גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים.

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

ניתוח חברה / צילום: תמר מצפי

תעלומה: המניה עם שיעורי הרווח הגבוהים בענף המזון נסחרת בתמחור הכי נמוך

לפני שלוש שנים יצאה זנלכל, יצרנית קופסאות השימורים "יכין", למהלך שהרים גבות בשוק: רכישת מחלבות רמת הגולן שהיו אז במשבר עמוק ● בתוך זמן קצר שני הבכירים בחברה הפכו מחלבות ששורפות מזומנים למכונת רווחים משומנת ● אז למה השוק לא מתגמל את המניה? ● ניתוח חברה, מדור חדש

ראש הממשלה יאיר לפיד חותם על הסכם הגז / צילום: יואב דודקביץ , ידיעות אחרונות

"אסון גדול"? זה מה שכולל באמת ההסכם הימי עם לבנון

בקואליציה תוקפים את ההסכם שחתמה ממשלת בנט־לפיד עם ממשלת לבנון, והוא אף הוכתר כ"אחד הנזקים הגדולים למדינת ישראל" ● אבל מה באמת יש בו? ● המשרוקית של גלובס מסבירה

תוכנית הותמ''ל בגבעת אולגה / צילום: משרד ערן מבל ארכיטקטורה ובינוי ערים

בשיטת הסלמי: פעילות הותמ"ל הוארכה בשנה נוספת

פעילות הותמ"ל מוארכת שוב עד אוגוסט 2027, כשברקע נשמעות ביקורות על עקיפת הליכי תכנון ופגיעה בשטחים פתוחים ● תוכנית להקמת כ-650 דירות במגדלים במתחם הקאנטרי בגלילות עולה שלב ● וגם: הקיפאון במכירות מחריף, וחברות הנדל"ן יוצאות במבצעים ● חדשות השבוע בנדל"ן

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

נייס לא הזכירה את מכירת אקטימייז, והמניה הגיבה בירידה חדה

חברת התוכנה נייס, שנהנתה לאחרונה מעליות על רקע האפשרות למכירת פעילותה בתחום ניהול הסיכונים הפיננסיים, העלתה את תחזית הרווח השנתית שלה והרחיבה כלפי מטה את טווח תחזית ההכנסות

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Priyanshu Singh

מהפכת ה־AI מגיעה לוול סטריט עם שלושה כלים חדשים למשקיעים

אנתרופיק השיקה השבוע סוכני בינה מלאכותית שמסוגלים להחליף את עבודת הג'וניורים בחברות הייעוץ הפיננסי, גוגל פותחת לציבור הרחב כלי השקעות מבוססי AI ופרפלקסטי משיקה כלי חיפוש לאנליסטים ● בחברות האנליזה והמשקיעים כבר מתכוננים למהפכה בתעשייה

מעבר על תיקים וסיכומם יארך שניות בלבד / צילום: עינת לברון

השופטים יקבלו כלי חדש שיסייע לעבודתם. האם הוא יפחית את העומס?

אחרי פיילוט שהוגדר כהצלחה מסחררת, מערכת הבינה המלאכותית החדשה תגיע ללשכותיהם של כלל השופטים והעוזרים המשפטיים ● המטרה: הקלה בעבודה השיפוטית וחיסכון בזמן ● מהו עתיד המתמחים בעידן "צ'אט המשפט", ואיך נמנעים מטעויות שעשויות לחרוץ גורלות?

הבורסה לא מפסיקה לשבור שיאים / צילום: Shutterstock

בדקנו איזה מדד בבורסה משתלם למשקיעים לאורך זמן. התשובה היא לא מה שחשבתם

הערכות לסיום המלחמה עם איראן והתחזקות השקל הפכו את ת"א לאחת משיאניות התשואה בעולם ב־2026 ● גלובס שאל את המומחים איך הכי כדאי להיחשף לבורסת תל אביב, באמצעות ת"א 35, 90 או 125? ההיסטוריה מלמדת שת"א 90 ראשון בתשואות, אבל לאחרונה התמונה מתהפכת

טנק ליאופרד עם מערכת מעיל רוח / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה שמבקרת את ישראל, אבל משתמשת במערכות נשק כחול לבן

קניה תקבל הלוואה מישראל לרכישת מערכת של רפאל ● נורבגיה ממשיכה לשלב מערכות הגנה ישראליות גם כשבזירה המדינית נשמעת ביקורת נוקבת ● במקביל אוקראינה מפתחת פתרונות בלתי מאוישים לשיפור הלוגיסטיקה בחזית, וחברת אסלסאן הטורקית מציגה שיאים חדשים ביצוא ובהשקעות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

הנציבות מחייבת את סמוטריץ' למנות אישה לתפקיד המשנה למנכ"ל

הוועדה לבחינת מינויים בשירות המדינה קבעה כי במהלך כהונתו של סמוטריץ' כשר האוצר לא נעשו "מאמצים אמיתיים" לחיפוש מועמדות לתפקידים בכירים במשרד ● פרטנר משיקה את סוכנות ה-AI בר, רומי ורותם ● אמריקן אקספרס תציע שורה של הטבות חדשות ללקוחותיה ● אירועים ומינויים

פרויקט הסוללים, ת''א / הדמיה: באדיבות קבוצת מבנה

47 דירות להשכרה במגדל אחד: כזו מודעה לא ראינו הרבה זמן

לאחרונה החלה חברת מגוריט לשווק דירות להשכרה במתחם "הסוללים" במזרח תל אביב ● מחיר השכירות החודשית - עד 11,400 שקל לדירת ארבעה חדרים ● מגוריט רכשה 47 דירות בפרויקט לפני כשנה, תמורת כ־190 מיליון שקל

שני וייס, אפרת כהן, יניב אהרונוביץ' / צילום: יהונתן בלום, רמי זרנגר, תמי בר שי

עורכי הדין שעזבו משרות נחשקות בהייטק וחזרו למשרדים: "רואים את השוק מלמעלה"

מגמת עזיבת המשרדים הגדולים לטובת משרות "אין-האוס" בהייטק ובחברות מסחריות דועכת, ובמקומה רואים מקרים של חזרה לפירמות ● שלושה עורכי דין שחזרו למשרדים מדברים על המניעים ועל האופן שבו הניסיון העסקי שצברו הופך אותם לנכס יקר יותר ללקוחות

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

בלי לפרט מאיפה יגיע הכסף: הצעה מפתיעה שנשלחה ליו"ר צים הקפיצה את המניה

הצעת רכישה לצים, שעליה חתום חיים סקאל, נוקבת בתמורה של 4.5 מיליארד דולר - הגבוהה מבהצעת הפג-לויד וקרן פימי, שאושרה לאחרונה ע"י בעלי המניות בחברה ● סקאל, שעפ"י פרסומים הגיש הצעה גם לרכישת ארקיע, לא מגיב לפניות אליו ● דירקטוריון צים: "נחתם הסכם מחייב למיזוג עם חברת הספנות הפג-לויד"

הדמיית פרויקט Galleria של עלמדב בטורונטו. בעיגול: המנכ''ל רפי לזר / צילום: מצגת החברה

5 שנים לאחר שנמכרה: חברת הנדל"ן שחוזרת לת"א לפי 1.5 מיליארד שקל

עלמדב, לשעבר אלעד קנדה של יצחק תשובה, תנסה להנפיק את מניותיה בבורסה המקומית - הפעם בבעלות קנדית ● בכך, היא צפויה להצטרף לחברה הבת אג'לן, שהנפיקה כאן אשתקד אג"ח

יובל דיסקין / צילום: סיון פרג'

עסקה מדורגת לרכישת הסטארט-אפ של יובל דיסקין ב-120 מיליון דולר תוך שלוש שנים

הסטארט-אפ סיימוטיב של ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין תרכש באופן מדורג על ידי חברת אינטגרציה לתעשיית הרכב KPIT מהודו ● העסקה כוללת מספר שלבים, כאשר תחילה תהיה השקעה של 10 מיליון דולר בתמורה ל-26% ממניות החברה

שיא של מעל 3 שנים בקרנות הכספיות / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר באמצעות Adobe firefly)

החודש שהימם גם את ותיקי השוק: מה עומד מאחורי גיוסי הענק בקרנות הכספיות

מגמת החזרה לקרנות הכספיות נמשכה באפריל, עם גיוס של 6.5 מיליארד שקל - מעל מחצית הגיוסים בתעשייה כולה ● בשוק מודים שמדובר בנתון חריג, אך מעריכים ש"קצב הגיוסים בכספיות יימשך" ● וגם: אילו עוד קרנות עמדו מאחורי החודש הטוב ביותר בתעשייה מזה שנה?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

"צעד קיצוני ובלתי מידתי": בנק ישראל נגד רשות התחרות

בנק ישראל מתנגד להכרזה על הבנקים הגדולים כקבוצת ריכוז: "לא הוצגה תשתית משכנעת המראה כי ההוראות הנשקלות צפויות להניב תועלת תחרותית העולה על עלותן" ● בנוסף, צויין כי בנק ישראל לא נתן את הסכמתו למהלך

יונתן עיני, המתמיין לתפקיד רגיש, ביקש שלא לחשוף את פניו / צילום: פרטי

הצעיר שפיתח בוט שסוקר את כל המניות ואומר לו במה להשקיע

הבוט שפיתח עיני, אשר מטייל כעת בפרו עם הכסף שהרוויח בהשקעות, מציע לו הזדמנויות בשוק במגוון אפיקים ● המשקיע הצעיר משוכנע שהתחזקות השקל תיבלם בקרוב, וגם ממליץ לכולם: במקום S&P 500, עדיף להשקיע במדד נאסד"ק 100 ● המשקיעים החדשים, מדור חדש 

כותרות העיתונים בעולם

מדוע תקפה איראן דווקא את נמל פוג'יירה של איחוד האמירויות?

עד 14 שנות מאסר לטרוריסטים שיפעלו מטעם איראן נגד יהודים בבריטניה ● איחוד האמירויות מוצאת את עצמה בחזית המערכה נגד איראן בשל קשריה הטובים עם ישראל ● שבוע לפני הביקור של טראמפ, שר החוץ האיראני מבקר בסין ● כותרות העיתונים בעולם

שר הבריאות חיים כץ / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר הבריאות חיים כץ מקפיא את המלצות ועדת הקנאביס

משרד הבריאות הציג בתחילת השבוע את המלצות הוועדה המקצועית לנושא הקנאביס הרפואי, אך כעת, בעקבות לחץ הציבור, שר הבריאות מקפיא את כל המלצות הוועדה - ובעיקר את ההמלצה למנוע מכירת קנאביס בתצורה המתאימה לעישון ● כץ: "לא השתכנעתי בצורה מספקת שיש הצדקה ליישום ההמלצות מול הפגיעה האפשרית במטופלים"

אילוסטרציה: Shutterstock

אלה העובדים שנמצאים כיום בסכנה הגבוהה ביותר לפיטורים

גל הפיטורים האחרון בחברות הטכנולוגיה ונתוני הביקוש לעובדים מלמדים כי מנהלים בדרג הביניים הם בסיכון הגבוה ביותר לפיטורים ● מה הם צריכים לעשות כדי לשרוד?