גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשבוגר "רימון" פוגש את בוגרי 8200: הסטארט־אפ הישראלי שזכה בפרס האמי

ניר אוורבוך, יאיר חכם ודן רביב פיתחו תוסף המיועד לתוכנות עריכה קולית שמתקן אוטומטית השהיות בהקלטות של מיקרופונים שנמצאים בתנועה ● הכלי שזיכה את החברה בפרס האמי היוקרתי הפך לסטנדרט בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע העולמית

ניר אוורבוך, מנכ"ל סאונד רדיקס / צילום: יאיר חכם
ניר אוורבוך, מנכ"ל סאונד רדיקס / צילום: יאיר חכם

ניר אוורבוך, בוגר בית הספר למוזיקה "רימון", הוא מפיק מוזיקלי, ועבד במהלך השנים עם אמנים רבים - יהודה פוליקר, שלמה גרוניך, אפרת גוש, עינב ג'קסון ועוד. אולם תסכול מבעיות טכניות קשות בתחום הפקת האלבומים הוביל אותו לפנות לחבריו יאיר חכם ודן רביב, שני בוגרי 8200, במטרה לפתח כלים טכנולוגיים שיוכלו לעשות במהירות ובקלות מה שלקח לעשות ימים ארוכים לפני כן.

סאונד רדיקס (Sound Radix), החברה שהקימו, פיתחה כלי (פלאג-אין) לתוכנות עריכה המסנכרן באופן אוטומטי סאונד שמוקלט בו זמנית בכמה מיקרופונים. בכלי זה, ששמו Auto-Align Post, נעשה כיום שימוש נרחב בהקלטות בתעשיית המוזיקה הקולנוע והטלוויזיה העולמיות. החודש, עשור לאחר שהוקמה, קיבלה החברה פרס אמי הנדסי. הפרס הוא חלק ממסלולי פרס האמי הנחשב ל"אוסקר" של תעשיית הטלוויזיה, והפרס היוקרתי ביותר בתעשייה בארה"ב. מסלול פרסי האמי ההנדסי הוא מסלול פרסים מקביל לפרסי האמי המוענקים לשחקנים ותוכניות טלוויזיה.

בנימוקי הענקת פרס האמי לסאונד רדיקס, נכתב כי "פרסי האמי ההנדסי מוענקים לאדם, חברה או ארגון על פיתוחים הנדסיים שתרמו לשיפור משמעותי של שיטות קיימות, או כאלה שהם כה חדשניים בטבעם - עד שהם השפיעו ממשית על תהליך ההפקה, ההקלטה, השידור או הקליטה של טלוויזיה". הפרס יוענק לסאונד רדיקס בסוף אוקטובר, בטקס שייערך באופן מקוון. את מילות התודה בטקס יקליטו וישלחו מראש שלושת מייסדי החברה: אוורבוך, חכם ורביב.

דן רביב, מנהל פיתוח ראשי / צילום: תומר בסן

"למה לחקות כלים אנלוגיים?"

סאונד רדיקס הוקמה על ידי השלושה בשנת 2010. היא פרטית לחלוטין, ולא בוצעו בה השקעות חיצוניות. לדברי המנכ"ל ניר אוורבוך, מאז 2013 החברה רווחית. הכלי הטכנולוגי שפיתחה סאונד רדיקס עוזר להתגבר באופן אוטומטי על כשל פיזיקלי מובנה באופן שבו בוצעו הקלטות. כשל זה גרם לכך שלא ניתן היה לשלב בסצנות שצולמו הקלטות שהגיעו מכמה מיקרופונים בעת ובעונה אחת. משמעותו של הכשל הייתה שהפקות ואולפני הקלטות נאלצו בעבר לבחור בסאונד שהתקבל ממיקרופון אחד בלבד, ובכך להתפשר על איכות הקלטה נמוכה יותר. לחלופין, כדי לתקן את האפקט של הכשל על ההקלטה, נאלצו האולפנים להשקיע מאמץ ידני רב וממושך.

בין הכלים הטכנולוגיים שפיתחה החברה עבור תוכנות הפקה ועיצוב סאונד, גם אקוולייזר חכם שמתאים את עצמו לצליל הלהקה, כלי שמאפשר שליטה על הסאונד שמתופף מפיק מכל תוף ותוף בנפרד ועוד.

בשיחה עם "גלובס" הסביר אוורבוך את נסיבות פיתוח הכלי שזיכה את החברה בפרס האמי: "באולפן וגם בסרטים נהוג להשתמש בלפחות שני מיקרופונים להקליט כלי נגינה ושחקנים. לרוב, מיקרופון אחד מוסתר על גוף השחקן (lavaliere או neck mix), ובנוסף, במיקרופון בום מעל השחקן.

כאשר מחברים את שניהם יחד נוצרת תופעה שנקראת comb-filter וזאת בשל פערי זמן הגעת הסאונד לכל אחד מהמיקרופונים. התופעה הזאת גורמת לביטולים שונים בתדרים ולסאונד שאפשר לתאר כ'חלול' ולא טבעי. משום שעורכי הסאונד והדיאלוג עובדים בדרך כלל בלחץ, הם נאלצו להתפשר ולהשתמש רק באחד מהערוצים או לסדר את העניין ידנית, מה שגרם להם לעבוד ימים ארוכים. הכלי שלנו יודע לעשות את זה בשתי לחיצות כפתור ותוך הפסקת אספרסו קצרה לקבל את הדיאלוג של כל השחקנים לכל אורך הסרט בהתאמה. במשך שנים הכלי הפך לסטנדרט בתעשייה וכיום קשה למצוא אלבום בעולם שבהפקתו לא נעשה בו שימוש".

יאיר חכם, מנהל מחקר ראשי / צילום: תומר בסן

החברה, המשיך וסיפר אוורבוך, "הוקמה מתוך צורך לכלים מתקדמים ותסכול מזה שרובן המוחלט של החברות שמפתחות פלאגינים לעיבוד סאונד מתרכזות בפיתוח כלים גנריים או הדמיות של מכשירים אנלוגיים קלאסיים ומוכרים". אלא שלדבריו, "המכשירים המקוריים נוצרו הרי מלכתחילה כדי לפתור בעיות שהיו אז, בעזרת הטכנולוגיה שהייתה קיימת באותו הזמן.

"שאלנו למה מלכתחילה לחקות כלים אנלוגיים כדי לפתור בעיות? בואו נבחן מחדש את הבעיות שיש, נתחיל מדף נקי, ונבדוק מהי הטכנולוגיה הטובה ביותר שיש כיום כדי לפתור בעיות או כדי להוסיף אמצעי שליטה חדשים בסאונד. לכן קראנו לחברה סאונד רדיקס - מלטינית, שורשי, בסיסי".

המיוזיק טק אינו מפותח בישראל

שוק המוזיקה הוא שוק טכנולוגי גדול, הן בממד היצירה והן בההפצה שלה עם שירותים כמו ספוטיפיי, אפל ויוטיוב מיוזיק. בישראל שוק המיוזיק טק קטן יחסית אך צומח, עם נציגות מעטות אך מוצלחות כמו הסטארטאפ ג'וי טיונס (JoyTunes), שמתמחה בלימודי נגינה, ומבוסס על טכנולוגיות ניתוח קול מתקדמות. "אני מניח שאין בישראל הרבה שחקנים בתחום, גם כי זהו שוק קטן יחסית, וגם כי משום מה מדובר בשוק שמרני, דבר שלטעמי עומד בניגוד ליצירה וחדשנות שהיא מהותו של כל יוצר", משיב אוורבוך לשאלה מדוע תחום המיוזיק טק אינו מפותח.

סיבה נוספת שהוא מציין היא ש"מוזיקאים וגם טכנאי קול מתממשקים עם טכנולוגיות באופן אינטואיטיבי ורגשי, דבר שמקשה עליהם לתקשר ולבטא צרכים חדשים שלהם", זאת, הוא מסביר, "בניגוד, למשל, ליצרן שמציע הדמיה של מכשיר אנלוגי שכולם כבר מכירים.

"סיבה נוספת היא שאולי כי בתחומי הייטק אחרים יש אקזיטים עצומים וזה מפתה הרבה יותר. אנחנו לא שם. גם אנחנו אמנם חברה למטרות רווח, אך מה שמניע אותנו זה האהבה לתחום, הסקרנות והעניין. כל עוד אנחנו יכולים להמשיך לעשות מה שאנחנו עושים אנחנו מבסוטים. למשל אצלנו שבוע העבודה הוא בן ארבעה ימים והעבודה היא על בסיס שעות גמישות".

אוורבוך מציין כי החברה עובדת כרגע על פלטפורמה חינמית - לופר וידאו מוזיקלי המאפשר למוזיקאים "לג׳מג׳ם" (לאלתר) אחד עם השני כל אחד מביתו ובזמן אמיתי. "זה כבר עובד ונמצא כרגע בבטא. לא כבד מבחינת רוחב פס, והחידוש שהבאנו פה זה שבמקום להילחם בשיהוי (לייטנסי), אנחנו מאמצים אותו ועובדים על בסיס של לופר (כמו נטע ברזילי וכו') כך שהמוזיקה תמיד בסנכרון מושלם. בנוסף, כל ערוץ גם יכול להכיל וידאו, כך שהמוזיקאים יכולים להתבטא גם בממד הוויזואלי. הפרויקט התחיל מתוך רצון של אחד המפתחים שלנו, שהוא מוזיקאי, שגר בניו אורלינס, לנגן עם חבריו בקליפורניה.

"הפתרונות הקיימים היום מנסים להתגבר על השיהוי אבל הם אולי משפרים קצת על ידי דרישות מאוד גבוהות (חיבור בכבל פיזי, לעתים חומרה מיוחדת או מגבלות אחרות) אבל לא באמת פתרו את הבעיה. אנחנו אמרנו, במקום להילחם בואו נאמץ את המגבלה, ונבנה משהו שמאפשר לג׳מג׳ם וליצור יחד בדרך אחרת. אנחנו שואפים שזה יהיה קל ואינטואיטיבי להפעלה כך שגם מוזיקאים לא טכניים יכולים להשתמש בכלי בקלות".

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר