גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

שוק המניות בשיא אבל האם הכלכלה האמריקאית באמת במצב "האדיר בהיסטוריה"?

טראמפ טוען שהביא את הכלכלה לשיאים חדשים, ויכול לעשות זאת שוב ● הרפורמה במסים, גולת הכותרת הכלכלית שלו, היטיבה בעיקר עם בעלי המניות ● המנצח בבחירות יצטרך להנדס יציאה ממשבר הקורונה, והשליטה בבית הנבחרים ובסנאט קריטית להצלחה

מובטלים בקנטקי ממתינים לתורם בלשכת התעסוקה, ביוני / צילום: Bryan Woolston, רויטרס
מובטלים בקנטקי ממתינים לתורם בלשכת התעסוקה, ביוני / צילום: Bryan Woolston, רויטרס

1. הכלכלה "האדירה בהיסטוריה"?

"אנחנו בנינו את הכלכלה האדירה ביותר בהיסטוריה", התגאה הנשיא דונלד טראמפ בעימות שנערך בחודש שעבר בקליבלנד בינו לבין המועמד הדמוקרטי, סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן. "וכשהמגפה הגיעה, אנחנו סגרנו אותה, והיה מאוד קשה מבחינה פסיכולוגית לעשות את זה". זה בעצם אחד הטיעונים המרכזיים של טראמפ בקמפיין הבחירה מחדש שלו: הוא הביא את הכלכלה האמריקאית לשיאים חדשים, והוא יכול לעשות את זה שוב.

ספק אם הכלכלה של טראמפ הייתה "האדירה בהיסטוריה". היו למשל תקופות שבהן המשק האמריקאי צמח יותר מהר, כפי שהצביעו בודקי העובדות אחרי העימות. אבל אולי זה קצת קטנוני. אין ספק שלאורך רובה המכריע של כהונת טראמפ המשיכה ארה"ב לצמוח, רבעון אחרי רבעון. חשוב לא פחות: שיעור האבטלה המשיך לרדת, עד שהגיע לשפל של 50 שנה. זה מרשים.

העניין הוא שאפשר באותה מידה לטעון שטראמפ ירש מאובמה כלכלה צומחת. ארה"ב אולי ציינה בתקופתו של טראמפ את רצף הצמיחה הממושך בתולדותיה, אבל רובו של הרצף הזה התרחש במהלך שמונה שנות כהונתו של קודמו בבית הלבן. העניינים פשוט המשיכו לתקתק בתקופתו של טראמפ.

יותר מכך. בין שקוראים לו טראמפ או אובמה, הנשיא הוא רק בן אדם אחד, ובסופו של דבר לו ולממשל שלו יש יכולת מוגבלת להשפיע על כיוון הכלכלה, בוודאי כשמדובר בנושאת מטוסים אימתנית כמו הכלכלה האמריקאית. כל זה לא משנה את העובדה שהאמריקאים נהנו בשנים האחרונות משוק העבודה הרותח - עד לקורונה. ובין שהנשיא אחראי לזה או לא, זה קרה בתקופתו והוא מסוגל לקחת לעצמו את הקרדיט. ככה זה.

2. המספרים לא משקפים את המצב האמיתי

כל זה היה נכון עד למגפה. הקורונה, כמובן, הכתה בארצות הברית תחת משמרתו של ממשל טראמפ שכשל לחלוטין בהתמודדות איתה. מחלתו של הנשיא והתפרצות הקורונה בבית הלבן הן המחשה סמלית לכישלון הזה.

וכמו במדינות אחרות, גם בארה"ב המגפה הביאה לזינוק באבטלה ולהתכווצות הכלכלה. מספרי הרבעון השלישי שיתפרסמו ביום חמישי הקרוב, ימים ספורים לפני הבחירות, אמנם צפויים להראות צמיחה מחודשת, אבל יהיה בהם משהו מטעה: הם משקפים את הניסיון לפתוח מחדש את המשק האמריקאי במהלך הקיץ, לפני שהתפרצות הקורונה התחדשה ביתר שאת.

חשוב לא פחות, המספרים משקפים את העובדה שעד סוף יולי המשק האמריקאי נתמך על ידי חבילת סיוע אימתנית בסך שני טריליון דולר שהועברה בקונגרס. כולל מאות מיליארדי דולרים בהלוואות לעסקים קטנים ודמי אבטלה מוגדלים שסייעו למיליוני עסקים ומשקי בית לשלם את החשבונות ולצלוח את המשבר. אבל חבילת הסיוע הזאת הסתיימה ברובה, ובינתיים לא הגיעה אחריה חבילת סיוע נוספת. לכן, מספרי הרבעון השלישי לא ישקפו כנראה את מצבו האמיתי של המשק האמריקאי.

בתחילת החודש יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, נשא דברים בוועידה וירטואלית והזהיר שאם לא תועבר עוד חבילת סיוע הצפי הוא להתאוששות חלשה, שתעמיס קושי מיותר על גבם של עסקים ומשקי בית, ותוביל לעלייה בפשיטות רגל ובחדלות פירעון. תקופה ממושכת של התאוששות איטית תהיה "טראגית", הזהיר פאוול. למרות שהבית הלבן והדמוקרטים (השולטם בבית הנבחרים) עדיין נמצאים במגעים על חבילת סיוע נוספת, ספק אם זאת תעבור בשבוע הקרוב, וכלל לא ברור שהרפובליקאים בסנאט יתמכו בה.

אם חבילת סיוע לא תעבור טרם הבחירות, זה יהיה טון סיום צורם. הוא מבהיר גם מה בפתח: השנה הקרובה לפחות תעמוד בסימן הניסיון לתמוך בכלכלה עד תום המגפה, ואז להוביל אותה להתאוששות. והדינמיקה הפוליטית בוושינגטון תשפיע דרמטית על ההתמודדות עם המשבר.

3. שוק המניות שבר שיאים, אך לא כולם מרוויחים

אבל לפני שעוברים למבט קדימה, בואו נתעכב עוד קצת על הקדנציה של טראמפ. הנשיא אולי רץ בתור אאוטסיידר, מי שבא לייבש את הביצה בוושינגטון, אבל רוב האג'נדה הכלכלית שלו הייתה האג'נדה הרפובליקאית הקלאסית של הורדת מסים והפחתת רגולציות.

הרפורמה במסים, שהועברה בסוף 2017 וכללה בעיקר הפחתה משמעותית של מס החברות, הייתה אולי הצעד הכלכלי המשמעותי ביותר של טראמפ. אבל הרפורמה הזאת, בניגוד למובטח, לא הובילה לזינוק מתמשך בהשקעות, אלא בעיקר תורגמה לגל קנייה חוזרת של מניות בידי אמריקה התאגידית.

את התוצאות אפשר לראות בשוק המניות שרשם שיאים חדשים תחת כהונתו של טראמפ, ונתמך כנראה לא רק על ידי הצעדים של הנשיא, אלא גם על ידי הרטוריקה המעודדת ושטף הציוצים הבלתי פוסק שהגיע מכיוונו.

אבל כמו שהכלכלנים אוהבים לציין, שוק המניות הוא לא הכלכלה. זה נכון ביותר ממובן אחד. השוק יכול לצמוח הרבה יותר מהר (או לאט) מהכלכלה עצמה. למשל, בגלל שקומץ חברות טכנולוגיה מבצרות כיום את כוחן ומצבן מצוין. חשוב יותר: לא כולם מרוויחים באותה מידה מהעליות בשווקים.

כך למשל, הסביר לאחרונה בראיון ל"גלובס" פרופ' נוריאל רוביני: "בארה"ב, העשירון העליון של משקי הבית מחזיק 88% משווי כלל המניות, והאחוזון העליון מחזיק ב־51% משוק המניות", הזכיר רוביני. "50% התחתונים של האוכלוסייה, כ-160 מיליון איש, מחזיקים פחות או יותר באפס מניות. הם לא מרוויחים כששוק המניות עולה". הכלכלן הנודע אמנם מזוהה כדמוקרטי, אבל הוא לא הוא בדיוק אחד ממפגיני "אוקיופי וול סטריט".

4. אמריקה תחילה? המכסים לא הועילו

מה באשר לאג'נדת ה"לאומנות הכלכלית" של הנשיא טראמפ, וההבטחות שלו לדאוג לגברים ולנשים הנשכחים של אמריקה? פה העניינים פחות ברורים. הירידה המתמשכת בשיעור האבטלה תורגמה לעלייה בתעסוקה וגם בשכר, אם כי בקצב קצת פחות מבתקופת אובמה.

בחזית אחרת של "הלאומנות הכלכלית", שטראמפ הקדיש לה לא מעט אנרגיה, הוא לא יכול לרשום הישגים בולטים. "אני איש של מכסים", הכריז טראמפ לפני שנתיים. אבל בשורה התחתונה, מלחמות הסחר של הנשיא והחיבה שלו להטלת מכסים, לא הובילו לתוצאה המקווה במישור הכלכלי. הגירעון המסחרי של ארצות הברית המשיך לטפס בתקופתו, ועומד על הרמה הגבוהה ביותר שלו מאז 2008. זו לא תוצאה מפתיעה: מה שמשפיע בסופו של דבר על הגירעון המסחרי הוא גורמי עומק בארצות הברית ומעבר לים, כמו למשל שיעור החיסכון באמריקה, גרמניה וסין. המכסים, שמי שמשלם אותם הם הצרכנים בארה"ב, לא מתמודדים עם גורמי העומק האלה.

5. הפד תרם לירידה המתמשכת באבטלה

יש עוד שחקן משמעותי שכדאי להתעכב עליו: הפדרל ריזרב, שלמדיניות המוניטרית שלו יש השפעה רבת עוצמה על המשק האמריקאי. לכאורה, לזהות של הנשיא יש פחות חשיבות כאן. "עצמאות הבנק המרכזי" היא הרי עיקרון מקודש. אבל הפד לא מתקיים בוואקום. גם אם למתקפות הציוצים של הנשיא על הפד לא הייתה השפעה מיידית על החלטות הפד (אולי לפעמים להפך), הרי שבפד בכל זאת התרחש בתקופת טראמפ שינוי מחשבתי, והוא מוכן בבירור להשאיר את הריבית ברמה נמוכה לתקופות ממושכות יותר, גם אם זה יוביל לעיתים לאינפלציה מעט יותר גבוהה. לפד, בכל מקרה, הייתה תרומה משמעותית לירידה המתמשכת באבטלה, מאובמה ועד טראמפ.

6. בלי קשר למנצח, המתח מול סין יימשך

איך תיראה נשיאות של ביידן או נשיאות נוספת של טראמפ? יש היבטים שבהם התמונה לא בהכרח תיראה כל כך שונה. זה כנראה נכון במיוחד בנוגע לסין. המתחים הגואים מול הרפובליקה העממית נובעים לא רק מהרצון של טראמפ לייצג את האינטרסים של עובדי הצווארון הכחול באוהיו או בוויסקונסין, אלא מהתובנה שסין היא כוח עולה, שמצוי בתחרות אסטרטגית עם ארה"ב. זו תובנה שחוצה מפלגות בוושינגטון, בוודאי בחוגי מדיניות החוץ. ולכן, גם אם יהיו ניואנסים שונים, סביר לצפות להמשך התרופפות הקשר הכלכלי בין ארה"ב לסין, במיוחד באזורים בהם אפשר למצוא היבטי ביטחון לאומי. זו מגמה שההשלכות שלה מורגשות לא רק בקרב יצרני ציוד האלקטרוניקה הסינים, אלא גם בלחץ שארה"ב מפעילה על ישראל.

אבל כשמגיעים לחלקים אחרים באג'נדה הכלכלית התמונה מסתבכת. הסיבה לכך היא צורת הממשל האמריקאית. הנשיא, בפשטות, הוא לא כל־יכול. השליטה על התקציב, ועל החקיקה, נמצאת בידי שני בתי המחוקקים. כך יכול להיווצר פער בין החזון הגדול בבית הלבן, לבין מה שהנשיא מצליח להעביר בפועל. אפשר היה להיווכח בכך היטב בתקופת אובמה, שאיבד את הרוב בבית הנבחרים ואז בסנאט, ויחד איתם את היכולת להעביר רפורמות גדולות.

בין אם ביידן ינצח ובין אם טראמפ ימשיך לקדנציה שנייה, המשימה המיידית שתעמוד לנגד עיניהם היא לסייע למשק האמריקאי ולהנדס את היציאה מהמשבר. שניהם ישאפו מן הסתם להעביר חבילת סיוע כלכלית משמעותית. אבל היכולת שלהם לעשות את זה, כמו גם היכולת שלהם לקדם חלקים אחרים מהאג'נדה שלהם, תהיה תלויה באופן קריטי בקונסטלציה הפוליטית בוושינגטון.

המשך המצב הקיים, בו טראמפ יושב בבית הלבן, אבל בית הנבחרים נשלט בידי הדמוקרטים, יגביל את היכולת שלו לקדם את האג'נדה הרפובליקאית. באותה מידה, ניצחון של ביידן שישאיר את הסנאט בידי הרפובליקאים יגביל את היכולת שלו לקדם את האג'נדה שלו. לעומת זאת, ניצחון סוחף של הדמוקרטים, כולל "גל כחול" בקונגרס, או ניצחון סוחף של טראמפ ורוב רפובליקאי בקונגרס (תרחיש שנראה מאוד לא סביר כרגע), יתנו להם יד חופשית הרבה יותר.

7. טראמפ כנראה יביא עוד מאותו דבר

למה אפשר לצפות מקדנציה נוספת של טראמפ? כנראה לעוד מאותו דבר. עוד הורדת מסים (כנראה מס הכנסה) ועוד הפחתה ברגולציה, כולל ברגולציה על וול סטריט. כלכלני גולדמן זאקס מזכירים גם שטראמפ הבטיח הקלות מס לחברות ש"ייצרו באמריקה". טראמפ מדבר גם על השקעה בתשתיות, אבל צריך לזכור שהנשיא דיבר על השקעה כזאת מהרגע הראשון של הכהונה שלו, ולא פעל בכיוון.

8. ביידן רוצה רגולציה והעלאת מסים

למה אפשר לצפות מקדנציה של ביידן? כלכלני קרדיט סוויס, למשל, פורשים קשת אפשרויות. הם מתחילים בתרחיש בו לביידן אין שליטה בסנאט, והוא נאלץ להסתפק באג'נדה צנועה שכוללת עוד רגולציה, כולל רגולציה סביבתית ופיקוח הדוק יותר על המגזר הבנקאי, והיפוך של מדיניות ההגירה של טראמפ. לעומת זאת, בתרחיש של גל כחול שנותן לו גם שליטה בקונגרס, הם צופים אג'נדה שאפתנית בהרבה, שכוללת הרחבה משמעותית של גישה לביטוח בריאות, תוכנית סיוע למשק האמריקאי לטווח הקצר ותוכנית של שני טריליון דולר להשקעה באנרגיה ירוקה ובתשתיות. בצד ההכנסות, בקרדיט סוויס מצפים במקרה כזה להעלאה של מס החברות, כמו גם של שיעור המס על משקי הבית בצמרת התפלגות ההכנסות.

9. אמריקה צריכה לקחת את עצמה בידיים

בעימות הנשיאותי הראשון, ביידן הטיח בטראמפ ש"השארנו לו כלכלה משגשגת, והוא פישל". הקביעה הזאת לא נכונה לגבי רוב הכהונה של טראמפ. אבל אין ספק שביידן צודק שהמפתח להצלת הכלכלה הוא בהשתלטות על המגפה, ואת זה טראמפ לא הצליח לעשות.

אבל זה לא רק טראמפ. ההתמודדות הבעייתית עם המגפה חושפת בעיות יסוד בארצות הברית, כמו מערכת בריאות לא יעילה, היעדר הטבות מספיקות כמו ימי מחלה לעובדים, והזנחה ותת־תקצוב של חלקים מהממשל הפדרלי, שתרמו גם הם להתפשטות הקורונה.

כמו שגם שריפות הענק בקליפורניה ממחישות, האתגרים הניצבים בפני הכלכלה והחברה במאה ה־21 הם בחלקם לא קשורים למדיניות כלכלית נטו. כשמדובר על אתגרים כמו שינוי האקלים או מגפות עולמיות, הטבות מס, הקלה או הידוק של הרגולציות, ותמריצים למגזר הפרטי, הם צעדים לא מספיקים. אלה אזורים שבהם דרושה התגייסות כללית יותר, כולל פעולה אפקטיבית של המדינה. אלה אזורים שבהם אמריקה צריכה בבירור לקחת את עצמה בידיים. מכל מה שלמדנו עד כה, לא נראה שטראמפ אפילו מגויס לפעול בכיוון.

עוד כתבות

בניין כאל / צילום: טלי בוגדנובסקי

יוסי סגול, מבעלי השליטה לשעבר בכתר, מצטרף למרוץ לרכישת כאל

יוסי סגול, בן הדור השני ולשעבר מבעלי השליטה בחברת כתר, הביע התעניינות ברכישת חברת האשראי כאל, במרוץ שהולך ונהיה צפוף ● כל רוכש פוטנציאלי של כאל יידרש להוביל אסטרטגיה חדשה לחברה, בעידן שבו שלושה בנקים דיגיטליים עתידים להתחיל לפעול בישראל, והתחרות בענף האשראי הולכת ומתגברת

שיבן רמג'י, המנכ''ל החדש של סלברייט / צילום: סלברייט

חברת המודיעין הדיגיטלי סלברייט מפטרת עשרות עובדים

חברת סלברייט מתכננת לפטר כמה עשרות עובדים בישראל ובעולם, בסבב שני בתוך פחות משנה, למרות שיפור בתוצאותיה הכספיות ● ברבעון השלישי החברה רשמה צמיחה של 18.2% בהכנסות והעלתה את התחזית השנתית ● המהלך מתרחש במקביל לארגון מחדש ולהעברת מקום ההתאגדות של החברה מישראל לארה"ב

גולף / צילום: איל יצהר

גולף תסגור חמש חנויות בקניון עזריאלי הנגב בבאר שבע. זו הסיבה

בדוח הרבעון השלישי של גולף מציינת החברה כי החליטה לצמצם את פעילותה אצל "אחת מקבוצות הנדל"ן הגדולות במשק", אולם היא נמנעת מלנקוב בשם הקבוצה או זהות הקניון ● עפ"י המידע שהגיע לידי גלובס, מדובר בקניון הנגב בבאר שבע, והסיבה לסגירת הסניפים נובעת מסכסוך שהתנהל לאחרונה מאחורי הקלעים

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

האוצר חושף: בור של 31 מיליארד דולר בהתחייבויות רכש ביטחוני מול ארה"ב

נציגי אגף התקציבים הודו בוועדת הכספים כי החלטת טראמפ על הפסקת הסיוע תפסה אותם בהפתעה גמורה ● כעת הם מזהירים: ביטול הסיוע שקול להעלאת מע"מ ב-1.5%

פרויקט Beyond, גבעתיים / הדמיה: סטודיו 84

גסטי עוזבת את אבן גבירול: שכרה שתי קומות במגדל ביונד

חברת התוכנה גסטי תעבור ממשרדיה הוותיקים בתל אביב למגדל בגבעתיים ● דמי השכירות בחמש השנים הראשונות יסתכמו ביותר מ-60 מיליון שקל ● ההסכם כולל אופציה לחמש שנים נוספות, והמשרדים מותאמים לחברה ברמת גמר

אלון פלודה, מנכ''ל ומייסד Corma / צילום: אבישג שאר יישוב

יוניקורן חדש: החברה שמפתחת מודל שפה לסייבר הגנתי בסבב גיוס ענק

חברת הסייבר הישראלית קורמה, שהוקמה ע"י אלון פלודה ויוצאי 8200 וחברות AI מובילות, גייסה 125 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר והפכה לחד-קרן ● החברה מפתחת מודלי שפה וסוכני AI ייעודיים להגנה מפני מתקפות סייבר, במטרה להתגבר על מגבלות המודלים הכלליים

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

ההצעה החדשה לרכישת ארקיע: החברה תמשיך לטוס בשבת, והעובדים ישמרו על המניות

עמי כהן, מבעלי בלו בירד, TUS והדקה ה-90, גיבש קבוצת משקיעים שמציעה להזרים לארקיע 30 מיליון דולר, בדומה למתווה של קבוצת לרנר ● בתמורה, העובדים יידרשו לשתף פעולה עם תוכנית הבראה, ובמקרה של הנפקה עתידית למכור את מלוא החזקותיהם ● ההצעה מותנית בבדיקת נאותות ותקפה ל-14 יום ● במקביל, ישנן הצעות נוספות על השולחן

מטוסים חונים בשערי נמל תעופה ביוסטון, טקסס / צילום: ap, Ashley Landis

5 שעות של השבתה, נזק של מיליונים: מחיר תקלת התעופה החריגה בארה"ב

יותר מ-16 אלף טיסות בוטלו בארה"ב בעקבות כשל במערכת התקשורת של רשות התעופה הפדרלית ● בזמן שהממשל האמריקאי בודק את מקור התקלה וחברות התעופה סופגות הפסדים, רוב הנוסעים עלולים לגלות שהחוק האמריקאי מעניק להם הגנה מוגבלת בלבד

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

דוחות ישראכרט חושפים פיטורים נרחבים: עד 370 משרות

עפ"י הודעת ישראכרט, היא תצמצם כ-18% מכוח-האדם ● במקביל מדווח חברת האשראי, שעברה לפני כשנה לידי יצחק תשובה, על עלייה בהכנסות לצד ירידה ברווח ● אישרה הנפקת זכויות של כ-27 מיליון מניות, וקבוצת דלק הודיעה על כוונתה להשתתף בהנפקה

עמית בירמן, מנכ''ל קבוצת שיכון ובינוי / צילום: עומר סומך

שיכון ובינוי זכתה במכרז ענק בארה"ב: תקים גשר בפנסילבניה תמורת 1.3 מיליארד דולר

חברת התשתיות זכתה יחד עם שותפה במכרז החלפת גשר, כשחלקה בפרויקט, שיחל בשנה הבאה, צפוי לעמוד על כ-1 מיליארד דולר ● הפרויקט, שצפוי להצטרף לצבר ההזמנות של הפעילות בארה"ב, יחל בשנה הבאה ויתבצע על פני 11 שנים

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

בארקיע הכריעו: רונן אלעד רוכש את השליטה בחברה

החתימה על העסקה הושלמה הערב, לאחר שעובדי חברת התעופה ארקיע, שהתנגדו לרכישת החברה ע"י קבוצת דהרי־אדיב־לרנר, הודיעו כי הם תומכים בעסקה ● על פי החלטת הדירקטוריון, אלעד יחזיק כעת ב-82% ממניות החברה, העובדים יחזיקו ב-15% לעומת 22% כיום, וקבוצת נקש תישאר עם 3% ● אלעד, המחזיק בחברות תעשייה, תשתיות וסחר, מוגדר כמי שלא מסתפק בניהול מרחוק וכבעל ניסיון בהבראת והשבחת חברות

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Hassan Ammar

תקיפה לילית בגבול סוריה-לבנון: צה"ל תקף משלוח אמל"ח שיועד לחיזבאללה

מטוסי קרב ישראליים תקפו לפנות בוקר בא-שערא שבבקעת הלבנון, בגבול לבנון-סוריה ● צה"ל: "תקפנו משלוח אמל"ח שיועד לחיזבאללה" ● נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט הגיעה ביום ראשון בערב לאזור האחריות של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב והצטרפה לנושאות המטוסים ג'ורג' בוש וג'ורג' וושינגטון ● מכלית נפט פגעה במוקש ימי במצר הורמוז ועלתה באש ● החות'ים טוענים כי תקפו אמש את נמל התעופה הבין-לאומי המלך חאלד בריאד ●  הישראלי שנעצר בירדן שוחרר ממעצר ושב ארצה ● עדכונים שוטפים

רונן אלעד / צילום: יח''צ

יוצא השייטת ומשקיע סדרתי: המועמד של ועד עובדי ארקיע לרכישת החברה

ועד העובדים של ארקיע הודיע על תמיכתו ברכישת החברה בידי רונן אלעד, לאחר שבועות של מאבק סביב העסקה ולקראת הכרעה בזהות בעל הבית הבא של חברת התעופה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בת"א ננעל בירידות בהובלת מניות השבבים; הדולר זינק לשיא של 2026

לאחר פתיחה מעורבת, הבורסה עברה לירידות חדות במקביל לפתיחה האדומה בוול סטריט ● מניות השבבים צנחו, ואלפא תאו נפלה למרות תוצאות חיוביות בניסוי ● מנגד, סקטור התוכנה בלט בעליות בהובלת מטריקס ● במוקד הדיווחים: דיבידנד של מעל מיליארד שקל בפועלים, תוכנית פיטורים בישראכרט ומכרז ענק לשיכון ובינוי בארה"ב ● מלם תים מזנקת לאחר שהציגה שיא בהכנסות הרבעוניות ● שמן נדל"ן ואנלייט מקימות חוות שרתים בחיפה ● בשוק המט"ח, הדולר מתחזק ונסחר בשיא שנתי

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

למרות החשש לניגודי עניינים: אושר מינוי ח"כ לירן אבישר בן-חורין ליו"ר ועדת הכספים

ח"כ לירן אבישר בן-חורין נבחרה ליו"ר ועדת הכספים הזמנית, חרף חששות לניגוד עניינים בשל עיסוקו של בן זוגה ● היועצת המשפטית הבהירה כי עליה להימנע מעיסוק בנושאים שבהם עלול להתעורר ניגוד עניינים או מראית עין לכך ● המינוי עורר התנגדות מצד חברי כנסת מהקואליציה ומהסיעות החרדיות

הפגנות פרו־פלסטיניות בלונדון / צילום: Reuters, Krisztian Elek/ZUMA

הסקר שחושף: מחצית מהציבור באירופה נגד סחר חופשי עם ישראל

מסקר שנערך בסוף ספטמבר בקרב אלפי נשאלים בכל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, עולה כי מחצית מהנשאלים סבורים כי יש להשעות את הסכם הסחר החופשי עם ישראל בנקודת הזמן הנוכחית ● בימים האחרונים הוגשה לנציבות האירופית עצומה עליה חתמו 1.1 מיליון איש, בדרישה שתדון בהטלת סנקציות כלכליות על ישראל

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

סוף למאבק? הצעת רכישה לאלרון בפרמיה של 100% על השוק

הרוכשת הפוטנציאלית היא חברת בלוגייט קפיטל בשליטת צבי מלניק, משפחה יהודית מניו יורק שמכירה את בעלי אריאלי קפיטל ● ההצעה תהיה תקפה עד 19 בנובמבר ● על הפן הניהולי שלה אחראי מיכה אבני מפנינסולה, אשר טען בערוץ 14 כי רופאים ערבים מרעילים מטופלים יהודים

אחד הרכבים שמחירו הוזל. סקודה אוקטביה / צילום: יח''צ

עד 31 אלף שקל: יבואנית הרכב שחותכת מחירים

בצעד חריג בענף, צ'מפיון מוטורס חותכת את מחירי המחירון הרשמיים של דגמי סקודה ל-2027 ● לא מדובר במבצעים נקודתיים או בעסקאות אפס ק"מ, אלא בהפחתה שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים ● אלו הדגמים שמוזלים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, AP ,Sutterstock

ישראל נכנסה לראשונה ל־25 הכלכלות הגדולות בעולם. אבל יש כוכבית

לפי תחזית קרן המטבע הבינלאומית (IMF), ישראל תעקוף את שבדיה ואירלנד הודות לעדכון כלפי מעלה של תחזית הצמיחה ל-4.5% ולהתחזקות השקל ● עם זאת, במדד שוויון כוח הקנייה המביא בחשבון את רמות המחירים, ישראל מדורגת במקום ה-50 בלבד

הדמיית חוות השרתים המתוכננת של אנלייט ושמן נדל''ן במפרץ חיפה / הדמיה: סטודיו פיק שליט

אנלייט ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים במאות מיליונים במפרץ חיפה

אנלייט אנרגיה ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים במפרץ חיפה בעלות פיתוח של כ־100 מיליון שקל ● הפרויקט יתבסס על תשתית החשמל הקיימת ויתחרה על מכסת החיבורים המוגבלת שקבעה רשות החשמל