ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: חיים צח, לע"מ
פרישת החשב הכללי רוני חזקיהו בלי שמונה לו מחליף היא אירוע חסר תקדים בתולדות המדינה, שיפגע קשות בנהולה השוטף. אם לא יימצא פיתרון עד סוף נובמבר, המדינה תתקשה להמשיך ולגייס חוב - מה שיהפוך את הורדת דירוג האשראי לאיום ממשי. גם האיסור בחוק על הדפסת כסף צפוי לעמוד למבחן.
משרד האוצר מוצא את עצמו כעת במצב מורכב, כשחזקיהו סיים רשמית ביום א’ השבוע את תפקידו והיועץ המשפטי של המשרד, עו"ד אסי מסינג, דורש משר האוצר ישראל כ"ץ למנות לאלתר ממלא מקום לתפקיד.
ל"גלובס" נודע כי כ"ץ הדף עד היום את הבקשות להכריז על מחליף זמני לתפקיד. כ"ץ הודיע כי יגיש לממשלה את מינוי מועמדו לתפקיד רו"ח יהלי רוטנברג, לאחר שאושר על ידי הוועדה למינוי בכירים בשירות המדינה. ואולם כחול לבן מתנגדת לדון באישור מינויו של חשכ"ל, כל עוד הליכוד מונע מינוי מנכ"ל למשרד המשפטים.
כ"ץ שזעם על התנגדות כחול לבן החליט שלא ימנה ממלא מקום לתפקיד, לאחר שכבר נאלץ למנות את יוגב גרדוס למ"מ הממונה על התקציבים (לאחר התפטרות שאול מרידור) ולאחר שנאלץ למנות את מנהל רשות המסים ערן יעקב למ"מ מנכ"לית האוצר (לאחר התפטרות קרן טרנר).
ואולם משרת החשב הכללי שונה ממשרות בכירות אחרות באוצר משום שעל פי החוק ישנם תפקידים רבים שרק החשב הכללי מוסמך לבצע. מדובר בין היתר באישור פטורים ממכרזים, באישור תוכנית גיוסי החוב של המדינה ובאישור פעולות בנכסים של המדינה.
על רקע זה טען מסינג, כי לשר האוצר אין אפשרות להשאיר את התפקיד ללא איוש. לדברי מקור אחד, מסינג אף איים לפנות בנושא ליועץ המשפטי לממשלה ולבקש את התערבותו.
מלשכת השר כ"ץ נמסר בתגובה, כי הוא רואה בסוגיית מינוי חשכ"ל קבוע חשיבות עליונה לניהולו התקין של תקציב המדינה והוא פועל להבטיח אישור מהיר של הממשלה למועמדותו של רוטנברג. בהמשך לכך פנה השר ליועמ"ש אביחי מנדלבליט על מנת להציג בפניו את הסוגיה ולהיוועץ בו לגבי הדרכים להבטיח את מינויו המהיר של חשכ"ל.
אפשר לומר שלראשונה בתולדותיה אין למדינת ישראל בע"מ סמנכ"ל כספים. "אני עוד בקושי מבין למה לא ממנים חשב כללי" אמר החשב הכללי הפורש חזקיהו בשיחות פרטיות, "אבל אני בכלל לא מבין למה לא ממנים בינתיים ממלא מקום".
המלחמות של כ"ץ בפייסבוק
שר האוצר ישראל כ"ץ פרסם במוצאי שבת פוסט זועם בעמוד הפייסבוק שלו, לאחר שהתנגדות מפלגת כחול לבן מנעה ממנו להביא ביום א' לאישור הממשלה את מינויו של רו"ח יהלי רוטנברג כמחליפו של חזקיהו. בכחול לבן מנמקים את ההתנגדות למינוי בכך שהליכוד מונע משר המשפטים אבי ניסנקורן למנות מנכ"ל למשרד המשפטים.
כ"ץ טוען שאי אפשר לעשות גזירה שווה בין המקרים. "למנוע מינוי חשב כללי בתקופה כזאת, זה כמו למנוע רמטכ"ל לצה"ל", כתב שר האוצר והוסיף, כי "אי מינויו (של חשב כללי ע"ב) משמעותו שיתוק פעילות הממשלה". באוצר טוענים, כי בניגוד למינוי מנכ"ל משרד ממשלתי, החשב הכללי אינו משרת אמון ואדם המקורב לשר הממנה, כמו כן הדבר יביא לפגיעה קשה בתפקוד המדינה.
בכחול לבן טוענים כי גם אי-מינוי מנכ"ל למשרד המשפטים אינו מאפשר העברת תקציב תקינה. כך למשל, הרפורמות שכ"ץ מתכוון לצרף לתקציב המדינה במסגרת חוק ההסדרים אמורות לעבור את אישור היועץ המשפטי לממשלה ואנשיו במשרד המשפטים.
כ"ץ הבהיר במענה לפניית "גלובס", כי אינו בכוונתו למנות ממלא מקום לחזקיהו, וזאת בניגוד למקרים הקודמים שבהם מינה ממלאי מקום, למשל לאחר העזיבות של הממונה על התקציבים שאול מרידור ומנכ"לית האוצר קרן טרנר. בסביבתו של כ"ץ לא מסרו מה הנימוק להחלטה, אך נראה כי המניע הוא להפעיל לחץ על כחול לבן להסיר את התנגדותה למינויו של רוטנברג.
פרישתו של החשכ"ל חזקיהו, מבלי שמונה לו מחליף, מכניסה את הממשלה לבעיה ניהולית קשה. הסיבה הראשונה היא שהחשב הכללי מנהל את הוצאות המדינה בשוטף, בהיעדר תקציב מדינה מאושר - המצב הנוכחי של מדינת ישראל, ואשר עשוי בהסתברות לא נמוכה ללוות אותנו גם ב-2021. שנית, החוק מעניק לחשב הכללי של מדינת ישראל שורת סמכויות בלעדיות. החשב הכללי הוא היחיד שמוסמך, למשל, לאשר פטור ממכרז - וכל מי שמכיר קצת את התנהלות משרדי הממשלה יודע שפטור ממכרז הוא הנורמה, וניהול מכרז מלא - החריג.
אך הנושא הרגיש ביותר שמונח על שולחנו של החשב כללי הוא הבטחת אשראי למימון פעולות הממשלה.
הלחץ על המדינה לגייס חוב עולה
בימים שבהם הגירעון הממשלתי מתקרב ל-190 מיליארד שקל, נדמה שאי אפשר להפריז בחשיבות התפקיד הזה של החשב הכללי.
אנליסטים וחוקרים העוקבים אחר הפעילות של ממשלת ישראל בתחום הרגיש של גיוס מקורות האשראי מתחילים לזהות חריקות ובעיות. כך למשל, בסקירה שפרסם ביום א' הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש אלכס זבז'ינסקי הוא מתריע כי "לאוצר יש קופה קטנה מדי, צרכי המימון ממשיכים לגדול".
זבז'ינסקי מציין כי האוצר הגדיל בחודש הקרוב את היקף הגיוסים לסכום שיא של 15.5 מיליארד שקל, למרות שבנק ישראל דווקא הוריד את תחזית הגירעון שלו לשנים 2020-2021. מה יכולה להיות הסיבה לכך? "להערכתנו, לממשלה יש מעט מדי כסף בקופה לאור הצרכים הצפויים", כותב זבז'ינסקי, "יתרות הממשלה בבנקים, שהגיעו בחודש ספטמבר לשיא של כמעט 60 מיליארד שקל, מהוות פחות מ-50% מגובה הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים, לעומת יחס ממוצע של כ-80% שהיה בעשור האחרון".
זבז'ינסקי מציין כי בשנת 2021 צפויים פדיונות אג"ח גבוהים במיוחד בסך של כ-75 מיליארד שקל (לעומת כ-62 מיליארד שקל השנה) ומזהיר כי מחודש נובמבר עד אמצע 2021 תידרש הממשלה לגייס לא פחות מ-153 מיליארד שקל ברוטו שמורכבים מצורכי מימון הגירעון עד אמצע 2021 בסך של כ-96 מיליארד שקל, מפדיונות אג"ח בסך של כ-37 מיליארד שקל ומגידול יתרות המזומן של האוצר בכ-20 מיליארד שקל. "צרכים אלו מחייבים קצב חודשי של גיוסים בגובה של כ-20 מיליארד שקל בחודש ברוטו - היקפים שכמעט מיותר לציין שהם חסרי תקדים.
מקורות האשראי העיקריים של ממשלת ישראל הם הנפקות אג"ח לא סחיר, גיוס חוב בחו"ל והנפקות אגח סחיר בשוק ההון. כפי שמציין זבז'ינסקי, באפיק הלא-סחיר המדינה נמצאת כבר היום קרוב למגבלת הגיוסים של 30% של הגופים המוסדיים. הגיוסים בחו"ל יקרים יותר וחשופים יותר להורדת דירוג האשראי - מה שמותיר את כל כובד הגיוסים על כתפי שוק ההון הישראלי.
בנק ישראל התחייב כידוע להגביר את היקף רכישות האג"ח הממשלתי שלו מ-50 מיליארד שקל ל-85 מיליארד שקל - אך הבנק אינו רוכש את האג"ח ישירות מהממשלה, משום שהדבר מהווה הדפסת כסף האסורה לפי החוק. כפי שזה נראה היום, האיסור הזה בחוק הזה צפוי לעמוד למבחן בקרוב.
מהאוצר נמסר בתגובה לדברים כי: "אגף החשב הכללי מגייס חוב על פי תוכנית גיוסים שנתית סדורה, תוך ניהול מרכיבי הסיכון הגלומים בגיוס חוב כגון סיכון מחזור, נזילות, שוק ואשראי. גיוסי החוב הממשלתי ימשיכו להתנהל על פי התוכנית השנתית בצורה רציפה ומקצועית".