גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוועדה לביקורת המדינה: צריך לשחרר מעל 600 מיליארד שקל רווחים כלואים בחברות ארנק

הוועדה לענייני ביקורת המדינה קיימה היום דיון בנוגע לפרצת המס המאפשרת שימוש פרטי ברווחים הצבורים בחברות הארנק בעקבות ממצאי דוח מבקר המדינה ● מומחה מס תקף את רשות המסים בדיון: "יש כאן חוסר מקצועיות מוחלט"

פרצת מס / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
פרצת מס / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

"מה הקריטריונים שהם (רשות המסים) קוראים לחקיקת המס בנוגע לרווחים הצבורים בחברות הארנק 'הצלחה' - הגדלת פערים? גיוס הרבה כספים והענקת מתנות לבעלי הון? מה זה הצלחה? עד לפני 25 שנה טבעו את הרעיון שהעושר מחלחל מלמעלה למטה, ומזה 15 שנה כל המחקרים שאני מכיר מעידים הפוך, ושבאותן מדינות שבהן יש פערים חברתיים גדולים הצמיחה קטנה ובכל מקום שפועלים לצמצם פערים, הצמיחה גדולה". כך אמר היום מומחה המס פרופ' יוסף אדרעי במהלך דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה בנוגע לפרצת המס בשל שימוש פרטי ברווחים הצבורים בחברות הארנק.

הדיון נערך על רקע ממצאי דוח מבקר המדינה שפורסמו בחודש שעבר ומהם עלה כי המדינה לא סגרה את פרצת המס שמאפשרת שימוש של בעלי שליטה ב"חברות ארנק" ברווחים הצבורים בחברות, ועקב כך מפסידה מס בסכומי עתק. לפי הדוח, בחברות נותרו רווחים צבורים הנאמדים בהיקף של מעל 600 מיליארד שקל, נכון ל-2018. זאת גם לאחר "מהפכת חברות הארנק" שמטרתה הייתה לשחרר רווחים שנצברו בחברות ולצמצם תכנוני מס לא לגיטימיים, וגם לאחר מבצע חלוקת הדיבידנד בשיעור מס מופחת ב-2017 - שהוביל לחלוקת 61 מיליארד שקל דיבידנדים ולגביית מס חד-פעמית של כ-15 מיליארד שקל.

"צריך לעודד בהטבת מס חלוקת רווחים בדיבידנדים"

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, פתח את הדיון בכך שאותם 600 מיליארד שקלים שנותרו צבורים בחברות היו יכולים לסייע למלא את קופת המדינה. לדבריו, "צריך למצוא פתרון לרווחים הלא מחולקים של חברות הארנק. יש שם סכומי כסף גדולים שאם המדינה תמצא איך להוציא אותם, זה יכול לשפר את הכנסות המדינה ממסים בתקופה כזו שההכנסות קטנות וההוצאות גדלות. לנושא יש היבטים של מדיניות שהם עמוקים מאוד, והם עולים ביתר שאת בסיטואציה הנוכחית שהמשבר גורם להעמקת הפערים הכלכליים שפוגע בשכבות יותר חלשות. כיום במשבר הקורונה, מי שיש לו עומד בקשיים של המשבר ומי שאין לו - פחות, וככה הפער החברי הלך ומעמיק".

עוד הוסיף שלח, כי "יש היסוס בכל מה שקשור לתקציב 2021 ולא ברור עדיין מי עובד ועל מה. יש לי חשד שלא עובדים בכלל על כלום. ברור שבסופו של דבר יהיה תקציב קשה וסבוך וההשלכות הקשות של הקורונה יורגשו ולא תהיה אפשרות ודרך להוצאה של כסף אם אין הכנסות - בעבודת מטה נכונה כל הדיון לגבי חברות הארנק חייב לבוא לידי ביטוי על מנת לשפר את ההכנסות".

דב נגר, יועץ מקצועי למנהל רשות המסים, הגיב לטענות דו"ח המבקר בדיון ואמר כי "הליך החקיקה היה סדור לאחר פגישות מרובות וארוכות ובתיאום עם כולם. תיקון 225 היה תיקון מוצלח. נעשתה גבייה ששינתה התנהגות של נישומים. בטוחים שנעשה גבייה משמעותית. לגבי סעיף 77 שהמבקר טען שאין גביה - בג"צ דן בנושא באחרונה, ורק עכשיו הייתה החלטה, ולכן מתחילים גבייה בקרוב אך צריך לזכור שיש את השלכות של קורונה".

עוד הוסיף נגר כי "גם אם יש לנו את המידע כמה עודפים יש בכל חברה - סעיף 77 אומר שסמכות המנהל לחלק, ובלבד שזה לא יפגע בפעילות החברה. ולכן גם אם נתייחס לעודפים, יש את הפעילות של החברה ואנחנו לא יכולים להתייחס אל הרווחים שלהם גם כדבר שלגבם אנחנו צריכים לפעול".

נשיאת לשכת רואי חשבון, איריס שטרק, הגיבה בדיון לטענות בדוח כי רואי החשבון שהיו מעורבים בחקיקה נהנו מהחוק, ואמרה כי "לשכת רואי חשבון עומדת בחזית ומייצגת את כל העסקים וללא כל אינטרס אחר. כל ניסיון להראות שההתערבות שלנו בחקיקה היא אחרת, אינה נכונה. לגיטימי לתכנן מס וכשיש איזו הטבה גם נהנים ממנה".

לדברי שטרק, "דווקא בתקופה כזו, שיש צורך להוסיף עוד כסף שיגיע לאנשים, יש לעשות צעדים בכיוון הפוך ולעודד בהטבת מס חלוקת רווחים בדיבידנדים".

ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, הוסיף כי "החקיקה המדוברת בהחלט עשתה מהפכה במדינת ישראל. ההשלכות של המהפכה נראים כל יום בדוחות של לקוחות שמשלמים הרבה יותר מס שלפני כן לא היו משלמים. בנוגע למה שנכתב בדוח על רואי החשבון, יועצי המס ועורכי הדין - שיהיה ברור, מספרם של אלו עם החברות ארנק זהה בדיוק לחלקם באוכלוסייה".

גינדי הצטרף לקריאה לתימרוץ חלוקת רווחים עקב משבר הקורונה ואמר: "בחלק גדול מהמקרים, החברות לא מחלקות רווחים והרווח נשאר בחברה, ועם ישראל לא נהנה מהרווחים. בקורונה, כשרוצים להניע את הכלכלה, ראוי לשקול דיבינד מוטב".

את הביקורת החריפה ביותר בדיון על "המהפכה" של חברות הארנק, מתח פרופ' יוסף אדרעי, מומחה למיסוי שתקף בוועדה את רשות המסים ואת הצגת החוק כיעיל לגביית מסים מחברות ארנק. לדבריו, החוק הגדיל את הפערים בחברה וסייע לבעלי ההון להתעשר ולשלם מס מופחת. "25 שנה אני מנסה לשכנע את שרי המשפטים להוציא את החקיקה המשפטית של רשות המסים מהאוצר. רשות המסים רואה תפקידה כאחראית לגביית מס, ולא כאחראית לחלוקה מחדש (חלוקת העושר). וזו הבעיה. איזו מלחמת חורמה ניהלו ברשות המסים נגד ועדי עובדים, ולחברות הארנק נתנו לפרוח".

אדרעי הוסיף, כי "עם כל הכבוד, ברשות לא עושים עבודה טובה - עושים את עבודתם בגבייה. האם הם יודעים כמה מס היו מקבלים אם היו מפעילים את סעיף 77 או 86 אם בכל מקום שיש עסקה מלאכותית ניתן לגבות? מדברים פה על סעיף 77 שמדבר על חברות מעטים, אז איך זה עונה על החברות הגדולות? יש כאן חוסר מקצועיות מוחלט. מישהו בדק עם מומחים מה הם הגורמים לצמיחה או ההיפך - דברים שגורמים לפערים אדירים שעוצרים את הצמיחה? ברגע שהחוק אומר שכל החברות הללו זה מלאכותי, למה בכלל לתת להם גזר? למה עובד רגיל שאין לו רואה חשבון צמוד שייעץ לו לעשות ככה, ישלם 52% וביטוח לאומי? ואלו נהנים סתם ובחינם".

הנהנים העיקריים - העשירים

המושג "חברות ארנק" מתייחס לשכירים המפסיקים את עבודתם בחברה, אך ממשיכים להעניק לה ולחברות אחרות את אותם שירותים במסגרת חברה הנמצאת בשליטתם. זאת, בשעה שבפן המהותי מתקיימים יחסי עובד-מעביד. התופעה שגברה בשנים האחרונות, נפוצה בעיקר ברמות השכר הגבוהות. בתופעה נכללים גם נושאי משרה בחברות שנבחרו לתפקיד בשל כישוריהם האישיים ונושאים באחריות אישית, אך מעניקים שירותים לחברה דרך חברות שבשליטתם ולא ישירות על ידם. הסיבה העיקרית היא שיעור מס החברות הנמוך יחסית לזה המוטל על יחידים ברמות שכר גבוהות.

רשות המסים יזמה חקיקה מקיפה שאמורה לסגור פרצות בנושא "חברות הארנק", ואף אפשרה לחברות לחלק את רווחיהן בשיעור מס מופחת של 25% - הנחה של כרבע משיעור המס הרגיל שחל באותם הימים על בעל מניות מהותי (33% כולל מס יסף) - עד סוף ספטמבר 2017.

מבצע הדיבידנד המופחת נתפס על ידי רשות המסים והמדינה כהצלחה מסחררת, לאחר שרשות המסים רשמה בעקבותיו הכנסות שיא: 27 אלף חברות חילקו מס בהיקף 61 מיליארד שקל, והמדינה שלשלה לכיסה 15.6 מיליארד שקל מתקבולי המסים בגין הדיבידנד שחולק ב-2017; אך לפי דוח המבקר, בעוד ההישגים המיידים היו טובים, התוצאה לטווח ארוך מאכזבת, כאשר בגדול הוא מצא כי מלבד הגבייה החד פעמית של כ-15 מיליארד שקל בשנת 2017 לא התממשה מטרת החקיקה לשחרר יותר רווחים צבורים בחברות.

עוד ציין המבקר בדוח כי הטבת המס על הדיבידנד נוצלה בעיקר על ידי העשירונים העליונים: כ-35 מיליארד שקל מתוך סך הדיבידנד המופחת חולקו בכ-30% מתיקי נישומים המשויכים למאיון העליון; וכ-59 מיליארד שקל מתוך סך הדיבידנד המופחת (כ-97%), חולקו בכ-94% לנישומים המשויכים לעשירון העשירי והתשיעי.

עוד נמצא, כי 2,593 חברות שחלק מבעלי מניותיהם חברים בלשכות המקצועיות שהיו מעורבות בתהליך גיבוש החקיקה - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס ומנהלי חשבונות - חילקו ל-2,904 בעלי מניותיהם כ-5.2 מיליארד שקל דיבידנד מוטב, כ-1.8 מיליון שקל בממוצע לבעל מניות. כלומר: אלה שהיו מעורבים בחקיקה היו הנהנים המרכזיים מההטבות שיש בה.

עוד כתבות

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק