סניף פרשמרקט / צילום: מצגת החברה
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, החליטה להחיל את חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים של 1.5 ליטר. היצרניות לא עמדו ביעדי האיסוף, ולכן מבקש המשרד להגנת הסביבה להחיל את חוק הפיקדון כך שייכנס לתוקפו בעוד שנה מהיום - ובכך לספק למשק מרווח זמן להיערך למציאות החדשה, תוך התחשבות באתגרי משבר הקורונה. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירת ארגון "אדם, טבע ודין" לבית המשפט בנושא, ודרישתו להרחיב באופן מיידי את החוק.
"אנחנו עושים היום היסטוריה במדינת ישראל עם החלטה חשובה שקיבלתי להחיל פיקדון על בקבוקי 1.5 ליטר", אמרה גמליאל. "הדרך הטובה ביותר לנקות את המרחב הציבורי מבקבוקים ריקים ולעודד מיחזור, היא באמצעות החלת פיקדון גם על הבקבוקים הגדולים. מדובר בצעד נכון מבחינה סביבתית וכלכלית כאחד: הפיקדון יביא לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים ויוריד את יוקר המחיה. יש כאן Win-Win-Win לסביבה, לחברה ולכלכלה".
בישראל נצרכים מידי שנה קרוב לשני מיליארד מכלי משקה קטנים וגדולים. ממוצע האיסוף של מכלי משקה קטנים אשר עליהם מוטל פיקדון, עומד על כ-79%, בעוד שממוצע האיסוף של מכלי משקה גדולים נמוך בהרבה, ועומד לכל היותר על כ-54%. מרבית הבקבוקים הגדולים (כ-58%) מגיעים בסופו של דבר לפח הירוק, ורובם (כ-75%) מועברים למטמנות. בכלובי הבקבוקים נאספים רק כ-36% מהבקבוקים, ועוד כ-3% נאספים בפחים הכתומים.
למרות המאמצים שנעשו ל"חינוך" הציבור למיחזור וולונטרי, במשרד להגנת הסביבה מדגישים כי ככל שלבקבוקים אין ערך כלכלי ואין שווי, הכלי היעיל ביותר הינו הטלת פיקדון שיציב "תג מחיר" על הבקבוק וידרבן מיחזור שלו, על פני הפיכתו לפסולת נצחית הנקברת במטמנות או מוצאת את דרכה לטבע. לפי עמדת המשרד, "ההיתכנות להגעת יעדי האיסוף הקבועים בחוק באופן וולונטרי נמוכה ביותר כפי שהוכח מעל לכל ספק בעשור האחרון. אחוזי המיחזור של הבקבוקים הגדולים מדשדשים סביב ה-54% וגם זאת תחת הנחות מקילות, המאפשרות איסוף נרחב מהפח הירוק".
להחלטה של גמליאל צפויה עוד התנגדות ארוכה, כאשר היא עצמה החליטה להחיל אותה רק בעוד שנה, ולא בעוד 60 יום כפי שקובע החוק. מחד, פרק זמן של חודשיים הוא סף נמוך מאוד עבור התארגנות רחבה בענף - כנדרש כשמתקבלת החלטה כזו, אך מאידך, שנה היא פרק זמן ארוך מאוד שבמסגרתו יכולים להתחלף שרים במשרד להגנת הסביבה וקיים חשש שההחלטה תתמסמס, ודאי כאשר בכנסת קיימת התנגדות לכך, וכאשר חברות המשקאות מוחות על ההחלטה בתוקף.
הגדיל לעשות אוריאל לין, יו"ר איגוד לשכות המסחר, שהודיע כי יפנה לראש הממשלה מעל ראשה של השרה גמליאל ויידרוש ממנו שלא "להוסיף נטל רגולטורי על המגזר העסקי עד אשר נתגבר על הקורונה". דניאל מורגנשטרן, יועץ ופעיל סביבה שאף היה מהגורמים שדחפו לחקיקת החוק, מודה לשרה על כך שאזרה אומץ לב "בשונה מקודמה בתפקיד", אך אומר כי אין טעם בדחיית יישום הרחבת החוק, וכי שנה ארוכה עלולה לאפשר את ביטול ההחלטה. "אני מצר על ההחלטה לדחות החלת החוק בשנה נוספת, ללא כל סיבה מוצדקת. החלתו מחר היא צו השעה. יתר על כן - חייבים להעלות את דמי הפיקדון לסכום של חצי שקל עד שקל, כדי להקנות ערך כלכלי משמעותי לפסולת", אומר מורגנשטרן. "כאשר רבים מובטלים ומשפחות קורסות כלכלית, החלת החוק על המכלים המשפחתיים יכולה להוות מזור למצוקת רבים".
האם פרק הזמן הארוך אכן מאפשר את "מסמוס" הרפורמה של גמליאל? התשובה מורכבת. מחד, לפי ארגון אדם טבע ודין, אין לוועדת הכלכלה סמכות להתערב במועד שנקבע לכניסת החוק לתוקף, או לבלום אותו. היא חייבת לאשר זאת בתוך 60 ימים מיום הפרסום ברשומות (כלומר, היום) ולא - החוק יוחל אוטומטית בתוך 60 הימים. יתר על כן, לא מדובר כאן בהחלטת ממשלה, אלא בחוק ומכאן שגם אין חשש מכך שגמליאל תפסיק לכהן כשרה. מאידך, קיים 'פתח מילוט' סבוך ומורכב: הדרך היחידה להפוך את ההחלטה, מרגע שתתפרסם היום ברשומות, היא ליזום חקיקה בכנסת המבטלת את חוק הפיקדון.
במשרד מעריכים: הציבור ירוויח 56 מיליון שקל
על השרה הופעלו לחצים כבדים שלא להרחיב את החוק, ממספר כיוונים - חברות המשקאות, מרכולים המתנגדים להצבת מכונות איסוף בקבוקים אוטומטיות בשטחן, וחברי הכנסת החרדים שטוענים כי יהיה בכך נטל נוסף על משפחות קשות יום.
נזכיר כי בשנת 2018 קבע השר להגנת הסביבה לשעבר, זאב אלקין, כי החוק לא יחול על בקבוקי משקה גדולים, ובמקום קנס ב-48 מיליון שקלים את חברות המשקאות שלא עמדו ביעדי האיסוף. הקנס למעשה לא שולם עד היום, שכן החברות פנו לבית המשפט והנושא מצוי לפתחו.
מדינות רבות בעולם מפעילות בהצלחה חוקי פיקדון לטיפול במכלי המשקה בכל הגדלים ומחומרים שונים, כאשר ישראל הינה היחידה שמגבילה את החוק לבקבוקים קטנים. בעשר מדינות באיחוד האירופי בהן חלה חובת פיקדון, שיעור האיסוף הממוצע גבוה מ-90% - הרבה יותר מבישראל. בשנים הקרובות צפוי חוק פיקדון לחול בין היתר גם בצרפת, בבריטניה, באוסטריה, בבלגיה ובספרד. בהולנד, אגב כך, ניתוח כלכלי שנעשה בהולנד הראה כי פיקדון על כלל מכלי משקה מוביל לחסכון של 86 מיליון אירו בשנה לרשויות המקומיות.
מניתוח כלכלי שבוצע עבור המשרד להגנת הסביבה, נמצא שהציבור הממחזר ירוויח מהחלת חוק הפיקדון כ-56 מיליון שקל. הסיבה היא שחלק מהפיקדון ייספג במחיר הבקבוק ומשום כך, צרכן ממחזר יקבל את מלוא הפיקדון - יותר מהסכום ששולם על ידו. כפי שקרה עם הבקבוקים הקטנים, במשרד להגנת הסביבה מניחים כי בתי ספר, גני ילדים ועמותות שונות המקדמות מיחזור בתחומן, ירוויחו לא פחות מ-8 מיליון שקל נוספים.
ממפגעי השלכת הפסולת הכבדים ביותר
הבקבוקים הגדולים הם אחד ממפגעי השלכת הפסולת הכבדים ביותר. בסקר שנערך לפני כשנה עבור המשרד להגנת הסביבה נמצא, כי בקבוקי הפלסטיק אחראים ללא פחות מכ-18% מנפח הפסולת המושלכת בשטחים הציבוריים בערים. זאת, בזמן שדווקא בקבוקי הפלסטי עשויים מפלסטיק באיכות גבוהה הניתנת למיחזור. לפי המשרד, החלת פיקדון תאפשר איסוף מסה קריטית של בקבוקים שתגדיל את הכדאיות להקמת מפעל מיחזור בישראל.
פורום ה-15, המאגד את 15 הערים מהגדולות בישראל, הודיע כי הוא תומך בהחלת הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים, עלויות הטיפול בפסולת עבורן יפחתו בהתאמה, ו-24 אלף כלובי בקבוקים יפונו מהמרחב הציבורי. היום, כלובי הבקבוקים תופסים מקומות חניה או מדרכות בערים, ופינויים יאפשר גביית תשלומי חניה, סלילת שבילי אופניים או פינוי המדרכה עבור הולכי הרגל.
כעת, כאמור, יודיע המשרד להגנת הסביבה על אי עמידת החברות ביעדי האיסוף, יפעיל את מנגנון ה"טייס האוטומטי" בחוק, ויבקש מוועדת הכלכלה להחילו בעוד שנה ולא בעוד חודשיים, כדי לאפשר זמן התארגנות משקית. במסגרת תקופת ההתארגנות יבחנו תיקוני חקיקה נדרשים בחוק הפיקדון לצורך טיוב שלו, וייפרסו מכונות אוטומטיות לקליטת מכלי משקה מסוגים שונים ודחיסתם. כנגזרת של החלת הפיקדון, יעלו גם יעדי האיסוף לבקבוקים אלו באופן הדרגתי, עד לממוצע של 77% בחישוב דו-שנתי.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל ארגון אדם טבע ודין שהעתירה שהגיש הובילה כאמור לקבלת ההחלטה אמר כי "אני מברך את השרה על ההחלטה, מדובר במהלך היסטורי בהגנה על הסביבה בישראל. החלת החוק, תסיים תקופה בה עשרות מיליוני בקבוקי פלסטיק מזהמים מוצאים דרכם בכל שנה למרחב הציבורי, לחופים ולשמורות הטבע. הציבור הישראלי ירוויח עשרות מיליוני שקלים מדי שנה מהחזר הפיקדון וישראל תיישר קו עם מדינות אירופה ותהיה מדינה נקייה ובריאה יותר לציבור ולסביבה".
מתאגיד המיחזור אל"ה נמסר בתגובה: "עדיין לא קיבלנו מידע על החלטת השרה, וכשנקבל מידע מהיימן מהמשרד, נמסור את תגובתנו. יחד עם זאת, מבדיקות כלכליות אשר ערכנו, הטלת פיקדון עלולה לפגוע בהגנת הסביבה ויהיו לה השלכות אדירות על יוקר המחייה".
יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ מיקי חיימוביץ' הגיבה על הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקי השתייה הגדולים: "זוהי החלטה חשובה. בשעה טובה החליט המשרד להגנת הסביבה על הרחבת חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים העשויים פלסטיק. זהו צעד חשוב שעשויה להיות לו השפעה דרמטית על הטבע שלנו ועל כמויות הפסולת המוטמנת. הרחבת החוק גם תחסוך כסף למשק ולרשויות המקומיות ויש לכך משמעות חברתית עצומה. הגיע הזמן לשנות את המשוואה- לשמירה על הטבע והמערכות האקולוגיות יש גם ערך חברתי וכלכלי".
מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול, אמרה על החלטת השרה: "אני מברכת על החלטת השרה לעמוד לצדו של הציבור והטבע. זהו צעד אמיץ ומבורך. בהחלטתה מצמידה השרה ערך כלכלי לבקבוקים גדולים ובכך מעודדת אנשים לאסוף את אשפת הפלסטיק ומאפשרת הכנסה מאיסוף הבקבוקים לנזקקים. אנו קוראים ליצרני הבקבוקים שלא לגלגל את העלויות לצרכנים ולהצטרף למאמץ העולמי להפחית זיהום ושימוש בפלסטיק".
חברות המשקאות המיוצגות על ידי איגוד יצרניות המזון, מכנות את הרחבת החוק 'מס גמליאל', וטוענות כי מדובר בספין. הערב, הן אומרות בתגובה להחלטה: "מס גמליאל הוא ספין ציני על חשבון הציבור, שיעלה לו ביוקר מחייה. בסביבת השרה שכחו לציין שהמהלך יהיה כרוך בעליית מחירים לצרכן, זאת לצד סירבול תהליך המחזור. טענותיה של השרה להורדת יוקר המחיה תוך כדי ההחלטה, הן לא פחות מלעג לרש, תרתי משמע. יוזכר פעם נוספת, כי לשרה גמליאל הוצגו הצעות שונות שהיו מגדילות משמעותית את היקפי המיחזור, מבלי לפגוע בכיס הצרכנים. לצערנו, השרה בחרה להטיל על הציבור, בשיא המשבר הכלכלי, מס חדש - מס גמליאל - מתוך שיקולים תמוהים".