ג'ו ביידן / צילום: Associated Press
כשבוע לפני הבחירות בארה"ב, פרסם ג'ו ביידן מסמך המפרט את תוכניותיו בתחום הבריאות. תעשיית הפארמה בלעה רוק. אם התוכנית תתממש כלשונה, יהיו לה חיים לא קלים. חברות ביומד ישראליות, שארה"ב היא בדרך כלל השוק הראשון והאטרקטיבי ביותר מבחינתן, עשויות גם הן להיות מושפעות מכך.
רוב בכירי התעשייה דווקא תמכו בביידן, אם לשפוט לפי רשימת התרומות האישיות שלהם, וזאת בעיקר בזכות הגישה הפרו-מדעית שלו. "ערכתי התרמה עבורו לפני הבחירות, וגייסנו 2 מיליון דולר. אני חושב שכמחצית מהתורמים באירוע היו רפובליקאים במקור, כולל סנטור רפובליקאי לשעבר", אומר ד"ר ג'רמי לוין, בעבר מנכ"ל טבע והיום ראש איגוד חברות הביוטק בארה"ב ומנכ"ל Ovid. הם תרמו לביידן בזכות הגישה שלו למוסדות המדע והרפואה, והתקווה לתגובה אחרת למגפת הקורונה, יותר מאשר בזכות תוכניות הבריאות שהוא מעוניין להעביר. בתעשייה, כולל ארגון Bio שלוין עומד בראשו, מתנגדים לחלק מהתוכניות הללו התנגדות עזה, אם כי הם מבינים שחלקן מחויב המציאות.
ללא רוב בסנאט, ביידן כנראה לא יוכל להעביר את כל התוכניות ויצטרך להתמקד בכמה מהן, עם עדיפות לאלה שממילא זוכות לתמיכה גם במפלגה הרפובליקאית.
אלה התוכניות שנמצאות על השולחן.
1. הרחבת אובמקר ויצירת ביטוח ממשלתי חדש
ביידן מתכנן לחזק את תוכנית אובמהקר, המרחיבה את הזכאות לביטוח בריאות ממשלתי בארה"ב. נוסף על הרחבת הביטוח למעוטי יכולת והורדת הגיל המזכה בביטוח הממשלתי למבוגרים מגיל 65 ל-60, הוא מעוניין גם לגבש תוכנית ביטוח חדשה - אופציה נוספת מול הביטוח הפרטי, גם עבור מי שיש ביכולתם לרכוש ביטוח פרטי בעצמם או דרך מקום העבודה.
לדברי אורי הרשקוביץ, אנליסט פארמה, "אם תתקיים תוכנית כזו, עם הזמן היא תהיה התוכנית היחידה. הדינמיקה המוכרת לנו משווקים אחרים, למשל השוק הישראלי, מראה שעם הזמן תוכנית ממשלתית תשיג מחירים נמוכים משמעותית משירותי הבריאות. לתוכנית כזו יש כוח מיקוח רב, לעומת התוכניות הפרטיות בארה"ב שאין לכל אחת מהן לבדה הרבה כוח מיקוח, ולכן הן משלמות מחירים גבוהים. המבנה הזה של השוק האמריקאי הוא שהפך אותו לכל כך אטרקטיבי מבחינת תמחור עבור חברות התרופות והמכשור הרפואי".
לוין אומר שתוכנית כזאת לאו דווקא תוביל לירידה חדה במחירים, כי ממילא בתוכניות ממשלתיות רוב התרופות הן גנריות - תרופות לא יקרות שאינן מניבות את רוב הרווח של חברות התרופות. מעבר לכך, הוא אומר, זה הרכיב בתוכנית שנחשב ה"שמאלני" ביותר, ולכן גם בעל הסיכוי הכי נמוך לעבור.
היום, כדי להגן על תעשיית התרופות, המכשור והשירותים הרפואיים בארה"ב, חל איסור על התוכניות הממשלתיות השונות להתאגד כדי לבצע רכישות משותפות. למדיקר, התוכנית האמריקאית המבטחת את בני ה-65 פלוס (ולכן היא הלקוח העיקרי של חלק משמעותי משירותי הבריאות), אסור בכלל להתמקח עם חברות התרופות. מדיקר קונה סל של שירותים רפואיים מחברות פרטיות מתחרות, שהן בתורן מתמקחות עם חברות התרופות, אך אין להן כוח מונופסוני. ביידן, לפי הצהרתו לפני הקמפיין, מתכוון לשנות את המצב הקיים ולאפשר לתוכניות הביטוח הממשלתיות להתמקח עם ספקי המוצרים והשירותים הרפואיים.
בציבור האמריקאי, רבים מחכים לשינויים האלה. חלקם אפילו נכללו, בניסוחים מעט שונים, במצע המפלגה הרפובליקאית לאורך השנים וגם בקמפיין של טראמפ. שוק ביטוח הבריאות בארה"ב נחשב מאוד לא ידידותי למשתמש: העובדים תלויים בקבלת ביטוח מהמעסיק, ולכן החרדה מפני אבטלה היא כפולה; הביטוחים הפרטיים שמשלמים האזרחים מכיסם יקרים מאוד וההשתתפות העצמית בכל סוגי הביטוחים יקרה; וישנו גם אלמנט ההפתעה - כשמתחילים בתהליך רפואי לא ברור איזה חשבון יתקבל בסוף וכמה ממנו ישופה על ידי המבטח.
עבור השירות הגרוע למדי הזה משלמים האמריקאים - דרך הממשלה, חברות הביטוח והכיס הפרטי - 16.9% מהתל"ג שלהם, השיעור הגבוה בעולם (במקום השני שווייץ עם 12%, בגרמניה וביפן כ-11%, ובישראל 7.5%). מדדי איכות הבריאות שלהם, לעומת זאת, אינם גבוהים משל המדינות האחרות. שינוי הוא חיוני, והוויכוח הוא על אופי השינוי ועל מידת הפגיעה בתעשייה.
"ביידן ינסה להרחיב את הכיסוי הביטוחי לכמה שיותר אנשים", אומר לוין, "וזה כשלעצמו דווקא טוב לחברות התרופות, כי ככל שאנשים יותר מבוטחים, והביטוח יותר ברור, כך צורכים יותר תרופות ושירותים רפואיים".
עוד לפני שרצים לתוכניות חדשות, בימים הקרובים אמור להתחיל הדיון בבית המשפט העליון בארה"ב על תביעת טראמפ לבטל את חוק אובמהקר, בטענה שהוא נוגד את החוקה האמריקאית. לדברי לוין, הדיון הזה צפוי להימשך ב-2021 וקיים סיכוי אמיתי שהחוק יבוטל, ואיתו ביטוח הבריאות של 30 מיליון אמריקאים ממגזרים מוחלשים. "אבל זה לא אומר שאי אפשר יהיה להעביר מחדש גרסה אחרת של החוק", הוא מסייג.
2. קביעת מחירי מקסימום לתרופות
ביידן, כמו טראמפ, מעוניין להוריד את המחירים שמשלמת מערכת הבריאות האמריקאית לחברות על ידי עידוד הייצור של תרופות גנריות, אבל הוא מעוניין גם להגביל את מחירי תרופות המקור. במצע שלו הוא מציין במפורש שהוא מבין שבעתיד של תעשיית התרופות, בעיקר התרופות לסרטן, יהיו יותר ויותר תרופות נישה, לשווקים מאוד קטנים, ולא ישתלם לייצר להן תרופות גנריות.
היום השווקים הללו הם הבוננזה של חברות התרופות: הם לא רק עתיד הרפואה; העובדה שמדובר בשוק קטן מאפשרת להגיע אליו תוך הקלות רגולטוריות, ומאחר שאין תחרות, החברות יכולות לגבות מחירי פרימיום. ביידן מציע לקבוע לתרופות הללו מחיר מקסימום על ידי פאנל מומחים, תוך השוואת המחירים לאלה הנגבים במדינות אחרות. "היום הם לרוב גבוהים יותר - לכן השוק האמריקאי כה אטרקטיבי.
"לזה אנחנו מאוד מתנגדים", אומר לוין. "המודל העסקי של חברות התרופות היום מבוסס על פיתוח מוצרים לשוקי נישה ורווחים גדולים שם, ביחס ישיר להשקעה הגבוהה ביותר במו"פ הדרוש להביא את התרופות לשווקים האלה. פגיעה בתחרות בשווקים הללו תוביל מיידית לירידה בהשקעות במו"פ, וראינו דווקא בתקופה האחרונה, כמה ההשקעות האלה חשובות לא רק לבריאות אלא גם, בסופו של דבר, לכלכלה".
סוגיה שהייתה במוקד הדיון הציבורי בארה"ב בבחירות 2016 הייתה העלייה במחירי התרופות אחרי שנות האישור הראשונות. כמה חברות התמחו ברכישת תרופות גנריות (שאמורות להיות זולות עד כדי עשירית מתרופות המקור) בשווקים שהחברות הגדולות לא מתעניינות בהם ואין בהם תחרות רבה, והעלו את המחירים חזרה לרמות שהיו לפני פקיעת הפטנט והתחרות הגנרית. גם הילרי קלינטון וגם טראמפ אמרו אז שישימו לכך סוף והחברות הללו עברו שיימינג ציבורי. כעת גם ביידן שם את הנושא הזה על הכוונת: הוא מתכנן למנוע מהן להעלות מחירי תרופות מעבר לרמת האינפלציה אם ברצונן להשתתף בתוכניות מדיקר וה"אופציה הציבורית". חברות שיעלו מחירי תרופות רק עבור המבטחים הפרטיים יצטרכו לשלם יותר מס. "זה כבר יותר מקובל עלינו, ורוב החברות כבר למעשה הפסיקו להעלות את המחירים דרמטית", אומר לוין.
3. תחרות באמצעות יבוא מקביל
ביידן הצהיר שיאפשר לצרכנים אמריקאים לייבא תרופות ממדינות אחרות בייבוא אישי, וכך ליצור תחרות למחירי התרופות הנמכרות בארה"ב. לדברי לוין, ארגון Bio יתנגד לכך, אבל הוא מאמין שגם זה לא יעבור, משום שבמדינות שבהן מחירי התרופות נמוכים, הדבר נובע מכושר המיקוח של המבטחים הממשלתיים והם לא רלוונטיים לאדם פרטי שאינו אזרח אותה מדינה או מבוטח באחד הביטוחים שלה.
לוין אומר שלא ברור מה בין התוכניות של ביידן הוא באמת ידחף בכל הכוח. הראל גדות, יו"ר ומנכ"ל קבוצת מדקס, בעבר בכיר בג'ונסון אנד ג'ונסון, המתגורר היום בארה"ב, מוסיף: "ההצעות גם של טראמפ וגם של ביידן היו לא לגמרי ברורות, ועכשיו אנחנו מחכים בעיקר ליותר ודאות בשוק, אבל אני לא מאמין שנבין מה באמת עומד לקרות לפני המחצית הראשונה של 2021". להערכתו, התוכנית של ביידן להעלות תאת המיסוי על רווחי הון צפויה לפגוע בהשקעות בכל התחומים, גם בבריאות, ולכן החברות יתקשו יותר לגייס כסף.
אסף בראל חנדלי, אנליסט מבית ההשקעות אופנהיימר ישראל, מאמין גם הוא שרוב הרפורמות שמציע ביידן לא יעברו, ומזכיר כי "גם טראמפ לא עשה הרבה בקנדציה שלו לטובת חברות הפארמה והן היו בביצועי חסר לעומת השוק, לפחות עד שהגיעה הקורונה". עם זאת, הוא אומר, ביידן עשוי להשפיע דווקא לחיוב על תעשיית התרופות והמכשור הרפואי בכך שיזרים כסף למערכת הבריאות.
4. מינוי יו"ר לרשות המזון והתרופות
ביידן צפוי להחליף את ראש ה-FDA, סטיבן האן, ולעשות זאת במהירות יחסית.
"האן נחשב בתעשייה למי שלא תפקד מספיק טוב בחודשים האחרונים, אם כי אני לא חושב שכולם מעריכים נכונה את רמות הלחץ שתחתיהן הוא פעל. מה שחשוב לנו הוא שמעתה, ה-FDA יתרכז רק במדע ורפואה, ללא כל נגיעה פוליטית. כשאני מסתכל על הצוות שיגבש ביידן למלחמה בקורונה, אני חושב שיש סיכוי שהוא אכן יפעל כך. הוא גייס לצוות אנשי מדע ורפואה מצוינים". לוין מוסיף שרשות המזון והתרופות עברה שינוי רציני בתקופת הקורונה. "הם למדו לפעול הרבה יותר מהר וזה יעזור לכל התרופות".
לוין מקווה שתחת הנהגה חדשה של הרשות, יטופל גם תחום תרופות הביו-סימילרס (גנריקה של תרופות ביולוגיות), שכבר הגיעו לשוק אבל נעצרו מסיבות ביורוקרטיות. "חברות הביטוח לפעמים כבר חתומות עם חברות תרופות המקור על הסכמים כוללים לאספקה של מגוון תרופות ולכן לא יכולות להחליף מוצר מקור בביוסימילר כשהוא יוצא לשוק. צריך לפתור בעיות חוקיות ותמריציות כדי לעודד את השוק הזה", הוא אומר.