גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  קידום מיוחד40 עד 40

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים.

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

ח''כ טלי גוטליב / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת

הכנסת אישרה חסינות לח"כ גוטליב שחשפה את שמו של איש שב"כ

חברי הכנסת אישרו ברוב של 61 מול 48 את חסינותה של חברת הכנסת, טלי גוטליב, מפני העמדה לדין לאחר שחשפה שמו של איש שב"כ ● בתוך כך, לוחם שב"כ שגוטליב חשפה את זהותו הגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת הכנסת

יהודה אליהו, מנכ''ל רמ''י החדש / צילום: תמונה פרטית

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד מינוי יהודה אליהו למנהל רמ"י

בג"ץ דן היום בשלוש עתירות שהוגשו נגד מינויו של יהודה אליהו למנהל רשות מקרקעי ישראל ● בין היתר נטען כי המינוי נגוע בניגוד עניינים בשל הקשר של אליהו עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● השופטים ציינו בדיון כי נפלו קשיים בהליך המינוי ● הדיון הבא נקבע ל-1 ביולי

עמי לוטבק בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

עמי לוטבק, ממייסדי וויז: "אני עדיין קם בבוקר, לוקח רכבת ומנסה לשנות את עולם הסקיוריטי"

מייסד וויז עמי לוטבק סבור כי עידן ה־AI מחייב ארגונים וחברות סייבר לחשב מסלול מחדש: "כל מה שעשינו עד היום צריך להשתנות" ● בכנס TECH IL של גלובס הוא סיפר כיצד ג’מיני השפיעה על ההחלטה להימכר לגוגל, מדוע מודלי AI הפכו לתשתית קריטית, ולמה דווקא היום קל יותר להקים סטארט־אפ וקשה יותר להצליח בו

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

בשוק מתמחרים רצף חריג של 3 הורדות ריבית

מדד מאי הפתיע כלפי מטה והצית ציפיות לרצף חריג של הפחתות ריבית ● בעוד החזאים מעריכים שהאינפלציה בשליטה, כלכלנים מזהירים: הנתונים תנודתיים בגלל סעיף הטיסות, ומחירי השכירות במגמת עלייה בעייתית

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

אוקראינה תמורת הורמוז? תמימות דעים מפתיעה בין טראמפ לאירופה בפסגת ה-G7

היו מי שהעריכו כי מאחורי הקלעים של ה-G7 התרקמה עסקת "אוקראינה תמורת הורמוז" ● טראמפ לא ידרוש יותר מדי מאוקראינה, ימשיך לאפשר לאירופאים לקנות נשק אמריקאי בעשרות מיליארדים לחימושה, ובתמורה האירופים יסייעו לו "לנקות" את הבלגן במפרץ הפרסי

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לקוחות לאומי קיבלו סמס בהפתעה: 700 שקל בדרך לחשבון הבנק שלכם. מי בזכאים?

הבנק יעניק 700 שקל לחלק ניכר מלקוחותיו, לאחר שעשה מהלך דומה באוקטובר האחרון ● זאת, במסגרת מתווה ההטבות שיזם בנק ישראל, ובו נדרשו חמשת הבנקים הגדולים לחלק לציבור הטבות בסך מצרפי של שלושה מיליארד שקל ● בין תנאי הזכאות: העברת משכורת של לפחות 5,000 שקל בממוצע

כרם נבו בכנס TECH IL / צילום: ניב קנטור

כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות: "השנה יש עלייה בכמות הסטארט-אפים שקמים בישראל"

בכנס TECH IL של גלובס, סיפרה כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות, כי "השנה האחרונה הייתה כנראה אחת הטובות להייטק הישראלי"

מיליארדי דולרים מוקפאים על ידי ממשל ארה''ב / צילום: ap, Vahid Salemi

היכן מוחזקים מיליארדי הדולרים המוקפאים של איראן?

ארה"ב מנעה ממדינות שונות להעביר תשלומים עבור רכישות נפט מאיראן ● כעת טהרן דורשת לקבל את הכסף בחזרה כתנאי לסיום קבוע של המלחמה

ליעד אגמון בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

ליעד אגמון: "אני לא שוכר ג׳וניורים. שוליית מתכנת עם 35 אלף שקל בחודש ותן ביס"

היזם ומנכ"ל סאנסיי סיפר היום בכנס TECH IL של גלובס על החברה החדשה שהקים, על השפעות ה-AI על תעשיית ההייטק וגם איך הוא בוחר את מי להעסיק ● "אני לא שוכר אנשים צעירים. ג'וניורים צריכים הכוונה, וזה לוקח תשומת לב ממישהו מנוסה"

אתר בנייה למגורים / צילום: Shutterstock

מכה נוספת ליזמי הנדל"ן: מדד תשומות הבנייה לא עוצר

הדולר נחלש, האינפלציה הכללית מתקררת, אולם מדד תשומות הבנייה למגורים המשיך לטפס והוסיף 0.6% גם במאי ● הסיבה המרכזית: התייקרות חדה בשכר העבודה, שמקזזת את השפעת היבוא הזול ● העליות לאו דווקא מורגשות בכיס של רוכשי הדירות, אבל הצרות של היזמים יכולות להתגלגל בחזרה אליהם

שלמה קרמר בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

שלמה קרמר: "המהנדסים פה הכי יקרים בעולם. נעשה חישוב מחדש איפה מגייסים"

מייסד ומנכ"ל קייטו נטוורקס אמר בכנס TECH IL כי מהפכת ה־AI היא הגדולה ביותר שראה בחייו, מזהיר מפני קיפאון בשוק ההשקעות, ומודה כי היחלשות הדולר הופכת את ישראל ליעד יקר לגיוס מהנדסים ● קרמר התייחס גם לשמועות לגבי מכירת החברה: "שקר מוחלט"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד שלח רמז, והבנקים מיישרים קו: התחילו להוריד את ריבית המשכנתאות

ירידת התשואות באג"ח הממשלתיות, שבאה בין היתר על רקע התבטאויות נגיד בנק ישראל בנוגע לאפשרות של הורדת ריבית, צפויה להוזיל כבר החודש חלק ממסלולי המשכנתאות ● מומחים מסבירים כיצד השינוי ישפיע על ההחזרים ומי עשוי להרוויח גם ממחזור משכנתא

משגר טילי פטריוט / צילום: Reuters, ABACA

לארה"ב נמאס מטילים יקרים. זו התוכנית החדשה שלה

החברות הביטחוניות לוקהיד מרטין ו-RTX עובדות בשיתוף פעולה צמוד עם צבא ארה"ב ● הבעיה: לטילים שהן מייצרות יש זמן ייצור ארוך במיוחד, ועלות גבוהה ● הפיתרון שמציעים בפנטגון לכך כולל טילים זולים ותמריצי שיפור לחברות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א סגרה יום שלישי של ירידות, מדד ת"א 35 ירד ב-1.5%

מדד ת"א 125 קרוב לטריטוריית "תיקון" ● מדד הקלינטק הוביל את הירידות, צנח ביותר מ-4% ומשלים ירידה של 10% מתחילת השבוע ● מחירי הנפט עולים מעט ● טראמפ הזהיר היום שארה"ב תשוב לתקוף את איראן אם לא תהיה מרוצה מהסכם הפסקת האש המתגבש

כמה קולות בקלפי היו יכולים להתווסף בחברה הערבית?

איחוד של המפלגות הערביות? טיבי טען שזה יכול לממש פוטנציאל הצבעה גדול בחברה הערבית ● הפער אכן קיים, אבל האם ריצה משותפת תמחק אותו? ● המשרוקית של גלובס

ניצן גוטמן, מייסד ומנכ''ל Voicenter, בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

"לא להעביר את כולם להייטק, להעביר את ההייטק לכולם"

ניצן גוטמן, מייסד ומנכ"ל Voicenter, דיבר בכנס TECH IL של גלובס על הצורך לפתוח עוד סקטורים בשוק לבינה המלאכותית ועל התפקידים החדשים שנוצרים בזכות ה-AI: "כיום מדברים לא על החלפה של העובדים בעקבות הבינה המלאכותית אלא על ייעול שלהם"

באי הכנס / צילום: כדיה לוי

שער הדולר, מגפת הפיטורים והשלכות ה־AI: בכירי ההייטק מדברים

בכירי תעשיית ההייטק הישראלי התכנסו היום בכנס TECH IL של גלובס ● בשיאו של הכנס נחשפה רשימת "עשרת הסטארט-אפים המבטיחים", שתפורסם מחר באתר גלובס

שלמה קרעי שר התקשורת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מכה לשר קרעי: החלטת בג"ץ תאפשר את אישור עסקת רשת 13

המשמעות של צו הביניים שניתן על ידי בג"ץ, היא שהמועצה היוצאת היא זו שתמשיך לכהן ותוכל לבחון את עסקת רשת 13 ● חלקו הדרמטי ביותר של הצו נוגע להתנהלות השר קרעי וחברי המועצה שבחרו להתפטר בשבועות האחרונים

מימין: ליעד אגמון, עמי לוטבק, שלמה קרמר / צילום: ניב קנטור

הווידוי של ליעד אגמון, התוכנית של שלמה קרמר, והחזון של עמי לוטבק: כל הכותרות מכנס TECH IL

כנס TECH IL של גלובס אירח את השמות הבולטים בהייטק הישראלי ● שלמה קרמר הבטיח להנפיק את הבייבי, ליעד אגמון סיפר שנמאס לו למכור לגברים לבנים בני 50, ועמי לוטבק חשף כיצד ג'מיני השפיעה על ההחלטה למכור את וויז לגוגל ● וגם: פרויקט "עשרת הסטארט־אפים המבטיחים" - מחר באתר גלובס

אייל פרוינד, מנכ''ל הפניקס ESOP, בכנס TECH IL 2026 / צילום: ניב קנטור

אייל פרוינד, מנכ"ל הפניקס ESOP: "למרות כל האתגרים וחוסר הוודאות אנחנו עושים לונג על ההייטק הישראלי"

"אם מישהו היה אומר לנו לפני שנתיים שיהיו עסקאות בסדר גודל של השנה האחרונה, אני לא חושב שמישהו היה מאמין", אמר אייל פרוינד, מנכ"ל הפניקס ESOP בכנס TECH IL של גלובס ● "אם יש משהו שאנחנו רואים שחוזר על עצמו, הוא שההייטק הישראלי ממשיך להתקדם קדימה"