גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניגוד העניינים במכרז נתיבי ישראל: ח"כ קרן ברק פנתה לשרה רגב

במכתב ששלחה לשרת התחבורה, כתבה ח"כ ברק: "אני רואה חשיבות גדולה לתת הזדמנות אמיתית להשתתפות של עסקים קטנים ובינוניים במכרזי ענק של המדינה. תנאי המכרז של נת"י, כפי שפורסמו בתקשורת, נראים כמי שפוגעים פגיעה אנושה בקבלנים הקטנים ובמאות עובדיהם"

ח”כ קרן ברק / צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת
ח”כ קרן ברק / צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

בעקבות הפרסום ב"גלובס" על ניגודי עניינים במכרז של חברת נתיבי ישראל, פנתה יו"ר ועדת המשנה לעסקים קטנים ובינוניים בוועדת הכלכלה, ח"כ קרן ברק, לשרת התחבורה מירי רגב בבקשה שתבחן את הטענות.

במכתב ששלחה בתחילת השבוע לרגב, כתבה ח"כ ברק: "אני רואה חשיבות גדולה לתת הזדמנות אמיתית להשתתפות של עסקים קטנים ובינוניים במכרזי ענק של המדינה. תנאי המכרז של נת"י, כפי שפורסמו בתקשורת, נראים כמי שפוגעים פגיעה אנושה בקבלנים הקטנים ובמאות עובדיהם ומעבירים באופן שרירותי את הפרנסה של אותם עובדים, אשר עתידים להפוך למובטלים, לטייקון אחד גדול, בזמן שאנו מצויים בעיצומו של משבר הקורונה".

עוד כתבה ברק: "חשוב לי לציין כי מעבר לפגיעה בפרנסתן של משפחות רבות, על-פי התחקירים של 'גלובס' עולה חשש גם ממשי לאי-סדרים. לאור כל האמור, אני פונה אליך בבקשה לקיים בדיקה מעמיקה לכל הטענות המועלות נגד המכרז הנדון".

רגב טרם השיבה למכתבה של ברק, אולם הוא "נמסר ליעדו", כפי שהובא לידיעתנו.

כפי שפורסם ב"גלובס", במוקד הטענות בדבר אי-תקינות המכרז להחלפת כל גופי התאורה בכבישים הבין-עירוניים עומדים היחסים בין החברה הממשלתית לתשתיות תחבורה, נתיבי ישראל (נת"י, מע"צ בעבר), לבין חברת נס טכנולוגיות. התלונות הובאו לידיעת בכירים בנת"י, בין השאר, על-ידי מתמודדים פוטנציאלים במכרז הענק, שבו המתמודדים צריכים להגיש הצעות עד 15 בנובמבר. לפי הטענות, תנאיו של המכרז ואפיוניו עוצבו על-ידי צוות ובו גם יועצים מנס טכנולוגיות. זאת, כאשר המנכ"ל של נס טכנולוגיות והמשנה שלו הם בעלי עניין בחברה שמשווקת מוצר שבלב המכרז.

בלשכת מנכ"ל נת"י, ניסים פרץ, מתקיימים לאחרונה דיונים רגישים ושקטים על הטענות בדבר תקינות המכרז להחלפת גופי התאורה בכל 106 אלף עמודי התאורה בכבישים הבין-עירוניים. גופי התאורה החדשים יהיו בתאורת לד (LED), תאורה חסכונית האמורה לצמצם במחצית את עלות האנרגיה של נת"י, שעומדת היום על 65 מיליון שקל בשנה.

המכרז כולל גם דרישה נוספת וחדשה, שהיא זו שניצבת במרכז הטענות: הצבת מערכת בקרה-שליטה משוכללת בעמודי התאורה. מערכת זו, מעבר לבקרת התאורה, יכולה להוות בסיס להפעלת אמצעי בקרה מגוונים המכסים את כל הכבישים הבין-עירוניים.

מדובר במכרז עם תקציב בסיסי של 350 מיליון שקל, להקמה ותחזוקה לעשר שנים, עם תחזית לגידול המכרז אפילו עד למיליארד שקל. המשרד זוכה לתמיכת משרד התחבורה.

תגובת נת"י: "אנו בטוחים בטוהר המכרז ותרומתו המהפכנית של הפרויקט הראשון מסוגו בעולם, אשר ישיא תרומה משמעותית למיליוני אזרחי ישראל- בשיפור הבטיחות ונוחות הנסיעה, לצד יכולות טכנולוגיות חדשניות וחיסכון קבוע של עשרות מיליוני שקלים בשנה מידי שנה.

"הטענה כי מכרז זה מביא לסגירת השוק ופגיעה בתעסוקת קבלני תאורה היא משוללת כל יסוד והפוכה לחלוטין מהמציאות, שכן היקפי העבודה יעלו באלפי אחוזים, כך שבזכות מכרז זה יתפרנסו מאות משפחות נוספות בישראל, לרבות קבלני התאורה, שהרי אין להם תחליף בעבודות הנוגעות לתחום זה, תחום ספציפי מתוך שורה של תחומים בהם - מערכות טכנולוגיות מתקדמות לניהול רשת הכבישים והתנועה בה, לצד מערכות תקשורת בפס רחב שיאפשרו בסיס לקליטת הרכבים האוטונומיים.

"באשר לטענות החשד לניגוד עניינים, הרי שאין להם בסיס משום שכעת המוצר של החברה המדוברת כלל אינו עומד בדרישות הקשיחות אשר הגדירו במכרז אנשי המקצוע של נתיבי ישראל".

מ-NESS נמסר בתגובה: "תגובת נתיבי ישראל מדברת בעד עצמה".

עוד כתבות

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים