גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים.

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; הראלי של מניות השבבים נעצר, קוואלקום מזנקת

הנאסד"ק יורד בכ-0.3% ● מניית ARM נופלת לאחר הדוח הרבעוני ● הדולר נחלש בעולם לרמה בה נסחר ערב פרוץ המלחמה נגד איראן, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב יורדות זה היום השלישי ברצף ● בורסות אירופה ננעלו בירידות

האסון בהר מירון, 2021 / צילום: ap

הסדרת ההילולה במירון יושמה, אך יש בעיות שנשארו לא מטופלות

אחרי האסון במירון, הממשלה מסדירה את אירוע ההילולה כל שנה מחדש ● אלא שזה רק מחדד את הכשל המהותי שוועדת החקירה הצביעה עליו ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי ניהול אירוע הילולת ל"ג בעומר במירון

ר' / צילום: יונתן בלום

מהילדות בשכונת מצוקה ועד לתפקיד המכריע בענקית הביטחון הישראלית

היא חוותה קשיי קליטה כשעלתה מבלארוס, ובצבא נפצעה בתאונה שמנעה ממנה לסיים כקצינה ● אבל זה לא עצר את ר' מלהגיע לעמדות מפתח בתעשייה הביטחונית - בכיפת ברזל ובמערכות הלייזר ברפאל ● פרויקט 40 עד 40

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

הטיסה התעכבה ביום - וארקיע תפצה את הנוסעים בכחצי מליון שקל

ביהמ"ש קבע כי על חברת התעופה הישראלית לשלם ל-115 נוסעים פיצויים שמסתכמים בכחצי מיליון שקל, בגין עיכוב בטיסה ממרוקו לת"א בשנת 2022 בשל תקלה לא צפויה במטוס ● ארקיע טענה כי עומדת לה "הגנת כוח עליון", אך טענתה נדחתה

שני וייס, אפרת כהן, יניב אהרונוביץ' / צילום: יהונתן בלום, רמי זרנגר, תמי בר שי

עורכי הדין שעזבו משרות נחשקות בהייטק וחזרו למשרדים: "רואים את השוק מלמעלה"

מגמת עזיבת המשרדים הגדולים לטובת משרות "אין-האוס" בהייטק ובחברות מסחריות דועכת, ובמקומה רואים מקרים של חזרה לפירמות ● שלושה עורכי דין שחזרו למשרדים מדברים על המניעים ועל האופן שבו הניסיון העסקי שצברו הופך אותם לנכס יקר יותר ללקוחות

גגות סולאריים / צילום: Shutterstock

באר שבע היא בירת הגגות הסולאריים של ישראל. תל אביב משתרכת מאחור

משרד האנרגיה מיפה לראשונה את פוטנציאל הגגות הסולאריים בישראל באמצעות בינה מלאכותית וצילומי לוויין ● הנתונים ממחישים את הפער בין יישובים כפריים וערי תעשייה לבין ערי המרכז הצפופות, שבהן ריבוי בניינים משותפים ותשתיות כמו דודי שמש מקשה על התקנת פאנלים ● מי מובילה את הרשימה, ומה משרד האנרגיה עושה כדי לקדם את המהפכה?

זום גלובלי / צילומים: AP-Angelina Katsanis, Susan Walsh, Ananya Das

לראשונה זה שנתיים: ההישג של אוקראינה במלחמה עם רוסיה

הסעיף החדש והמדאיג שנכנס לחוקה בקוריאה הצפונית • רוסיה איבדה בחודש האחרון יותר שטח ממה שכבשה, והפוליטיקאית הבכירה בהודו שמסרבת לקבל את תוצאות הבחירות

הפגנה למען ההיפרדות, השבוע / צילום: Reuters, Todd Korol

האם 5 מיליון תושבים יקימו מדינה? משאל העם שמפצל את קנדה

במחוז אלברטה שבמדינה הגישו מספר חתימות כפול מהנדרש לקיום משאל עם על עזיבת קנדה ● זאת, על רקע זעם גובר של השמרנים במקום נגד מדיניות האקלים הליברלית של הממשל והטענה כי הנפט המקומי משמש למימון מזרח המדינה ● כעת המהלך עומד למבחן משפטי

שאול שניידר, יו''ר נמל אשדוד / צילום: שלומי יוסף

יו"ר נמל אשדוד למל"ל: גבשו מדיניות בנוגע לקליטת אוניות מרוסיה ואוקראינה

בצל פרשיית החיטה החשודה כגנובה, יו"ר הנמל הדרומי שאול שניידר, הודיע על צעד חריג: עצירת עגינתן של אוניות בעלות סממנים רוסיים או אוקראיניים ● במכתב ששיגר למל"ל טען: הכנסת האוניות תחשוף את העובדים לתביעות ולסנקציות מצד האיחוד האירופי

האלוף במיל' עמוס ידלין, נשיא MIND Israel / צילום: אלן צ'פלסקי

יוזמה אזרחית חדשה תנסה להעמיק את השותפות בין ישראל לארה"ב

בכנס ה-AI הבינ"ל בוושינגטון תושק ביממה הקרובה תוכנית אסטרטגית המציעה מודל עדכני ליחסי ארה"ב וישראל, הכוללת שיתוף-פעולה רחב-היקף עם מימון ציבורי של מיליארד דולר בשנה למשך עשור ● את המהלך מובילים מכון SCSP שייסד מנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט ומכון MIND Israel בהובלת פיני כהן והאלוף במיל' עמוס ידלין

אזור פגיעת טיל איראני בבית שלמש, במערכה האחרונה מול איראן / צילום: כבאות והצלה לישראל

פחות אופטימיים, יותר דרוכים: איך המצב הביטחוני השפיע על הישראלים

מסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה הלך הרוח החברתי ברקע המצב הביטחוני, עולה כי 62% מהציבור מעריך שהסיכויים לחזרה ללחימה באיראן הם גבוהים ● לדברי ד"ר ליאור יוחנני, מנהל המחקר הכמותי במכון, הישראלים מצויים בתחושת המתנה, אך לא יודעים למה לצפות

כותרות העיתונים בעולם

"העריכו בחוסר את איראן": הפגיעות הקשות בבסיסים האמריקאים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: צילומי לוויין חושפים שהיקפי הפגיעות של איראן בארה"ב היו גבוהים משפורסם, הקרב על ישראל מטלטל את הימין האמריקאי, ואובר נפגעה מהמלחמה עם איראן • כותרות העיתונים בעולם 

חמארה דה פיג'וטו / צילום: אמיר מנחם

בלי התחכמויות, עם הרבה שמחה: חמארה דה פיג'וטו היא ספתח נהדר לקיץ

המקום החדש בפאתי שוק לוינסקי בתל אביב הוא מקום פשוט, עכשווי, שעושה חשק להסתער על כל התפריט – והמחירים מאפשרים את זה

הקטע המסיים של הג'ירו ד'איטליה על רקע הקולוסיאום / צילום: ap, Andrew Medichini

מרוץ האופניים היוקרתי יוצא מחר לדרך. מה צפוי לקבוצה הישראלית?

הג'ירו ד'איטליה, שנחשב לשני ביוקרתו אחרי הטור דה פראנס, יזנק מחר במהדורה ה-109 שלו ● בקבוצה הישראלית NSN יש ציפיות גבוהות לניצחון במספר קטעים ● עלות ההפקה מוערכת בענף בכ-150-100 מיליון אירו

צילום: טלי בוגדנובסקי

תוכנית המתאר של תל אביב: ניתן להגיש התנגדויות עד יום שבת

תוכנית המתאר מתאימה את התכנון בעיר להקמת המטרו ולתמ"א 70, שקובעת זכויות בנייה רבות לאורך צירי המטרו ● עד כה הוגשו 72 התנגדויות, כשהמתנגד הבולט ביותר הוא דווקא מהנדס העיר

איל פז / צילום: יונתן בלום

בגיל 37, המנכ"ל שמוביל את ענקית התשלומים בישראל

איל פז הגיע למאסטרקארד כמנהל לקוחות, ובתוך שש שנים מונה למנכ"ל, בדיוק כשפרץ עם כלביא, "עם מאות עובדים לדאוג להם" ● עכשיו הוא מתכנן את המהפכה שתאפשר לשלם בסופר בעזרת סוכני AI ● פרויקט 40 עד 40

יובל דיסקין / צילום: סיון פרג'

עסקה מדורגת לרכישת הסטארט-אפ של יובל דיסקין ב-120 מיליון דולר תוך שלוש שנים

חברת הסטארט-אפ סיימוטיב של ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין תירכש באופן מדורג ע"י חברת אינטגרציה לתעשיית הרכב KPIT מהודו ● העסקה כוללת מספר שלבים, כאשר תחילה תהיה השקעה של 10 מיליון דולר בתמורה ל-26% ממניות החברה

פרויקט של מחיר למשתכן / צילום: Shutterstock

לא הצליחה למכור את דירות מחיר למשתכן שלוש שנים: האם החברה יכולה למכור אותן בשוק הפרטי?

חברת בנייה ביקשה לחייב את המדינה לאפשר לה למכור דירות שלא הצליחה למכור במסגרת מחיר למשתכן בשוק הפרטי ● המדינה התנגדה, ובית המשפט קבע כי אם ייענה לבקשתה, הדבר עלול לפגוע במוטיבציה של החברות למכור במסגרת התוכנית

למרות המשבר במצר הורמוז, מי המדינה שמייצאת יותר נפט מאי פעם?

מנכ"ל ניו מד, יוסי אבו, צפוי לפרוש מתפקידו אחרי 15 שנה. מה היה היקף עלות השכר המצטברת שלו? וגם: רשות התחרות הכריזה על הבנקים כקבוצת ריכוז - באיזה תחום יוטלו הגבלות? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Priyanshu Singh

מהפכת ה־AI מגיעה לוול סטריט עם שלושה כלים חדשים למשקיעים

אנתרופיק השיקה השבוע סוכני בינה מלאכותית שמסוגלים להחליף את עבודת הג'וניורים בחברות הייעוץ הפיננסי, גוגל פותחת לציבור הרחב כלי השקעות מבוססי AI, ופרפלקסטי משיקה כלי חיפוש לאנליסטים ● בחברות האנליזה ובקרב המשקיעים כבר מתכוננים למהפכה בתעשייה