גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים.

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

המניות שצנחו ומלמדות: בשוק מאמינים שהפסקת האש קרובה

בעקבות דבריו של טראמפ על סיומה הקרב של המלחמה נגד איראן, מדד הביטחוניות ומדד הנפט והגז הובילו את הירידות בתל אביב היום ונחלשו בשיעורים חדים של בין 4% ל-6% ● אלעד קראוס, מנהל מחקר במיטב ברוקראז': "גם אם המלחמה תסתיים בקרוב, החברות הביטחוניות מקבלות צבר מאוד משמעותי לשנים הקרובות"

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

דיבידנדים במיליארד שקל: החזר ההשקעה הענקי של אבי גבאי בפרטנר

החברה בניהולו של אבי גבאי מדווחת על חלוקת דיבידנד בסך 465 מיליון שקל ובוחנת פנייה לבית המשפט לקבלת אישור לחלק עוד 500 מיליון שקל כדיבידנד שלא מתוך רווחיה ● ברבעון האחרון של 2025 גדל מספר לקוחות הטלוויזיה של פרטנר ב–6,000 - עלייה ראשונה זה ארבע שנים

הפנטגון / צילום: Associated Press, Charles Dharapak

הקווים האדומים של אנתרופיק: כך הפכה ענקית ה־AI לאויבת הפנטגון והבית הלבן

לאחר שסירבה לאפשר שימוש בטכנולוגיה שלה לנשק אוטונומי ולמעקב המוני, מצאה עצמה אנתרופיק תחת מתקפה של הממשל האמריקאי ● החברה נאלצת כעת להכריע בין אובדן הכנסות של מיליארדי דולרים לבין עקרונות הבטיחות שהפכו אותה לחביבת המפתחים בעולם

האי חראג' / צילום: ויקיפדיה

האם אי אלמוגים קטנטן במפרץ הפרסי ישנה את פני המערכה כולה?

האי ח'ארג, שממוקם כ-20 קילומטר מדרום לאיראן, אחראי לפי ההערכות על 90%-98% מכלל הנפט המיוצא מהמדינה הפרסית ● כיבוש האי יספק לאמריקאים אפשרות להתמקח, אך גם עשוי להיות הימור על הנפט

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

למרות אזהרות האוצר: הממשלה תאשר כ־5 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים

הסכום כולל כ־1.5 מיליארד שקל למוסדות תורניים, מאות מיליונים לתווי מזון ולעשרות תוכניות במשרדי הממשלה ● באוצר התריעו בשבוע שעבר כי העלויות של מבצע "שאגת הארי" צפויות להקשות על עמידה ביעדי הגירעון

רמזור אדום. האם מותר לעבור כדי להגיע למקום בטוח? / צילום: שלומי יוסף

"לחץ בשעת חירום": מה דין נהג שחצה באדום או נסע במהירות מופרזת באזעקה

מצב החירום גורם ללחץ בכבישים ועלול להוביל לביצוע עבירות תנועה, גם מצד נהגים נורמטיביים המקפידים לפעול כחוק ● האם האכיפה לגבי מהירות מופרזת, חצייה באדום, שימוש בטלפון וחנייה באדום לבן תתחשב בכך שנשמעה אזעקה? ● שאלת השעה

המודעה שהעלו הפורצים האיראנים באתר גלובס / צילום: צילום מסך מאתר גלובס

"הרפובליקה האיסלאמית של איראן מחפשת שותף": המודעות שהוחלפו במסר זדוני

תקיפות הסייבר האיראניות באתרים ישראלים ● עד כמה הישראלים משקיעים בעצמם ובסביבתם גם בזמן המבצע באיראן? ● ועיריית ת"א מובילה מהלך שיאפשר לעסקי מזון שנפגעו מירי טילים להקים עגלת קפה זמנית ● אירועים ומינויים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

מכה לסמוטריץ': רפורמת החלב נפלה מתקציב המדינה

פתיחת שוק החלב שיזם שר האוצר סמוטריץ' צפויה לצאת מחוק ההסדרים, זאת לאחר סדרת פגישות שזה קיים עם ראש הממשלה נתניהו ● סמוטריץ' תכנן במקור להתעקש על הרפורמה כמעט בכל מחיר, אך בסופו של דבר התקפל ואולץ לוותר עליה

הורים וילדים / אילוסטרציה: Shutterstock

מתי הורים יכולים להישאר עם הילדים, ומי צפוי לקבל דמי אבטלה?

מה הציע המתווה של סמוטריץ להורים, לפי אילו קריטריונים ישולמו דמי אבטלה, והאם מעסיק רשאי להוציא לחופשה כפויה? ● גלובס עושה סדר

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

רווחי הבנקים השנה: יותר מתקציבי משרדי הפנים, הרווחה והחוץ ביחד

הרווח הנקי המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים עלה לשיא של 32 מיליארד שקל ב-2025 - צמיחה של 9% לעומת השנה שקדמה לה, בזכות שילוב של גידול בעמלות, הליכי התייעלות והריבית הגבוהה במשק ● העמלות רשמו זינוק חד של 10% והסתכמו ב-14.3 מיליארד שקל

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

למה האיראנים משגרים פחות טילים?

היקף הירי מאיראן קטן משמעותית ביחס לתחילת המבצע ● זה מעיד על עוצמת הפעילות של חיל האוויר הישראלי, אבל גם על כניסה למערכה של שחקנית חדשה־ישנה ● שאלת השעה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חמש שעות, שלוש הודעות סותרות: הבלבול במתווה החל"ת של סמוטריץ'

הטעיה של סמוטריץ' לגבי חל"ת להורים והמתנה ממושכת לפרסום מתווה הפיצויים לעסקים יצרו כאוס לא הכרחי במשק ● נושא המחלוקת עם המגזר העסקי: המודל המחייב 14 ימי היעדרות רצופים

תקיפה רוסית על תחנת חשמל באוקראינה, 2024 / צילום: ap, Alex Babenko

100 דולר לחבית, שוב: מה למדנו מהעבר?

הזינוק במחיר הנפט מחזיר את השווקים לרמות שנראו לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, אך כלכלנים סבורים כי הפעם הסיכון לאינפלציה עולמית נמוך יותר בשל גידול בהיצע ובמקורות האספקה ● אילו תנאים צריכים להתקיים לפי המומחים בשביל שנראה פגיעה משמעותית בשווקים?

נפט / צילום: Shutterstock

משבר הנפט הוא החמור ביותר אי פעם. איך זה ישפיע על הכלכלה?

איראן חוסמת את מיצרי הורמוז, שמובילים כ־20% מהנפט העולמי ● כמעט ואין אפשרות להגדיל ייצור, והמשבר חמור פי שניים מאשר ב־1956 ● עם זאת, תלות הכלכלה העולמית בנפט פחתה משמעותית וההשפעה על התוצר נמוכה יחסית

מבצעי קבלנים / צילומים: דרור מרמור, פולי טובמן, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנתונים שחושפים: המבצע "נדיב" יותר? אתם משלמים יותר על הדירה

בדיקת הכלכלן הראשי בנתיבות חושפת כיצד יזמים מגלגלים את פרמיית הסיכון על הרוכשים: ככל שנדרש הון ראשוני נמוך יותר, כך עולה מחיר הדירה ● הדבר משפיע גם על נתוני הלמ"ס

מרכז לוגיסטי של אמזון / צילום: Shutterstock

עצרה את המשלוחים: אמזון חסמה הזמנות לישראל

בשל צמצום הטיסות לישראל, אמזון הודיעה כי היא עוצרת את המשלוחים לארץ ● לקוחות המנסים לבצע רכישה נתקלים בהודעת מערכת כי לא ניתן לבצע משלוח לישראל

מוטי בר-זיו / צילום: תמר מצפי

הסמנכ”ל הבכיר ברשת 13 מוטי בר־זיו ביקש לסיים את תפקידו

בר־זיו, סמנכ"ל הסחר של ערוץ רשת 13 ואחד מבכיריו, הודיע על סיום תפקידו לאחר שחזר לרשת לפני כשנתיים ביוזמת המנכ"ל אמיליאנו קלמזוק ● את מקומו תמלא סגניתו מרב סבליה

פיצוץ במתקן נפט באיחוד האמירויות כתוצאה מתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

הנפט בשיא: בעולם מתחילים לתמחר העלאות ריבית, ותרחיש האימים של ג'יי.פי מורגן

מחיר הזהב השחור זינק בפתיחת שבוע המסחר לרמה של כ-120 דולר לחבית מסוג ברנט, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022 ● בשווקים כבר מתמחרים העלאות ריבית, בין היתר באיחוד האירופי ובבריטניה ● הבורסות בעולם מגיבות בחריפות - וגם בישראל

קניות בקניון / אילוסטרציה: Shutterstock

פחות טוב במבט שני: הצמיחה ב-2025 עודכנה מעט כלפי מטה

שיעור הצמיחה בשנה שעברה עומד על 2.9% - כך עולה מאומדן שני שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ● מדובר בירידה קלה ביחס לההערכה הראשונה, שעמדה על 3.1%

דני דניאל, מנהל השקעות ראשי ודסק מוסדי אפסילון מקבוצת הפניקס / צילום: סטודיו פולית

מנהל ההשקעות שמאמין: מהסקטור הזה אתם צריכים להתרחק

דני דניאל, מנהל השקעות ראשי באפסילון, מאמין שתוך כמה שבועות העולם יחזור להתעסק ב-AI ובסוגיית הצמיחה בארה"ב ● הוא מצדד בחשיפת יתר בתיק לשוק המקומי, מציע להשקיע במניות שמהוות "שער הכניסה לישראל" ומזהה הזדמנות גם בסקטור אחד בארה"ב