גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  קידום מיוחדמדד המותגים 2026

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים.

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

מארק אנדריסן, מבעלי קרן ההון סיכון אנדריסן-הורוביץ, ומאחוריו: מייסד גרנולייט אסף עזרא ומייסד Walnut יואב וילנר / צילום: רויטרס-Beck Diefenbach,  יח''צ, איל יצהר

הקרן הבינלאומית שגייסה כוכבים ישראלים כדי למצוא סטארט־אפים מבטיחים

אנדריסן הורוביץ, מקרנות ההון סיכון הגדולות בארה"ב שמאחורי אינסטגרם וספייס X, הרחיבה את פעילותה בישראל וגייסה דמויות בולטות בתחום ● מייסד גרנוליט אסף עזרא גויס כשותף ● בנוסף, רשת הסקאטורים המקומית הוכפלה ולשורותיה הצטרף גם מייסד Walnut יואב וילנר

שי אהרונוביץ', יהודה מורגנשטרן, רפי אלמליח וכרמית יוליס בפאנל משותף בהנחיית דרור מרמור / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: "הבשילו התנאים להורדת מחירים, השוק השתנה"

בכירי הרגולטורים התכנסו בוועידת ישראל לנדל"ן כדי לדון באתגרי המדיניות בשוק הדיור ● מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ': "הדבר הנכון הוא להוסיף מס על השכירות – ולהוריד את מס הרכישה" ● המשנה ליועמ"שית כרמית יוליס על הרפורמה בהיטלי ההשבחה: "לעבור משומות לעולמות יותר ודאיים"

ניו יורק / צילום: Shutterstock

בשורה לטסים: ישראייר מצטרפת מוקדם מהצפוי לקו לניו יורק, והזרות שחוזרות

לאחר קבלת כלל האישורים הרגולטוריים בישראל ובארה"ב, ישראייר פותחת את מכירת הכרטיסים לקו ניו יורק ומקדימה את טיסת הבכורה ל-15 בספטמבר ● החברות האמריקאיות דלתא ויונייטד יחזרו לטוס לארה"ב, לראשונה מאז מבצע "שאגת הארי"

עו''ד אמיר חן, יו״ר פישר (FBC), בשיחה עם יובל ניסני, גלובס / צילום: כדיה לוי

עו"ד אמיר חן: "מה שאנבידיה הולכת לעשות לצפון זה דבר שאי אפשר לדמיין בכלל"

עו"ד אמיר חן, יו"ר פישר (FBC), אמר בוועידת ישראל לנדל"ן שבניגוד לציפיות, כניסת ה-AI לארגונים דווקא הביאה עמה עלייה בשוק המשרדים ● על ההאצה בעסקאות בתחום הדאטה סנטרס אמר חן: "זה נותן תנופה משמעותית ומחליף עסקאות אחרות"

רן קוניק, אבי סלמה ואיציק דנינו, בשיחה אריק מירובסקי / צילום: כדיה לוי

ראש העיר שמודה: "לרשת פה דירה זה לעשות אקזיט"

בפאנל בוועידת ישראל לנדל"ן הציגו ראשי ערים את האתגרים שמלווים את המשך הפיתוח בעריהם: ראש עיריית גבעתיים רן קוניק הסביר מדוע בלם את תנופת הבנייה וקשר את חידושה להתקדמות המטרו, ראש עיריית אופקים איציק דנינו הצביע על הפער בין קצב הצמיחה למשאבים, וראש עיריית נתניה אבי סלמה מתח ביקורת על התקציבים שמעמידה המדינה לרשויות המקומיות

צילום: Shutterstock

פרשה אינווסטק: הבעלים הורשע במרמה והפרת אמונים. זה העונש שקיבל

עדי מרדכי, הבעלים של חברת אינווסטוק גלובל, הורשע בעבירות מרמה בנסיבות מחמירות ● במסגרת הסדר טיעון, מרדכי קיבל 9 חודשי עבודות שירות וישלם פיצוי של מיליון שקל לנפגעים בפרשת אינווסטק

פלג דודוביץ, בעל השליטה ומנכ''ל פרופדו / צילום: מיכל מוסלר

פלג דוידוביץ': "החזרה להשקעה בנדל"ן תהיה חדה ומהירה מכפי שאנשים חושבים"

בסדנה מיוחדת בנושא "השקעות לצעירים" בוועידת ישראל לנדל"ן אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו ישראל, כי ירידת ריבית ועלייה בשכר הדירה עשויות ליצור מחדש כדאיות כלכלית למשקיעים ● דוידוביץ׳ מזהה הזדמנות משמעותית בהתחדשות עירונית, במיוחד בדירות יד שנייה לפני השבחה, אך מדגיש שחשוב לבצע בדיקות לפני הרכישה

ההייטק הישראלי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

כמעט תשעה מכל עשרה דולרים שגויסו בהייטק הישראלי בשנת 2025 זרמו לחברות AI

דוח של קהילת DatA-IL ונתוני IVC מצביעים על הדומיננטיות של הבינה המלאכותית בגיוסי ההון: חברות בתחום גייסו 11.8 מיליארד דולר במהלך שנת 2025, מה שמהווה לפי הדוח 89% מכלל ההון שגוייס ב2025 בהייטק הישראלי ● אז מהי בכלל ההגדרה המדויקת לחברת בינה מלאכותית, מי החברות שנחשבות לכאלו שעוסקות בליבת התחום, וגם: האם ההכשרה באקדמיה מדביקה את הקצב?

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע / צילום: כדיה לוי

יו״ר נת"ע חשפה: "קנסנו זכיין ב-70 מיליון שקל. נוודא עמידה בלוחות זמנים"

יודפת אפק ארזי דיברה בוועידת ישראל לנדל"ן על המתח בין הרצון לפיתוח בסביבת המטרו לבין הוראות תוכנית המתאר של עיריית ת"א־יפו: "צריך לדאוג שהפרויקט ימצה את הפוטנציאל שלו עד הסוף" • על העיכובים בקו הירוק של הרכבת הקלה, אמרה אפק ארזי: "יש התקדמות משמעותית, אבל לא מספקת. קנסנו את הזכיין"

ליאת שוב, ראשת החטיבה העסקית, בנק לאומי, בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

ליאת שוב, בנק לאומי: "אין שוק נדל"ן אחד. יש ביקושים וצרכים שונים"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, אמרה בוועידת ישראל לנדל"ן כי הירידות במחירי הדיור מתרכזות בעיקר בתל אביב ובמרכז, בעוד שבשאר הארץ המחירים ממשיכים לעלות ● לדבריה, הביקוש לדירות לא נעלם אלא נמצא בהמתנה, וצפוי להתפרץ עם ירידת אי הוודאות והריבית

ראשי מפלגת ''אלטרנטיבה לגרמניה'' חוגגים לאחר פרסום המדגמים / צילום: Reuters

מענק של 2,000 אירו וגירוש מהגרים: הניצחון שמסעיר את גרמניה ומלחיץ את ישראל

מפלגת הימין הקיצונית זכתה בכ־43.8% מהקולות בסקסוניה־אנהלט - התוצאה הגבוהה ביותר שרשמה עד כה בגרמניה, אך לא זכתה ברוב מוחלט בפרלמנט ● מאז 7 באוקטובר נסוגה המפלגה מתמיכתה בישראל, וקראה להפסקת יצוא הנשק אליה

משמאל לימין: יואב תורג׳מן, מנכ''ל רפאל מערכות לחימה מתקדמות; אולף ליס, ראש ממשלת סקסוניה התחתונה; ותומר יעקב, שותף מייסד קרן אוריליוס — במהלך טקס חתימת הסכם שיתוף הפעולה במפעל פולקסווגן אוסנברוק, ספטמבר 2026. / צילום: פריסו גנטש

עכשיו זה רשמי: רפאל מתכננת לייצר רכיבים לכיפת ברזל בגרמניה

בתום חודשים ארוכים של משא ומתן חשאי ומסובך, חברת רפאל מאשרת את ההסכם המתגבש ● העסקה עוקפת את התנגדות קרן ההשקעות הקטרית, המחזיקה ב-10% ממניות פולקסווגן, לשתף פעולה עם רפאל ● מנהיג מדינת המחוז סקסוניה תחתית:"הצהרת הכוונות מעניקה לאתר פולקסווגן באוסנבריק הזדמנות לעתיד"

ינקי קוינט ועו''ד גלית רוזובסקי, בפאנל משותף בהנחיית מאיה לוין / צילום: מיכל מוסלר

ינקי קוינט: "לו אני קבלן בשדה דב, אני מציין ומתעד את כל העיכובים - ומגיש אחר כך תביעה נגד המדינה"

מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל לשעבר, עו"ד ינקי קוינט, דיבר בפאנל בוועידת ישראל לנדל"ן על הסיטואציה המורכבת בשדה דב, ברקע הזיהום שהתגלה, ואמר: "זו בעיה טקטית, שלדעתי לא מטופלת בצורה נכונה" • עו"ד גלית רוזובסקי, ממנהלי הגוש הגדול: "בעינינו זה לא מה שעושים מזה - משהו שאפשר לטפל בו והוא מאוד נקודתי"

אדית בר ויואל אבן בשיחה עם יובל ניסני בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

מהנדס העיר ירושלים: חצינו את רף ה-7,000 יח"ד בהיתרי בנייה

בפאנל בנושא ירושלים בוועידת ישראל לנדל"ן סיפר מהנדס העיר יואל אבן על החלטת העירייה להפוך מגוף שממתין ליזמים לגוף שפועל באופן אקטיבי כדי לקדם פרויקטים: "אין יזם שלא מכיר את הטלפון האישי שלי" ● בנוסף, אבן דחה את הטענה כי העירייה מקדמת בעיקר מגדלים, ואמר: "ביטלנו פרויקטים שלמים שרצו לפרוץ ליערות ירושלים ולדרוס אותם"

מג'די כתאני, מנכ''ל קינג סטור / צילום: שלומי יוסף

רשת קמעונאות נוספת בדרך לבורסה המקומית? קינג סטור בוחנת הנפקה בת"א

לאחר שהשלימה שיפוץ נרחב בסניף הדגל שלה בראש העין, רשת הסופרמרקטים שהחלה במגזר הערבי והתרחבה בשנים האחרונות לכל רחבי הארץ, הודעה כי היא בוחנת הנפקה של מניותיה ● בשבוע שעבר נודע כי רשת הסופרמרקטים קשת טעמים בוחנת גם מהלך דומה לפי שווי של 1 מיליארד שקל

עדכון תוכנה במכונית / צילום: יח''צ

מי מקשיב לכם? 350 אלף מכוניות בישראל משדרות לשרתים מעבר לים

מספר כלי הרכב החכמים ומקושרי הרשת מתוצרת סין שנעים כיום בישראל עשוי להגיע בשנה הבאה לחצי מיליון ● אבל למרות הפוטנציאל לסיכון הביטחון הלאומי, הנובע מהעברת מידע לשרתים בחו"ל, התקנות שפרסם משרד התחבורה נמנעות מלתת הנחיות מחייבות

אילוסטרציה: Shutterstock

מה יקרה למס הרכישה? האינטרסים מאחורי המהלך שישפיע על מחירי הדירות

הוראת השעה שהעלתה את מס הרכישה למשקיעים ל־8% תפוג בתחילת 2027, וההכרעה תעבור לממשלה הבאה ● אנשי המקצוע באוצר דוחפים לקיבוע המצב הנוכחי, בעוד שגורמים פוליטיים מעדיפים לחזור לשיעורי מס נמוכים שיניעו את השוק ● בינתיים המשקיעים מחכים על הגדר, והקבלנים לוחצים להפחתה

צחי ארצי, יובל גביש, שמאי קמה, צחי דידי ואפי שקדי, בפאנל משותף בהנחיית הלית ינאי / צילום: כדיה לוי

צחי דידי: "המדינה היא הגורם מספר 1 במחיר הדירה"; יובל גביש: "פיתוח תשתיות צריך להיות פרויקט לאומי"

האשראי לנדל״ן ממשיך לצמוח, הבנקים נעשים בררניים יותר והאשראי החוץ־בנקאי משמש פתרון משלים ● בוועידת ישראל לנדל"ן שוחחו בכירים בענף על עלויות בנייה ומימון גבוהות, מחסור בעובדים ובירוקרטיה ממושכת ● הבכירים קוראים למדינה להגדיל היצע קרקעות ועובדים, לקצר הליכים ולפתח תשתיות

אביב שפירא / צילום: באדיבות XTEND

קבלת פנים חמה לאקסטנד: "יש לנו את הניסיון הכי עשיר ומגוון במבצעים וקרב אמיתי"

מניית חברת הרובוטיקה הישראלית זינקה ביום המסחר הראשון בבורסת ניו יורק ב־25%, לאחר שהגיעה אליה בשווי של 1.5 מיליארד דולר ● אביב שפירא, המנכ"ל: "שואפים להיות האנדרואיד של עולם הרובוטיקה. אנחנו לא מתמקדים ברובוט או ברחפן, אלא בתוכנה ובמערכת ההפעלה"

נטעלי שם טוב / צילום: מיכל ממן להידרומדיה, ויקימדיה

חדשות 13 הסכימה לפצות את נטע לי שם-טוב בכ-700 אלף שקל. ואז חזרה בה

לאחר סכסוך מתוקשר ופיטורים, נטעלי שם-טוב וחדשות 13 הצליחו להגיע להסכם פשרה ● אך כעת חברת החדשות מבקשת לבטלו בעקבות הודעה שפרסמה מפלגת "עמך ישראל"