גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כיצד מרתיחה המדיניות הפיסקאלית את וול סטריט?

התחושה בוול סטריט היא שהכסף פשוט זורם ברחובות: הבנקים המרכזיים מדפיסים טריליונים בשטרות כדי להיערך לתוכנית הסיוע הפיסקאלית להתמודדות עם הקורונה, ומאותתים שהריביות ימשיכו להיות נמוכות ● החברות בוול סטריט מנצלות זאת להמשך גיוס חוב זול מהציבור, מהלך שדוחף את המניות למעלה ומנפח את שווי החברות

דונלד טראמפ / צילום: Evan Vucci, Associated Press
דונלד טראמפ / צילום: Evan Vucci, Associated Press

עם תחילתו של הרבעון האחרון והסוער של השנה, המגמות שעליהן אנו מדברים זה זמן מה, אשר צפויות לעצב את השווקים בשבועות הקרובים, הולכות ומתעצמות. ראשית, הגל השני של הקורונה בעיצומו. גם בארה"ב, נראה כי ישנה עלייה מחודשת במספר המקרים. ובאירופה, מספר המקרים מזנק כבר למספרי שיא. כמובן שאלו חדשות רעות לרמת הפעילות הכלכלית, אך גם די צפויות.

מאוד ברור כי כלכלות העולם עדיין צריכות הרבה מאוד תמיכה. אנו נמצאים בעיצומו של משבר חסר תקדים, ובארה"ב ברור לשני הצדדים (הרפובליקנים והדמוקרטים) כי נדרש סיוע פיסקאלי מסיבי נוסף. אם קיימת הסכמה חוצת מפלגות, למה אין עסקה? התשובה היא כמובן התהליך הפוליטי. 

למדינה יש שתי זרועות שבאמצעותן היא מנהלת את המדיניות הכלכלית. האחת היא הזרוע הפיסקאלית, הממשלה. השנייה, היא זרוע הבנק המרכזי, שאחראי על המדיניות המוניטרית. האירוניה הגדולה כיום (בארה"ב ובעולם) היא שבעוד שקיים רצון רב מצד הבנקים המרכזיים לספק כל תמיכה שתידרש, המחסנית שלהם ריקה (לפחות בכל הנוגע ליכולת שלהם לתמוך בביקוש המצרפי במשק).

מצד שני, כדי להוציא כסף בצד הפיסקאלי (הממשלה), צריך להתגבר על מהמורות כגון ביורוקרטיה, פוליטיקה, ועדות ועוד ועדות. בעוד שלצד הפיסקאלי יש הרבה תחמושת, אין לו היכולת לממש את כוחו באופן יעיל, בגלל התהליך הפוליטי.

המבוי הסתום הפוליטי הוביל את טראמפ לקחת על עצמו את תפקיד "המבוגר האחראי", ותוך שימוש בצווים נשיאותיים, הצליח להפנות משאבים קיימים שלא נוצלו, כדי לתת תמיכה ובעיקר הארכה של דמי האבטלה המוגדלים. עם זאת, המשאבים הללו צפויים להיגמר בקרוב.

בגלל התהליך הפוליטי, ולנוכח הבחירות שיתקיימו בעוד שלושה שבועות, גם במצב שבו קיימת הסכמה נרחבת על הצורך בסיוע, הוא פשוט איננו מגיע. נקודת הפתיחה של הדמוקרטים הייתה תוכנית סיוע בהיקף של 3.4 טריליון דולר, ומצד שני הרפובליקנים, עם הצעת פתיחה של טריליון דולר.

עם התקדמות המו"מ, הצדדים התקרבו והפער ביניהם היום עומד על כ-400 מיליארד דולר "בלבד". 1.8 טריליון מצד הרפובליקנים לעומת 2.2 טריליון של הדמוקרטים.

הגירעון הממשלתי של ארהב

עם זאת, קיים ויכוח גדול לגבי הדרך שבה יוקצו הכספים - תמיכה ברשויות מקומיות, מיסוי, דמי אבטלה וויכוח על פתיחה או סגירה של הכלכלה, והקמת מערך קטיעת שרשראות ההדבקה. שלושה שבועות לפני הבחירות נראה ששום צד לא יהיה מוכן לוותר לצד השני - הכול פוליטי. עם זאת, ברור מאוד שמיד לאחר הבחירות, תהיה תוכנית פיסקאלית שנייה.

ואיך זה קשור לשווקים?

התוכנית הפיסקאלית החדשה רק תעמיק את היקף הגירעון ההיסטורי בארה"ב, ותצריך עוד הנפקות אג"ח בהיקפים עצומים. בדרך כלל מלמדים אותנו, שאם יש עודף היצע (במקרה הזה של חוב), אזי המחירים צריכים לרדת (במקרה זה, תשואות האג"ח צריכות לזנק). ועם זאת, במקרה הנוכחי, לא היינו מהמרים על כך שהתשואות יזנקו. למעשה, מתחילת המשבר החובות רק תפחו, אך התשואות רק ירדו וירדו (כלומר מחיר החוב רק עלה). איך הקסם הזה קורה?

בשל הסיכון העצום שנגרם לכל היבט של הפעילות הכלכלית כתוצאה מזינוק בתשואות, ועל רקע הצורך הבלתי נמנע להגדיל את נטל החוב בכל זאת, הבנקים המרכזיים פשוט הזרימו כל כמות של ביקוש שנדרשת כדי לשמור על רמת התשואות נמוכה מספיק, כדי לאפשר לממשלה, לעסקים ולמשקי הבית, ליטול חוב ולשמור על נזילות גבוהה בתקופה זו, שבה באופן טבעי יש בעיות נזילות רבות, שעלולות להפוך לבעיות חריפות של חדלות פירעון.

בעיות החוב לא נולדו במשבר זה, אך המשבר כעת כל כך דרמטי בהשפעותיו, שהוא יכול לערער את כל הפרדיגמה הכלכלית ששלטה במהלך 40 השנים האחרונות. לארה"ב ולעולם יש בעיית חוב "קטנה", שמשבר הקורונה האיץ בסדרי גודל. עקב המשבר, הגירעון התקציבי של ארה"ב התנפח ל-15% תוצר לעומת כ-3% בממוצע ב-50 השנים האחרונות, כך על פי ה-CBO, משרד המחקר התקציבי של הקונגרס האמריקאי (Congressional Budget Office). תוכנית תקציבית נוספת צפויה להגדיל את הגירעון ליותר מ-25% מהתוצר.

תשלומי הריבית הם רק בעיה אחת מני רבות. ירידה בפוטנציאל הצמיחה והזדקנות האוכלוסייה פועלות בתנועת מלקחיים על הגירעון בשנים הבאות - צד ההוצאה רק הולך ומתנפח על בריאות, תלושי מזון, ביטוחים וכו', ושיעור ההוצאה על מימון החוב צפוי על פי מתווה ה-CBO להכפיל את עצמו ויותר.

עם זאת, חשוב לציין כי ה-CBO מצייר את תרחיש האימים הזה תוך הנחה שהריביות מתחילות לטפס. על פי תחזית הבסיס שלהם (שפורסמה בספטמבר), התשואה על אג"ח ל-10 שנים תעמוד על 1.3% בממוצע בשנים 2020-2025, ועל 2.8% בשנים 2026-2030. ב-2030-2050 מצפים ב-CBO כי התשואה על אג"ח ל-10 שנים תעלה בעקביות - עד 4.8% ב-2050. לכל משקיע אג"ח בימינו מספרים כאלו משמעותם הפסדי הון אסטרונומיים. תרחיש מסוג זה יעקר גם את היכולת של הצד הפיסקאלי לתמוך בכלכלה, בעולם שבו יעילות המדיניות המוניטרית כבר אינה קיימת.

אז מה עושים? הבנק המרכזי למעשה עושה הכול כדי שלצד הפיסקאלי תהיה גמישות מקסימלית לתמיכה בפעילות הכלכלית, וזה לא עניין של חודשים, אלא בהסתכלות לשנים הקרובות, שלא לדבר על העשור הקרוב לפחות. כלומר, הבנקים המרכזיים ישמרו על תשואות נמוכות ואפילו אפסיות לעוד הרבה מאוד שנים, אפילו אם האינפלציה תתחיל לטפס.

למעשה, הבנקים המרכזיים מייחלים לראות קצת (או הרבה) אינפלציה, שכן היא תעזור לשחוק את החוב הדמיוני. על כן, במבט לשנים הקרובות אנו מעריכים בזהירות שמה שעשוי להזיז את תשואות האג"ח כלפי מעלה באופן משמעותי יהיה או אינפלציה גבוהה משמעותית או הסדר חוב. מאוד יכול להיות שבסופו של דבר נקבל את שניהם.

מלכודת המשקיעים החדשה של וול סטריט

התחושה בוול סטריט היא שהכסף פשוט זורם ברחובות. במצב שבו הבנקים המרכזיים מדפיסים טריליונים בשטרות, ומאותתים שהריביות ימשיכו להיות נמוכות, החברות ממשיכות לגייס חוב זול מהציבור. את החוב שהן מגייסות הן לא בהכרח צריכות לפעילות השוטפת, לצורך הרחבת הפעילות או למחזור של חוב קיים, במיוחד בתקופה הזו.

חברות שרגילות לחלק דיבידנד מהתזרים השוטף שלהן, או לחלופין לבצע BuyBack, רכישה עצמית של מניותיהן, יכולות להמשיך לעשות זאת גם אם התזרים שלהן יורד, או לחלופין לחזק את המהלך במצב שהצמיחה ממשיכה והתזרים של החברה עולה. הנפקה של חוב זול מאוד מזרימה סכומים גדולים לקופות החברות, והוא משמש אותן לעיתים רבות להמשיך ואף לחזק את תוכניות ה-BuyBack ואת חלוקות הדיבידנד.

הטרנד החם ביותר בימים אלו בוול סטריט הוא הנפקת איגרות חוב להמרה בריבית אפסית מצד חברות טכנולוגיה. מבין הישראליות בוול סטריט שנמצאות בתהליך הנפקה, או כבר אחריו, ניתן למנות את נייס, WIX, סולאראדג' ופייבר, חברות שלעיתים זהו גיוס החוב הראשון שהן מבצעות במהלך חייהן.

איגרות החוב מכילות אופציה להמרה של האיגרת במניות החברה, בפרמיה מסוימת על מחיר השוק, לרוב פרמיה של עשרות אחוזים. גם אם מחיר ההמרה של האופציה נראה בשלב הראשון גבוה מאוד, יש לה ערך של אופציה שלוקח בחשבון את הפרמיה ואת המח"מ שלה. שווי האופציה מפחית כמובן את עלות החוב עבור החברה (ולכן במקרים רבים הריבית היא אפילו ריבית אפס).

היוודע דבר הגיוס מוביל על פי רוב להמשך עליות במניה (מתוך הציפייה למהלך של רכישה חוזרת) ומוביל כבר בראשית הדרך של איגרת החוב בשוק לצמצום משמעותי של הפרמיה להמרה. במקביל, כאשר הכסף שנכנס לחברה משמש אותה בפועל לרכישת המניות שלה, נגרם אפקט כפול של עליות (הרכישה מצד החברה והרכישה מצד המשקיעים, שקונים את המניות על רקע הצהרת החברה על רכישות חוזרות).

כך נוצר מצב שהאופציה נכנסת לכסף בזמן קצר מאוד, וללא שום שינוי בפעילות של החברה שמצדיק את העליות שנרשמו במניה. איך המנגנון עובד? החברה מנפיקה, מגייסת את הכסף ומתחילה לבצע רכישות של המניות, הרכישות שהיא מבצעת תומכות במחיר המניה ומובילות לעליות; זהו הקטליזטור שמוביל למעשה את הכניסה של האופציה לכסף, ואז המשקיעים ממירים את איגרות החוב למניות.

למעשה מתבצע קיזוז - מצד אחד היקף המניות קטן כתוצאה ממהלך ה-BuyBack, ומנגד הוא גדל שוב כתוצאה ממימוש האופציה. מחיר המניה עלה, אך היקף המניות לא הצטמצם במקביל, ולכן שווי השוק של החברה עלה באופן מלאכותי, וללא שום קשר לביצועי החברה.

מדובר במהלך פיננסי שרק הגדיל את שווי החברה מבלי שהוא מקבל הצדקה דרך הפעילות העסקית. אפשר לקרוא לזה תעלול פיננסי שמכניס עוד אוויר חם לשוק הרותח, ולכן עבור המשקיעים מדובר במלכודת מסוכנת. המשקיעים ממשיכים לקנות, וכך מתרחב הפער בין מיין סטריט לוול סטריט, ובזמן שהמיין סטריט זועק, וול סטריט חוגג לקול צלילן של מדפסות הכסף במרתפי הבנקים המרכזיים.

הכותבים הם מנהל מחלקת מאקרו בפסגות ומנהלת מחלקת מחקר בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם, או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, והוא אינו הצעה לרכישת ניירות ערך

עוד כתבות

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן