין המקרים". תשובה זו תמוהה אף יותר, שהרי היא דוחה את הטענה לאכיפה בררנית על כך שבראשי לא נחקרה והועמדה לדין, בכך שבראשי לא נחקרה בעבירה כלשהי ולכן קשה להשוות בין המקרים. קשה למצוא דוגמה יותר ברורה של תפיסת החבל בשני קצותיו, ואת כל זה עושה הפרקליטות כשמדובר על בקשה של אכיפה בררנית.
אך זה לא הכל. עוד נכתב בתגובת הפרקליטות כי "אין דומה בין מעשיה הלכאוריים של העותרת, כך על פי טענת הנאשמת, לפיהם הפרה צו פרסום, לבין המיוחס לנאשמת בעובדות כתב האישום, שם דובר על האזנת סתר לבן זוג... ובמשך תקופה ממושכת". הרי שבתגובה זו טוענת הפרקליטות כי מדובר בהפרת צו איסור פרסום בלבד ולא בשימוש אסור בתוצרי האזנת סתר, זאת בניגוד למה שנטענה לבג"ץ ובהודעתה לכלי התקשורת.
עו"ד סודרי השיב לבית המשפט וטען כי "תגובת המאשימה שגויה, לקויה ולמרבה הצער, היא מעוררת את הרושם של אחת שהוכנה כלאחר יד וללא כל בדיקה מוקדמת" לאור האמור לעיל.
האם הסנגור צודק בטענתו?
הסיפור, לדעתי, איננו אם עו"ד בראשי ביצעה עבירה או אם אכן צודק הסנגור בטענתו לאכיפה בררנית. הסיפור הוא כיצד הפרקליטות מגישה מסמך מרושל, מזלזל ומתנשא וסותרת את עצמה על פי האינטרס העכשווי. אם היה מדובר בסנגור פרטי, היינו אומרים שמדובר בטקטיקה לגיטימית כי האינטרס שלו הוא האינטרס של הלקוח שלו, הא ותו לא. אבל אנחנו לא מדברים על סנגור פרטי אלא על פרקליטות המדינה. קשה להכיל נורמה בה הפרקליטות לא מייצגת את האינטרס הציבורי הרחב אלא פועלת כדי לנצח בכל תיק ובכל דרך. הדבר מנוגד לאתוס של הפרקליטות. כעת נותר לראות אם בית המשפט ירים את הכפפה או שיחליק את הסיפור המטריד הזה מתחת לשטיח.
עו"ד קובי סודרי מסר ל"גלובס" בתגובה כי מדובר "בהתנהגות תמוהה של הפרקליטות. מצד אחד טוענים שהחוק הופר, מהצד השני לא חוקרים את ההפרה. ככה לא בונים אמון ציבור".
עו"ד כנרת בראשי לא מסרה תגובה.