גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים.

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מחזור מסחר היסטורי בבורסה בעקבות עדכון המדדים. איזו מניה בלטה מעל כולן?

המדדים המובילים ננעלו בירידות, לאחר עדכון המדדים החצי־שנתי של הבורסה ● טאואר לבדה ריכזה מחזור של כמעט 2 מיליארד שקל ● בשווקים ברחבי העולם ניכרת אופטימיות ביחס לאפשרות שתסתיים המלחמה נגד איראן ● השקל ירד מתחת ל-2.9 שקלים, שיא של כ-33 שנה ● אורמת זינקה לאחר שדיווחה הלילה ועקפה את צפי האנליסטים ● היום, עדכון המדדים החצי-שנתי צפוי לגרור מחזורי מסחר גבוהים

בנייה למגורים באשקלון. נוכחות חזקה לערי הדרום בטבלת השיאניות / צילום: Shutterstock

המהפך של הדרום: העיר שמובילה בהתחלות הבנייה

עפ"י נתוני הלמ"ס לסיכום 2025, באשקלון נרשמו הכי הרבה התחלות בנייה בייעוד תעשייה ואחסנה - יותר מ־160 אלף מ"ר ● באופקים החלה בנייתם של יותר מ־59 אלף שטחי מסחר, ובתחום המגורים נכנסו ארבע מערי הדרום לעשירייה הראשונה

האלוף במיל' עמוס ידלין, נשיא MIND Israel / צילום: אלן צ'פלסקי

יוזמה אזרחית חדשה תנסה להעמיק את השותפות בין ישראל לארה"ב

בכנס ה-AI הבינ"ל בוושינגטון תושק ביממה הקרובה תוכנית אסטרטגית המציעה מודל עדכני ליחסי ארה"ב וישראל, הכוללת שיתוף-פעולה רחב-היקף עם מימון ציבורי של מיליארד דולר בשנה למשך עשור ● את המהלך מובילים מכון SCSP שייסד מנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט ומכון MIND Israel בהובלת פיני כהן והאלוף במיל' עמוס ידלין

שני וייס, אפרת כהן, יניב אהרונוביץ' / צילום: יהונתן בלום, רמי זרנגר, תמי בר שי

עורכי הדין שעזבו משרות נחשקות בהייטק וחזרו למשרדים: "רואים את השוק מלמעלה"

מגמת עזיבת המשרדים הגדולים לטובת משרות "אין-האוס" בהייטק ובחברות מסחריות דועכת, ובמקומה רואים מקרים של חזרה לפירמות ● שלושה עורכי דין שחזרו למשרדים מדברים על המניעים ועל האופן שבו הניסיון העסקי שצברו הופך אותם לנכס יקר יותר ללקוחות

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Priyanshu Singh

מהפכת ה־AI מגיעה לוול סטריט עם שלושה כלים חדשים למשקיעים

אנתרופיק השיקה השבוע סוכני בינה מלאכותית שמסוגלים להחליף את עבודת הג'וניורים בחברות הייעוץ הפיננסי, גוגל פותחת לציבור הרחב כלי השקעות מבוססי AI, ופרפלקסטי משיקה כלי חיפוש לאנליסטים ● בחברות האנליזה ובקרב המשקיעים כבר מתכוננים למהפכה בתעשייה

האסון בהר מירון, 2021 / צילום: ap

הסדרת ההילולה במירון יושמה, אך יש בעיות שנשארו לא מטופלות

אחרי האסון במירון, הממשלה מסדירה את אירוע ההילולה כל שנה מחדש ● אלא שזה רק מחדד את הכשל המהותי שוועדת החקירה הצביעה עליו ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי ניהול אירוע הילולת ל"ג בעומר במירון

הזמן לקנות דולרים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

כשהשקל עושה היסטוריה, האם זה הזמן לקנות דולרים?

יותר מ־30 שנה לא נראה שער דולר נמוך כל־כך. האם אנחנו בפתחו של עידן חדש עם קידומת 2 שקלים לדולר - או שהשפל נקודתי? ● המומחים חלוקים אבל מסכימים על מספר עקרונות: מניות עדיפות על נכסים סולידיים, אל תהמרו רק על מטבע אחד, ומה התזמון היחיד שבו כדאי להמיר מזומנים?

מתו הקמפיין של בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

אל על ובזק משקיעות את התקציב הגדול ביותר, אבל הפועלים שוב לוקח את הדאבל

הפרסומת של הבנק מתברגת במקום הראשון בזכירות ובאהדה - בפעם הרביעית תוך פחות מחודשיים - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעות הגדולות ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום, שייכות לחברת התעופה ולחברת התקשורת

הפגנה למען ההיפרדות, השבוע / צילום: Reuters, Todd Korol

האם 5 מיליון תושבים יקימו מדינה? משאל העם שמפצל את קנדה

במחוז אלברטה שבמדינה הגישו מספר חתימות כפול מהנדרש לקיום משאל עם על עזיבת קנדה ● זאת, על רקע זעם גובר של השמרנים במקום נגד מדיניות האקלים הליברלית של הממשל והטענה כי הנפט המקומי משמש למימון מזרח המדינה ● כעת המהלך עומד למבחן משפטי

הבורסה לא מפסיקה לשבור שיאים / צילום: Shutterstock

בדקנו איזה מדד בבורסה משתלם למשקיעים לאורך זמן. התשובה היא לא מה שחשבתם

הערכות לסיום המלחמה עם איראן והתחזקות השקל הפכו את ת"א לאחת משיאניות התשואה בעולם ב־2026 ● גלובס שאל את המומחים איך הכי כדאי להיחשף לבורסת תל אביב, באמצעות ת"א 35, 90 או 125? ההיסטוריה מלמדת כי מדד ת"א 90 ראשון בתשואות, אבל לאחרונה התמונה מתהפכת

מטוס של לופטהנזה ממריא / צילום: ap, Michael Probst

פיצויים בגובה 55 מיליון אירו: מה מלמדים דוחות לופטהנזה על הענף במלחמה

ענקית התעופה, שנחשבת למי שקובעת את הלך הרוח בענף, פרסמה את הדוחות לרבעון הראשון של השנה ● בצל המתיחות עם איראן, לופטהנזה דיווחה על ירידה של 4% במספר הטיסות ועל קיצוץ של כ־20 אלף טיסות בקיץ ● הכנסות הקבוצה דווקא עלו ב־8%

גגות סולאריים / צילום: Shutterstock

באר שבע היא בירת הגגות הסולאריים של ישראל. תל אביב משתרכת מאחור

משרד האנרגיה מיפה לראשונה את פוטנציאל הגגות הסולאריים בישראל באמצעות בינה מלאכותית וצילומי לוויין ● הנתונים ממחישים את הפער בין יישובים כפריים וערי תעשייה לבין ערי המרכז הצפופות, שבהן ריבוי בניינים משותפים ותשתיות כמו דודי שמש מקשה על התקנת פאנלים ● מי מובילה את הרשימה, ומה משרד האנרגיה עושה כדי לקדם את המהפכה?

ד''ר אביב צנזור / צילום: דוברות הטכניון

המרצה שהפך לסלב של בני נוער יודע איך להפיג חרדות ממתמטיקה

אלפי תלמידי תיכון לומדים איתו לבגרות במתמטיקה, וסטודנטים צופים בו ביוטיוב במקום להגיע לשיעורים ● ד"ר אביב צנזור, שהסרטונים שלו זכו למיליוני צפיות, מסביר בראיון לגלובס איך הוא הפך לדמות משמעותית בחייהם של בני נוער ומדוע החליט לוותר על היוקרה שבמחקר ולהתמקד בהוראה

כהן, לארי, פרידמן, לוי, ענתבי / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, אורן דאי, איל יצהר, שלומי יוסף, ענבל מרמרי

ההחלטה הדרמטית של רשות התחרות: מה תהיה ההשפעה על הבנקים?

רשות התחרות הכריזה על 5 הבנקים הגדולים קבוצת ריכוז במשק והטילה עליהם הגבלות בתחום הפיקדונות ● אלא שבשוק מסבירים כי ההחלטה לא צפויה להשפיע דרמטית על רווחי הבנקים, ובבנק ישראל טוענים כי רוב ההגבלות כבר יושמו על ידם בשנים האחרונות ● אלא שאם הפגיעה לא מהותית, מדוע בבנקים זועמים? "פתאום יש עוד רגולטור על הראש"

יצחק תשובה / צילום: יונתן בלום

"שיטת תשובה": פס הייצור שהופך מנהלים שכירים למולטי מיליונרים

יוסי אבו, מנכ"ל ניו־מד אנרג'י, אשר פורש לאחר שצבר הון של יותר מ־100 מיליון שקל, הוא אחד משורה של שכירים בקבוצת דלק שהפכו לבעלי הון רב, הודות לתגמול העצום שקיבלו, ולרוב החזירו הרבה יותר ● עם כמה יצאו גיל אגמון, אייל לפידות, גדעון תדמור, איליק רוז'נסקי ועוזי ימין - וכמה תרמו לעושרו של בעל השליטה

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Luis M. Alvarez

טראמפ: "הפסקת האש נמשכת, היא בתוקף"; איראן: "ארה"ב הפרה את הפסקת האש"

דובר צה"ל בערבית בהתרעת פינוי ל-6 כפרים בדרום לבנון ● בארה"ב הודיעו כי תקפו מתקנים צבאיים איראניים לאחר שהותקפו 3 ספינות אמריקאיות • צבא ארה"ב: "לא מעוניינים בהסלמה" • איראן בהודעה רשמית: "נגיב בעוצמה על כל תקיפה" ● טראמפ: "נפגע בהם הרבה יותר חזק אם הם לא יחתמו על ההסכם" ● עדכונים שוטפים

הספינה MV Hondius עוגנת בנמל בפראיה, כף ורדה / צילום: ap, Misper Apawu

שלושה מתים בלב ים: כל מה שכדאי לדעת על הדרמה ב"ספינת המוות"

משרד הבריאות הרגיע היום כי בניגוד לשמועות, לא היה חולה האנטה בישראל, וארגון הבריאות העולמי ציין כי הסיכון מווירוס האנטה נמוך - אז מדוע בכל זאת עוקב כל העולם בנשימה עצורה אחרי ספינת MV Hondius שהפכה למוקד התפרצות הוירוס? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה מעורבת בבורסת ת"א; טאואר מזנקת ב-4%

המסחר בת"א נפתח לאור ההסלמה הלילה בין ארה"ב לאירן ● המניות הדואליות חוזרות בפערים שליליים ● אתמול וול סטריט נסוגה מהשיאים, הבוקר ירידות באסיה ● בלומברג: התחזקות השקל הישראלי מעוררת דאגה גוברת בענף ההייטק ● וול סטריט: עונת דוחות מהחזקות זה 20 שנה, אבל כאן מסתתרת סכנה ● וגם: מה חושבים האנליסטים על מניית נייס

אריק קורקוס / צילום: תמר מצפי

אחרי ארבע שנים: מנכ"ל מדטרוניק ישראל נפרד ומתכונן לתפקיד הבא

במהלך כהונתו של אריק קורקוס כמנכ"ל מדטרוניק הפכה ישראל לשוק אסטרטגי עבור חברת המכשור הרפואי הגדולה בעולם ● חברת החשמל משלבת רובוט בינה מלאכותית וקוראת לציבור לבחור לו שם, והשף אסף גרניט מוציא סדרת מוצרים חדשה על שמו ● אירועים ומינויים

מנכ''ל אורמת טכנולוגיות, דורון בלשר / צילום: ניר סלקמן

רבעון שיא לאורמת עם זינוק של מעל 70% בהכנסות, המניה קופצת

חברת האנרגיה הגיאותרמית, שנסחרת במקביל בת"א ובניו יורק, פרסמה דוחות חזקים, שנתמכו על־ידי עליות חדות במגזרי המוצרים והאגירה שלה ● המנכ"ל דורון בלשר ציין כי רוב ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל ירוק שיתמוך בדאטה סנטרים שלהן, וגם מסר עדכון לגבי הדור הבא של האנרגיה הגיאותרמית