גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק המניות בשיא אבל האם הכלכלה האמריקאית באמת במצב "האדיר בהיסטוריה"?

טראמפ טוען שהביא את הכלכלה לשיאים חדשים, ויכול לעשות זאת שוב ● הרפורמה במסים, גולת הכותרת הכלכלית שלו, היטיבה בעיקר עם בעלי המניות ● המנצח בבחירות יצטרך להנדס יציאה ממשבר הקורונה, והשליטה בבית הנבחרים ובסנאט קריטית להצלחה

מובטלים בקנטקי ממתינים לתורם בלשכת התעסוקה, ביוני / צילום: Bryan Woolston, רויטרס
מובטלים בקנטקי ממתינים לתורם בלשכת התעסוקה, ביוני / צילום: Bryan Woolston, רויטרס

1. הכלכלה "האדירה בהיסטוריה"?

"אנחנו בנינו את הכלכלה האדירה ביותר בהיסטוריה", התגאה הנשיא דונלד טראמפ בעימות שנערך בחודש שעבר בקליבלנד בינו לבין המועמד הדמוקרטי, סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן. "וכשהמגפה הגיעה, אנחנו סגרנו אותה, והיה מאוד קשה מבחינה פסיכולוגית לעשות את זה". זה בעצם אחד הטיעונים המרכזיים של טראמפ בקמפיין הבחירה מחדש שלו: הוא הביא את הכלכלה האמריקאית לשיאים חדשים, והוא יכול לעשות את זה שוב.

ספק אם הכלכלה של טראמפ הייתה "האדירה בהיסטוריה". היו למשל תקופות שבהן המשק האמריקאי צמח יותר מהר, כפי שהצביעו בודקי העובדות אחרי העימות. אבל אולי זה קצת קטנוני. אין ספק שלאורך רובה המכריע של כהונת טראמפ המשיכה ארה"ב לצמוח, רבעון אחרי רבעון. חשוב לא פחות: שיעור האבטלה המשיך לרדת, עד שהגיע לשפל של 50 שנה. זה מרשים.

העניין הוא שאפשר באותה מידה לטעון שטראמפ ירש מאובמה כלכלה צומחת. ארה"ב אולי ציינה בתקופתו של טראמפ את רצף הצמיחה הממושך בתולדותיה, אבל רובו של הרצף הזה התרחש במהלך שמונה שנות כהונתו של קודמו בבית הלבן. העניינים פשוט המשיכו לתקתק בתקופתו של טראמפ.

יותר מכך. בין שקוראים לו טראמפ או אובמה, הנשיא הוא רק בן אדם אחד, ובסופו של דבר לו ולממשל שלו יש יכולת מוגבלת להשפיע על כיוון הכלכלה, בוודאי כשמדובר בנושאת מטוסים אימתנית כמו הכלכלה האמריקאית. כל זה לא משנה את העובדה שהאמריקאים נהנו בשנים האחרונות משוק העבודה הרותח - עד לקורונה. ובין שהנשיא אחראי לזה או לא, זה קרה בתקופתו והוא מסוגל לקחת לעצמו את הקרדיט. ככה זה.

2. המספרים לא משקפים את המצב האמיתי 

כל זה היה נכון עד למגפה. הקורונה, כמובן, הכתה בארצות הברית תחת משמרתו של ממשל טראמפ שכשל לחלוטין בהתמודדות איתה. מחלתו של הנשיא והתפרצות הקורונה בבית הלבן הן המחשה סמלית לכישלון הזה.

וכמו במדינות אחרות, גם בארה"ב המגפה הביאה לזינוק באבטלה ולהתכווצות הכלכלה. מספרי הרבעון השלישי שיתפרסמו ביום חמישי הקרוב, ימים ספורים לפני הבחירות, אמנם צפויים להראות צמיחה מחודשת, אבל יהיה בהם משהו מטעה: הם משקפים את הניסיון לפתוח מחדש את המשק האמריקאי במהלך הקיץ, לפני שהתפרצות הקורונה התחדשה ביתר שאת.

חשוב לא פחות, המספרים משקפים את העובדה שעד סוף יולי המשק האמריקאי נתמך על ידי חבילת סיוע אימתנית בסך שני טריליון דולר שהועברה בקונגרס. כולל מאות מיליארדי דולרים בהלוואות לעסקים קטנים ודמי אבטלה מוגדלים שסייעו למיליוני עסקים ומשקי בית לשלם את החשבונות ולצלוח את המשבר. אבל חבילת הסיוע הזאת הסתיימה ברובה, ובינתיים לא הגיעה אחריה חבילת סיוע נוספת. לכן, מספרי הרבעון השלישי לא ישקפו כנראה את מצבו האמיתי של המשק האמריקאי.

בתחילת החודש יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, נשא דברים בוועידה וירטואלית והזהיר שאם לא תועבר עוד חבילת סיוע הצפי הוא להתאוששות חלשה, שתעמיס קושי מיותר על גבם של עסקים ומשקי בית, ותוביל לעלייה בפשיטות רגל ובחדלות פירעון. תקופה ממושכת של התאוששות איטית תהיה "טראגית", הזהיר פאוול. למרות שהבית הלבן והדמוקרטים (השולטם בבית הנבחרים) עדיין נמצאים במגעים על חבילת סיוע נוספת, ספק אם זאת תעבור בשבוע הקרוב, וכלל לא ברור שהרפובליקאים בסנאט יתמכו בה.

אם חבילת סיוע לא תעבור טרם הבחירות, זה יהיה טון סיום צורם. הוא מבהיר גם מה בפתח: השנה הקרובה לפחות תעמוד בסימן הניסיון לתמוך בכלכלה עד תום המגפה, ואז להוביל אותה להתאוששות. והדינמיקה הפוליטית בוושינגטון תשפיע דרמטית על ההתמודדות עם המשבר.

3. שוק המניות שבר שיאים, אך לא כולם מרוויחים 

אבל לפני שעוברים למבט קדימה, בואו נתעכב עוד קצת על הקדנציה של טראמפ. הנשיא אולי רץ בתור אאוטסיידר, מי שבא לייבש את הביצה בוושינגטון, אבל רוב האג'נדה הכלכלית שלו הייתה האג'נדה הרפובליקאית הקלאסית של הורדת מסים והפחתת רגולציות.

הרפורמה במסים, שהועברה בסוף 2017 וכללה בעיקר הפחתה משמעותית של מס החברות, הייתה אולי הצעד הכלכלי המשמעותי ביותר של טראמפ. אבל הרפורמה הזאת, בניגוד למובטח, לא הובילה לזינוק מתמשך בהשקעות, אלא בעיקר תורגמה לגל קנייה חוזרת של מניות בידי אמריקה התאגידית.

את התוצאות אפשר לראות בשוק המניות שרשם שיאים חדשים תחת כהונתו של טראמפ, ונתמך כנראה לא רק על ידי הצעדים של הנשיא, אלא גם על ידי הרטוריקה המעודדת ושטף הציוצים הבלתי פוסק שהגיע מכיוונו.

אבל כמו שהכלכלנים אוהבים לציין, שוק המניות הוא לא הכלכלה. זה נכון ביותר ממובן אחד. השוק יכול לצמוח הרבה יותר מהר (או לאט) מהכלכלה עצמה. למשל, בגלל שקומץ חברות טכנולוגיה מבצרות כיום את כוחן ומצבן מצוין. חשוב יותר: לא כולם מרוויחים באותה מידה מהעליות בשווקים.

כך למשל, הסביר לאחרונה בראיון ל"גלובס" פרופ' נוריאל רוביני: "בארה"ב, העשירון העליון של משקי הבית מחזיק 88% משווי כלל המניות, והאחוזון העליון מחזיק ב־51% משוק המניות", הזכיר רוביני. "50% התחתונים של האוכלוסייה, כ-160 מיליון איש, מחזיקים פחות או יותר באפס מניות. הם לא מרוויחים כששוק המניות עולה". הכלכלן הנודע אמנם מזוהה כדמוקרטי, אבל הוא לא הוא בדיוק אחד ממפגיני "אוקיופי וול סטריט". 

4. אמריקה תחילה? המכסים לא הועילו 

מה באשר לאג'נדת ה"לאומנות הכלכלית" של הנשיא טראמפ, וההבטחות שלו לדאוג לגברים ולנשים הנשכחים של אמריקה? פה העניינים פחות ברורים. הירידה המתמשכת בשיעור האבטלה תורגמה לעלייה בתעסוקה וגם בשכר, אם כי בקצב קצת פחות מבתקופת אובמה.

בחזית אחרת של "הלאומנות הכלכלית", שטראמפ הקדיש לה לא מעט אנרגיה, הוא לא יכול לרשום הישגים בולטים. "אני איש של מכסים", הכריז טראמפ לפני שנתיים. אבל בשורה התחתונה, מלחמות הסחר של הנשיא והחיבה שלו להטלת מכסים, לא הובילו לתוצאה המקווה במישור הכלכלי. הגירעון המסחרי של ארצות הברית המשיך לטפס בתקופתו, ועומד על הרמה הגבוהה ביותר שלו מאז 2008. זו לא תוצאה מפתיעה: מה שמשפיע בסופו של דבר על הגירעון המסחרי הוא גורמי עומק בארצות הברית ומעבר לים, כמו למשל שיעור החיסכון באמריקה, גרמניה וסין. המכסים, שמי שמשלם אותם הם הצרכנים בארה"ב, לא מתמודדים עם גורמי העומק האלה.

5. הפד תרם לירידה המתמשכת באבטלה

יש עוד שחקן משמעותי שכדאי להתעכב עליו: הפדרל ריזרב, שלמדיניות המוניטרית שלו יש השפעה רבת עוצמה על המשק האמריקאי. לכאורה, לזהות של הנשיא יש פחות חשיבות כאן. "עצמאות הבנק המרכזי" היא הרי עיקרון מקודש. אבל הפד לא מתקיים בוואקום. גם אם למתקפות הציוצים של הנשיא על הפד לא הייתה השפעה מיידית על החלטות הפד (אולי לפעמים להפך), הרי שבפד בכל זאת התרחש בתקופת טראמפ שינוי מחשבתי, והוא מוכן בבירור להשאיר את הריבית ברמה נמוכה לתקופות ממושכות יותר, גם אם זה יוביל לעיתים לאינפלציה מעט יותר גבוהה. לפד, בכל מקרה, הייתה תרומה משמעותית לירידה המתמשכת באבטלה, מאובמה ועד טראמפ.

6. בלי קשר למנצח, המתח מול סין יימשך

איך תיראה נשיאות של ביידן או נשיאות נוספת של טראמפ? יש היבטים שבהם התמונה לא בהכרח תיראה כל כך שונה. זה כנראה נכון במיוחד בנוגע לסין. המתחים הגואים מול הרפובליקה העממית נובעים לא רק מהרצון של טראמפ לייצג את האינטרסים של עובדי הצווארון הכחול באוהיו או בוויסקונסין, אלא מהתובנה שסין היא כוח עולה, שמצוי בתחרות אסטרטגית עם ארה"ב. זו תובנה שחוצה מפלגות בוושינגטון, בוודאי בחוגי מדיניות החוץ. ולכן, גם אם יהיו ניואנסים שונים, סביר לצפות להמשך התרופפות הקשר הכלכלי בין ארה"ב לסין, במיוחד באזורים בהם אפשר למצוא היבטי ביטחון לאומי. זו מגמה שההשלכות שלה מורגשות לא רק בקרב יצרני ציוד האלקטרוניקה הסינים, אלא גם בלחץ שארה"ב מפעילה על ישראל.

אבל כשמגיעים לחלקים אחרים באג'נדה הכלכלית התמונה מסתבכת. הסיבה לכך היא צורת הממשל האמריקאית. הנשיא, בפשטות, הוא לא כל־יכול. השליטה על התקציב, ועל החקיקה, נמצאת בידי שני בתי המחוקקים. כך יכול להיווצר פער בין החזון הגדול בבית הלבן, לבין מה שהנשיא מצליח להעביר בפועל. אפשר היה להיווכח בכך היטב בתקופת אובמה, שאיבד את הרוב בבית הנבחרים ואז בסנאט, ויחד איתם את היכולת להעביר רפורמות גדולות.

בין אם ביידן ינצח ובין אם טראמפ ימשיך לקדנציה שנייה, המשימה המיידית שתעמוד לנגד עיניהם היא לסייע למשק האמריקאי ולהנדס את היציאה מהמשבר. שניהם ישאפו מן הסתם להעביר חבילת סיוע כלכלית משמעותית. אבל היכולת שלהם לעשות את זה, כמו גם היכולת שלהם לקדם חלקים אחרים מהאג'נדה שלהם, תהיה תלויה באופן קריטי בקונסטלציה הפוליטית בוושינגטון.

המשך המצב הקיים, בו טראמפ יושב בבית הלבן, אבל בית הנבחרים נשלט בידי הדמוקרטים, יגביל את היכולת שלו לקדם את האג'נדה הרפובליקאית. באותה מידה, ניצחון של ביידן שישאיר את הסנאט בידי הרפובליקאים יגביל את היכולת שלו לקדם את האג'נדה שלו. לעומת זאת, ניצחון סוחף של הדמוקרטים, כולל "גל כחול" בקונגרס, או ניצחון סוחף של טראמפ ורוב רפובליקאי בקונגרס (תרחיש שנראה מאוד לא סביר כרגע), יתנו להם יד חופשית הרבה יותר.

7. טראמפ כנראה יביא עוד מאותו דבר

למה אפשר לצפות מקדנציה נוספת של טראמפ? כנראה לעוד מאותו דבר. עוד הורדת מסים (כנראה מס הכנסה) ועוד הפחתה ברגולציה, כולל ברגולציה על וול סטריט. כלכלני גולדמן זאקס מזכירים גם שטראמפ הבטיח הקלות מס לחברות ש"ייצרו באמריקה". טראמפ מדבר גם על השקעה בתשתיות, אבל צריך לזכור שהנשיא דיבר על השקעה כזאת מהרגע הראשון של הכהונה שלו, ולא פעל בכיוון.

 

8. ביידן רוצה רגולציה והעלאת מסים

למה אפשר לצפות מקדנציה של ביידן? כלכלני קרדיט סוויס, למשל, פורשים קשת אפשרויות. הם מתחילים בתרחיש בו לביידן אין שליטה בסנאט, והוא נאלץ להסתפק באג'נדה צנועה שכוללת עוד רגולציה, כולל רגולציה סביבתית ופיקוח הדוק יותר על המגזר הבנקאי, והיפוך של מדיניות ההגירה של טראמפ. לעומת זאת, בתרחיש של גל כחול שנותן לו גם שליטה בקונגרס, הם צופים אג'נדה שאפתנית בהרבה, שכוללת הרחבה משמעותית של גישה לביטוח בריאות, תוכנית סיוע למשק האמריקאי לטווח הקצר ותוכנית של שני טריליון דולר להשקעה באנרגיה ירוקה ובתשתיות. בצד ההכנסות, בקרדיט סוויס מצפים במקרה כזה להעלאה של מס החברות, כמו גם של שיעור המס על משקי הבית בצמרת התפלגות ההכנסות.

9. אמריקה צריכה לקחת את עצמה בידיים

בעימות הנשיאותי הראשון, ביידן הטיח בטראמפ ש"השארנו לו כלכלה משגשגת, והוא פישל". הקביעה הזאת לא נכונה לגבי רוב הכהונה של טראמפ. אבל אין ספק שביידן צודק שהמפתח להצלת הכלכלה הוא בהשתלטות על המגפה, ואת זה טראמפ לא הצליח לעשות.

אבל זה לא רק טראמפ. ההתמודדות הבעייתית עם המגפה חושפת בעיות יסוד בארצות הברית, כמו מערכת בריאות לא יעילה, היעדר הטבות מספיקות כמו ימי מחלה לעובדים, והזנחה ותת־תקצוב של חלקים מהממשל הפדרלי, שתרמו גם הם להתפשטות הקורונה.

כמו שגם שריפות הענק בקליפורניה ממחישות, האתגרים הניצבים בפני הכלכלה והחברה במאה ה־21 הם בחלקם לא קשורים למדיניות כלכלית נטו. כשמדובר על אתגרים כמו שינוי האקלים או מגפות עולמיות, הטבות מס, הקלה או הידוק של הרגולציות, ותמריצים למגזר הפרטי, הם צעדים לא מספיקים. אלה אזורים שבהם דרושה התגייסות כללית יותר, כולל פעולה אפקטיבית של המדינה. אלה אזורים שבהם אמריקה צריכה בבירור לקחת את עצמה בידיים. מכל מה שלמדנו עד כה, לא נראה שטראמפ אפילו מגויס לפעול בכיוון. 

עוד כתבות

מיקי גנור / צילום: כדיה לוי

העליון: מיקי גנור לא יוכל לצאת לחו"ל - "קיים חשש להימלטות מהדין"

"אם יורשע המשיב הוא צפוי לעונש מאסר ממושך. המשיב אוחז באזרחות זרה - אזרחות גרמנית, ואין מחלוקת כי גרמניה אינה נוהגת להסגיר את אזרחיה", הסביר השופט ג'ורג' קרא, וציין: "קשה לקבל טענה כי פגישות עסקיות אינן יכולות להתקיים תוך שימוש באמצעים דיגיטליים"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: יוסי זמיר

מבקר המדינה חשף מי באמת מנהל אותה

משרד האנרגיה גרם לאובדן של מאות מיליוני שקלים מקרן העושר, הסכמי הגג בקושי צולעים, וההשקעות לטווח ארוך של רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות לא קרובות למימוש הפוטנציאל שלהן ● מבקר המדינה חושף שורה של כשלים כלכליים, אבל נמנע מלקרוא לאשמים בשמם

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן / צילום: שלומי יוסף

מהכשלים בקרן העושר ועד החזרי המס: כל הממצאים מדוח מבקר המדינה

החריגה ביתרות המט"ח, מיליארדי השקלים שהמדינה חייבת לאזרחים, ומה קרה לסכומי העתק שהממשלה השקיעה בנדל"ן? מבקר המדינה חושף שורת כשלים כלכליים

מנהל בתי המשפט מרזל / צילום: דוברות בתי המשפט

מדוע סירבה הנהלת בתי המשפט לבקשה שהטיפול בה אורך שניות?

בקשת הלשכה להפקת נתונים הקשורים לעומס בבתי המשפט נדחתה בנימוק כי נדרשת הקצאת משאבים בלתי סבירה ● גוף פרטי הפיק את המידע ב-7 שניות

התחליף הטבעוני לטונה של אסם. שוק הטונה בישראל נאמד בכ-700 מיליון שקל בשנה / צילום: אסם-נסטלה

אסם-נסטלה משיקה תחליף טבעוני לדג טונה

בשלב הראשון המותג VUNA יימכר במארז קפוא שמכיל 300 גרם, ובשלב הבא תיתכן גם גרסת שימורים ● רשת בתי הקפה לנדוור תהיה הראשונה לשלב את המוצר בתפריטיה, ולאחר מכן הוא יימכר בחנויות טבע ולבסוף גם ברשתות המזון

אילוסטרציה - בורסה ת''א / צילום: שלומי יוסף

תל אביב ננעלה בעליות קלות; הדולר נחלש 0.5%

מדד ת"א 35 התקדם ב-0.1%, מדד ת"א 90 עלה 0.5% ומדד ת"א 125 התחזק ב-0.2% ● אל על במגעים למיזוג עם ארקיע ● הדולר ירד ב-0.5% ושערו היציג נקבע על 3.21 שקלים ● וגם: כך משפיע משבר הגז על מחירי הנפט

השופטת דהן קבעה כי נראה שאומד דעתו של האב לעת פטירתו היה, כי בנו יירש את רכושו ולא אחיו / אילוסטרציה: Shutterstock, New Africa

האב נישל את בנו מהירושה לפני 35 שנה; ביהמ"ש קבע שהצוואה בטלה

בפסק דין חריג קבע ביהמ"ש למשפחה כי מאחר שהצוואה נכתבה בעת שהאב לא היה בקשר עם בנו אך בהמשך חודש הקשר, היא אינה משקפת את רצונו

שדה תעופה בן גוריון / צילום: מיכל רז חיימוביץ

מחיר הסגר: רשות שדות התעופה הפסידה מעל 2 מיליארד שקל בשנה וחצי

דירוג חברת מידרוג חושף את עומק הבור אליו נקלעה רש"ת בעקבות משבר הקורונה ● כעת הרשות פועלת לגיוס אג"ח בהיקף של מיליארדי שקלים ● במידרוג מעריכים: "אירוע כשל פירעון עלול להסב נזק משמעותי לפרופיל האשראי של ישראל. הסבירות לתמיכה יוצאת דופן מטעם המדינה גבוהה ביותר"

לונדון. האם בריטניה עומדת בפני גל תחלואה נוסף? / צילום: Shutterstock

הקורונה שלכם חזרה: התחלואה בבריטניה שוב עולה, וזו הסיבה

מספר מקרי הקורונה החדשים בבריטניה עמד אתמול (ב') על 49,156 - הנתון הגבוה ביותר מאז יולי ● נכון לעכשיו הממשלה לא הודיעה על כוונה לשנות את מדיניות "עסקים כרגיל", לפיה אין הגבלות על התקהלויות, אין צורך ב"תו ירוק", חבישת מסכות היא המלצה בלבד ואין הגבלות על העבודה במשרדים

נשיא סין, שי ג'ינפינג / צילום: Associated Press, Nicolas Asfouri

נשיא סין משכתב את ההיסטוריה של המפלגה הקומוניסטית

החלטה היסטורית תשים את המנהיג במדרגה אחת עם מאו ועם דנג שיאופינג, ותציג את כוחו על אף האתגרים הכלכליים והדיפלומטיים איתם מתמודדת המדינה

שר המשפטים גדעון סער / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הצעת החוק של סער: ח"כ שיש נגדו כתב אישום בעבירה שעונשה שלוש שנות מאסר ומעלה לא יוכל להרכיב ממשלה

למרות שנראה כי החוק נתפר במיוחד למידותיו של נתניהו ונועד לחסום את דרכו חזרה לראשות הממשלה, הוא יעביר סמכויות נרחבות ליועמ"ש שיוכל למנוע כהונת כל ראש ממשלה באשר הוא - אם רק יוגש נגדו כתב אישום ● מהליכוד נמסר בתגובה: "חוק אנטי דמוקרטי נוסח איראן"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: יוסי זמיר

בחברות הממשלתיות וברשויות נכשלים בהשקעות: הפערים המדהימים אל מול השוק

מבקר המדינה בחן את תיקי ההשקעות של גופים ממשלתיים ועיריות, ומצא כי בחברות הממשלתיות לא נהנים מהגאות בשוק ההון, עד כדי תשואה בגובה מחצית מהתשואה של מדד ת"א 125 • תיק ההשקעות של עיריית ת"א מהווה 50% מסך תיקי ההשקעות של 23 הרשויות שנבדקו ומחזיקות השקעות לטווח ארוך ● דוח מבקר המדינה 

חנות בקניון בקניון K11 בהונג קונג. מייצגת את העקרונות הנדרשים להצלחה / צילום: תמיר בן שחר

עקפו את ת"א: הנתון המפתיע על המרכזים המסחריים בכפר סבא ובאר שבע

בישראל יש יותר מ-500 מרכזי מסחר, ותוך חמש שנים צפויים להיבנות עוד כ-100 חדשים בשטח של כמיליון מ"ר ● התכלית שלהם תהיה שונה מזו שהכרנו: בילוי, פנאי, הסעדה - וגם מסחר ● הלקוח כבר לא יסתפק בחללים וקירות, אלא יחפש את החוויה הרגשית שתחבר אותו למותגים

בנין ידיעות אחרונות ראשון לציון / צילום: כדיה לוי

קבוצת "ידיעות אחרונות" מקימה חטיבת חדשות מאוחדת ומסתערת על הדיגיטל

העורך הראשי נטע ליבנה הודיע לעובדים על שינויים ארגוניים ופרסונליים הכוללים את הקמת החטיבה החדשה שבראשה יעמוד ניר (שוקו) כהן ● החטיבה תהיה מורכבת משלוש זרועות: דסק החדשות של "ידיעות אחרונות", דסק החדשות של ynet וריכוז כתבים משותף ל"ידיעות" ול-ynet, שבראשו תעמוד שרון ליס

שלמה קרמר / צילום: איל יצהר

הסטארט-אפ השאפתני של שלמה קרמר מזנק לשווי 2.5 מיליארד דולר

קייטו נטוורקס, שמתחרה במקביל מול ספקי תקשורת וענקיות סייבר, גייסה 200 מיליון דולר בשווי גבוה פי 2.5 מאשר לפני שנה ● למרות זאת, קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט ואימפרבה, מזהיר: "יש בועה רצינית מאוד. שווי גבוה ולא ריאלי לא טוב לחברה"

ריאד, בירת סעודיה. במדינה יש יותר מ-33 מיליון תושבים / צילום: Shutterstock, Mohammed younos

כך מתכננת ישראל להגיע ליחסים עם מדינות נוספות במפרץ, ביניהן סעודיה

קונסול ישראל בדובאי, אילן שטולמן: יש תאוצה במגעים עם מדינות נוספות במפרץ ● עם זאת, למדינות רבות באזור יש בעיה עם כינון יחסים מלאים ● הפתרון המסתמן: הסכמים בדרגים נמוכים יותר, פתיחת נציגויות כלכליות והסכמים כלכליים

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: ניב קנטור

המדינה חייבת לאזרחים החזרי מס של 3.6 מיליארד שקל

שכחתם לעשות תיאום מס? יכול להיות ששילמתם יותר מדי, אבל המדינה לא תחזיר לכם את העודף ● מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על רשות המסים, שאינה דואגת להנגיש לציבור את המידע הדרוש למיצוי זכויות או להקל על התהליכים הבירוקרטיים לקבלת הקלות מס ● דוח מבקר המדינה

מכוניות טסלה מועמסות בנמל בסין / צילום: SIPG

טסלה ממשיכה "להפציץ": משלוח נוסף של כ-1,600 כלי רכב בדרך לארץ

המשלוח צפוי להביא את סך המכירות של החברה בישראל ב-2021 ל-6,300 ולנתח של יותר מ-70% מסך המכירות בפלח החשמלי ● בשל העומסים על הנמלים בשנחאי, המשלוח צפוי להגיע באיחור של לפחות שבוע - אמצע/סוף נובמבר

דוד עיני, בעל השליטה ביוניברסל מוטורס / צילום: אוסנת רום

רווח מהיר של כ-80 מיליון שקל: הסיבוב המוצלח של יבואנית הרכב במניות חברת הביטוח

יוניברסל מוטורס, שרכשה בתחילת השנה כ-5% ממניות הפניקס, מכרה בעקבות הזינוק במניית הביטוח כמחצית מהחזקותיה לידי אלטשולר שחם, תמורת כ-250 מיליון שקל

מאיה שרן / צילום: עופר חג'יוב

מאיה שרן מצטרפת למשרד D-SAY כמנהלת קריאטיב ראשית ושותפה

שרן, עד לאחרונה סמנכ"לית הקריאטיב במשרד הפרסום יהושע TBWA, צפויה להיכנס לתפקידה החדש בתחילת נובמבר