ד"ר טריף בדר. "אם המחלקות הפנימיות יהיו בתפוסה של 200%, נסתמך על קופות החולים" / צילום: איל יצהר
"אני לא אופתע אם בחורף הקרוב כבר נהיה בגל השלישי, והפחד שלי הוא שהמחלקות הפנימיות יהיו בתפוסה של 200% ולא יוכלו לעמוד בעומס", אומר תא"ל ד"ר טריף בדר, "זה המצב הכי מסוכן". לא סתם הוא מודאג כל-כך. לפני כחודש מונה בדר לראש המנהלת של משרד הבריאות להיערכות לקראת החורף - ומתוקף כך אחראי לתרחיש שכולנו מפחדים ממנו: איך ייראו ימי החורף בישראל בשילוב הווירוס שלא מרפה?
"אם תרחיש האימים שלנו יגיע, נביא לבית החולים רק את מי שיידרדר. נדחה ניתוחים אלקטיביים וטיפולים לא דחופים ונסתמך על קופות החולים בהגברת אשפוזי בית ובאמצעות ניטור מרחוק. זה סיכון מחושב שבמצב קיצון נצטרך לקחת. אנחנו עובדים בכל הכוח כדי שזה לא יקרה".
בדר (53) דרוך מאי פעם. גם בסוף הגל הראשון, כשכולם נכנסו לאופוריה והמערכת האזרחית חגגה את הניצחון על הנגיף במסעדות ובפאבים, הוא, אז קצין רפואה ראשי בצה"ל, ראה איך הגל השני תופס בזנבו הרפוי של הראשון ומתחיל לתפוס תאוצה. אנשיו עבדו מסביב לשעון בהגדלת כמות הבדיקות והדוגמים ובהסבת בית החולים 10 הצבאי בחיפה למחלקת קורונה ועבדו על הקמת מחלקה צה"לית לשימוש אזרחי ברמב"ם. "צפיתי שהגל השני יגיע בסביבות ספטמבר והוא הקדים בהרבה", הוא מספר בראיון ראשון במסגרת תפקידו החדש.
למה צריך פרויקטור מיוחד לחורף?
"החורף הזה מורכב מאוד בגלל השילוב של השפעת והקורונה. חלק גדול ממערכת הבריאות מוקצה למלחמה בנגיף, וצריך מישהו שידאג ויתכלל את זה".
כפרויקטור החורף בדר הוא האחראי על מוכנות בתי החולים, הכוללת את הרחבת מחלקות האשפוז, רכישת הציוד הרפואי הנדרש, גיוס צוותים רפואיים שיתגברו את המחלקות הפנימיות וכדומה.
במסגרת ההיערכות הזאת, הוא גם מטפל במערך חיסוני השפעת וההסברה סביבם. "המדינה רכשה 4 מיליון חיסונים, כפול מהכמות הרגילה, כדי להיות מוכנה לחורף ובשל הרצון של הציבור להתחסן. ככל שנקטין את החשיפה לשפעת, ונוריד את חומרת המחלה, מספר החולים יקטן וזה יקל על מערכת הבריאות".
לפי הדיווחים, רק מיליון וחצי חיסונים הגיעו לארץ, כמות שלא מספיקה לחיסון האוכלוסיות שבסיכון. נכשלנו כשלא נערכנו בזמן?
"במהלך נובמבר יגיעו עוד מיליון וחצי חיסונים ובדצמבר עוד כמיליון פלוס. החיסונים לא מיוצרים בארץ, ומשום שישראל קטנה ביחס לעולם, כמות החיסונים שאנחנו מזמינים לא אטרקטיבית לחברות המספקות אותם. אנחנו בשיח מתמיד דרך האנשים שלנו ומשרד החוץ כדי לוודא שהם יגיעו ובזמן".
זה עשוי למנוע גם הידבקות בקורונה? לא מזמן פורסם מחקר הולנדי שטוען שכן.
"פייק ניוז קלאסי. אין שום קשר בין חיסון לשפעת לבין קורונה. אבל ככל שנדאג לחסן יותר אנשים, נקל על מערכת הבריאות. עד היום חוסנו כמיליון איש, מחצית מהכמות בשנה רגילה, ולשמחתי עדיין לא זיהינו מקרה אחד של שפעת, כך שלא איחרנו את הרכבת. הנתון החשוב הוא ניצול מכסת החיסונים הקיימת עד תום. כרגע מתחסנות אוכלוסיות הסיכון וגם הצוותים הרפואיים, תלמידי בתי הספר, שב"ס והצבא".
"אתה התקווה של אנשים"
כניסתו של בדר לתפקיד פרויקטור החורף טבעית כמעט. עד ספטמבר האחרון, עת שחרורו, הוביל את המלחמה בנגיף בצה"ל כקרפ"ר. מתוקף כך הוא מכיר היטב את מערכת הבריאות האזרחית, את התנהלותה המתעתעת של המגפה ואת מקבלי ההחלטות, ומנוסה בניווט מערכות גדולות.
בדר, שגדל בכפר הקטן חורפיש שלמרגלות המירון, הוא גם הדרוזי הראשון שמונה לקצין רפואה ראשי. "מגיל צעיר מאוד אמרתי שאני רוצה להיות רופא. סימנתי את המטרה ועשיתי הכול כדי להשיג אותה וכמה שיותר מהר". לאחר שסיים בית ספר יסודי בהצטיינות נשלח ללמוד במגמה ריאלית בתיכון בתרשיחא, ומשם לעתודה ברפואה באוניברסיטת בן גוריון. "זו הייתה נסיעה של עשר שעות מהכפר שלי".
את הסטאז' עשה בבית החולים ברזילי באשקלון, ואז חזר לקורס קציני רפואה בצה"ל ושימש כרופא ביחידות מובחרות. בהמשך שירותו מונה לראש ענף מפקדים בבית הספר לרפואה צבאית ויצא להתמחות ברפואת ילדים במרכז הרפואי לגליל בנהריה. תוך כדי התמחות נבחר לעבוד חצי שנה ב-NIH, המכונים הלאומיים לבריאות במרילנד, ארה"ב, כרופא חוקר. לאחר ההתמחות היה הרופא של אוגדת רמת גולן, ראש ענף בבית ספר לרפואה צבאית, כיהן כסגן מנהל בית החולים הלל יפה, ותוך כדי עשה תואר שני בהצטיינות במנהל מערכות בריאות עם התמחות במנהל רפואי. הוא השתתף במשלחות צה"ל לטיפול בנפגעי האסון באוקיינוס ההודי ובהאיטי, ובאוקטובר 2011, בשלהי האביב הערבי, מונה לקצין הרפואה של פיקוד צפון.
"עם כניסתי לתפקיד היה ברור שמשטרו של אסד על סף קריסה. ראינו סורים, לא מאיימים, מתחילים להתקרב לכיוון הגבול. התחיל איתם שיח לא פורמלי באמצעות חיילים זוטרים. בהמשך התחלנו לראות פצועים מתקבצים סמוך לגדר והייתה לנו התלבטות מה לעשות איתם. אני מלמד את החיילים שלי שאנחנו מטפלים בכל אדם כאדם ולא משנה מי הוא. למזלי, יאיר גולן, שהיה אז מפקד פיקוד צפון, חשב כמוני. בהתחלה טיפלנו בהם בשטח. בפברואר 2013 הרופא האחראי שם מסר שיש שבעה פצועים שחייבים לפנות לארץ. התייעצתי עם גולן והוא שאל, מה יקרה אם לא נטפל בהם? אמרתי שלפחות אחד ימות. הוא מיד אמר לי, תפנה אותם".
לא פשוט לטפל באויבים של בני העדה שלך, שייתכן שטבחו באחיך הדרוזים בגולן הסורי.
"ברגע שאתה שם את הסטטוסקופ על הצוואר, אתה מחויב לעשות מה שצריך. אין לי מושג אם היו בין הפצועים דרוזים ולא עניין אותי אם מישהו מהם פגע בדרוזים. כמה פעמים יצא לי ולצוותים רפואיים לטפל במפגעים ומחבלים?!".
היו שם הרבה ילדים.
"אחד המקרים המזעזעים היה של בן 12, קטוע שתי רגליים, עם יד מרוסקת ויד עם שבר מורכב, שאין לי מושג איך הוא שרד עד הגדר. הצלחנו לייצב אותו בשטח והעברנו אותו לבית החולים. כולם נרתמו כדי לעזור לו, הוא עבר ניתוחים פלסטיים, תרמו לו פרוטזות. זה מזכיר לי את הילד קטוע היד שטיפלתי בו בהאיטי. אתה רואה אנשים מרוסקים, ואתה התקווה היחידה שיש להם לחיות".
העירו לך בכפר, הרגשת מנודה?
"אנשים מבינים. לא הקמתי עמותה לטיפול בפצועים סורים. אני איש צבא ועשיתי את תפקידי".
לא כל בני העדה הדרוזית קיבלו בהבנה את הטיפול בפצועים הסורים. בסוף יוני 2015 רדפו כמה עשרות מהם אחרי אמבולנס צבאי שנסע ממג'דל שמס לנווה אטיב, ביצעו לינץ' בשני פצועים שהיו בו והרגו אחד מהם. התקשורת הסורית קראה להם גיבורים; בדר היה מזועזע. "זה היה אירוע מיותר לחלוטין. היו מעורבים בו גם רכב צבאי, גם חיילים וגם פצועים".
אירוע חריג נוסף שבדר מגנה בחריפות הוא חטיפת גופת השיח' אבו זאין א-דין חסן חלבי, שמת מקורונה, מבית החולים זיו בצפת לפני כשבועיים, ואחריו קיום ההלוויה ההמונית במג'דל שמס, בניגוד להנחיות. "לצערי הרב חלק מההחלטות של בני העדה מונעות מרגש, ואז עלולים להיעשות מעשים לא ראויים. הייתי שמח שההיסטוריה של העדה הדרוזית תיזכר בלעדיהם. גם כאן הבעתי באוזני כמה אנשים את מורת רוחי. השיח' מאוד מוערך וכבודו בארץ ובעולם לא היה נפגע אם הייתה נערכת לו הלוויה מצומצמת. מסדה ובוקעתא הפכו לאדומות, ולא מן הנמנע שזה בגלל ההלוויה הזאת".
אם בגל הראשון המגזר הערבי הקפיד על ההנחיות, נדמה כי בגל השני הוא משחרר כל רסן עם חתונות והלוויות המוניות.
"הגל הראשון עשה לנו טוב, כי אחוז הנדבקים היה נמוך. בגל השני חטפנו בכל הכוח. כואב לי ובעיקר מייאש אותי כשאני רואה אצלנו אנשים מסתובבים בלי מסכה. האם זו המנטליות? מחסור באכיפה? הסברה לא נכונה? אני לא בטוח. יש איזה זלזול בסיסי. כשאני מבקר את ההורים שלי, הם נמצאים בצד השני של החדר עם מסכות, בלי מגע. בטקס הפרידה שלי מצה"ל לא התחבקנו".
"ההנחיה של גנץ לא רלוונטית"
מלחמתו הנמרצת של בדר בקורונה החלה למעשה עם הידיעה על הגעתם לארץ של הנוסעים החולים הישראלים מהאונייה דיימונד פרינסס. הדיונים המטכ"ליים הקדחתניים שהתמקדו במניעת הגעת המגפה לישראל ולצה"ל באותם ימים התחלפו בהפחתת החשיפה לווירוס.
"קיבלנו בצה"ל החלטות שהמערכת האזרחית אימצה מאוחר יותר, עצרנו את נסיעתם של קצינים בכירים לחו"ל והכנסנו את אלה שחזרו משם לבידוד. הייתי מאוד נוקשה, לא ויתרנו לאף אחד, כולל אלופים. הסבנו את המעבדה לזיהוי חללים למעבדת קורונה, ובנינו מעגל שלם - החשוד נבדק בבית או בבסיס, התוצאה מועברת למפקד, ואם היא חיובית הוא מפונה למתקן ייעודי באשקלון. בהמשך גם המתקן באולגה הפך למתקן בידוד".
צריך היה להכניס את צה"ל מוקדם יותר למערך האזרחי?
"המערכת הרפואית תפקדה היטב בלעדינו, אבל את מערך קטיעת שרשראות ההדבקה של פיקוד העורף צריך היה להקים מוקדם יותר".
שר הביטחון בני גנץ הנחה את צה"ל להקים בית חולים שדה לחולי קורונה. נערכתם לזה?
"בעיניי זה חוסר הבנת המשמעות של בית חולים צבאי. בית חולים כזה מושתת ברובו על רופאים במילואים שאוספים מבתי החולים האזרחיים, ולכן הקונספט הזה, כשהם נדרשים כל-כך למערכת הרפואית, הוא לא רלוונטי. אבל תרגמנו את זה למחלקה בבית חולים אזרחי".
למי שעומד כעת בראש הגוף שאמור להציל את החורף בישראל היו בכלל תוכניות אחרות לתקופה הקרובה. בספטמבר האחרון, כשהשתחרר לאחר כשלוש שנים כקרפ"ר, תכנן לצאת לחופשה עד שיחליט לאן פניו מועדות, אלא שאז הגיע המינוי: פרופ' חזי לוי, שהיה מפקדו בעת שירותו של לוי כקרפ"ר, ביקש ממנו להצטרף לצוות מגן ישראל לכמה חודשים והוא נעתר.
ומה יהיה ביום שאחרי?
"קיבלתי הצעה להיות פרופסור אורח באחת האוניברסיטאות הבכירות בארה"ב, ואני ממשיך להרצות במסלול רפואה ציבורית ומנהיגות באוניברסיטה העברית. אני איש המערכת הציבורית למרות שהיא לא הכי מתגמלת.
"עברתי את ההכשרה הנדרשת ויש לי את הניסיון לנהל בית חולים, ואני בשל לזה. כרגע אין מכרזים פתוחים, אבל כשזה יקרה - אני שם. קיבלתי אישור מאשתי שגם אם זה יהיה בבאר שבע, זה בסדר".