גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העלמות המס במזרחי טפחות: היועמ"ש מזהיר מהשלכות שליליות של הפשרה על הציבור

לפי הפשרה בתביעה נגד נושאי משרה בבנק, הם ישלמו לו כ-23 מיליון דולר, זאת בשל סיוע הבנק ללקוחות אמריקאים להעלים מס • בעמדה שהגיש לביהמ"ש, ציין מנדלבליט כי הסכום הגבוה ייקר את פוליסות הביטוח של נושאי משרה

היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי
היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מותח ביקורת על הסכם הפשרה שהושג בתביעה הנגזרת נגד נושאי משרה בבנק מזרחי טפחות בפרשת סיוע הבנק ללקוחות אמריקאים להעלים מס. בעמדה שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביבא, ציין היועמ"ש כי על אף שאינו מתנגד להסכם, על בית המשפט לשקול, בבואו לאשר את ההסכם, כי הוא פוגע באינטרס הציבורי.

"לעמדת היועמ"ש, סכום הפשרה המשמעותי שעליו הסכימו הצדדים אינו תואם את הסיכון המשפטי הקיים בהקשר זה...", כתב המשנה ליועמ"ש, עו"ד מאיר לוין. "פשרה כספית המגלמת קניית סיכון התדיינות במחיר גבוה מדי, עלולה להסב נזק לבנק ולחברות אחרות בשוק ההון, ועל בית המשפט להביא זאת בחשבון בסך השיקולים באישור הסדר הפשרה". עו"ד לוין הבהיר כי "אף שהיועמ"ש אינו מתנגד להסדר פשרה, הוא מוצא לנכון להאיר מספר שיקולים כבדי-משקל שצריכים להישקל בבחינת ההסדר האמור על-ידי בית המשפט".

הסדר הפשרה בין הבנק לבין משה אהרוני, בעל המניות שהגיש את התביעה הנגזרת בשם הבנק נגד נושאי משרה ודירקטורים בבנק, קבע כי: הנתבעים ישלמו (באמצעות המבטחים) 23 מיליון דולר לבנק; שכר הטרחה לעורכי דינו של מגיש התביעה יעמוד על כ-4 מיליון שקל; וסכום של 250 אלף שקל ישולם לעורך הדין של תובע נגזר אחר, שהגיש בקשה לגילוי מסמכים שנמחקה על-ידי בית המשפט.

הנתבעים הם: יו"ר הבנק משה וידמן; יו"ר הבנק לשעבר יעקב פרי; מנכ"לי הבנק לשעבר, אלדד לדור-פישר ואליעזר יונס; מבקר הפנים לשעבר חיים גיט; גלית ויזר, מבקרת ראשית ומנהלת חטיבת הביקורת; ונחום פרצל, לשעבר מנהל הפעילות בארה"ב של בנק.

היועמ"ש מתח ביקורת על הסכמת הבנק לפיצוי כה גבוה. זאת, חרף העובדה כי עמדת הוועדה הבלתי תלויה של הבנק סברה כי עילת התביעה נגד נושאי המשרה והדירקטורים בשל הפרת חובת אמונים היא בעלת סיכויים קלושים, והעילה בשל הפרת חובת זהירות היא בעלת סיכויים נמוכים.

השופט מגן אלטוביה העניק לצדדים זכות תגובה עד ה-3 לדצמבר.

קנס לרשויות בארה"ב

לפני קרוב לעשור פתחו הרשויות בארה"ב בחקירה נגד שורה של בנקים זרים בשווייץ, בחשד שסייעו ללקוחותיהם האמריקאים להעלים מס. בישראל נפתחה חקירה נגד בנק הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות. במרץ 2019 חתם מזרחי טפחות על הסדר עם משרד המשפטים האמריקאי, שלפיו הוא ישלם לרשויות בארה"ב 195 מיליון דולר (בנק הפועלים שילם 904 מיליון דולר, ובנק לאומי שילם 270 מיליון דולר).

בנוסף, התחייב הבנק לנקוט פעולות ליישום תוכניות ציות הקשורות לנושאי מס והלבנת הון. על-פי ההסדר, קיבל הבנק אחריות למעשיהם של עובדים מסוימים לשעבר שפעלו בניגוד למדיניות הבנק ולנוהליו. מהודעת הבנק עלה כי לא מדובר בעובדים בכירים אלא בבנקאים פרטיים, אנשי קשרי לקוחות ועובדים בדרגות דומות, שפעלו בניגוד למקובל בין השנים 2002-2012.

בהודעת הבנק לבורסה הודגש כי הבנק לוקח אחריות על פעילות אותם העובדים בהתאם לדין האמריקאי.

בעקבות החקירה בארה"ב, הגיש בדצמבר 2014 בעל מניות בבנק בקשה לגילוי מסמכים לפי חוק החברות. בבקשה נטען כי נושאי המשרה שכיהנו בעת הרלוונטית בבנק, הפרו את חובותיהם בשל מחדליהם ושתיקתם. לכן, נטען, כי קיימת להם "אחריות פיקוחית" על הנעשה בתחום אחריותם. זאת, במיוחד כשמדובר בביצוע מתמשך של עבירות פליליות חמורות בהיקפים משמעותיים.

סיכוי קלוש לתביעה

במרץ 2019 הקים דירקטוריון הבנק ועדת תביעות בלתי תלויה שהוסמכה להמליץ אם יש לנקוט הליכים משפטיים נגד נושאי המשרה בבנק. הוועדה אמנם מצאה פגמים מסוימים בהתנהלות בסוגיות הקשורות לציות לנוהלי הבנק ולדיני המס בארה"ב. אולם המליצה "שלא לנקוט הליכים משפטיים נגד הדירקטורים ונושאי המשרה האחרים בגין הפרת חובת אמונים, שכן מדובר בעילת תביעה בעלת סיכויים קלושים", וכן בגין הפרת חובת זהירות, "שכן מדובר בעילת תביעה בעלת סיכויים נמוכים".

לבסוף, הוועדה לא מצאה "תשתית ראייתית מספקת לכך שהדירקטורים ונושאי המשרה האחרים לא פעלו כדירקטורים ונושאי משרה סבירים, לפי הסטנדרט המצופה והמקובל בתקופה הרלוונטית. הוועדה לא מצאה תשתית ראייתית מספקת לביסוס טענה בדבר מחדל בפיקוח של הדירקטורים ונושאי המשרה האחרים".

למרות כל זאת, סברה הוועדה כי נכון יהיה להגיע להסדר פשרה עם חברות הביטוח שהנפיקו "פוליסת ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה בבנק". זאת, בין היתר, "כדי למנוע הליכים משפטיים יקרים שעשויים לגרום לנזקים משמעותיים לאינטרסים של הבנק, למוניטין שלו, ולרצונו להניח את הפרשה מאחוריו".

ייקור פוליסת הביטוח

בעמדה שהגיש לבית המשפט, הניף היועמ"ש דגל אדום שמטרתו להזהיר מפני ריבוי התביעות הנגזרות והתובענות הייצוגיות שמסתיימות חיש מהר בפשרה. זאת, חרף עמדת גורמי המקצוע כי מדובר בתביעת סרק.

לעמדת היועמ"ש, נוהג זה, שבמסגרתו מאשרים בתי המשפט על נקלה את הסדרי הפשרה במקרים אלו, פוגע באינטרס הציבורי. זאת, לדוגמה בכך שהוא מייקר דרמטית את פוליסת הביטוח, ואף גורם להכבדה על מערכת בתי המשפט באמצעות יצירת התמריץ השלילי להגשת תביעות סרק.

"אישור הסדר הפשרה המגלם בתוכו קניית סיכון שאינו מבוסס, עשוי להביא למספר תוצאות שליליות", קבע היועמ"ש. "ראשית, העלויות שמטילות תביעות הסרק על ‘קבוצת הנתבעים’ מייקרות את עלויות התנהלותם ומשבשות את תמריציהם לפעול כדין, לנקוט אמצעי זהירות ולקיים את חובותיהם". לפי עמדתו, מאחר שהנתבע יודע שגם אם ינהג כדין, הוא ייאלץ בסופו של דבר לשאת בתשלום הפשרה בתביעה שתוגש נגדו, הרי הרווח שלו מהתנהגות כדין בהשוואה לעלויותיו אם לא יתנהג כדין - יקטן.

שנית, לפי עמדת הועמ"ש, הסדר הפשרה עשוי להביא לפגיעה בבעלי המניות של הבנק, שאמנם ייהנו בטווח הקצר מסכום הפיצוי שייכנס לקופת הבנק. אולם בטווח הארוך, פרמיית הביטוח שתשולם מקופת הבנק, החל מהשנה שלאחר מכן, תהיה יקרה יותר. זאת, בשל הסיכון הנוסף שהתווסף למשוואת החיתום של המבטחים.

שלישית, לפי עמדת היועמ"ש, תיפגע קבוצה נוספת ורחבה מהסדרים אלה - חברות ציבוריות אחרות ובעלי מניותיהן, אשר עלויות הפיצוי המשולמות על-ידי המבטחים, יגולגלו אליהן. זאת, בדמות: ייקור פוליסות הביטוח שמונפקות לנושאי המשרה והדירקטורים שלהן; הקטנת הכיסוי שחברת הביטוח תהיה מוכנה להעניק להן; והגדלת סכום ההשתתפות העצמית שיידרשו אותן חברות ציבוריות לשלם במקרה של תביעה".

לאור זאת, כתב המשנה ליועמ"ש כי "היועמ"ש יבקש מבית המשפט לשקול את חוסר ההלימה בין סיכויי התביעה כפי שהוצגו על-ידי הצדדים, לבין הסדר הפשרה המוצע. זאת, לאור ההשפעות השליליות שעשויות להיות להסדר זה על שוק ביטוח נושאי המשרה והשיקולים הנוספים שהוצגו לעיל".

מעבר לכך, טען היועמ"ש כי יש מקום לקבל הסבר מדוע הסדר הפשרה מעניק 5% מסכום הפשרה, כ-4 מיליון שקל, לבאי-כוחו של מגיש התביעה הנגזרת. זאת, חרף העובדה כי מדובר בתביעה בעלת סיכויים נמוכים ולאור העובדה שהסדר הפשרה הושג בשלב מקדמי של ההליך (הגשת בקשת גילוי מסמכים).

(ת"א 170442-12-14)

עוד כתבות

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה