גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  קידום מיוחד40 עד 40

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים.

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ארבעה חודשים לבחירות: האם ישראל בדרך לאירוע של פעם ב-38 שנה?

החוק מעניק לכנסת יד חופשית להקדים את הבחירות, אבל הדחייה הרבה יותר בעייתית, וייתכן שלוח השנה העברי יביא את ישראל למצב שכמותו לא היה 38 שנים ● המשרוקית עושה סדר בקביעת מועד הבחירות

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מחשש שלא יספיקו להעביר את החוק: בוועדת החוקה דנים על פיצול הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית

הצעת החוק עברה בתחילת בקריאה ראשונה, והיא צפויה לפצל את תפקיד היועץ המשפטי ליועץ משפטי לממשלה ולתובע כללי ● ההצעה צפויה להקשות על פתיחה בחקירה נגד בכירים בשלטון

כביש מהיר בארה''ב עם קו לבן בצד הימני / צילום: Shutterstock

הקו הלבן הפשוט הזה הוא אחת ההמצאות הגדולות ביותר של אמריקה שמעולם לא זכתה להערכה ראויה

אתם מכירים את הנורה ואת האייפון. זהו סיפורו הלא מוכר של חידוש גאוני נוסף ששינה אומה שלמה

קניון סירקין פתח תקווה מקבוצת קניוני עופר של מליסרון / צילום: בר - אל

מה עומד מאחורי מהלך האייפונים של קניוני עופר?

קבוצת קניוני עופר יצאה בהגרלה של עשרות מכשירי אייפון 17, פירמת עורכי הדין פישר הודיעה לעובדיה בהפתעה על טיול ללונדון, והמסלול האקדמי המכללה למינהל מינה לחבר הנאמנים שישה בוגרים של המכללה ● אירועים ומינויים

הוספת ממ''ד לבית קיים (לצילום אין קשר לפסק הדין) / צילום: דוברות משרד הביטחון

האם הזכות לאוויר חזקה יותר מהצורך של השכן לבנות ממ"ד?

פסק דין של המפקח על המקרקעין קובע כי זכותו של שכן לאור, לאוויר ולאיכות חיים יכולה להיות חזקה יותר מזכויות של הרוב שמסכים לבניית ממ"ד אצל השכן

תקיפות צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח בלבנון: צה"ל תוקף בדרום המדינה

דיווחים בלבנון: צה"ל תוקף בכפר נבטיה אל-פוקא שבדרום המדינה ● מוג'תבא חמינאי אינו מצליח להשתלט על סערת המחלוקת בצמרת ● כבר בימים הקרובים עשוי חמינאי לאותת על הכיוון שאליו הוא הולך ● דיווחים ערביים: צה"ל תוקף בארטילריה בדרום רצועת עזה ● בכירים במערכת הביטחון: להימנע מהסלמה בעזה - "מעדיפים להתמקד באיראן" ● עדכונים שוטפים

הנחות בארנונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האוצר: הרפורמה בהנחות בארנונה פוגעת משמעותית בהכנסות הרשויות, בעיקר החלשות

ניתוח של מבנה ההנחות החדש מראה כי התווספו יותר משקי בית זכאים, וכי היקף ההנחות כמעט הוכפל – בעוד הרשויות ייאלצו להתמודד עם פגיעה של ממש בהכנסות ● אגף הכלכלן הראשי באוצר: "קיימת השפעה משמעותית על איתנותן הפיננסית של הרשויות המקומיות אשר יסבלו מאובדן הכנסות כתוצאה מיישומן של התקנות"

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת

היועמ"שית לבג"ץ על החלטת הממשלה: "ניסיון חמור לסיכול החלטות בית המשפט"

הממשלה אישרה הצהרה לפיה לא תכיר בכל החלטה שתבצע מועצת הרשות השנייה, כל עוד אינה עומדת בתנאי הסף בחוק ● השרים קרעי ולוין העלו את ההצעה בעקבות פסיקת בג"ץ שהחזירה לפעולה את מועצת הרשות השנייה של הממשלה הקודמת ● היועמ"שית: "החלטה זו היא המשך ישיר של הפעולות שבהן נקט שר התקשורת בהליך הנוכחי ● ארגון העיתונאים: "ההחלטה נועדה באופן שקוף לסכל את עסקת ההייטקיסטים ברשת 13" ● מזכיר הממשלה: "הצהרת הממשלה לא קראה לאי־ציות לפסיקת בג"ץ"

מסילת הרכבת החיג'אזית בצפון מערב ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

על חשבון ישראל: טורקיה וערב הסעודית מקדמות נתיב סחר חדש

טורקיה חתמה על מזכר הבנות עם ערב הסעודית להקמה מחודשת של מסילת הרכבת החיג'אזית ● באנקרה מקווים שהיא תהווה נתיב סחר חליפי למצר הורמוז ויעקוף את תוכנית מסדרון IMEC שבו מעורבת ישראל ● מקור המימון עשוי להיות קטאר

תלושים מזויפים הועברו לחברה / אילוסטרציה: Shutterstock, Atstock Productions

זייפו חתימות של נושאי משרה בעיריית ת"א, וחברת הנדל"ן נפלה קורבן למרמה

חברת מגדל טופ נדל"ן מבקשת מביהמ"ש להורות לבנק לאומי למסור פרטי זיהוי של חשבון שהעבירה אליו 3.8 מיליון שקל, וזאת בטענה למרמה ותלושים מזויפים שהועברו אליה במסווה שמדובר בעיריית ת"א ● לטענת החברה, משגילתה שהשוברים מזויפים, וכשביקשה מלאומי פרטים על בעל החשבון, היא סורבה בטענה שמדובר בחיסיון בנקאי ● בנק לאומי: החברה התובעת התרשלה התרשלות חמורה לאחר שקיבלה הודעה ממקור לא מאומת

נוחי דנקנר בבית המשפט, בסוף יוני / צילום: עמירם גיל

הדרך הארוכה לפשיטת רגל: האם נוחי דנקנר יכול היה לחסוך 100 מיליון שקל?

במשך עשור ביקש דנקנר להימנע מהכרזה עליו כפושט רגל, אבל לא עמד בהסדר מול הנושים ● חוק חדלות פירעון שנחקק מאז עשוי לאפשר לו לצאת מהר מהסטטוס הזה ● לו היה פונה להליך משפטי בתחילת הדרך, ייתכן שהיו נחסכים התשלומים הגדולים שהעמידו לו בני משפחה

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

שר הביטחון נגד עסקת צים: "המתכונת המוצעת לא מאפשרת שמירה על האינטרסים הביטחוניים"

שר הביטחון ישראל כ"ץ, אימץ את עמדת המלמ"ב וגורמי המקצוע במשרד הביטחון, שלפיה מכירת חברת צים במתכונת המוצעת אינה מאפשרת שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל ● מוקדם יותר היום דווח כי גם ראש הממשלה הביע התנגדות לעסקה במתווה המוצע

''ישראל הולכת לחיות עם שקל חזק לאורך זמן'' / צילום: Shutterstock

הוא חקר את המטבע החזק בעולם ובטוח: כך יקרה גם לשקל

"מה שקורה לשקל הוא סימן להצלחה, אבל זה מצריך שינוי. אנחנו הבנו מזמן איך לנהל את הדינמיקה הזאת הגיע הזמן שגם אתם תבינו" ● קוסטה ואיינס, מחבר הספר "הפרנק השוויצרי", שחקר את אחד המטבעות החשובים בעולם, משוכנע בדמיון לעליית ערך השקל ● מה צפוי לנו, ואילו צעדים יאפשרו לשמור על כלכלה משגשגת?

סבך של חובות: צמד האחים מניו יורק הסתבך וגרר מטה את המשקיעים בת"א

קריסתה הפתאומית של סימד חשפה סבך של חובות ושיעבודים באימפריית הנדל"ן של האחים שאבסלס, שגייסו מאות מיליונים מהמשקיעים בת"א וכעבור זמן קצר נעלמו עם הכסף ● תחקיר גלובס חושף: כך עקפו האחים מברוקלין, שהחלו את דרכם בעסקי המגזינים והפכו לדמויות מוכרות ולתורמים נדיבים בקהילה היהודית, את שומרי הסף והותירו את המשקיעים בת"א מול שוקת שבורה

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

שיחת הוועידה חשפה: התוכנית של צחי אבו לג'י סיטי

רגע אחרי ההודעה על רכישת השליטה בחברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן, צחי אבו מתווה דרך חדשה, פחות סיבובים פיננסים ויותר מיקוד בהשבחת הנדל"ן המקומי לצד קיצוץ דרמטי בהוצאות ההנהלה ● "אני לא רואה שום סיבה שבעולם שהם לא יקטנו לפחות בחצי"

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

העליון הכריע סופית: ת"א וירושלים ייפרדו ממיליארדי שקלים בהיטלי השבחה

השופטת יעל וילנר דחתה בקשות של עיריות ירושלים ותל אביב לדון מחדש בפסיקת העליון משנה שעברה שביטלה היטלי השבחה על דירות ישנות מכוח תמ"א 38 ● המשמעות: ציפיית העיריות להכנסות של מיליארדי שקלים מהיטלים – נגוזה

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

ניסיון ההשתלטות שעלה לברק רוזן ואסי טוכמאייר רבע מיליארד שקל

ניסיון השתלטות כושל על עסקי הנדל"ן של כצמן לפני 4 שנים עלה לבעלי השליטה בחברת ישראל קנדה בהפסד "על הנייר" של כרבע מיליארד שקל

ניר קריגל ב''שיר הכטב''ם''

"מה זה שמה בשמיים?" התביעה והלקח לשימוש בשירים ברשת

ניר קריגל, היוצר בן ה־11 של "שיר הכטב"ם", תובע 100 אלף שקל ממאמן כושר מגבעתיים על שימוש לא מורשה ביצירה ובסאונד של השיר ● בא כוחו של קריגל: "זכויות יוצרים אינן מיועדות רק לאומנים מפורסמים או לחברות גדולות"

כותרות העיתונים בעולם

המדינה המוסלמית שמשדרגת את חיל האוויר בסיוע ישראלי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מהודו ועד יוון: מנכ"ל משרד הביטחון מציג את החזון לשיתוף-פעולה ביטחוני חדש נגד איראן, אלבניה משיקה בית ספר חדש לטיסה בסיוע אלביט, ובכירים בלבנון מטילים ספק בהסכם עם ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

שלומי נחאיסי / צילום: יונתן בלום

מהחנות של אבא ל־18 מרכזי קניות: "אין גוף שלא פנה להיכנס איתי"

עסקת הענק שעשה שלומי נחאיסי בשבוע שעבר, כשקנה את פלאנט ראשון לציון ב־300 מיליון שקל, היא עוד אחת בסדרת הרכישות שלו, שמסתכמת ב־1.6 מיליארד שקל בחמש שנים ● היזם, שהתחיל כילד בחנות היודאיקה של אבא, מספר בראיון על הבעלות על 18 מרכזי קניות, ההנפקה הצפויה עד 2027 והחסות למכבי ת"א: "פעם ניקיתי את האצטדיון, היום אני חולם לקנות את הקבוצה" ● ראיון בלעדי