גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כיצד מרתיחה המדיניות הפיסקאלית את וול סטריט?

התחושה בוול סטריט היא שהכסף פשוט זורם ברחובות: הבנקים המרכזיים מדפיסים טריליונים בשטרות כדי להיערך לתוכנית הסיוע הפיסקאלית להתמודדות עם הקורונה, ומאותתים שהריביות ימשיכו להיות נמוכות ● החברות בוול סטריט מנצלות זאת להמשך גיוס חוב זול מהציבור, מהלך שדוחף את המניות למעלה ומנפח את שווי החברות

דונלד טראמפ / צילום: Evan Vucci, Associated Press
דונלד טראמפ / צילום: Evan Vucci, Associated Press

עם תחילתו של הרבעון האחרון והסוער של השנה, המגמות שעליהן אנו מדברים זה זמן מה, אשר צפויות לעצב את השווקים בשבועות הקרובים, הולכות ומתעצמות. ראשית, הגל השני של הקורונה בעיצומו. גם בארה"ב, נראה כי ישנה עלייה מחודשת במספר המקרים. ובאירופה, מספר המקרים מזנק כבר למספרי שיא. כמובן שאלו חדשות רעות לרמת הפעילות הכלכלית, אך גם די צפויות.

מאוד ברור כי כלכלות העולם עדיין צריכות הרבה מאוד תמיכה. אנו נמצאים בעיצומו של משבר חסר תקדים, ובארה"ב ברור לשני הצדדים (הרפובליקנים והדמוקרטים) כי נדרש סיוע פיסקאלי מסיבי נוסף. אם קיימת הסכמה חוצת מפלגות, למה אין עסקה? התשובה היא כמובן התהליך הפוליטי. 

למדינה יש שתי זרועות שבאמצעותן היא מנהלת את המדיניות הכלכלית. האחת היא הזרוע הפיסקאלית, הממשלה. השנייה, היא זרוע הבנק המרכזי, שאחראי על המדיניות המוניטרית. האירוניה הגדולה כיום (בארה"ב ובעולם) היא שבעוד שקיים רצון רב מצד הבנקים המרכזיים לספק כל תמיכה שתידרש, המחסנית שלהם ריקה (לפחות בכל הנוגע ליכולת שלהם לתמוך בביקוש המצרפי במשק).

מצד שני, כדי להוציא כסף בצד הפיסקאלי (הממשלה), צריך להתגבר על מהמורות כגון ביורוקרטיה, פוליטיקה, ועדות ועוד ועדות. בעוד שלצד הפיסקאלי יש הרבה תחמושת, אין לו היכולת לממש את כוחו באופן יעיל, בגלל התהליך הפוליטי.

המבוי הסתום הפוליטי הוביל את טראמפ לקחת על עצמו את תפקיד "המבוגר האחראי", ותוך שימוש בצווים נשיאותיים, הצליח להפנות משאבים קיימים שלא נוצלו, כדי לתת תמיכה ובעיקר הארכה של דמי האבטלה המוגדלים. עם זאת, המשאבים הללו צפויים להיגמר בקרוב.

בגלל התהליך הפוליטי, ולנוכח הבחירות שיתקיימו בעוד שלושה שבועות, גם במצב שבו קיימת הסכמה נרחבת על הצורך בסיוע, הוא פשוט איננו מגיע. נקודת הפתיחה של הדמוקרטים הייתה תוכנית סיוע בהיקף של 3.4 טריליון דולר, ומצד שני הרפובליקנים, עם הצעת פתיחה של טריליון דולר.

עם התקדמות המו"מ, הצדדים התקרבו והפער ביניהם היום עומד על כ-400 מיליארד דולר "בלבד". 1.8 טריליון מצד הרפובליקנים לעומת 2.2 טריליון של הדמוקרטים.

הגירעון הממשלתי של ארהב

עם זאת, קיים ויכוח גדול לגבי הדרך שבה יוקצו הכספים - תמיכה ברשויות מקומיות, מיסוי, דמי אבטלה וויכוח על פתיחה או סגירה של הכלכלה, והקמת מערך קטיעת שרשראות ההדבקה. שלושה שבועות לפני הבחירות נראה ששום צד לא יהיה מוכן לוותר לצד השני - הכול פוליטי. עם זאת, ברור מאוד שמיד לאחר הבחירות, תהיה תוכנית פיסקאלית שנייה.

ואיך זה קשור לשווקים?

התוכנית הפיסקאלית החדשה רק תעמיק את היקף הגירעון ההיסטורי בארה"ב, ותצריך עוד הנפקות אג"ח בהיקפים עצומים. בדרך כלל מלמדים אותנו, שאם יש עודף היצע (במקרה הזה של חוב), אזי המחירים צריכים לרדת (במקרה זה, תשואות האג"ח צריכות לזנק). ועם זאת, במקרה הנוכחי, לא היינו מהמרים על כך שהתשואות יזנקו. למעשה, מתחילת המשבר החובות רק תפחו, אך התשואות רק ירדו וירדו (כלומר מחיר החוב רק עלה). איך הקסם הזה קורה?

בשל הסיכון העצום שנגרם לכל היבט של הפעילות הכלכלית כתוצאה מזינוק בתשואות, ועל רקע הצורך הבלתי נמנע להגדיל את נטל החוב בכל זאת, הבנקים המרכזיים פשוט הזרימו כל כמות של ביקוש שנדרשת כדי לשמור על רמת התשואות נמוכה מספיק, כדי לאפשר לממשלה, לעסקים ולמשקי הבית, ליטול חוב ולשמור על נזילות גבוהה בתקופה זו, שבה באופן טבעי יש בעיות נזילות רבות, שעלולות להפוך לבעיות חריפות של חדלות פירעון.

בעיות החוב לא נולדו במשבר זה, אך המשבר כעת כל כך דרמטי בהשפעותיו, שהוא יכול לערער את כל הפרדיגמה הכלכלית ששלטה במהלך 40 השנים האחרונות. לארה"ב ולעולם יש בעיית חוב "קטנה", שמשבר הקורונה האיץ בסדרי גודל. עקב המשבר, הגירעון התקציבי של ארה"ב התנפח ל-15% תוצר לעומת כ-3% בממוצע ב-50 השנים האחרונות, כך על פי ה-CBO, משרד המחקר התקציבי של הקונגרס האמריקאי (Congressional Budget Office). תוכנית תקציבית נוספת צפויה להגדיל את הגירעון ליותר מ-25% מהתוצר.

תשלומי הריבית הם רק בעיה אחת מני רבות. ירידה בפוטנציאל הצמיחה והזדקנות האוכלוסייה פועלות בתנועת מלקחיים על הגירעון בשנים הבאות - צד ההוצאה רק הולך ומתנפח על בריאות, תלושי מזון, ביטוחים וכו', ושיעור ההוצאה על מימון החוב צפוי על פי מתווה ה-CBO להכפיל את עצמו ויותר.

עם זאת, חשוב לציין כי ה-CBO מצייר את תרחיש האימים הזה תוך הנחה שהריביות מתחילות לטפס. על פי תחזית הבסיס שלהם (שפורסמה בספטמבר), התשואה על אג"ח ל-10 שנים תעמוד על 1.3% בממוצע בשנים 2020-2025, ועל 2.8% בשנים 2026-2030. ב-2030-2050 מצפים ב-CBO כי התשואה על אג"ח ל-10 שנים תעלה בעקביות - עד 4.8% ב-2050. לכל משקיע אג"ח בימינו מספרים כאלו משמעותם הפסדי הון אסטרונומיים. תרחיש מסוג זה יעקר גם את היכולת של הצד הפיסקאלי לתמוך בכלכלה, בעולם שבו יעילות המדיניות המוניטרית כבר אינה קיימת.

אז מה עושים? הבנק המרכזי למעשה עושה הכול כדי שלצד הפיסקאלי תהיה גמישות מקסימלית לתמיכה בפעילות הכלכלית, וזה לא עניין של חודשים, אלא בהסתכלות לשנים הקרובות, שלא לדבר על העשור הקרוב לפחות. כלומר, הבנקים המרכזיים ישמרו על תשואות נמוכות ואפילו אפסיות לעוד הרבה מאוד שנים, אפילו אם האינפלציה תתחיל לטפס.

למעשה, הבנקים המרכזיים מייחלים לראות קצת (או הרבה) אינפלציה, שכן היא תעזור לשחוק את החוב הדמיוני. על כן, במבט לשנים הקרובות אנו מעריכים בזהירות שמה שעשוי להזיז את תשואות האג"ח כלפי מעלה באופן משמעותי יהיה או אינפלציה גבוהה משמעותית או הסדר חוב. מאוד יכול להיות שבסופו של דבר נקבל את שניהם.

מלכודת המשקיעים החדשה של וול סטריט

התחושה בוול סטריט היא שהכסף פשוט זורם ברחובות. במצב שבו הבנקים המרכזיים מדפיסים טריליונים בשטרות, ומאותתים שהריביות ימשיכו להיות נמוכות, החברות ממשיכות לגייס חוב זול מהציבור. את החוב שהן מגייסות הן לא בהכרח צריכות לפעילות השוטפת, לצורך הרחבת הפעילות או למחזור של חוב קיים, במיוחד בתקופה הזו.

חברות שרגילות לחלק דיבידנד מהתזרים השוטף שלהן, או לחלופין לבצע BuyBack, רכישה עצמית של מניותיהן, יכולות להמשיך לעשות זאת גם אם התזרים שלהן יורד, או לחלופין לחזק את המהלך במצב שהצמיחה ממשיכה והתזרים של החברה עולה. הנפקה של חוב זול מאוד מזרימה סכומים גדולים לקופות החברות, והוא משמש אותן לעיתים רבות להמשיך ואף לחזק את תוכניות ה-BuyBack ואת חלוקות הדיבידנד.

הטרנד החם ביותר בימים אלו בוול סטריט הוא הנפקת איגרות חוב להמרה בריבית אפסית מצד חברות טכנולוגיה. מבין הישראליות בוול סטריט שנמצאות בתהליך הנפקה, או כבר אחריו, ניתן למנות את נייס, WIX, סולאראדג' ופייבר, חברות שלעיתים זהו גיוס החוב הראשון שהן מבצעות במהלך חייהן.

איגרות החוב מכילות אופציה להמרה של האיגרת במניות החברה, בפרמיה מסוימת על מחיר השוק, לרוב פרמיה של עשרות אחוזים. גם אם מחיר ההמרה של האופציה נראה בשלב הראשון גבוה מאוד, יש לה ערך של אופציה שלוקח בחשבון את הפרמיה ואת המח"מ שלה. שווי האופציה מפחית כמובן את עלות החוב עבור החברה (ולכן במקרים רבים הריבית היא אפילו ריבית אפס).

היוודע דבר הגיוס מוביל על פי רוב להמשך עליות במניה (מתוך הציפייה למהלך של רכישה חוזרת) ומוביל כבר בראשית הדרך של איגרת החוב בשוק לצמצום משמעותי של הפרמיה להמרה. במקביל, כאשר הכסף שנכנס לחברה משמש אותה בפועל לרכישת המניות שלה, נגרם אפקט כפול של עליות (הרכישה מצד החברה והרכישה מצד המשקיעים, שקונים את המניות על רקע הצהרת החברה על רכישות חוזרות).

כך נוצר מצב שהאופציה נכנסת לכסף בזמן קצר מאוד, וללא שום שינוי בפעילות של החברה שמצדיק את העליות שנרשמו במניה. איך המנגנון עובד? החברה מנפיקה, מגייסת את הכסף ומתחילה לבצע רכישות של המניות, הרכישות שהיא מבצעת תומכות במחיר המניה ומובילות לעליות; זהו הקטליזטור שמוביל למעשה את הכניסה של האופציה לכסף, ואז המשקיעים ממירים את איגרות החוב למניות.

למעשה מתבצע קיזוז - מצד אחד היקף המניות קטן כתוצאה ממהלך ה-BuyBack, ומנגד הוא גדל שוב כתוצאה ממימוש האופציה. מחיר המניה עלה, אך היקף המניות לא הצטמצם במקביל, ולכן שווי השוק של החברה עלה באופן מלאכותי, וללא שום קשר לביצועי החברה.

מדובר במהלך פיננסי שרק הגדיל את שווי החברה מבלי שהוא מקבל הצדקה דרך הפעילות העסקית. אפשר לקרוא לזה תעלול פיננסי שמכניס עוד אוויר חם לשוק הרותח, ולכן עבור המשקיעים מדובר במלכודת מסוכנת. המשקיעים ממשיכים לקנות, וכך מתרחב הפער בין מיין סטריט לוול סטריט, ובזמן שהמיין סטריט זועק, וול סטריט חוגג לקול צלילן של מדפסות הכסף במרתפי הבנקים המרכזיים.

הכותבים הם מנהל מחלקת מאקרו בפסגות ומנהלת מחלקת מחקר בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם, או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, והוא אינו הצעה לרכישת ניירות ערך

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל-על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה, וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של ווייזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; חברות האנרגיה בולטות, מניית הבורסה מזנקת

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

"מה שצריך למבצע ממושך": זינוק חד בצבירת הכוחות האמריקאים באזור

אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● "הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן והירי על מפגינים ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גיאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר הולכים צפונה ודרומה", כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רואים בצפון פריפריה, אלא מרכז מהפכת ה-AI"

סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה עלי איוב התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"