גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפנסיה לנשים צריכה לטפס לראש סדר העדיפויות של ישראל

הנושא של הארכת גיל הפרישה לנשים בישראל עולה ויורד שוב ושוב מסדר היום הציבורי ב-20 השנים האחרונות ● איזה פתרון מציע משרד האוצר - ומדוע דווקא ארגוני הנשים מתנגדים לו?

נשים מוחות נגד רפורמת הפנסיה בצרפת, בהפגנה בפריז במרץ האחרון / צילום: Reuters, Benjamin Mengelle
נשים מוחות נגד רפורמת הפנסיה בצרפת, בהפגנה בפריז במרץ האחרון / צילום: Reuters, Benjamin Mengelle

בעיית הפנסיה של הנשים בישראל חמורה הרבה יותר מזו של הגברים, ויש לכך מגוון סיבות. קודם כל, גיל פרישה מוקדם ב-5 שנים (62 מול 67), ובעת ובעונה אחת, תוחלת חיים של 4 שנים יותר (84 שנים מול 80) - כלומר, נוצר פער של 9 שנים בין גברים לבין נשים.

נוסף על כך, ריבוי מקצועות שוחקים שבהם מועסקות בעיקר נשים; וכן הפסקות עבודה ארוכות יותר לנשים עקב לידות, למשל, ששיעורן בישראל גבוה מאשר בהרבה מאוד מדינות, וגם הארכת חופשת לידה, ולפעמים הפסקת עבודה, מרצון או מכורח, גם תרבותי, לתקופת זמן ממושכת.

הגורמים-שמקטינים-את-הפנסיה-בישראל

כמו כן, פיטורי נשים מעבודתן נעשית ברוב המקרים עם יד קלה יותר על ההדק מאשר פיטורי גברים, שנתפסים לרוב כמפרנסים העיקריים של המשפחה. תקופת הקורונה מספקת לנו דוגמה טובה לכך.

נשים, הרבה יותר מגברים, עובדות במשרות חלקיות עקב אילוצים שהמציאות הישראלית, שמשקפת תבנית תרבותית מסוימת, מייצרת. נוסיף על כל אלה את העובדה ששכרן הממוצע של הנשים נמוך משכר הגברים (זה נכון כמעט באותה מידה גם לנשים בעלות השכלה אקדמית), גם כשמדובר באותה עבודה, ואת העובדה שנשים עוסקות בעבודות שמשלמות פחות, בממוצע.

במילים אחרות: ככל שעולה רמת ההכנסה בתחום מסוים, כך נמצא בו פחות נשים. בעשירון הראשון בישראל, שיעור הנשים הוא 52%, ואילו בעשירון העשירי, העליון, שיעור הנשים 26% בלבד.

התמונה המתקבלת מבהילה: לאורך עשרות שנות עבודה, הפער בהכנסה המצטברת של נשים מול גברים יכול להגיע לכמה מיליוני שקלים - מה שגוזר רמת פנסיה נמוכה בהרבה שצריכה להינתן במשך הרבה יותר שנים.

המלצות הוועדות נותרו על הנייר

ברוב המדינות המפותחות, גיל הפרישה לנשים ולגברים זהה או דומה מאוד. בישראל, לעומת זאת, הפער של 5 שנים בגיל הפרישה הוא כמעט הכי גדול בקרב מדינות OECD. אז מדוע זה כך בישראל? זהו, שזה לא כל כך פשוט.

הנושא של הארכת גיל הפרישה לנשים בישראל עולה ויורד שוב ושוב מסדר היום הציבורי ב-20 השנים האחרונות, כשהוועדה בראשות פרופ' שושנה נתניהו דנה בו והמליצה כבר בשנת 2000 להאריך את גיל הפרישה של נשים מ-60 ל-67 בתהליך הדרגתי, שיימשך על פני יותר מעשור (עד 2011), ולהעלות את גיל הפרישה של גברים מ-65 ל-67 בתוך פרק זמן של 6 שנים.

ההמלצה של הוועדה לגבי הגברים קוימה. לעומת זאת, ההמלצה לגבי נשים קוימה רק בחלקה הקטן, שכן גיל הפרישה לנשים עלה ל-62 בלבד.

ב-2011, ועדת ניסן המליצה על הארכת גיל הפרישה לנשים ל-64 בשנת 2017, ולאחר מכן, בשנת 2026, לגיל 67. המלצה זו לא יושמה. שתי הוועדות המליצו לא רק על הארכת גיל הפרישה לנשים, אלא גם על האחדת גיל הפרישה לנשים ולגברים.

הנושא חזר בשנים האחרונות לקידמת הבמה עם הצעת חוק של משרד האוצר, וכן הצעה של פרופ' איתן ששינסקי ורחל זקן למתווה של פתרון. נערכו אין סוף דיונים בכנסת ובוועדותיה, ותוצאה - אין. חלפו להן 20 שנה, שנים אבודות, והנה כיום אנחנו בסוף 2020 - והניגון חוזר.

ארגוני הנשים מתנגדים להצעת האוצר

הצעת החוק של האוצר היא להעלות את גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65 במהלך שיימשך 11 שנים, בתחילה בקצב של 4 חודשים מדי שנה - מה שיביא את גיל הפרישה ל-63 בעוד 3 שנים; ואז הקצב ישתנה ל-3 חודשים מדי שנה - מה שיוסיף לגיל הפרישה עוד שנתיים בתוך 8 שנים; וכך הגענו בסוף 2031 אל "המנוחה והנחלה" עם גיל פרישה של 65.

האמנם? בנסיבות הנוכחיות, ובמקרה הטוב, זה עניין לעוד שנתיים עד שהצעת החוק תהפוך לחוק, אם בכלל, והנה אנחנו כבר בשנת 2033, לא פחות.

ומה עוד מבטיחה הצעת החוק של האוצר? שאחרי שגיל הפרישה לנשים יעלה ל-65, נעשה פסק זמן של כמה שנים, נירגע מהמאמץ, ננשום, ואז גיל הפרישה לנשים יתחיל לעלות מחדש בהתחשב בתוחלת החיים שלהן באותן שנים, באופן שמשנת 2037 (בינתיים נוצר פיגור) ואילך, גיל הפרישה יעלה אוטומטית אחת ל-3 שנים בשני שלישים מהעלייה בתוחלת החיים - הצמדה, מנגנון אוטומטי שהוא אכן הגיוני.

לו המלצות ועדת שושנה נתניהו מלפני 20 שנה היו מיושמות, היינו מזמן כבר בנקודה זו. אז על חלב שנשפך לא בוכים, אבל אפשר אולי לבכות על חלב שיישפך? מי לידינו יתקע שבעוד 20 שנה לא נהיה שוב בנקודה שבה אנחנו נמצאים כיום, ובינתיים תוחלת החיים, שעומדת כיום על כ-80 שנים לגברים וכ-84 שנים לנשים, תהיה 85 ו-90 שנה, בהתאמה.

בכל מקרה, בינתיים ארגוני הנשים, ההסתדרות והתאחדות התעשיינים - כולם הביעו התנגדות נחרצת להצעת האוצר, וטעמיהם עימם. עד כמה שזה יישמע מפתיע, הסיבה העיקרית לעיכוב בתהליך של הארכת גיל הפרישה לפנסיה של הנשים היא דווקא התנגדות מצד נשים, ארגוני נשים וחברות כנסת. גופים כמו שדולת הנשים בכנסת, מרכז אדוה, ויצ"ו, ארגון נעמ"ת ואחרים, מעלים טיעונים נגד כל המלצות הוועדות לדורותיהן, וגם נגד הצעת החוק של האוצר, שמדברת על מהלך הדרגתי מאוד של הארכת גיל הפרישה לנשים, ובעתיד גם לגברים.

ארגונים אלה טוענים כי מאחורי ההצעה של האוצר עומד אינטרס "סמוי", והוא להקל על מצבו של המוסד לביטוח לאומי, שעלול, לפי תחזיות, להגיע לחוסר איזון ניכר בין הכנסותיו להוצאותיו, שמשמעו - פשיטת רגל.

הארכת גיל הפרישה, משמעותה לביטוח הלאומי היא קבלת הכנסות נוספות כל עוד העובד או העובדת מועסקים, וגם דחייה בהוצאות של תשלום קצבת הזקנה. קצבת הזקנה שמשלם הביטוח הלאומי, שמגיעה בסכומה הכולל ליותר מ-20 מיליארד שקל בשנה, היא ההוצאה הגדולה ביותר שלו. כך, ביטוח לאומי יוצא נשכר פעמיים, גם בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות.

אגב, גם קרנות הפנסיה הוותיקות ייצאו נשכרות מכך. ארגוני הנשים אינם מוכנים שהנשים לא יקבלו את קצבת הזקנה כבר מגיל 62, יהיה אשר יהיה הפתרון הפנסיוני שלהן.

המתנגדים דורשים שוויון בשכר

מעניין שגם המוסד לביטוח לאומי יצא נגד הצעת האוצר, בטענה שהיא אינה נותנת פתרון לנשים מבוגרות ולכאלה העוסקות במקצועות שוחקים שגורמים לפרישה מוקדמת - למשל, הוראה. גם הסתדרות העובדים החדשה הצטרפה למתנגדים ולמסתייגים מהצעת האוצר בטענה דומה.

טענה מרכזית של המתנגדים היא שנשים רבות עובדות במקצועות שוחקים, ואם רוצים להאריך את גיל הפרישה לפנסיה, יש לדאוג להן להסבה מקצועית בגילאים מבוגרים - מהלך שאינו פשוט ולא תמיד אפשרי. ואם לא די בטיעונים אלה, הרי שהמתנגדים כורכים את פתרון הפנסיה עם פתרון של בעיות בסיסיות נוספות, כמו שוויון תעסוקתי ושוויון בשכר ובקידום. הבעיה היא שאם נחכה עד שסוגיות אלה יבואו על פתרונן, ייתכן שהמשיח יבוא קודם.

הנשים בישראל הן הקורבן של המצב המתמשך הזה, שכן שיעור הפנסיה בהשוואה למשכורת שלהן, שהיא עצמה כבר כיום נמוכה מזו של הגברים, יהיה נמוך בהרבה מזה של הגברים, והן יצטרכו להשלים עם ירידה הרבה יותר חדה ברמת החיים שהן הורגלו לה.

כל זאת, משום שהחיסכון הפנסיוני של הנשים בישראל הוא כשלעצמו קטן יותר בגלל שכר נמוך יותר, הפסקות עבודה ארוכות יותר, ועל זה נוספת תוחלת חיים ארוכה יותר. חישובים שנעשו מראים כי כל שנת עבודה וחיסכון מעבר לגיל 62 תגדיל את סכום הפנסיה החודשית שלהן בכ-6%, והשוואה לגיל הפרישה של הגברים תייצר תוספת פנסיה של 30%-40%, תודות להגדלת החיסכון במהלך 5 שנים והקטנת מספר שנות קבלת הפנסיה.

ישראל אינה המדינה היחידה שמתמודדת עם נושא גיל הפרישה. במדינות OECD, התוכנית היא להאריך את גיל הפרישה לגיל 67, בגרמניה עד לשנת 2029, בספרד ובארה"ב עד ל-2027 - מה שמראה כי ההתייחסות בישראל דווקא הרבה יותר רצינית, אבל לא המהלכים בפועל.

אז אם ברור כל כך שיש בעיה כאן חמורה מאוד, מדוע לא פותרים אותה? מדוע כל ממשלה וכל שר אוצר מעבירים את הבעיה לטיפולם של הבאים אחריהם, כאילו זה תפוח אדמה לוהט שהם אינם רוצים להיכוות ממנו? מדוע אחרי 20 שנה של המלצות ברורות, ישראל תקועה כמעט בדיוק באותו מקום? על התשובה לכך ועל הדרכים לפתרון בעיית הפנסיה, הן לנשים והן לגברים, בטורנו הבא בגלובס.

הכותבים הם צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, ואבי ברקוביץ, משנה למנהל השקעות ראשי גמל ופנסיה במיטב דש. אין לראות בטור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

כמעט ארבעים שנה של דיכוי וטרור: מי הוא עלי חמינאי?

לפי הערכות, המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון