דן מסיקה צילום: תמיר ארט
התפשטות מגפת הקורונה בעולם פגעה בעסקים רבים ובענפי תעשייה שלמים, עקב עצירת טיסות והטלת סגרים ומגבלות על תנועה במרבית מדינות העולם, מה שניכר היטב בתוצאותיהן של חברות רבות בעולם וגם בישראל. אך במציאות הזו יש גם מי שמרוויחים, ולא רק חברות תרופות שמפתחות במרץ חיסונים לנגיף הקורונה, אלא גם תעשיות ארציות יותר, ויצרני מוצרי צריכה אלמנטריים. למשל יצרניות הבדים הלא-ארוגים.
אחרי תקופה ארוכה של דשדוש, יצר משבר הקורונה תנופה מחודשת בפעילות חברות הבדים הלא-ארוגים הבורסאיות, בעיקר בזכות הביקושים הגוברים למגבונים לחיטוי. הכיוון החיובי בא לידי ביטוי בהתאוששות נאה בשווי המניות, שנתמכה בתוצאות כספיות משופרות.
מבין ארבע חברות הענף הנסחרות בבורסה בולטת חברת על בד . ביצועי מנייתה של עלבד מתחילת השנה מרשימים בהחלט, עם נסיקה של כ-250%, שהובילה את המניה לרמת שיא בחודש שעבר (שמאז התרחקה ממנה ביותר מ-10%), המשקפת לעלבד שווי שוק נוכחי של כ-720 מיליון שקל.
עלבד בולטת גם בשינוי הכיוון שהיא מציגה בתוצאותיה הכספיות ברבעונים האחרונים, אחרי שאלה בלטו במשך תקופה לא קצרה בצד השלילי.
כפי שהחברה מציינת בדוחות, הביקושים הגוברים למוצריה תומכים בתוצאות המשופרות ובעליית רווחיה, בעיקר בשני הרבעונים האחרונים, והם הגיעו לשיא בסיכום הרבעון השלישי.
פעילותה של עלבד, הנמצאת בשליטת מושב משואות יצחק, מתרכזת בעיקר בייצור מגבונים לחים מסוגים שונים ולשימושים שונים, ונוסף על כך יש לה פעילות של ייצור ושיווק מוצרי היגיינה נשית (טמפונים).
לקוחותיה העיקריים הן רשתות קמעונות המשתמשות במוצריה למותג הפרטי שלהן, חברות בינלאומיות שרוכשות מוצרים תחת המותגים שלהן וחברות הפצה הפועלות מול גורמים מוסדיים.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי של עלבד בסיכום שלושת הרבעונים הראשונים של השנה מתקרב ל-90 מיליון שקל, אחרי שבשנתיים הקודמות (2018-2019) הפסדיה הצטברו יחד לסכום משמעותי של כ-100 מיליון שקל.
כאמור, בלב השיפור בתוצאותיה הכספיות של עלבד עומדים הביקושים הגוברים למגבונים, וכפי שהחברה מציינת בדוחותיה, "התפשטות הנגיף בעולם השפיעה על גידול בביקוש למוצרי הקבוצה", עד כדי כך, שהיא "נתקלת בקשיים לספק את כלל הגידול בביקוש".
מלבד זאת, כפי שמציינת החברה בלקוניות: "הכיוון החיובי בתוצאות נתמך גם בהליכי התייעלות שונים שננקטו בה".
דן מסיקה, מנכ"ל עלבד, מספר על התקופה יוצאת הדופן שעוברת על החברה, ואומר כי "הביקושים הגבוהים למוצרי המגבונים החלו בחודש מרץ ושאבו את כל המלאי התפעולי שהיה לנו, שבדרך כלל אנחנו מחזיקים בו כדי לשרת לקוחות. מחודש מרץ אנחנו ברצף של ביקושים אינסופיים, כך שכל מה שאנחנו יכולים לייצר אנחנו גם יכולים למכור".
לדבריו, "מצב של ביקושים גבוהים מאפשר לנו להיות יעילים יותר, והצלחנו להגדיל את כושר הייצור ואת המכירות שלנו. באירופה ובארה"ב עברנו גם לעבודה בסופי שבוע, כדי להאיץ את הייצור, וכל זאת עוד לפני שהחלטנו על הגדלת כושר הייצור במהלך הרבעון השני והשלישי".
כפי שמסיקה מציין, נוכח המצב החליטה עלבד בחודשים האחרונים על השקעות בהיקף של כ-11 מיליון אירו שיועדו לרכישת ציוד ומכונות, כדי להרחיב את יכולות הייצור של החברה, במטרה לתמוך בעלייה החדה בביקושים למוצריה.
לדברי מסיקה, "בפועל, קו ייצור חדש ראשון נכנס בסוף חודש יולי לפעילות, ובאוקטובר נכנסו לפעילות עוד שני קווים, כך שאני מעריך שבמהלך החודשים הקרובים נראה את ההשקעות שעליהן דיווחנו מניבות לעלבד תוספת כוח ייצור של 25% לפחות".
למרות זאת, מסיקה מבקש להדגיש כי את התוצאות הכספיות החיוביות הצליחה עלבד להשיג גם בזכות תהליך של מפנה בחברה, אשר בעיצומו הגיח לעולם וירוס הקורונה, ולא רק בזכות הטלטלה העולמית שנוצרה בעקבות התפשטותו.
כאמור, טרם התקופה החיובית שממנה נהנית עלבד בחודשים האחרונים, היא סבלה מתקופה לא פשוטה, שבאה לידי ביטוי בהפסד מצרפי גדול של כ-100 מיליון שקל תוך שנתיים (2019-2018).
"נפטרנו מהפעילות ההפסדית בארה"ב"
מסיקה אומר, כי "התוצאות של עלבד בשנתיים האחרונות היו לא טובות, מה שהוביל אותנו לתהליך של Turn-Around בחברה. תהליך זה כלל יציאה מפעילות הפסדית שהייתה לנו בארה"ב, לצד התייעלות בפעילות בישראל ובאירופה. הראינו תהליך שיפור מהתייעלות ומהכנסת אוטומציה, והתהליך הזה פגש את הקורונה. ההגדרה הנכונה למצבה של עלבד היא לא מגפת הקורונה ששינתה את כיוון הפעילות, אלא תהליך טרנאראונד שבו נמצאה החברה, שפגש את הקורונה".
"כחלק מתהליך מיקוד הפעילות מכרנו את פעילות מוצרי הספיגה שלנו בארה"ב בחודש יולי האחרון, ובכך נפטרנו מפעילות שרכשנו בשנת 2012, ואשר מאז לא תרמה לרווחיות החברה, ובשנים האחרונות הסבה לנו הפסד שנתי של כ-8-9 מיליון דולר".
איך זה קרה?
"רכשנו מפעל מיושן עם ציוד מיושן, בקטגוריית פעילות שבה חייבים להחזיק נתח שוק משמעותי, ושונה מעולם המגבונים. לקח לנו זמן להבין את זה, והבנו שזה לא שווה המשך השקעה.
"הפרידה מהפעילות המפסידה בארה"ב הייתה צעד אחד משמעותי בטרנארואנד של החברה, והצעד השני זה צעדי התייעלות במפעל שלנו בדימונה ובמפעלים שלנו בגרמניה ובפולין, שילוב שהחל לתת את אותותיו כבר בסוף שנת 2019, ונכנס לתוך השנה הנוכחית. אפשר לראות שהשיפור ברווחיות הוא לא בפרופורציה של העלייה במכירות, מה שמעיד על המהפך בחברה, עוד לפני הקורונה".
עכשיו אחרי שהחברה עלתה "על הגל", ועם הדיווחים על יעילות החיסון שמפתחים לווירוס, אתה לא חושש מהיום שאחרי הקורונה?
"לא. טראומת הקורונה לא תיעלם תוך יום אחד וגם לא תוך חצי שנה, ואני מאמין שיהיה תהליך של שינוי בהרגלי הצריכה בעולם בכלל ובארה"ב כחלק מכך. אומנם הקורונה לא תישאר פה לעד, אבל כל נושא ההיגיינה האישית ימשיך להעסיק את האנשים, שיקפידו על העניין הזה יותר, ולכן, אנשים ימשיכו לצרוך יותר מגבונים גם אחרי הקורונה. אני לא חושב שהטרנד הבריאותי ייעלם ביום אחד, אחרי שיתקעו לאנשים חיסון בכתף.
"בינתיים אנחנו רואים הרחבה של סל הלקוחות שלנו, והסכמים שלקוחות עושים לשנה-שנתיים קדימה, ולא חוששים משינוי המצב ומהיום שאחרי הקורונה. אפשר להניח שחברה כמו שלנו, שמקבלת החלטה להשקיע בקווי ייצור חדשים, לא תעשה זאת מול מצב של חוסר ודאות, אלא כנגד הסכמים קיימים עם לקוחות".
אתה לא חושש ממגמה של צמצום בצריכת המגבונים, כחלק מהמחשבה הגוברת על שמירת הסביבה והקטנת הפגיעה בה?
"המגמה הזו לא פגעה בנו עד כה, וגם הקטגוריה של נייר טואלט נשטף צומחת בקצבים גבוהים. אנשים שמתרגלים להשתמש במגבונים נשטפים, קשה להם להסתפק רק בנייר טואלט יבש. אנחנו ניתן מענה לשינויים בשוק, וחומרי הגלם שלנו יהיו ידידותיים יותר לסביבה. העניין הזה לא מאיים על התעשייה, והביקושים הולכים וגדלים מדי שנה".
לא נפגעתם במהלך הקורונה מהידבקויות במפעלים?
"נערכנו לכך ועברנו את הגל הראשון עם מעט מאוד מבודדים. כבר בתחילת חודש מרץ פיזרנו מוקדם מהמתוכנן חזרה הביתה צוות גדול מחו"ל שהגיע לארץ לכנס פיתוח. בגל השני כבר היה קצת יותר קשה, אבל זה לא פגע ביכולות שלנו להמשיך בתפוקות מלאות ולהגדיל את הייצור. אנחנו בתהליך של צמיחה, וחלק מקווי הייצור החדשים שלנו יצריכו עוד גיוס עובדים, שיצטרפו לכ-2,100 שיש לנו כעת, כ-1,000 מהם בישראל, וכ-1,100 בחו"ל. לא קל היום לגייס עובדים, אבל אנחנו מצליחים".
"לא דומה ליתר חברות הבדים הבורסאיות"
כאמור, עלבד אינה לבדה במגמה החיובית העוברת עליה, וגם שלוש יצרניות הבדים הלא-ארוגים הנוספות הנסחרות בבורסה - ספאנטק, אבגול ושלאג - נהנות מתקופת פעילות חיובית, בתמיכת הביקושים למוצריהן, שגדלו משמעותית בעקבות משבר הקורונה.
למרות שכל הארבע עוסקות בפעילות בתחום הבדים הלא-ארוגים, מסיקה מבקש להדגיש, כי עלבד לא דומה ליתר חברות הבדים הבורסאיות.
לדבריו, "אנחנו מייצרים מוצרים סופיים המיועדים ללקוחות, והאחרות מייצרות חומרי גלם לתעשיות אחרות. היחידה שפעילותה קצת קרובה לעלבד היא ספאנטק, שמייצרת בדים המשמשים את המתחרים שלנו. אנחנו כמעט היחידים בעולם שמייצרים מגבונים בצורה ורטיקלית, ואת רוב הבדים אנחנו מייצרים בעצמנו, לא כמו ספאנטק שמייצרת בדים ומוכרת, ושלאג ואבגול, המייצרות בדים לשימושים אחרים".
עלבד מציגה עלייה של 17% בהכנסותיה בין ינואר לספטמבר, שהתקרבו ל-1.2 מיליארד שקל, ואחרי שיפור הרווח הגולמי והתפעולי הרווח הנקי שלה הגיע ל-88 מיליון שקל, לעומת הפסד של 22 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2019.
בסיכום הרבעון השלישי השיפור בולט עוד יותר, עם עלייה של 19% בהכנסות ל-405 מיליון שקל, רווח תפעולי של כ-61 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי ברבעון המקביל אשתקד, ורווח נקי של כ-41 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-24 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2019.
ספאנטק, שבשליטת המנכ"ל יחזקאל ניסן, מדווחת בתוצאותיה הכספיות על עלייה בביקוש למוצריה מחודש מרץ, "בכל קטגוריות המוצרים ובפרט בתחום חומר הגלם המשמש לייצור מגבוני חיטוי", מגמה הנמשכת גם בימים אלה.
פעילותה של ספאנטק מתרכזת בעיקר בייצור "חומרי גלם המשמשים לייצור מגבונים לחים ובין השאר מגבוני חיטוי למוסדות בריאות ולשימוש ביתי".
בתמיכת הביקושים הגוברים, בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה מציגה ספאנטק שיפור של 19% בהכנסותיה, שהגיעו ל-542 מיליון שקל, בעוד שהרווח הנקי שלה לתקופה זו קפץ ביותר מ-180%, והגיע ל-56 מיליון שקל. מגמה חיובית מאפיינת גם את תוצאות הרבעון השלישי של השנה בספאנטק.
אבגול, שבשליטת חברת אינדורמה התאילנדית, מייצרת בעיקר מוצרי בד לא-ארוג המשמש כחומר גלם לשוק ההיגיינה, בהם חיתולים חד-פעמיים לתינוקות, חיתולי מבוגרים, תחבושות חד-פעמיות לנשים, מוצרים רפואיים חד-פעמיים ומגבונים.
במהלך השנה הנוכחית החלה אבגול לייצר ולמכור בדים המשמשים לייצור מסכות, חלוקים ומוצרי מדיקל והיגיינה בעקבות ביקושי השיא, והיא מציינת כי הרווחיות הגבוהה שלה "נבעה בעיקרה מעודפי ביקושים" לבדים מסוג זה - מה שהוביל אותה להתאים את קווי הייצור שלה לצורכי השוק.
כך, למרות שמתחילת השנה הכנסותיה של אבגול נשחקו ב-8% ל-287 מיליון דולר, בהשפעת צמצום פעילות המפעל שלה בברקן, הנמצא לקראת סגירה והעתקתו להודו, והשבתת המפעל שלה בסין למשך כחמישה שבועות, הרווח הנקי שלה בין ינואר לספטמבר קפץ פי ארבעה והגיע ל-34 מיליון דולר. מגמה דומה הציגה אבגול גם בסיכום הרבעון השלישי של השנה.
הצלע הרביעית בענף, חברת שלאג שבשליטת קיבוץ שמיר שבצפון הארץ, טרם פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי, אולם את מחצית השנה הראשונה סיכמה עם זינוק של כ-60% בהכנסות, שהגיעו ל-327 מיליון שקל, בתמיכת איחוד פעילות שנרכשה בשנה שעברה, והרווח הנקי שלה קפץ פי חמישה והגיע לכ-30 מיליון שקל.
שלאג עוסקת בייצור ושיווק בדים לא-ארוגים לשימושים בתעשיית ההיגיינה הסופגת החד-פעמית (חיתולים, תחבושות היגייניות, טמפונים וכו'), בתעשיית המגבונים והמטליות וכן בייצור מוצרים לשוק מוצרי הניקיון, גיאוטקסטיל (תשתיות, כבישים, מאגרי מים) ולשוק הרכב.
בזכות הכיוון החיובי בתוצאות, גם מניות מתחרותיה של עלבד נהנות מעליות משמעותיות מתחילת השנה, למרות שעלבד, כאמור, נמצאת צעד לפני המתחרות, עם זינוק של כ-250%.
אחריה ניצבת מניית ספאנטק, שזינקה בכ-90% מתחילת השנה, ומשקפת לחברה שווי נוכחי של כ-600 מיליון שקל; מניית שלאג טיפסה ביותר מ-50% ומשקפת לחברה שווי שוק של כ-530; ואילו מניית אבגול, הגדולה מבין המתחרות, מסתפקת בעלייה של פחות מ-30% מתחילתה של 2020, ומשקפת לחברה שווי נוכחי של כ-980 מיליון שקל.
בעניין ביצועי המניה מציין מנכ"ל עלבד מסיקה, כי "אין ספק שפתחנו את השנה עם שווי חברה שקשה לומר שהוא מייצג את מה שהחברה שווה, וחלק מהתיקון שרואים בביצועיה הוא פשוט אחרי שהיא ירדה להיסחר ברמות לא סבירות".
הנכס הגדול ביותר של המושב:
ההחזקה של משואות יצחק כבר שווה 450 מיליון שקל
חברת עלבד היא ככל הנראה הנכס הגדול ביותר של מושב משואות יצחק, ועם נסיקת שווי המניה, שווי החזקות המושב בחברה, העומדות על כ-61% מההון, נסק לכ-450 מיליון שקל.
את עלבד ייסד המושב בשנת 1985, ובמבט קדימה אומר המנכ"ל מסיקה, כי "המושב מאוד מאמין בחברה, והוא לא חושב או מתכנן להכניס אליה שותפים פנימה".
במהלך השנים, משואות יצחק נהנה מצמיחת הפעילת של עלבד, ובין היתר מחלקו בדיבידנדים שמחלקת עלבד. לאחר שלוש שנים נטולות דיבידנד, בשל מצבה של החברה, אפשר שינוי הכיוון בתוצאות לעלבד להודיע בסוף חודש אוקטובר על חלוקת סכום של 25 מיליון שקל לבעלי המניות, אחרי שאת הדיבידנד האחרון שלה, בסכום של 20 מיליון שקל, חילקה החברה בנובמבר 2017.
מלבד הדיבידנדים, פעילותה של עלבד מזרימה לכיסיו של משואות יצחק, מושב דתי שיתופי הממוקם לא רחוק מאשקלון, מיליוני שקלים כל שנה עבור השירותים שהמושב מספק לחברה.
בחודש הבא יתכנסו בעלי מניותיה של עלבד לאשר את התקשרות החברה עם המושב בשלל הסכמים, ובהם הסכם עבודה חדש עם חברי המושב המועסקים בעלבד, המצמצם את עלויות שכר העבודה מולם, הסכם לאספקת שירותים כלליים שונים (חשמל, מים, תחזוקה ועוד), וכן העמדת שירותי יו"ר ודירקטורים מטעם המושב.
בסך הכול, עלבד מעריכה כי התשלומים למושב בשנה הנוכחית יסתכמו בכ-19 מיליון שקל, עבור דמי שכירות, שכר עבודה, שכר דירקטורים ושירותים מקצועיים, ויגיעו לכ-20 מיליון שקל בשנה הבאה.
זאת לעומת סכומים בטווח של כ-21-23 מיליון שקל שקיבל הקיבוץ מעלבד בכל אחת משלוש השנים הקודמות (2017-2019).
עיקר הצמצום בתשלומים מיוחס לסעיף עלויות השכר שמשלמת עלבד לעובדי המושב, בעקבות שינוי דרך העסקתם בחברה. מתוך כ-300 חברי מושב, קרוב ל-40 מהם עובדים בחברה, המונה בסך הכול יותר מ-2,000 עובדים.
יו"ר עלבד הוא מיקי לזר, גם הוא חבר המושב, שהחליף בחודשים האחרונים בתפקיד את אמנון ברודי - מייסד עלבד, וככל הנראה הדמות המזוהה ביותר עם החברה, שכיהן במשך כ-20 שנה כמנכ"ל, עד שנת 2005, לאחר מכן עבר למשרת היו"ר, ובחודשים האחרונים החליט לסיים את תפקידו.
דן מסיקה
מנכ"ל עלבד מאז 2015 ● גיל: 57 ● השכלה: תואר ראשון בהנדסה כימית ותואר שני במינהל עסקים ● תפקיד בולט בעבר: מנכ"ל גדות תעשיות ביוכימיה