גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  קידום מיוחד40 עד 40

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים.

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

תורים בנתב''ג / צילום: שלומי יוסף

טסים ביולי־אוגוסט? כך תחסכו שעות של המתנה בתורים של נתב"ג

העומסים חוזרים לנמל התעופה, ובגדול ● לפי רשות שדות התעופה, מספר העוברים בנתב"ג עומד על כ־70 אלף ביממה, וצפוי לזנק ל־100 אלף בהמשך הקיץ ● החדשות הטובות: יש מה לעשות כדי להתמודד עם העומס ולקצר את הליכי הבידוק

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

דקות לפני סיום המסחר: הסקטור שהעביר את תל אביב לירידות

מהפך בחצי השעה האחרונה באחד העם: רוח גבית שלילית מוול סטריט הפילה את מניות הטכנולוגיה והכריעה את מדד ת"א 35 ● מדד הבנייה והנדל"ן זינקו על רקע ציפיות לריבית ● חשיפת גלובס על שופרסל הפילה את מניות יבואנית הבשר ● גילת קפצה לאחר דיווח על חוזה ענק

נמל אילת ריק

שרת התחבורה בניגוד עניינים, ואף אחד לא מטפל במצור על נמל אילת

ועדת הכלכלה דנה על זיכיון נמל אילת, אך הדיון גלש לשאלת התפקוד של הנמל, שנמצא במצור מאז תחילת המלחמה ● "מה המדינה עשתה בשלוש השנים האחרונות? זו חרפה", אמר ח"כ עודד פורר ● במקביל, התברר כי שרת התחבורה מירי רגב לא עוסקת בנושא כבר חודשיים בשל חשש לניגוד עניינים

אייפון מול אנדרואיד / צילום: Shutterstock

מכשירי אנדרואיד התריעו שניות לפני האסון בוונצואלה. מה יקרה בישראל?

בוונצואלה המידע על רעידת האדמה הגיע ממערכת ההתרעות של גוגל, הפועלת בכ־100 מדינות ומבוססת על למעלה מ־2 מיליארד מכשירים ניידים המשמשים כחיישנים סיסמיים ● יחד עם זאת, עפ"י דיווחים בעולם, מכשירי אייפון במדינה לא התריעו על הסכנה

מטוס של וויזאייר בנתב''ג / צילום: Shutterstock

הדלת עדיין פתוחה? וויזאייר מבקשת לחזור למו"מ על פתיחת הבסיס בנתב"ג

לפני חודש וחצי פוצץ משרד התחבורה את המו"מ עם וויזאייר על הקמת בסיס פעילות בנתב"ג ● למרות זאת, חברת התעופה פנתה שוב למשרד בבקשה לחזור לשולחן הדיונים ● המהלך נתקל מראש בהתנגדות רחבה מצד חברות התעופה הישראליות וועדי העובדים

הדמיה של בית החולים החדש של אסותא בראשון לציון / הדמיה: יח''צ אסותא

יש תאריך: בית החולים אסותא ראשון לציון ייפתח בתחילת 2027

בית החולים החדש של אסותא בראשון לציון צפוי להיפתח בתחילת 2027, לאחר השקעה של כחצי מיליארד שקל ● וגם: משרד הפרסום יהושע TBWA זכה בתקציב הפרסום של BAT, ו-1,800 משתתפים מ-40 מדינות הגיעו לכנס הביומד MIXiii בירושלים ● אירועים ומינויים

קו הרקיע של מנהטן לפני פיגועי ה־11 בספטמבר / צילום: Shutterstock

ערב משבר חוב: העימות החריג בין מחזיקי אג"ח דה לסר

פירעון חלק מהחוב שגייסה חברת הנדל"ן הוותיקה, מצית בחודש האחרון דרישה של חלק ממחזיקי החוב לעכב את התשלום לאור "מצבה הקשה והמדרדר" ● בחברה דוחים את הטענות ומאשימים: "מקרה חריג וקיצוני שבו נושה מבקש לאיים על נושאי המשרה"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

יוצאים מבסיסי חיל האוויר: יחידת בקרה ראשית תוקם בנתב"ג

איחוד מערכי הבקרה האווירית בנתב"ג צפוי להגדיל משמעותית את מספר ההמראות והנחיתות, אך לא יפתור את מגבלת הקיבולת ארוכת־הטווח ● לפי תחזיות רשות שדות התעופה, עד שנת 2040 צפוי נתב"ג להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, העומדת על כ־40 מיליון נוסעים בשנה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין-פנטון, ''הארץ''

משפט נתניהו: השופטים חזרו על המלצתם לסגת מסעיף השוחד

רה"מ בנימין נתניהו הודיע כי הוא מתנגד להאצת משפטו וטען: "עו"ד עמית חדד איים להתפטר" ● עו"ד חדד: "המשפט היחיד שהתנהל חמישה ימים בשבוע היה משפט אייכמן"

כוחות צה''ל / צילום: דובר צה''ל

פער של מעל 40 מיליארד שקל: המחלוקת בין האוצר לביטחון טרם הוכרעה

האוצר מקצה רזרבות של 12 מיליארד שקל לביטחון - אך המחלוקת בין המשרדים טרם נפתרה ● בעיצומה של המלחמה מול איראן הועלה תקציב הביטחון מ-111 מיליארד שקל ל-144 מיליארד שקל ● אולם מאז במערכת הביטחון נטען כי הקבינט מטיל על הצבא משימות נוספות שדורשות משאבים נוספים, ומכך נובע הצורך בהגדלת התקציב

ח''כ גלית דיסטל אטבריאן, נועה בירן דדון, ושר התקשורת שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

ספרינט לפני פיזור הכנסת: האם רפורמת השידורים של קרעי תעבור בחקיקה?

הכאוס הפרלמנטרי בוועדת התקשורת, בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הוא תמונת מראה מדויקת למצבו של השוק כולו: מתוח, יצרי ורווי בחוסר ודאות סביב חוק התקשורת החדש ● מי המרוויחים, מי המפסידים והאם לחוק יש סיכוי להיחקק לפני פיזור הכנסת

נתן צבי, קרן מנור אוורגרין / צילום: אייל אפרתי

חברת הסיעוד המשפחתית שעשתה אקזיט של 180 מיליון שקל

בשבוע שעבר רכשה קרן מנור אוורגרין 50% מחברת הסיעוד המשפחתית נתן, בהשקעה של 200 מיליון שקל, והצטרפה לשורה של גופים פיננסיים שהשקיעו בתחום המתנהל הרחק מאור הזרקורים ● ומה בכל זאת מעיב על פעילותן של החברות בתחום, שמגלגל סכומי עתק

רון חן ,מנכ''ל ובעלים אנשי העיר / צילום: אנשי העיר

האתגר של הטייסים: להעמיד 100 מיליון שקל לרכישת מניות בחברת הנדל"ן שייסדו

מייסדי חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" הודיעו על מימוש זכות הסירוב להצעת צחי אבו לרכוש את מניות רוטשטיין בחברה לפי שווי של 240 מיליון שקל ● "ההצעה אינה משקפת את שוויה האמיתי של החברה”

בניין ''ידיעות אחרונות'' בראשון לציון / צילום: כדיה לוי

נוני מוזס מכר מחצית מבניין ידיעות אחרונות בראשל"צ בכ-160 מיליון שקל

היקף העסקה למכירת מחצית ממתחם "ידיעות אחרונות" בראשל"צ מוערך בכ-160 מיליון שקל ● וגם: הבכיר שעוזב את משרד עורכי הדין שבלת לטובת משרד עצמאי, ואילו עבודות אמנות רכשה קבוצת "כאן ועכשיו" של אגודת ידידי מוזיאון ישראל ● אירועים ומינויים

לארי אליסון / צילום: ap, Evan Vucci

השבוע הכי גרוע מזה 25 שנה: מדוע הענישה וול סטריט את מניית אורקל?

מניית ענקית הטכנולוגיה איבדה כ־19% בשבוע והשלימה צניחה של כ־55% מהשיא ● בזמן שאורקל נהנית מביקוש חסר תקדים לתשתיות בינה מלאכותית ומצבר הזמנות של מאות מיליארדים, משקיעים חוששים ממחיר המרוץ ל־AI ● ומדוע רוב האנליסטים ממליצים על המניה?

''הסיכויים לטווח הארוך נראים גרועים כמעט כמו בכל זמן אחר בהיסטוריה / צילום: Shutterstock

המשקיע שמזהיר מקריסה: "שוק המניות הכי יקר בהיסטוריה"

המשקיע הוותיק ג'רמי גרנת'ם, שידוע בתחזיות האפוקליפטיות שלו, סבור שהבינה המלאכותית מנפחת את השווקים, שהביטקוין חסר ערך, ושקריסה בשוק המניות בהחלט אפשרית ● מה קרה לתחזית האימה הקודמת שלו?

אנדוריל. פגישה שניה בישראל / צילום: Reuters, Benoit Tessier

בכיר באנדוריל מגיע השבוע לישראל. שורה של אלופים במיל' יעמדו אצלו בתור

לגלובס נודע כי מנכ"ל אנדוריל ואחד ממייסדיה, בריאן שימפף, יגיע לישראל וצפוי לבצע סדרת פגישות ● ביניהן: מפא"ת, רפאל ואלביט ● על הפרק: אפשרות להרחבת שיתופי־פעולה, עסקאות עם מערכת הביטחון והקמת הפעילות בארץ ● וגם: האלופים שיעברו ראיון עבודה

מרקו רוביו בפגישה עם שרי החוץ של מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ / צילום: Reuters, Eric Lee

שתי המדינות שלא נכנעות לפרוטקשן של איראן

מתחילת המלחמה, ברית מדינות המפרץ עומדת בפני קריסה, ומדינות האזור גילו שמי שלא פותחת ערוץ תקשורת עם איראן, כמו בחריין וכווית, חוטפת במיוחד ● ואיך התחדשות התקיפות קשורה להסכם בין ישראל ללבנון?

נגמרו המאווררים בחנויות, בריטניה / צילום: Reuters, Rasid Necati Aslim

גל החום שובר שיאים. למה האירופאים מעדיפים לא להתקין מזגנים למרות הכול

דירות הפכו למלכודת חום, מסילות רכבת נפגעו, המאווררים אזלו מהחנויות ותושבי אירופה מחפשים פתרונות יצירתיים להתמודד עם הטמפרטורות שוברות השיאים ● בברלין הפעילו מכת"זית לקירור התושבים, ותוכנית החירום של ממשלת צרפת

השקל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מה עומד מאחורי המהפך בשקל, ועד מתי הוא יימשך

אחרי ששבר שיאים, בחודש החולף השקל מציג ביצועים חלשים במיוחד אל מול הדולר ● רק המטבעות של רוסיה ונורבגיה רשמו תוצאות חלשות יותר, בשל ירידת מחירי הנפט ● מאיראן ועד המוסדיים: הסיבות לשינוי המגמה והתחזית להמשך