גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים.

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

ישרוטל ושני מנהלים בכירים בחברת הבת חשודים בהגשת תביעה כוזבת, בהיקף של כ-40 מיליון שקלים

התביעה הוגשה לקרן הפיצויים ברשות המסים בגין נזק למבנה ברחוב פינסקר בתל אביב, הנמצא בבעלות משותפת של חברת הבת של ישרוטל וחברת בנייני העיר ● מחקירת רשות המסים עלה כי המבנה הוגדר כלא ראוי למגורים כבר ב-2021 ● ישרוטל: "בהתבסס על המידע הקיים בידה נכון למועד דוח זה, לא צפויה השלכה שלילית מהותית על פעילותה או על דוחותיה הכספיים"

רועי ורמוס / צילום:  רמי זרנגר

רועי ורמוס בראיון בלעדי: "בכל הקשור למניות, אני על גבול הנאיבי"

רועי ורמוס, שותף מנהל ומייסד קרן נוקד, שמר על שתיקה כמעט מוחלטת במשך יותר מעשור ● בראיון בלעדי לפודקאסט "כוחות השוק", הוא מדבר על הכול: מהפרשה ששינתה את מסלול חייו והכאב על דעיכת המותג פסגות, דרך השותפים שהקימו איתו את קרן הגידור הגדולה בישראל, ועד לאסטרטגיית ההשקעה הייחודית והסיבה שהוא נשאר אופטימי "על גבול הנאיבי"

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

טראמפ מאריך את הפסקת האש עם איראן, כשהוא מציין כי הממשל האיראני "מפולג קשות"

לקראת סבב השיחות השני בין ארה"ב לאיראן שצפוי להתחיל ביממה הקרובה בפקיסטן, בישראל נערכים לפיצוץ במגעים • באיראן מאיימים: "הכנו קלפים חדשים בשדה הקרב" • טראמפ: הוצאת האורניום המועשר מאיראן תהיה תהליך ארוך שייקח זמן • שר הביטחון מאיים על מזכ"ל חיזבאללה: "ישלם בראשו" ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

בעקבות מעיין הנעורים: החברות הישראליות שנמצאות בחזית הכי חמה במדע

מאיברים להחלפה ועד חיסון ואתחול מחדש של מנגנונים בגוף - גלובס מציג ארבע חברות מקומיות מבטיחות, המבוססות על מדע פורץ דרך ● וגם: מה יעזור להישאר צעירים עד שהמוצרים יגיעו לשוק? לחוקרים יש תשובות ● פרויקט מיוחד

מערכת ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

כבר לפני עשרים שנה פותחה מערכת לייזר נגד רקטות. אז למה היא נגנזה?

גיורא איילנד, דוד עברי וד"ר יהושע קליסקי חוזרים לרגעים שבהם פרויקט הלייזר כמעט נפל בגלל קיצוצים ומאבקים בין חיל האוויר למשרד הביטחון ● אז מה היה לנו שם? המסמכים החסויים של ועדת נגל, שחשפו פער בין הבטחות למציאות, הלבטים של עמיר פרץ בדבר "כיפת ברזל" ומהפכת הסיבים האופטיים ● גלובס צולל אל מאחורי הקלעים של שלושה עשורי פיתוח - ותהפוכות

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

מניית טסלה זינקה לאחר שעקפה את צפיות הרווח לרבעון הראשון

הכנסות החברה היו 22.4 מיליארד דולר והרווח למניה, 41 סנט מעל ציפיות האנליסטים ● תזרים המזומנים של החברה היה 1.45 מיליארד לעומת צפי לתזרים שלילי

איתן זינגר, מנכ''ל סיבוס / צילום: רמי זרנגר

"ראינו גם מקרים של 2,500 שקל": מנכ"ל סיבוס חושף כמה מקבלים בכל ענף

כשאיתן זינגר נכנס לכיסא מנכ"ל חברת ההטבות לעובדים סיבוס, היא נחשבה לשחקן משני ולא מאוד רלוונטי. היום הוא חולש על 60% מהשוק, ולדבריו הקפיץ את ההכנסות פי שלושה ● בראיון לגלובס הוא מתייחס לתחרות החדשה מכיוון וולט בנפיטס, הטלפון מרותי ברודו, מה הישראלים מזמינים הכי הרבה, ולמה המוסדיים פתאום משקיעים מאות מיליוני שקלים במסעדות

ג'ון טרנוס באחת ההכרזות של אפל / צילום: ap, Marcio Jose Sanchez

מפיתוח האייפון ועד מהפכת השבבים: השינוי ההיסטורי בצמרת אפל וההשלכות

ג׳ון טרנוס, שהוביל את פיתוח האייפון, המק והמעבר ההיסטורי של אפל לשבבים עצמאיים, יחליף את טים קוק כמנכ״ל אחרי 15 שנה ● טרנוס נכנס לתפקיד כשהחברה בשיאה, אך גם בעיצומו של מרוץ טכנולוגי חדש סביב הבינה המלאכותית

הענקת צלש / צילום: דובר צה''ל

העיטור הגבוה יחזור אחרי 50 שנה? כך מתכננים בצה"ל להכיר בגיבורי המלחמה

האופי חסר התקדים של שדה הקרב ב־7 באוקטובר הוליד סיפורי גבורה שהמדינה לא ידעה כמותם ● כעת, בצבא מנסים לחשוב מחדש על העיטורים שמוענקים לגיבורי המלחמה ● כך גדל מספר הגיבורים במדינה מתריסר לאלפים ● המשרוקית של גלובס

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; מחירי הנפט עולים בשל המתיחות במצר הורמוז

בורסת טוקיו נופלת בכ-0.5%, אחרי שמוקדם יותר ביום המסחר שברה שיא חדש של כל הזמנים; בורסת סיאול מטפסת ● על אף רמת אי־וודאות הגבוהה, וול סטריט שברה אתמול שיאים חדשים ● טסלה הכתה את התחזיות הלילה ● נפט מסוג ברנט נסחר במחיר של מעל 100 דולר לחבית

בנין הנאסד''ק וההייטק הישראלי

בין איראן לישראל: ההייטק הוא נדבך הכרחי בשמירה על העצמאות שלנו

מנועי הצמיחה של איראן נשענים על משאב מתכלה, תנודתי ותלוי בסנקציות, בעוד שהעוצמה הישראלית מבוססת על הון אנושי שמייצר ערך ● במיוחד השנה חשוב לזכור: עצמאות לאומית אינה נמדדת רק בהגנה על גבולות, אלא ביכולת לייצר כלכלה שאינה תלויה בחסדי המשאבים, אלא בחדשנות ● טור אורח

נושאת המטוסים הבריטית המלכה אליזבת' / צילום: ap, Ana Brigida

המדינה שיוצאת מובכת מההתמודדות מול הצבא האיראני

המלחמה עם איראן הביכה מאוד את בריטניה מבחינת יכולותיה הצבאיות ● המערכת של חברת סנטריקס הישראלית, שנרכשה ע"י אונדס האמריקאית, תאבטח את המונדיאל ● אוסטרליה מתכננת להגדיל באופן משמעותי את תקציבי הביטחון ● וחברת JISDA היפנית מציעה כטב"ם במחיר של 450 דולר בלבד ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סכסוך שכנים / אילוסטרציה: Shutterstock

סכסוך שכנים שהוסתר עלה למוכרים 177 אלף שקל

פסק דין של בית משפט שלום ממשיך את מגמת הפסיקה מהשנים האחרונות לראות בסכסוכי שכנים כפרט מהותי שעל המוכרים לגלות לקונים

חריש. צמיחה שלא זכורה מאז הקמת מודיעין ושהם בשנות ה־90 / צילום: Shutterstock

העיר שצמחה פי 38 בעשור ואלו שנתקעו מאחור

משבר הדיור הוביל לזינוק משמעותי בבנייה בישראל בעשור האחרון, וקצב הבנייה בערים מסוימות הוביל לשינוי שלהן כמעט מהיסוד ● איזו עיר גדלה פי 38 ולמה, איזו עיר הכפילה את מספר הדירות בה ואילו ערים דווקא נשארו מאחור ולא הצליחו לייצר ביקוש?

על פי החשד, העצורים בפרשה זייפו אישורים וביצעו משיכה מוקדמת שלא כדין / אילוסטרציה: Unsplash, andre taissin

הותר לפרסום: עדי קוכמן הוא החשוד המרכזי בפרשת משיכת כספי הפנסיה

עדי קוכמן, שנידון למאסר רק ב-2024 בפרשה דומה, נעצר שוב בחשד שהוביל מנגנון למשיכת כספי פנסיה תוך קבלת פטור ממס במרמה ● לפי החשד, עובד ברשות המסים בשם ישראל אבבה העניק אישורי נכות פיקטיביים, וסוכן ביטוח ביצע את המשיכות ● כבר נחשפו מיליוני שקלים ששוחררו, והיקף הפרשה עשוי להגיע לעשרות מיליונים

גדודי עז א־דין אל־קסאם של חמאס / צילום: Shutterstock

ההתרעה המודיעינית של צה"ל: חמאס משתקם בחסות הפסקת האש

דוברת הבית הלבן מסרה בריאיון לרשת פוקס ניוז כי על איראן להעביר לה את האורניום המועשר ● חיזבאללה לקח אחריות על 4 תקיפות שביצע ביממה האחרונה ● דיווח בלבנון: העיתונאית אמאל ח'ליל מאל-אח'באר נהרגה בדרום המדינה ● דיווח: הקונגרס עודכן - ייקח כחצי שנה לנקות לחלוטין את הורמוז ממוקשים ● בזמן הפסקת האש: ארה"ב קוראת לאזרחיה בלבנון ובאיראן להתפנות ● עדכונים שוטפים

מצעד המניות הכי פופולאריות בת''א / צילום: Shutterstock

בדקנו איזה מניות כבר לא ממש מעניינות את המשקיעים

בשנת השיא של שוק ההון בת"א, תפסו מניותיהן של אלביט ונקסט ויז'ן את צמרת חיפושי המשקיעים באתר הבורסה, בעוד שמניות נדל"ן נדחקו מהרשימה ● עוד ברשימת המבוקשות: אל על, רמי לוי, דלק ומניות בנקים ● בפורטל הפיננסי של גלובס חיפשו הקוראים גם את טבע, ארית ומיטרוניקס ● ואיזה מניות מעדיפים המוסדיים?

נקניקיות של ערן ביק / צילום: יאיר ולר

נקניקיות שמוציאות את הגילטי מהפלז'ר: שני יצרנים של שרקוטרי מקומי איכותי

בשנים האחרונות צומח בארץ שרקוטרי מקומי נהדר ● עם שלל טכניקות יישון וכבישה מסורתיות, חומרי גלם מקומיים ופרשנות ישראלית, התוצר נפלא ורחוק מאוד מהסטיגמה התעשייתית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות ומחירי הנפט זינקו ל-100 דולר לחבית

נסיעתו של סגן הנשיא ג׳יי.די. ואנס לאיסלאמאבאד הוקפאה לאחר שטהראן לא הגיבה לעמדות המו״מ של ארה״ב ● קווין וורש, מועמדו של הנשיא טראמפ לתפקיד יו"ר הפד, התמודד עם שימוע לאישור מועמדותו ● זעזוע באפל, ג'ון טרנוס מונה למנכ"ל, במקום טים קוק שכיהן כ-15 שנה ● אמזון תשקיע 25 מיליארד דולר באנתרופיק ● אחרי נפילה של 70% בשנה, לייבפרסון נרכשת ע"י סאונד האונד

הפקקים חזרו ובגדול / צילום: בר לביא

"עומסי התנועה גדלו וימשיכו לגדול": הפקקים חזרו, במיוחד בכבישים האלה

המלחמה הורידה את היקף התנועה בכבישים, ואחרי שהיא נגמרה, הפקקים חזרו ובגדול ● במרכז ובדרום נרשמה חזרה מהירה לשגרה ● בצפון עדיין אין התאוששות מלאה