גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים. 

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

הצהרת רה"מ נתניהו על חיסול רמטכ"ל חיזבאללה: "לא נאפשר לחיזבאללה להוות איום על מדינת ישראל"

צה"ל תקף מהאוויר את המחבל עלי טבטבאי, רמטכ"ל חיזבאללה בפועל • לשכת רה"מ: "ישראל נחושה לפעול להשגת מטרותיה בכל מקום ובכל זמן" ● האחריות למחדל 7 באוקטובר: ראש אמ"ן שלומי בינדר יסיים את תפקידו לבקשתו, ובנוסף, האלופים עודד בסיוק, אהרון חליוה וירון פינקלמן הודחו • גם מפקד 8200 לשעבר יוסי שריאל וקמ"ן אוגדת עזה במלחמה סא"ל א' יודחו ● עדכונים שוטפים

אל''מ במיל' ניצן אלון בוועידת ישראל / צילום: כדיה לוי

"שנתיים של סערת רגשות": האלוף ניצן אלון מדבר לראשונה על מפקדת השבויים והנעדרים

ראש מפקדת השבויים והנעדרים סיפר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס על מאמצי שחרור החטופים בשנתיים האחרונות, המתיחות מול הדרג המדיני והתוכניות שלו להתחלה החדשה באזרחות ● "למדינת ישראל יש אחריות לתקן את מה שאפשר. אנחנו נמצאים בתחילתו של ריפוי ושיקום שממנו אפשר לצמוח"

יבגני דיברוב בוועידת ישראל / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל ארמיס: "יש לנו יש עוד עבודה קשה כדי להגיע להנפקה"

דיברוב הציב בועידת ישראל לעסקים של גלובס את היעד של החברה להנפקה: "600 או 700 מיליון דולר בהכנסות" ● לשאלה אם מהפכת ה־AI תוביל לצמצום מקומות העבודה בחברה, השיב: "היא תהפוך את הארגון ליותר יעיל"

חנות נייקי בהמבורג, גרמניה, שמפעילה ריטיילורס / צילום: באדיבות החברה

חולשת נייקי ממשיכה להכות בריטיילורס: הרווח נחתך ביותר מחצי

מפעילת חנויות נייקי בארץ ובאירופה אמנם הציגה צמיחה בהכנסות, אך המשיכה להציג חולשה בפעילות המרכזית שהביאה לשחיקה משמעותית בשורת הרווח ● המכירות בחנויות זהות של נייקי ירדו בכ-10% במהלך הרבעון החולף

יאן לקון. זכה בפרס טיורינג הנחשב / צילום: Reuters, Ron Sachs - CNP

40 שנה הוא צדק לגבי הבינה המלאכותית. עכשיו הוא חושב שכולם טועים

יאן לקון המציא רכיבי בסיס רבים של ה-AI המודרני ● כעת האיש החריג במטא משוכנע שרוב השחקנים בתחום מסונוורים ממודלי שפה גדולים כמו ChatGPT ושבתוך חמש שנים לכל היותר, הם יעלמו: "אף אדם שפוי לא ישתמש בהם יותר"

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האם שוק המניות האמריקאי יחזור לעלות, או שהריבאונד עדיין רחוק?

אחרי הירידות החדות שנרשמו בוול סטריט ביום חמישי האחרון, והעליות ביום שלמחרת, אנליסטים ששוחחו עם מרקטווץ' הסבירו כי התנודתיות כנראה כאן כדי להישאר ● לדברי אחד מהם: "המשקיעים רודפים אחרי רצפים של עליות, כיסי אוויר. זה שם את השוק על מסלול מאוד בלתי־יציב"

חזי חאלאויה בוועידת ישראל לעסקים / צילום: כדיה לוי

יו"ר נמלי ישראל: "ישראל צריכה להיות שער לאירופה. אסור לפספס את ההזדמנות"

חזי חאלאויה דיבר בועידת ישראל לעסקים של גלובס על ההזדמנות הטמונה במסדרון הכלכלי IMEC בין הודו לאירופה, שישראל טרם הצטרפה אליו ● "מדובר במצפן גיאו־אסטרטגי. אם נקבל את ההחלטות הנכונות, זו תהיה זכייה לדורות. ואם לא נקבל את ההחלטות הנכונות, זו תהיה בכייה לדורות"

קורנליוס קורנליו בוועידת ישראל לעסקים / צילום: כדיה לוי

שגריר קפריסין: "הביקורת על ישראל עצומה, אבל רק כאן מבינים את המציאות של המדינה"

שגריר קפריסין בישראל, קורנליוס קורנליו, אומר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי היחסים הכלכליים בין המדינות רחוקים ממיצוי - לא רק תיירות ונדל"ן אלא גם הייטק ואנרגיה ● עוד אמר: "אל תשכחו שיש לכם חברים באיחוד האירופי, חשוב לא לסגור דלת לאיחוד"

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

חשש מהרווח בטווח הקצר: מניית וויקס איבדה חצי מהשווי בתוך חודשיים

דוחות Wix שפורסמו בשבוע שעבר שעבר עקפו את התחזיות, והחברה גם העלתה מעט את התחזית שלה להמשך השנה ● עם זאת, המשקיעים שמו דגש על הגידול בהשקעות שלוחץ על שולי הרווח, והמניה נפלה בשלושת ימי המסחר האחרונים ב-25%

מימין: אלה לוי וינריב, שרית זוסמן ושירה שפירא / צילום: רמי זרנגר

"להחליט לשים זרקור על הדברים הטובים": שירה שפירא ושרית זוסמן בשיחה על שכול והכוח להמשיך הלאה

חברי הילדות ענר שפירא ז"ל, רס"ל בן זוסמן ז"ל והירש גולדברג פולין ז"ל, הפכו לסמל לגבורה בעקבות אירועי 7.10 ● האימהות של שניים מהם, שירה שפירא ושרית זוסמן, הגיעו לוועידת ישראל לעסקים של גלובס כדי לספר עליהם, על הדרך להמשיך הלאה ועל החשיבות של עשייה חיובית בחברה

מנכ''ל קבוצת חיפה, מוטי לוין, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

מוטי לוין: "ביטחון תזונתי הוא עניין קיומי, זה האיום שמבפנים"

מנכ"ל קבוצת חיפה אמר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי "אפשר להגיע למצב של ביטחון מזון ברוב הגידולים; הרבה מהמצוקות יכולות להיפתר ע"י יישום מסקנות הוועדה של משרד החקלאות וביטחון המזון, דרך מענקים, הקצאות מים ורגולציה"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית אחרי קרוב לשנתיים. לאן הולכים מכאן?

בשוק צופים בהסתברות כמעט מוחלטת שבנק ישראל יפחית בהחלטה הקרובה את הריבית בשיעור סולידי של 25 נקודות בסיס - לרמה של 4.25% ● הפעם האחרונה שבה הריבית ירדה בשיעור זהה הייתה בינואר 2024 ● עם זאת, מי שמצפה לרצף הפחתות ריבית עשוי להתבדות

מנכ''ל דוראל, יוני חנציס, בוועידת ישראל לעסקים / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל קבוצת דוראל: "כל מתקן אנרגיה מתחדשת שנכנס לפעולה מוריד לכולם את חשבון החשמל"

יוני חנציס שוחח במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס על החשיבות של תחום האנרגיה המתחדשת למשק החשמל וכן על פעילותה של דוראל בארץ ובעולם ● "שוק החשמל העולמי חייב אגירה לשעות שאחרי שהשמש שוקעת. בלי זה, לא נוכל לוותר על התלות באנרגיה קונבנציונלית"

מנכ''ל בזק, ניר דוד, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל בזק: "ביטול ההפרדה המבנית יעשה שינוי משמעותי וישפיע על יוקר המחיה"

ניר דוד, מנכ"ל בזק, אמר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי "ישראל יכולה להפוך לצומת תקשורת עולמי, וזו הזדמנות גדולה" ● הוא הוסיף כי המשקיעים הזרים חוזרים לישראל: "הפוטנציאל עומד להתפוצץ"

בנקים בישראל

הבנקים חילקו דיבידנד של 5 מיליארד שקל לציבור – אז מדוע בשוק לא מתלהבים?

הרווח של הבנקים צמח, התשואה על ההון רשמה נתונים מרשימים, וגם בחלוקת הדיבידנדים חלה עלייה חדה ● אך למרות זאת, בשוק מתריעים משינוי המגמה: "יש להיות ערים לשחיקה באיכות הנכסים ולתוצאות חלשות יותר בהמשך" ● ואיך דווקא דעיכת המלחמה עלולה לייצר קשיים כלכליים לבנקים?

באי הוועידה / צילום: ראי כץ

המגזר העסקי בוועידת ישראל לעסקים: תמונות ורגעים מהמפגש

כ-250 מנכ"לים ויושבי-ראש של חברות במשק לקחו חלק בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים, שהתקיים במוצאי שבת במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב ● היום, בפעם ה-32 התקיימה ועידת ישראל לעסקים של גלובס, בסימן "חוסן מול האתגרים" ● אירועים ומינויים

מימין: אסף זגריזק, שאול שניידר ועמית לנג בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: רפי קוץ

יו"ר נמל אשדוד שאול שניידר: "אני לא מתנגד להנפקה"

שניידר אמר את הדברים בשיחה בנושא התשתיות הקריטיות של ישראל בוועידת ישראל לעסקים של גלובס ● מנכ"ל מקורות עמית לנג: "יש לישראל פוטנציאל להיות ספקית מים לסוריה וכך ליצור מארג גאו-פוליטי"

מנכ''ל הבורסה איתי בן זאב בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

האם לשוק יש עוד לאן לעלות? התשובה של מנכ"ל הבורסה בת"א

למרות השיאים והתשואות החזקות בבורסה המקומית, איתי בן זאב, סבור שהיא רחוקה מלבטא את הפוטנציאל העתידי, ובטוח שמפולת במדדים לא על הפרק ● כך אמר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס: "ירידות חדות מגיעות בדרך כלל בתקופה של בועה וזה לא המצב כרגע"

רכב ותחבורה / צילום: יח''צ

התערוכה בגואנגג'ואו החלה: הדגמים הסיניים והמערביים שעשויים להיות להיטים מקומיים

יצרני הרכב מציגים השבוע קצב התפתחות המהיר ואת התרחבותם לפלחי שוק מרכזיים בתערוכה בגואנגג’ואו, סין ● במרכז הבמה: דגמים חשמליים והיברידיים חדשים המכוונים גם לשוק בישראל ובאירופה, בעלי טכנולוגיות חדישות ובמחירים תחרותיים ● השבוע בענף הרכב 

מנכ''ל קבוצת הפניקס, אייל בן סימון, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

אייל בן סימון: "הפניקס היא מחוללת התחרות המרכזית בעולם הפיננסי"

מנכ"ל הפניקס אמר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי עוד לפני הכלכלה, "אנו חייבים להבין שמדינת ישראל צריכה תוכנית ארוכת-טווח" ● לגבי החוסן של הכלכלה הישראלית הוא טוען: "הרבה מדינות היו רוצות יחס חוב-תוצר כמו שלנו" ● וגם: מה הוא חושב לגבי הכוח של המתווכים הפיננסיים בישראל?