גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"נצטרך לנוע מגל לגל ומסגר לסגר. חברות הנדל"ן המניב הקטנות צריכות לעצור לראות לאן השוק הולך"

גיא עמוסי, מנכ"ל משותף בחברת פרופרטק העוסקת בתיווך לנדל"ן מסחרי, התמזג דווקא עכשיו עם חברת אביסון יאנג הבינלאומית • הוא בונה על החברות הישראליות שפועלות גם בחו"ל שיצטרכו את שירותי החברה, אבל מודה שמצב הענף לוט בערפל

גיא עמוסי / צילום: איל יצהר, גלובס
גיא עמוסי / צילום: איל יצהר, גלובס

בתור מי ששימש בעבר מנכ"ל קבוצת הכדורגל של הפועל תל אביב, אין פלא שגיא עמוסי, מנכ"ל משותף של חברת פרופרטק אביסון יאנג, העוסקת בתיווך לנדל"ן מסחרי, משתמש בדימויים מעולם הכדורגל. פרופרטק, שאותה ייסד, התמזגה לאחרונה עם רשת התיווך הבינלאומית אביסון יאנג, והוא מדמה את המיזוג הזה לאירוע אקטואלי מעולם הכדורגל: "כולם כרגע מדברים על מנור סלומון (שחקן הכדורגל - ה"מ)", שהיה שחקן בקבוצה מקומית קטנה (מכבי פתח תקוה), וכשעבר לשחק בחו"ל (קבוצת הכדורגל האוקראינית שחטאר דונצק), נהיה כוכב בזכות החיבור לבינלאומי. גם במקרה שלנו, החיבור לאביסון יאנג ייתן לנו איכויות אחרות לגמרי".

איזה אינטרס יש לחברה בינלאומית בתחום הנדל"ן להגיע לכאן דווקא עכשיו? אין מספיק צרות בגזרה שלה?
"לעסקה כזו קודמים מגעים של למעלה משנה. נכון שאת העסקה השלמנו בתקופת הקורונה, אבל פרופרטק משרתת ושירתה כבר הרבה שנים לקוחות בינלאומיים כמו JLL, קושמן וויקפילד. נכון שישראל קטנה, ו-9 מיליון תושבים זה אפילו לא רובע בניו יורק. אבל ישראל היא סטארט-אפ ניישן, וזה מה שמשך אותם לכאן".

כבר כעת, אומר עמוסי, הוא מרגיש את תוצרי הלוואי של המיזוג הטרי. "בבורסה האמריקאית נסחרות מאות חברות ישראליות, ויש דרישה דומיננטית של חברות ישראליות לקבל שירות מעבר לים. קחי למשל, חברה שיושבת כאן ומצליחה ורוצה לפתוח סניף בניו יורק. או בלונדון".

הם יכולים פשוט לגשת לסניף של אביסון יאנג בניו יורק או בלונדון, ולקבל שירות מהם. בשביל זה לא צריך מיזוג.
"הם סומכים עלינו שנביא אותם למקומות הכי טובים. ברגע שאת סומכת על מישהו, נוח לך לפנות אליו.

"השבוע לקחתי חברה לראות משרדים באחד המגדלים המבוקשים בתל אביב. אני מכיר את שני הצדדים, גם את הבעלים וגם את הלקוח. ראיתי שהם לא מתאימים, ואמרתי: עדיף שלא תהיה כאן עסקה. החוכמה היא לעשות עסקה שכולם יהיו מרוצים ממנה".

"לא כל החברות זה גוגל ואמזון"

את פרופרטק ייסד שותפו של עמוסי והמנכ"ל המשותף, אבי גימפל, לפני 22 שנה. מאז המיזוג עם אביסון יאנג (Avison Young), החברה נקראת פרופרטק אביסון יאנג. פעמיים בשבוע עמוסי וגימפל משתתפים בשיחת זום של הפירמה עם אנשיה בכל העולם: פעם בשבוע עם מתווכים באירופה, ופעם נוספת עם אנשי צפון אמריקה. "המצב באירופה ובארה"ב", חולק עמוסי את רשמיו מהשיחות, "זהה לחלוטין למצב אצלנו. חיים בין גל לגל. השוני היחיד הוא המידה שבה הדוק הסגר, וזה תלוי בפיק. השותף שלי בניו יורק אומר שכרגע רק 10% מהעובדים חזרו למשרדים, ואם תסתכלי על עזריאלי, שרונה, על מגדלי אלון, זה פחות או יותר המצב גם כאן. מגרשי החניה ריקים והמשרדים בתפוסה מינימלית. האבטלה בניו יורק הגיעה ל-15% והם מאמינים שניו יורק תחזור לעצמה רק ב-2025".

בארצות הברית, הוא מספר, הכללים נוקשים מאוד. בניגוד למה שקורה בישראל, שם כשחברה מודיעה לעובדיה שלא להגיע למשרדים, אף אחד לא מגיע, וכבר היו מקרים שעובדים ישראלים התווכחו עם ההנהלה האמריקאית, כי רצו לבוא למשרד בכל זאת. "שם", הוא מספק אנקדוטה, "הכול פוליטי: הדמוקרטים הולכים עם מסכות, והרפובליקנים הרבה פחות".

בכל מקרה, "כולם כרגע בהמתנה לראות מה יהיה. המשבר הזה הוא משבר בגודל תנכ"י, דרמטי, שמשפיע על כל תחומי החיים ומאוד משפיע על הנדל"ן מהרבה בחינות. בכל העולם יש חוסר ודאות מוחלט וקשה לדבר על מה יהיה בעוד שנה או שנתיים. עד שיהיה חיסון, נצטרך לנוע מגל לגל ומסגר לסגר. יש כמה מחלות שעד היום לא מצאו להן חיסונים, אז צריך להביא את זה בחשבון".

עמוסי מנסה להמחיש את הקושי באי הוודאות בנדל"ן: "כעיקרון, עסקת שכירות של נדל"ן מסחרי היא לחמש שנים. זה אומר ש-20% מהחוזים מסתיימים בכל שנה ו-20% מהשוכרים צריכים להיערך מחדש. עומד ה-CFO של חברה, ושואל את עצמו לקראת חתימת החוזה כמה שטח הוא שוכר. מובן שמנצלים את המצב כדי להתווכח על המחיר. כולם בסיטואציה של חוסר ודאות ואין עם מי להתייעץ, לצורך העניין העצה שלי היא בעלת ערך כמו עצה של קוראת בקפה".

"כל הנדל"ן העולמי עומד עכשיו, כי אנשים לא טסים. הווליום ירד בעשרות אחוזים. תארי לך קרן ריט סינגפורית שרוצה לקנות נכסים באירופה. אז כשהאנשים של הקרן מגיעים מסינגפור ללונדון, הם צריכים בידוד, ובחזרה, אותו הדבר, כך שנסיעה כזו מסתכמת בחודש ימים. הכול נעצר, בקושי יש עסקאות".

איפה אתם בסיפור הזה?
"הנדל"ן העסקי הוא הראשון להיפגע, או עשוי להיות הראשון להיפגע, תלוי לאן הדברים יתפתחו. הטכנולוגיה שינתה את כל תפיסת הנדל"ן. אפשר לעבוד בצורה נוחה מהבית, אנשים ראו שזה אפשרי וטוב להם, וכנראה שאחוז מסוים ינצלו את זה ויעבדו מהבית. אבל אין ספק שיש לא מעט עובדים שכבר רוצים לחזור למשרדים. במגזר ההייטק, שמוביל את התעשייה, כנראה שחלק מהאנשים יעבדו חלק מהזמן מהבית. ולגבי מי שיעבדו מהמשרדים, אולי יצטרכו דווקא ספייס יותר גדול. עשוי להיות שינוי של 10%-20% בהיקף השטח שחברות יצטרכו".

איך אתה מסביר את זה שחברות הענק לא מצמצמות שטחים?
"לא כל החברות זה גוגל ואמזון. נכון שרוב השיח הוא על החברות האלה, אבל רוב החברות הן בינוניות בגודלן. החברות שאנו מטפלים בהן בודקות אפשרות לצמצם שטחים וגם לעבור לעבוד בחללי עבודה משותפים. שם אפשר לקבל משרדים לטווח זמן קצרים וברמה של משרדי גוגל. העובד של גוגל בא בבוקר, ומחליט אם הוא עובד היום ב’מתחם אסיה’, או ב’מתחם הולנד’. המלחמה היא על הטאלנט שיבוא אליך ואתה צריך לספק לו את התנאים האלה".

איך להערכתך תשפיע הקורונה על תכנון המשרדים?
"אני חושב שבעלי הנכסים יצטרכו ליצור מתחם נוסף שישמש את הדיירים בבניין לפרקי זמן קצרים. כלומר, אם אני חברה ששוכרת 70 אחוז מהשטח שלקחתי בשנה שעברה כי הצטמצמתי, יהיה שטח שיוכל לשמש למשרדים זמניים בפיקים. זו לדעתי תהיה אחת התוצאות".

כבר לא נראה משרד קלאסי, עם התמונות של המשפחה.
"התמונות יישארו בגלריה של הטלפון. לעובדים לא יהיו כיסאות קבועים, ולא תהיה עמדת טלפון כי ממילא כולם מדברים בנייד. יהיה מקום לטעון את הטלפון, חניון אופניים טוב ומקלחת".

נראה שאתה מדבר איתי בעיקר על העובד התל אביבי, אך מחוץ לתל אביב אנשים עדיין מגיעים לעבודה ברכב פרטי.
"בכל בניין חדש, גם מחוץ לתל אביב, נמצא את הפסיליטיס האלה".

יש סתירה מסוימת במה שאת אומר: מצד אחד חוזים שעובדים פחות יגיעו, מצד שני משקיעים במשרדים כך שעובדים ירצו לשהות בהם כמה שיותר.
"לא לכולם נוח לעבוד מהבית. יש סטודנטים שגרים שלושה שותפים בדירה, יש הורים לילדים קטנים. יהיו עובדים שיגיעו חמש פעמים בשבוע וצריך לדאוג לוול ביאינג שלהם".
"15 יזמים מחזיקים 80% מהשוק"

ההתפתחויות בעולם המשרדים, אומר עמוסי, תלויות הרבה בהייטק, שמניע את הכלכלה. "ככל שהוא צומח ועף למעלה, המשרדים מתמלאים. כך או כך, תוכניות הבנייה של משרדים - הן בתל אביב ובמיוחד מחוץ לתל אביב, כוללות מיליוני מטרים רבועים של משרדים: בבני ברק, פתח תקוה. צריך למלא אותם ואני שואל את עצמי מי יישב בהם. קחי את מתחם האלף במערב ראשון לציון. יש שם מאות אלפי מטרים של משרדים. ברעננה, כפר סבא. מי יישב שם?

"יש אנשים שרכשו משרדים להשקעה, ופתאום לא יהיה מי שיישב שם והארנונה ודמי הניהול לוחצים, ולא ברור מה עושים. מתוכננים מיליוני מטרים רבועים שלא בטוח שהם יאוכלסו".

אתה לא יודע על חברות נדל"ן מניב שעצרו תוכניות בגלל הקורונה?
"ישראל מאופיינת במודל של 15 חברות שמחזיקות 80% מהשוק, והן נכנסו אליו במצב פיננסי טוב. הן לא יעצרו את קניית הנכסים ולא את בניית הנכסים. אבל כל החברות הפרטיות צריכות לעשות עצירה ולראות לאן זה הולך".

מה לגבי הסבה של בנייני משרדים למגורים?
"זה לא בלתי אפשרי אבל מאוד מסובך. גם הסבה למלונאות מסובכת. אז נכון שמבחינה רגולטורית זה מופיע בחוק ההסדרים, אך בישראל כל חקיקה לוקחת שנים ומהלך כזה יארך עשר שנים. מה עוד שלעיריות אין מוטיבציה לזה, כי הן מרוויחות מנדל"ן עסקי. כשיש לך פרויקט שהוא מלכתחילה עירוב שימושים זה משהו אחר, אבל לא הסבה".

גיא עמוסי

מנכ"ל משותף פרופרטק אביסון יאנג ● בן 55, נשוי פלוס שלושה ● מתגורר ביהוד ● רואה חשבון בהשכלתו ● בעבר שימש מנכ"ל הפועל תל אביב, סמנכ"ל כספים של קסמבה, שנמכרה ללייבפרסון ● אלוף משנה במילואים, סגן מפקד יחידה מיוחדת בחיל האוויר

עוד כתבות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI