גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העלמות המס במזרחי טפחות: היועמ"ש מזהיר מהשלכות שליליות של הפשרה על הציבור

לפי הפשרה בתביעה נגד נושאי משרה בבנק, הם ישלמו לו כ-23 מיליון דולר, זאת בשל סיוע הבנק ללקוחות אמריקאים להעלים מס • בעמדה שהגיש לביהמ"ש, ציין מנדלבליט כי הסכום הגבוה ייקר את פוליסות הביטוח של נושאי משרה

היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי
היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מותח ביקורת על הסכם הפשרה שהושג בתביעה הנגזרת נגד נושאי משרה בבנק מזרחי טפחות בפרשת סיוע הבנק ללקוחות אמריקאים להעלים מס. בעמדה שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביבא, ציין היועמ"ש כי על אף שאינו מתנגד להסכם, על בית המשפט לשקול, בבואו לאשר את ההסכם, כי הוא פוגע באינטרס הציבורי.

"לעמדת היועמ"ש, סכום הפשרה המשמעותי שעליו הסכימו הצדדים אינו תואם את הסיכון המשפטי הקיים בהקשר זה...", כתב המשנה ליועמ"ש, עו"ד מאיר לוין. "פשרה כספית המגלמת קניית סיכון התדיינות במחיר גבוה מדי, עלולה להסב נזק לבנק ולחברות אחרות בשוק ההון, ועל בית המשפט להביא זאת בחשבון בסך השיקולים באישור הסדר הפשרה". עו"ד לוין הבהיר כי "אף שהיועמ"ש אינו מתנגד להסדר פשרה, הוא מוצא לנכון להאיר מספר שיקולים כבדי-משקל שצריכים להישקל בבחינת ההסדר האמור על-ידי בית המשפט".

הסדר הפשרה בין הבנק לבין משה אהרוני, בעל המניות שהגיש את התביעה הנגזרת בשם הבנק נגד נושאי משרה ודירקטורים בבנק, קבע כי: הנתבעים ישלמו (באמצעות המבטחים) 23 מיליון דולר לבנק; שכר הטרחה לעורכי דינו של מגיש התביעה יעמוד על כ-4 מיליון שקל; וסכום של 250 אלף שקל ישולם לעורך הדין של תובע נגזר אחר, שהגיש בקשה לגילוי מסמכים שנמחקה על-ידי בית המשפט.

הנתבעים הם: יו"ר הבנק משה וידמן; יו"ר הבנק לשעבר יעקב פרי; מנכ"לי הבנק לשעבר, אלדד לדור-פישר ואליעזר יונס; מבקר הפנים לשעבר חיים גיט; גלית ויזר, מבקרת ראשית ומנהלת חטיבת הביקורת; ונחום פרצל, לשעבר מנהל הפעילות בארה"ב של בנק.

היועמ"ש מתח ביקורת על הסכמת הבנק לפיצוי כה גבוה. זאת, חרף העובדה כי עמדת הוועדה הבלתי תלויה של הבנק סברה כי עילת התביעה נגד נושאי המשרה והדירקטורים בשל הפרת חובת אמונים היא בעלת סיכויים קלושים, והעילה בשל הפרת חובת זהירות היא בעלת סיכויים נמוכים.

השופט מגן אלטוביה העניק לצדדים זכות תגובה עד ה-3 לדצמבר.

קנס לרשויות בארה"ב

לפני קרוב לעשור פתחו הרשויות בארה"ב בחקירה נגד שורה של בנקים זרים בשווייץ, בחשד שסייעו ללקוחותיהם האמריקאים להעלים מס. בישראל נפתחה חקירה נגד בנק הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות. במרץ 2019 חתם מזרחי טפחות על הסדר עם משרד המשפטים האמריקאי, שלפיו הוא ישלם לרשויות בארה"ב 195 מיליון דולר (בנק הפועלים שילם 904 מיליון דולר, ובנק לאומי שילם 270 מיליון דולר).

בנוסף, התחייב הבנק לנקוט פעולות ליישום תוכניות ציות הקשורות לנושאי מס והלבנת הון. על-פי ההסדר, קיבל הבנק אחריות למעשיהם של עובדים מסוימים לשעבר שפעלו בניגוד למדיניות הבנק ולנוהליו. מהודעת הבנק עלה כי לא מדובר בעובדים בכירים אלא בבנקאים פרטיים, אנשי קשרי לקוחות ועובדים בדרגות דומות, שפעלו בניגוד למקובל בין השנים 2002-2012.

בהודעת הבנק לבורסה הודגש כי הבנק לוקח אחריות על פעילות אותם העובדים בהתאם לדין האמריקאי.

בעקבות החקירה בארה"ב, הגיש בדצמבר 2014 בעל מניות בבנק בקשה לגילוי מסמכים לפי חוק החברות. בבקשה נטען כי נושאי המשרה שכיהנו בעת הרלוונטית בבנק, הפרו את חובותיהם בשל מחדליהם ושתיקתם. לכן, נטען, כי קיימת להם "אחריות פיקוחית" על הנעשה בתחום אחריותם. זאת, במיוחד כשמדובר בביצוע מתמשך של עבירות פליליות חמורות בהיקפים משמעותיים.

סיכוי קלוש לתביעה

במרץ 2019 הקים דירקטוריון הבנק ועדת תביעות בלתי תלויה שהוסמכה להמליץ אם יש לנקוט הליכים משפטיים נגד נושאי המשרה בבנק. הוועדה אמנם מצאה פגמים מסוימים בהתנהלות בסוגיות הקשורות לציות לנוהלי הבנק ולדיני המס בארה"ב. אולם המליצה "שלא לנקוט הליכים משפטיים נגד הדירקטורים ונושאי המשרה האחרים בגין הפרת חובת אמונים, שכן מדובר בעילת תביעה בעלת סיכויים קלושים", וכן בגין הפרת חובת זהירות, "שכן מדובר בעילת תביעה בעלת סיכויים נמוכים".

לבסוף, הוועדה לא מצאה "תשתית ראייתית מספקת לכך שהדירקטורים ונושאי המשרה האחרים לא פעלו כדירקטורים ונושאי משרה סבירים, לפי הסטנדרט המצופה והמקובל בתקופה הרלוונטית. הוועדה לא מצאה תשתית ראייתית מספקת לביסוס טענה בדבר מחדל בפיקוח של הדירקטורים ונושאי המשרה האחרים".

למרות כל זאת, סברה הוועדה כי נכון יהיה להגיע להסדר פשרה עם חברות הביטוח שהנפיקו "פוליסת ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה בבנק". זאת, בין היתר, "כדי למנוע הליכים משפטיים יקרים שעשויים לגרום לנזקים משמעותיים לאינטרסים של הבנק, למוניטין שלו, ולרצונו להניח את הפרשה מאחוריו".

ייקור פוליסת הביטוח

בעמדה שהגיש לבית המשפט, הניף היועמ"ש דגל אדום שמטרתו להזהיר מפני ריבוי התביעות הנגזרות והתובענות הייצוגיות שמסתיימות חיש מהר בפשרה. זאת, חרף עמדת גורמי המקצוע כי מדובר בתביעת סרק.

לעמדת היועמ"ש, נוהג זה, שבמסגרתו מאשרים בתי המשפט על נקלה את הסדרי הפשרה במקרים אלו, פוגע באינטרס הציבורי. זאת, לדוגמה בכך שהוא מייקר דרמטית את פוליסת הביטוח, ואף גורם להכבדה על מערכת בתי המשפט באמצעות יצירת התמריץ השלילי להגשת תביעות סרק.

"אישור הסדר הפשרה המגלם בתוכו קניית סיכון שאינו מבוסס, עשוי להביא למספר תוצאות שליליות", קבע היועמ"ש. "ראשית, העלויות שמטילות תביעות הסרק על ‘קבוצת הנתבעים’ מייקרות את עלויות התנהלותם ומשבשות את תמריציהם לפעול כדין, לנקוט אמצעי זהירות ולקיים את חובותיהם". לפי עמדתו, מאחר שהנתבע יודע שגם אם ינהג כדין, הוא ייאלץ בסופו של דבר לשאת בתשלום הפשרה בתביעה שתוגש נגדו, הרי הרווח שלו מהתנהגות כדין בהשוואה לעלויותיו אם לא יתנהג כדין - יקטן.

שנית, לפי עמדת הועמ"ש, הסדר הפשרה עשוי להביא לפגיעה בבעלי המניות של הבנק, שאמנם ייהנו בטווח הקצר מסכום הפיצוי שייכנס לקופת הבנק. אולם בטווח הארוך, פרמיית הביטוח שתשולם מקופת הבנק, החל מהשנה שלאחר מכן, תהיה יקרה יותר. זאת, בשל הסיכון הנוסף שהתווסף למשוואת החיתום של המבטחים.

שלישית, לפי עמדת היועמ"ש, תיפגע קבוצה נוספת ורחבה מהסדרים אלה - חברות ציבוריות אחרות ובעלי מניותיהן, אשר עלויות הפיצוי המשולמות על-ידי המבטחים, יגולגלו אליהן. זאת, בדמות: ייקור פוליסות הביטוח שמונפקות לנושאי המשרה והדירקטורים שלהן; הקטנת הכיסוי שחברת הביטוח תהיה מוכנה להעניק להן; והגדלת סכום ההשתתפות העצמית שיידרשו אותן חברות ציבוריות לשלם במקרה של תביעה".

לאור זאת, כתב המשנה ליועמ"ש כי "היועמ"ש יבקש מבית המשפט לשקול את חוסר ההלימה בין סיכויי התביעה כפי שהוצגו על-ידי הצדדים, לבין הסדר הפשרה המוצע. זאת, לאור ההשפעות השליליות שעשויות להיות להסדר זה על שוק ביטוח נושאי המשרה והשיקולים הנוספים שהוצגו לעיל".

מעבר לכך, טען היועמ"ש כי יש מקום לקבל הסבר מדוע הסדר הפשרה מעניק 5% מסכום הפשרה, כ-4 מיליון שקל, לבאי-כוחו של מגיש התביעה הנגזרת. זאת, חרף העובדה כי מדובר בתביעה בעלת סיכויים נמוכים ולאור העובדה שהסדר הפשרה הושג בשלב מקדמי של ההליך (הגשת בקשת גילוי מסמכים).

(ת"א 170442-12-14)

עוד כתבות

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"

זה מה שאומר ציר בית נבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית נבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר ציר דמוקרטי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן