גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים.

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

יהודה אליהו, מנכ''ל רמ''י החדש: / צילום: תמונה פרטית

האתגר הראשון של מנכ"ל רמ"י החדש: הקפאת שיווק קרקעות ל"מחיר מטרה"

בצל המחלוקת על מידת התאמתו לתפקיד, האתגר הראשון של מנכ"ל רמ"י יהודה אליהו יהיה המשך תוכנית "מחיר מטרה" שנתון בספק גדול ● ברקע, החלטת בג"ץ להתנות את המשך ההגרלות בהסדרת הגיוס לציבור החרדי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בשיאים בהובלת מניות השבבים, אינטל זינקה ב-13%

נאסד"ק עלה ב-1%, מדד השבבים זינק ב-5% ● מייקל ברי מכר את כל אחזקותיו בגיימסטופ ● אפל מנהלת מגעים ראשוניים עם אינטל וסמסונג לאפשרות לייצור של מוצריה בארה״ב ● תשואת האג"ח ל-30 שנה כבר מעל ל-5%, שיא של כמעט שנה ■ קוינבייס מפטרת 14% מעובדיה ● רשות ניירות הערך האמריקאית הציעה לאפשר לחברות לדווח תוצאות רק פעמיים בשנה

ניתוח חברה / צילום: תמר מצפי

תעלומה: המניה עם שיעורי הרווח הגבוהים בענף המזון נסחרת בתמחור הכי נמוך

לפני שלוש שנים יצאה זנלכל, יצרנית קופסאות השימורים "יכין", למהלך שהרים גבות בשוק: רכישת מחלבות רמת הגולן שהיו אז במשבר עמוק ● בתוך זמן קצר שני הבכירים בחברה הפכו מחלבות ששורפות מזומנים למכונת רווחים משומנת ● אז למה השוק לא מתגמל את המניה? ● ניתוח חברה, מדור חדש

קנאביס בבתי המרקחת / צילום: Shutterstock

האיסור על קנאביס רפואי בעישון מחולל סערה: מה החלופות, ומי עשוי להרוויח

ועדה שהקים משרד הבריאות המליצה לאסור עישון קנאביס רפואי ועוררה את זעמם של מטופלים רבים, הטוענים שהחלופות גרועות יותר ● גלובס עושה סדר בהמלצות, בסימני השאלה שנותרו ובהשלכות הכלכליות של המהלך על ענף שכבר עכשיו נמצא בקריסה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בג"ץ מקבל את עמדת הכנסת: קורא לבחון מחדש את המשך הפטור ממע"מ ביבוא אישי

סערת הרחבת הפטור ממע"מ על קניות באינטרנט: בג"ץ קבע כי על הכנסת והממשלה למצות את השיח ביניהן לפני שינוי הצו החדש - המחיל פטור ממע"מ בקניות עד סך 130 דולר - עד 17 במאי

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Africa Studio

ביהמ"ש קבע: האישה תקבל מעל 200 מיליון שקל מהגרוש

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי הסכם ממון שנחתם בין בני הזוג הוא קביל, והאישה צפויה לקבל מבעלה לשעבר 35 מיליון שקל ו-57 מיליון דולר

מייסדי זיג אדג' / צילום: שי שחר

גם אסף רפפורט מצטרף: יוצאי איירון סורס מגייסים עוד 60 מיליון דולר לסטארט-אפ החדש

חברת הבינה המלאכותית של יוצאי איירון סורס עומר קפלן ותומר בר זאב, זיג, מגייסת 60 מיליון דולר נוספים לפי שווי של חצי מיליארד דולר, בהובלת קרן אקסל ובהשתתפות משקיעים חדשים

מייסדי הסטארט-אפ קלע Kela / צילום: יוסי אלטרמן

ביל אקמן ואריק שמידט משקיעים בסטארט-אפ של יוצאי מערכת הביטחון

חברת קלע בת השנתיים השלימה גיוס של 200 מיליון דולר, לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, שכולל את השמות החמים בוול סטריט ● עם מפעל תחמושת בדרום, שנודע לגלובס, ופריסה בעשרות נקודות, הסטארט־אפ של יוצאי מפא"ת ופלנטיר מאיים על ההגמוניה של החברות הביטחוניות הגדולות

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Luis M. Alvarez

טראמפ כמעט חידש את הלחימה - וחזר בו ברגע האחרון


הנשיא טראמפ היה קרוב להורות על גל תקיפות נרחב באיראן ביום שישי ● דיווח: נשיא איראן כינה את התקיפות באיחוד האמירויות - "טירוף" ו"חוסר אחריות" •  משמרות המהפכה פרסמו אזהרה חדשה לכלי שיט במצר הורמוז ● טראמפ על משך המלחמה מול איראן: "הזמן הוא לא הגורם המכריע עבורנו" • ראש ממשלת פקיסטן: "מגנים בחריפות את המתקפות נגד איחוד האמירויות" ● דיווחים שוטפים

אוניות תקועות במצר הורמוז / צילום: Reuters,  Amirhosein Khorgooi/ISNA/WANA

ארה"ב נערכת לחידוש הלחימה? 2,000 ספינות עלולות להצית מחדש את העימות

הסלמה במפרץ, רגע אחרי הודעת טראמפ על "פריצת המצור", הכניסה שוב את המזרח התיכון לכוננות שיא ● שתי ספינות אומנם חולצו על ידי ארה"ב, אך 2,000 עדיין נותרו נצורות על ידי האיראנים ● מומחים מעריכים: "הסבירות להסלמה עלתה באופן משמעותי"

שיא של מעל 3 שנים בקרנות הכספיות / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר באמצעות Adobe firefly)

החודש שהימם גם את ותיקי השוק: מה עומד מאחורי גיוסי הענק בקרנות הכספיות

מגמת החזרה לקרנות הכספיות נמשכה באפריל, עם גיוס של 6.5 מיליארד שקל - מעל מחצית הגיוסים בתעשייה כולה ● בשוק מודים שמדובר בנתון חריג, אך מעריכים ש"קצב הגיוסים בכספיות יימשך" ● וגם - אילו עוד קרנות עמדו מאחורי החודש הטוב ביותר בתעשייה מזה שנה?

כותרות העיתונים בעולם

"הכלכלה שואגת": טראמפ מנסה למכור אופטימיות לאמריקאים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טראמפ משדר אופטימיות לגבי הכלכלה האמריקאית כשהנפט מזנק, מה ארה"ב יכולה ללמוד מ"מלחמת המכליות" לפני כמעט 40 שנה, והעובדים הזרים במזרח התיכון משלמים את המחיר • כותרות העיתונים בעולם 

שדה הנפט של גבעות עולם ''מגד'' / צילום: ויקיפדיה – אהרון כהן

אחרי 6 שנים וסכסוך משפטי: "גבעות עולם" חוזרת לחפש נפט בישראל

חברת הנפט הישראלית הגישה בקשה רשמית לממונה על הנפט לחידוש הקידוחים, וכבר ביולי הקרוב היא צפויה להתחיל ● ע"פ החברה, "גבעות עולם" צפויה להפיק 14-27 מיליון חביות נפט לאורך 20 שנה - כמות קטנה יחסית, אך כזו שעשויה להפוך למשתלמת לאור מחירי הנפט

ראש חטיבת הדוברות במשטרה, תנ''צ ליאור אבודרהם. אופירה, אוחנה, סרי, קשת 12, 01.05.25 / צילום: משטרת ישראל

מה קרה לגניבות הרכב בשנתיים האחרונות?

ראש חטיבת הדוברות במשטרה התגאה בירידה ניכרת בגניבות הרכב ● הוא לא טועה, אבל כדאי להרחיב את תקופת ההשוואה ● המשרוקית של גלובס

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת

חוב, אינפלציה ואיראן: המשולש שמסבך את הדרך להורדת הריבית

השקל לא עוצר, והתעשיינים לוחצים להוריד ריבית, אך בנק ישראל מתמקד ביעד האינפלציה ● בעוד שהמוסדיים מוכרים דולרים, האיום הביטחוני נותר הגורם המרכזי שעלול לשנות את המגמה

מחירי המזון קפצו בכמעט פי שניים / איור: גיל ג'יבלי

19 חברות, 40 אלף מוצרים: הבדיקה שחושפת מי מובילות את העלאת מחירי המזון

מאז תחילת 2024, מחירי המזון בישראל קפצו ב־8% - פי 1.5 מאשר מדד המחירים לצרכן ● נתונים בלעדיים שנאספו ע"י לובי 99 והגיעו לידי גלובס מגלים מי היבואנים והיצרנים שעומדים מאחורי העלייה החדה ● למרות שעלויות היבוא נחתכות בגלל התחזקות השקל, המחירונים בשוק המזון מתעדכנים רק בכיוון אחד - כלפי מעלה

מגדלי שרונה, תל אביב / צילום: Shutterstock

רכש זכויות בקבוצת רכישה וחזר בו. האם הוא חייב במס רכישה?

ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) בת"א קבעה כי מרגע ש"עסקה כבר הכתה שורשים בקרקע המציאות", לא מדובר בביטול עסקת מכר אלא במכר חדש, ועל כן הרוכש חייב במס רכישה

דגם היברידי של גרייט וול בתערוכת בייג'ין / צילום: ap, Andy Wong

המהפך השקט שעשוי לדחוק את טויוטה ויונדאי מצמרת הפלח ההיברידי

פלח כלי הרכב ההיברידיים הלא–נטענים (HEV) נחשב למעוז האחרון של המותגים היפניים, הקוריאניים והאירופיים בישראל ● אולם גם המבצר הזה מתפורר בקצב מואץ, ובשנה הבאה הוא עשוי לקרוס מול גל חדש של היברידיות סיניות מתקדמות

הדמיית פרויקט Galleria של עלמדב בטורונטו. בעיגול: המנכ''ל רפי לזר / צילום: מצגת החברה

5 שנים לאחר שנמכרה: חברת הנדל"ן שחוזרת לת"א לפי 1.5 מיליארד שקל

עלמדב, לשעבר אלעד קנדה של יצחק תשובה, תנסה להנפיק את מניותיה בבורסה המקומית - הפעם בבעלות קנדית ● בכך, היא צפויה להצטרף לחברה הבת אג'לן, שהנפיקה כאן אשתקד אג"ח

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי ומנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: דוברות בנק ישראל, יונתן בלום

התביעה הייצוגית נגד בנק הפועלים שקיבלה חיזוק מבנק ישראל

זה לקח לבנק ישראל שלוש שנים, ובסוף הוא התייצב לצד עותרים שהגישו ייצוגית נגד בנק הפועלים בטענה כי לא עדכן את לקוחותיו על שינוי בריבית הפיקדון ● בעמדתו לביהמ"ש הדגיש הפיקוח על הבנקים כי נדרש גילוי אפקטיבי ● בנק הפועלים: "פעלנו בהתאם להוראות הדין"