גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוועדה לביקורת המדינה: צריך לשחרר מעל 600 מיליארד שקל רווחים כלואים בחברות ארנק

הוועדה לענייני ביקורת המדינה קיימה היום דיון בנוגע לפרצת המס המאפשרת שימוש פרטי ברווחים הצבורים בחברות הארנק בעקבות ממצאי דוח מבקר המדינה ● מומחה מס תקף את רשות המסים בדיון: "יש כאן חוסר מקצועיות מוחלט"

פרצת מס / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
פרצת מס / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

"מה הקריטריונים שהם (רשות המסים) קוראים לחקיקת המס בנוגע לרווחים הצבורים בחברות הארנק 'הצלחה' - הגדלת פערים? גיוס הרבה כספים והענקת מתנות לבעלי הון? מה זה הצלחה? עד לפני 25 שנה טבעו את הרעיון שהעושר מחלחל מלמעלה למטה, ומזה 15 שנה כל המחקרים שאני מכיר מעידים הפוך, ושבאותן מדינות שבהן יש פערים חברתיים גדולים הצמיחה קטנה ובכל מקום שפועלים לצמצם פערים, הצמיחה גדולה". כך אמר היום מומחה המס פרופ' יוסף אדרעי במהלך דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה בנוגע לפרצת המס בשל שימוש פרטי ברווחים הצבורים בחברות הארנק.

הדיון נערך על רקע ממצאי דוח מבקר המדינה שפורסמו בחודש שעבר ומהם עלה כי המדינה לא סגרה את פרצת המס שמאפשרת שימוש של בעלי שליטה ב"חברות ארנק" ברווחים הצבורים בחברות, ועקב כך מפסידה מס בסכומי עתק. לפי הדוח, בחברות נותרו רווחים צבורים הנאמדים בהיקף של מעל 600 מיליארד שקל, נכון ל-2018. זאת גם לאחר "מהפכת חברות הארנק" שמטרתה הייתה לשחרר רווחים שנצברו בחברות ולצמצם תכנוני מס לא לגיטימיים, וגם לאחר מבצע חלוקת הדיבידנד בשיעור מס מופחת ב-2017 - שהוביל לחלוקת 61 מיליארד שקל דיבידנדים ולגביית מס חד-פעמית של כ-15 מיליארד שקל.

"צריך לעודד בהטבת מס חלוקת רווחים בדיבידנדים"

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, פתח את הדיון בכך שאותם 600 מיליארד שקלים שנותרו צבורים בחברות היו יכולים לסייע למלא את קופת המדינה. לדבריו, "צריך למצוא פתרון לרווחים הלא מחולקים של חברות הארנק. יש שם סכומי כסף גדולים שאם המדינה תמצא איך להוציא אותם, זה יכול לשפר את הכנסות המדינה ממסים בתקופה כזו שההכנסות קטנות וההוצאות גדלות. לנושא יש היבטים של מדיניות שהם עמוקים מאוד, והם עולים ביתר שאת בסיטואציה הנוכחית שהמשבר גורם להעמקת הפערים הכלכליים שפוגע בשכבות יותר חלשות. כיום במשבר הקורונה, מי שיש לו עומד בקשיים של המשבר ומי שאין לו - פחות, וככה הפער החברי הלך ומעמיק".

עוד הוסיף שלח, כי "יש היסוס בכל מה שקשור לתקציב 2021 ולא ברור עדיין מי עובד ועל מה. יש לי חשד שלא עובדים בכלל על כלום. ברור שבסופו של דבר יהיה תקציב קשה וסבוך וההשלכות הקשות של הקורונה יורגשו ולא תהיה אפשרות ודרך להוצאה של כסף אם אין הכנסות - בעבודת מטה נכונה כל הדיון לגבי חברות הארנק חייב לבוא לידי ביטוי על מנת לשפר את ההכנסות".

דב נגר, יועץ מקצועי למנהל רשות המסים, הגיב לטענות דו"ח המבקר בדיון ואמר כי "הליך החקיקה היה סדור לאחר פגישות מרובות וארוכות ובתיאום עם כולם. תיקון 225 היה תיקון מוצלח. נעשתה גבייה ששינתה התנהגות של נישומים. בטוחים שנעשה גבייה משמעותית. לגבי סעיף 77 שהמבקר טען שאין גביה - בג"צ דן בנושא באחרונה, ורק עכשיו הייתה החלטה, ולכן מתחילים גבייה בקרוב אך צריך לזכור שיש את השלכות של קורונה".

עוד הוסיף נגר כי "גם אם יש לנו את המידע כמה עודפים יש בכל חברה - סעיף 77 אומר שסמכות המנהל לחלק, ובלבד שזה לא יפגע בפעילות החברה. ולכן גם אם נתייחס לעודפים, יש את הפעילות של החברה ואנחנו לא יכולים להתייחס אל הרווחים שלהם גם כדבר שלגבם אנחנו צריכים לפעול".

נשיאת לשכת רואי חשבון, איריס שטרק, הגיבה בדיון לטענות בדוח כי רואי החשבון שהיו מעורבים בחקיקה נהנו מהחוק, ואמרה כי "לשכת רואי חשבון עומדת בחזית ומייצגת את כל העסקים וללא כל אינטרס אחר. כל ניסיון להראות שההתערבות שלנו בחקיקה היא אחרת, אינה נכונה. לגיטימי לתכנן מס וכשיש איזו הטבה גם נהנים ממנה".

לדברי שטרק, "דווקא בתקופה כזו, שיש צורך להוסיף עוד כסף שיגיע לאנשים, יש לעשות צעדים בכיוון הפוך ולעודד בהטבת מס חלוקת רווחים בדיבידנדים".

ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, הוסיף כי "החקיקה המדוברת בהחלט עשתה מהפכה במדינת ישראל. ההשלכות של המהפכה נראים כל יום בדוחות של לקוחות שמשלמים הרבה יותר מס שלפני כן לא היו משלמים. בנוגע למה שנכתב בדוח על רואי החשבון, יועצי המס ועורכי הדין - שיהיה ברור, מספרם של אלו עם החברות ארנק זהה בדיוק לחלקם באוכלוסייה".

גינדי הצטרף לקריאה לתימרוץ חלוקת רווחים עקב משבר הקורונה ואמר: "בחלק גדול מהמקרים, החברות לא מחלקות רווחים והרווח נשאר בחברה, ועם ישראל לא נהנה מהרווחים. בקורונה, כשרוצים להניע את הכלכלה, ראוי לשקול דיבינד מוטב".

את הביקורת החריפה ביותר בדיון על "המהפכה" של חברות הארנק, מתח פרופ' יוסף אדרעי, מומחה למיסוי שתקף בוועדה את רשות המסים ואת הצגת החוק כיעיל לגביית מסים מחברות ארנק. לדבריו, החוק הגדיל את הפערים בחברה וסייע לבעלי ההון להתעשר ולשלם מס מופחת. "25 שנה אני מנסה לשכנע את שרי המשפטים להוציא את החקיקה המשפטית של רשות המסים מהאוצר. רשות המסים רואה תפקידה כאחראית לגביית מס, ולא כאחראית לחלוקה מחדש (חלוקת העושר). וזו הבעיה. איזו מלחמת חורמה ניהלו ברשות המסים נגד ועדי עובדים, ולחברות הארנק נתנו לפרוח".

אדרעי הוסיף, כי "עם כל הכבוד, ברשות לא עושים עבודה טובה - עושים את עבודתם בגבייה. האם הם יודעים כמה מס היו מקבלים אם היו מפעילים את סעיף 77 או 86 אם בכל מקום שיש עסקה מלאכותית ניתן לגבות? מדברים פה על סעיף 77 שמדבר על חברות מעטים, אז איך זה עונה על החברות הגדולות? יש כאן חוסר מקצועיות מוחלט. מישהו בדק עם מומחים מה הם הגורמים לצמיחה או ההיפך - דברים שגורמים לפערים אדירים שעוצרים את הצמיחה? ברגע שהחוק אומר שכל החברות הללו זה מלאכותי, למה בכלל לתת להם גזר? למה עובד רגיל שאין לו רואה חשבון צמוד שייעץ לו לעשות ככה, ישלם 52% וביטוח לאומי? ואלו נהנים סתם ובחינם".

הנהנים העיקריים - העשירים

המושג "חברות ארנק" מתייחס לשכירים המפסיקים את עבודתם בחברה, אך ממשיכים להעניק לה ולחברות אחרות את אותם שירותים במסגרת חברה הנמצאת בשליטתם. זאת, בשעה שבפן המהותי מתקיימים יחסי עובד-מעביד. התופעה שגברה בשנים האחרונות, נפוצה בעיקר ברמות השכר הגבוהות. בתופעה נכללים גם נושאי משרה בחברות שנבחרו לתפקיד בשל כישוריהם האישיים ונושאים באחריות אישית, אך מעניקים שירותים לחברה דרך חברות שבשליטתם ולא ישירות על ידם. הסיבה העיקרית היא שיעור מס החברות הנמוך יחסית לזה המוטל על יחידים ברמות שכר גבוהות.

רשות המסים יזמה חקיקה מקיפה שאמורה לסגור פרצות בנושא "חברות הארנק", ואף אפשרה לחברות לחלק את רווחיהן בשיעור מס מופחת של 25% - הנחה של כרבע משיעור המס הרגיל שחל באותם הימים על בעל מניות מהותי (33% כולל מס יסף) - עד סוף ספטמבר 2017.

מבצע הדיבידנד המופחת נתפס על ידי רשות המסים והמדינה כהצלחה מסחררת, לאחר שרשות המסים רשמה בעקבותיו הכנסות שיא: 27 אלף חברות חילקו מס בהיקף 61 מיליארד שקל, והמדינה שלשלה לכיסה 15.6 מיליארד שקל מתקבולי המסים בגין הדיבידנד שחולק ב-2017; אך לפי דוח המבקר, בעוד ההישגים המיידים היו טובים, התוצאה לטווח ארוך מאכזבת, כאשר בגדול הוא מצא כי מלבד הגבייה החד פעמית של כ-15 מיליארד שקל בשנת 2017 לא התממשה מטרת החקיקה לשחרר יותר רווחים צבורים בחברות.

עוד ציין המבקר בדוח כי הטבת המס על הדיבידנד נוצלה בעיקר על ידי העשירונים העליונים: כ-35 מיליארד שקל מתוך סך הדיבידנד המופחת חולקו בכ-30% מתיקי נישומים המשויכים למאיון העליון; וכ-59 מיליארד שקל מתוך סך הדיבידנד המופחת (כ-97%), חולקו בכ-94% לנישומים המשויכים לעשירון העשירי והתשיעי.

עוד נמצא, כי 2,593 חברות שחלק מבעלי מניותיהם חברים בלשכות המקצועיות שהיו מעורבות בתהליך גיבוש החקיקה - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס ומנהלי חשבונות - חילקו ל-2,904 בעלי מניותיהם כ-5.2 מיליארד שקל דיבידנד מוטב, כ-1.8 מיליון שקל בממוצע לבעל מניות. כלומר: אלה שהיו מעורבים בחקיקה היו הנהנים המרכזיים מההטבות שיש בה.

עוד כתבות

מנכ''ל SMCI, צ'ארלס ליאנג, מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מנכ''לית AMD, ליסה סו / צילומים: רויטרס - Jonathan Ernst, Mark Lennihan ,AP, Chiang Ying-ying

דוחות חברות השבבים חושפים את האתגר הגדול של הסקטור הלוהט בוול סטריט

השבוע פרסמו שתי חברות שבבים גדולות, AMD ו-SMCI, את התוצאות הכספיות שלהן ואיכזבו את המשקיעים ● בתגובה לדוחות, מניות שתי החברות צללו בחדות במסחר בוול סטריט יחד עם אנבידיה שנסחרת בירידות ● מומחים מסבירים: "יש ביקוש והשקעות של חברות גדולות, אבל ההכנסות לא מתרוממות"

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות בחברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד, ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר