גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קניות בסופרמרקט בימי קורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

שוק קמעונאות המזון ממשיך ליהנות מהתגברות הביקוש על רקע משבר הקורונה. שוק המזון והמשקאות רושם בסיכום חודש אוקטובר גידול במכירות של 10.4% לעומת התקופה המקבילה, שגבוה עוד יותר מקצב הצמיחה בחודש שקדם לו - כך עולה מנתוני סטורנקסט שהגיעו לידי "גלובס".

התעצמות הצמיחה במכירות של רשתות הקמעונאות מתרחשת ביחס ישיר למגבלות הסגר שהוטל על המשק הישראלי, והביא לעצירת הפעילות של המסעדות, והמלונות והגביל את הנסיעות לחו"ל.

בסך-הכול מציג שוק המזון והמשקאות צמיחה של כ-9% בסיכום עשרת החודשים הראשונים של 2020, שמשמעותם תוספת כספית של קרוב ל-3 מיליארד שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המשמעות היא שכמעט כל חברות המזון ממשיכות להציג צמיחה משמעותית, וכעת המלחמה ביניהן היא מי מצליחה לצמוח יותר ולמנף לטובתה את המציאות שבה הציבור כלוא יותר זמן בבתים.

מנגד, פעילות השוק המוסדי - כלומר פעילות מכירת המזון של החברות למלונות, לבתי קפה, למסעדות ולברים - נפסקה כמעט לחלוטין, כך שהיצרניות והיבואניות מסיטות את הפעילות שלהן מהשוק המוסדי לקמעונאי.

כבר עתה ברור כי הצמיחה המואצת שרושמות החברות בשנה הנוכחית תהפוך לאתגר אדיר להמשיך ולהציג צמיחה בשנה הבאה, 2021. זאת כשלעומת הזינוק החריג במכירות בשנה הנוכחית, ישנו צפי להאטה מסוימת בצריכה ולהעמקת המשבר הכלכלי.

ומה בנוגע לרמות המחיר הצפויות? בחברות המזון כבר נערכים ל-2021, ונערכים לאפשרות של התייקרות בחומרי גלם שונים, ביניהם החלב הגולמי וסחורות נוספות. המשמעות של התייקרות בחומרי הגלם עשויה להיות עליית מחיר שתגולגל לצרכן. מנגד, בחברות הגדולות בשוק המזון ישנה בתקופה הנוכחית השקעה בפעילות מחיר ומבצעים, והן מעריכות כי המגמה הזו תמשך על רקע הירידה בהכנסה הפנויה שצפויה להעמיק.

בליץ של השקות מוצרים לצריכה ביתית

שינוי נוסף בענף המזון והמשקאות, נוגע למוצרים שנמצאים בפיתוח בימים אלה ושעתידים להיות מושקים בשנתיים הקרובות. ההישארות של הציבור בבתים מתורגמת אצל החברות בהיערכות להתאמת מוצרים ופיתוח מוצרים חדשים שיתאימו לצריכה ביתית, ולמגמה של גידול של כ-33% בעזרי בישול ואפייה. החברות למעשה נכנסו למרוץ להיות הראשונות שימצאו את הפתרונות שיאפשרו להן להיכנס למטבח של הצרכנים שמבלים בו עתה יותר שעות - מבשלים יותר ואופים יותר. "כולם מחפשים איך להיכנס לצריכה בבית, ואיך להתאים את המוצרים שלהם לצריכה בבית", אומרים גורמים בשוק המזון. האמירה הזו מתייחסת אפילו לקטגוריות כמו ממתקים, חטיפי בריאות או מסטיקים, שבדרך כלל נצרכים מחוץ לבית, ונפגעו בעקבות השינוי בהרגלי הצריכה. כך למשל, קטגוריית המסטיקים רשמה ירידה דו ספרתית של אחוזים, ובחברות מנסים למצוא פתרונות להחזיר אותה לחיים של הצרכנים.

אם כן, מי יצרניות המזון שהצליחו לרתום את השפעות משבר הקורונה לטובתן ומי נותרו מאחור?

תנובה, חברת המזון הגדולה בישראל בניהולו של אייל מליס, הציגה בחודש אוקטובר גידול במכירות גבוה מהקצב של השוק שעומד על 11.4% לסך של 529 מיליון שקל. בסיכום עשרת החודשים הראשונים של השנה רשמה החברה גידול של 9.1% לסך של כ-5.1 מיליארד שקל, שהתבטא גם בגידול בנתח השוק שלה שעומד על 14.3%. תנובה מציגה את הצמיחה הכספית המשמעותית הזו על אף שבחודש וחצי האחרון התקשתה לעמוד בביקוש למוצרי החלב שלה. בניסיון להתמודד עם החוסרים (שלה ושל המתחרות), הסיטה תנובה את קווי הייצור שלה למוצרי בסיס בתחום החלב, בהם הרווחיות שלה נמוכה יותר, תוך שהיא מוותרת על מוצרים כמו חלב וניל או חלב דל לקטוז, כשעדיין קיימים חוסרים שלהם בחנויות. למרות זאת, הצליחה תנובה להציג צמיחה כספית של 54 מיליון שקל בחודש החולף, זאת בין היתר הודות לצמיחה במכירות הגבינות ותחליפי החלב שלה.

החברה המרכזית שבה למקום הרביעי בטבלה

שטראוס ישראל, בניהולו של אייל דרור, הציגה באוקטובר גידול במכירות של 9.1% לעומת החודש המקביל לסך של 428 מיליון שקל. זהו החודש השני בו מציגה שטראוס צמיחה נמוכה במעט מזו של השוק. ההאטה הקלה שרושמת החברה בקצב הצמיחה מיוחסת בעיקר לשני אתגרים עמם היא מתמודדת בימים אלה. הראשון הוא קצב הצמיחה הנמוך בקטגוריות בהן היא דומיננטית, כמו חטיפים וממתקים שהצריכה שלהם הואטה בשל השינויים בהרגלי הצריכה כתוצאה ממגבלות הסגר והעובדה שהציבור ממעט להסתובב באופן יחסי לשגרה. סיבה נוספת, היא הקושי של שטראוס לספק מוצרי חלב וביניהם סוגי חלב של יטבתה ושל המותג דנונה פרו, בשל שילוב של מספר גורמים בהם מלאים נמוכים בשל מכירות גבוהות בתחילת השנה, שבועיים בהם תפוקת החלב הייתה נמוכה, מיעוט ימי הייצור של החגים, והעובדה שאחת המכונות שלה נתקעה למשך מספר ימים. הנסיבות הללו, לצד ביקוש גבוה של מוצרי חלב, הותירו מדפים ריקים מחלק מהמוצרים שלה.

בכל אופן, בסיכום עשרת החודשים הראשונים של 2020 הציגה שטראוס ישראל גידול במכירות של 9.1% לסך של כ-4.3 מיליארד שקל, קצב צמיחה גבוה במעט מזה של השוק כולו.

חברת המזון השלישית בגודלה בישראל היא אסם-נסטלה, בניהולו של אבי בן אסאייג, אשר הציגה אף היא קצב צמיחה גבוה מזה של השוק עם גידול של 11.3% במכירות באוקטובר לעומת החודש המקביל אשתקד לסך של 324 מיליון שקל. בסיכום עשרת החודשים הראשונים של 2020 רשמה אסם נסטלה צמיחה של 9.1% לסך של כ-3.2 מיליארד שקל.

אחרי תקופה שבה קצב המכירות שלה היה נמוך מזה של השוק, החברה המרכזית שבהובלת יורם שגיא שועטת קדימה. החברה, שמחזיקה בקוקה קולה ישראל ובמחלבות טרה,  הציגה באוקטובר גידול של 10.1% במכירות לעומת החודש המקביל, לסך של 252 מיליון שקל. בכך היא מחזירה לעצמה את המקום הרביעי בטבלה כספקית הרביעית בגדולה בענף המזון ביחס למתחרה נטו (בשקלול הבשר והדגים הטריים שהיא משווקת ואינם נכללים בסטורנקסט). בימים אלה החברה אף יצאה ב"מבצע יוצא דופן בהיקפו", כפי שהגדירו זאת גורמים ברשתות הקמעונאות, וזאת בניסיון להתמודד עם גל היבוא המקביל של משקאות קוקה קולה אשר מגיע עתה לישראל, שעשוי לתמוך בצמיחה שלה בחודש נובמבר. עם זאת, בהסתכלות על עשרת החודשים הראשונים של 2020 החברה המרכזית עדיין מציגה קצב צמיחה נמוך בהרבה מזה של השוק אשר עמד על 4.1%.

נטו, ספקית המזון החמישית בגודלה בניהולו של עמי גולדין, רשמה גידול של 12% במכירות באוקטובר לסך של 135 מיליון שקל. עם זאת, לפי נתונים חתומים בידי המנכ"ל שהעבירה נטו לידי "גלובס", קצב הצמיחה של החברה גבוה יותר ועמד על 22.9% לעומת החודש המקביל אשתקד, לסך של 202 מיליון שקל. הנתון הזה מביא אותה לסכם את עשרת החודשים הראשונים של 2020 עם צמיחה של כ-22% לסך של כ-2.1 מיליארד שקל בשקלול הבשר והדגים הטריים (או לצמיחה של 14% לסך של 1.4 מיליארד לפי סטורנקסט).

יוניליוור, חברת המזון הששית בגודלה בניהולו של ג'ם טריק יוקסל, לא מצליחה ליהנות מהשפעות הקורונה בסדרי הגודל מהם נהנות מתחרותיה. חברת המזון הציגה באוקטובר קצב צמיחה נמוך מזה של השוק - 4.1% לעומת החודש המקביל, לסך של 84 מיליון שקל. גם בסיכום עשרת החודשים הראשונים של השנה היא הציגה קצב צמיחה נמוך בהרבה מזה של השוק - שהסתכם ב-4.2% לסך של 839 מיליון שקל. ייתכן כי הסיבה לכך נעוצה אף היא בהשפעות על קטגוריות הצריכה מחוץ לבית.

גד הצומחת ביותר; חגיגת הביצים נמשכה

ומי עוד נהנו מצמיחה יוצאת דופן באוקטובר? מחלבות גד, בניהולו של עמיר אהרון, היא יצרנית המזון הצומחת ביותר בחודש עם גידול במכירות חריג בהיקפו של כ-41% לסך של 44 מיליון שקל. הצמיחה המואצת הזו מביאה את המחלבה הרביעית בגודלה בישראל לסכם את עשרת החודשים הראשונים של 2020 עם צמיחה של כ-23% לסך של 400 מיליון שקל.

כמו כן, מתברר שחגיגת הביצים נמשכת גם לאחר שבהלת הקניות נרגעה. החברה השנייה בגודלה מבחינת קצב הצמיחה היא מ.לסר. ספקית הביצים הציגה גידול של 29% במכירות באוקטובר לסך של 36 מיליון שקל, וצמיחה של 31.4% מתחילת השנה לסך של 331 מיליון שקל.

גם יבואנית המזון וילי פוד בניהולה של עינת פלד-שפירא הציגה קצב צמיחה מרשים (ואף גבוהה יותר מזה של מ.לסר במונחים כספיים), כאשר רשמה בחודש אוקטובר גידול של כ-27% לסך של 47 מיליון שקל. בסיכום עשרת החודשים הראשונים צמחה החברה בכ-27% לסך של 455 מיליון שקל.

לצידן, גם יצרניות הגלידות חגגו בחודש שעבר: גלידות נסטלה רשמה גידול של 26.3% לסך של 37 מיליון שקל, וזאת לאחר שמתחילת השנה רשמה סטגנציה עם גידול זניח של 0.3% לסך של 343 מיליון שקל. המתחרה, גלידות שטראוס, שבבעלות יוניליוור, רשמה צמיחה של 24% במכירות באוקטובר לסך של 53 מיליון שקל, שמביאה אותה לצמיחה של 3.8% מתחילת השנה עם מכירות בסך 419 מיליון שקל.

מבין ספקיות המזון הגדולות, היחידה שהציגה באוקטובר ירידה במכירות היא יפאורה תבורי - עם שחיקה של 2.3% לסך של 69 מיליון שקל. הירידה הזו מביאה אותה לסכם את עשרת החודשים הראשונים של 2020 עם שחיקה של 0.6% במכירות בסך של 629 מיליון שקל, מה שאומר שהיא כלל לא זכתה ליהנות ממשבר הקורונה.