גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים.

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

מערכות ההגנה האווירית של ישראל בפעולה (ארכיון) / צילום: משרד הביטחון

עשרות רקטות במטח של חיזבאללה לצפון, צה"ל תקף בביירות

אין נפגעים ● דובר צה"ל הבהיר: לא הייתה התרעה מראש על הירי הנרחב ● הרמטכ"ל נפגש עם מפקד סנטקום: "אנחנו לא נעצור ובתקופה הקרובה נעמיק את הישגינו" • טראמפ: "המלחמה עם איראן לא תימשך עוד זמן רב, אנחנו משמידים אותם" • גם אפל וגוגל על הכוונת - משמרות המהפכה מאיימים: "תחסלו אותנו? נשמיד חברה אמריקנית" • כל העדכונים

מייסדי Cyabra. מימין: דן ברמי, עידו שרגא, יוסף דאר

הישראלית שהצטרפה לוול סטריט השבוע ואיבדה 60% ביומיים

סיאברה השבוע מיזוג SPAC לפי שווי של כ-70 מיליון דולר, לאחר שני ימי מסחר כושלים, שוויה עומד על 47 מיליון דולר ● שמה של החברה שקמה במטרה להילחם בפייק ניוז נקשר בעבר לפעילות ניתוח בוטים בטוויטר לקראת רכישתה ע"י אילון מאסק

דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

זורק את אירופה לכלבים? האם טראמפ מכין את הקרקע לסיום המלחמה ללא הסדר בהורמוז

דונלד טראמפ יוצא להתקפה מחודשת נגד מדינות אירופה וקורא להן לקחת את מצר הורמוז: "ארה"ב לא תהיה שם כדי לעזור יותר" ● בכך, מנהיגי אירופה עשויים להיקלע לבעיה מורכבת, אך הדבר עשוי גם לאותת על כוונתו של הנשיא האמריקאי לעצור את המלחמה באופן חד-צדדי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Kyle Mazza

"טראמפ מוכן לסיים את המלחמה": הדיווח שמקפיץ את החוזים על וול סטריט

עפ"י דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר לעוזריו כי הוא חותר לסיום המלחמה עם איראן גם אם מצרי הורמוז יישארו סגורים

טיפים לחיסכון בדלק / צילום: ap, Marta Lavandier

כך תחסכו כשמחיר הדלק מזנק מעל 8 שקלים לליטר

כשמחירי הדלק בשיא: אלו הצעדים הפשוטים שעשויים לחסוך לכם עשרות עד מאות שקלים בחודש

הנשים המשפיעות של גלובס: הרשימה המלאה

המנכ"לית היחידה במדד ת"א 35, זו שפרשה דווקא כשרווחי החברה הגיעו לשיא, היזמת שרוצה להכניס את ישראל למרוץ לחלל, המנהלת שהפכה לבעלים כנגד כל הסיכויים והלוחמות שיוצאות למשימות בשמי איראן ● הנשים שמשפיעות על הכלכלה, החברה והביטחון

כותרות העיתונים בעולם

המלחמה באיראן חושפת את מגבלות הכוח הרוסי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: שגריר איראן מסרב לעזוב ולבנון מאבדת אחיזה, האם הרפורמיסטים ינצלו את רגע החולשה באיראן? וגם: המלחמה באיראן חושפת את מגבלות הכוח הרוסי • כותרות העיתונים בעולם

עשרות שכונות ישנות צפויות לגדול משמעותית בשנים הקרובות / אילוסטרציה: Shutterstock

מפת השכירות של ישראל משתנה: השכונות החדשות שמושכות את המשקיעים

מאז התחילה המלחמה לפני כשנתיים וחצי, שכונות מסוימות שינו את פניהן והפכו לאזורים עם דומיננטיות גבוהה של שוכרים ● איזו שכונה חוותה את הקפיצה הגדולה ביותר, איפה מספר הדירות המושכרות הוכפל ואף יותר ואיפה משיגים המשקיעים את התשואה הטובה ביותר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

משרד הכלכלה נגד משרד האוצר: "עסקנות קטנה של אגף התקציבים והשר"

גורמים במשרד הכלכלה טוענים בשיחה עם גלובס כי באוצר נוקטים קו אגרסיבי יותר לעומת הסבב הקודם של מבצע "עם כלביא" ● לדברי הגורמים, הפער מול המגזר הציבורי אל מול הפגיעה העמוקה במגזר הפרטי בסיבוב הזה, הולך ומתרחב ● "זו עסקנות קטנה של אגף התקציבים והשר, שמנסים להעביר את העניין הזה בשיטת מצליח"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה בעליות חדות; מניות הבנקים והביטוח בעליות חדות

מדד ת"א 35 עלה ב-1.9% ● שופרסל זינקה אחרי הדוחות ● מדד הביטחוניות ירד שוב ● עליות בוול סטריט עקב דיווח שטראמפ חותר לסיום המלחמה ולאחר שיו"ר הפד הפיג חששות מפני העלאת ריבית ● וגם: ביל אקמן המליץ למשקיעים "להתעלם מהדובים" - והזניק אתמול שתי מניות במעל 40%

גולדמן זאקס / צילום: Shutterstock, Sergei Elagin

"יקנו מניות בכל תרחיש": האם שורט היסטורי בשווקים הוא סימן לראלי?

לפי פרסום בבלומברג, כלכלני גולדמן זאקס דיווחו כי קרנות הגידור חותכות את ההחזקות שלהן במניות ברחבי העולם, במכירת השורט השלישית בגודלה בעשור האחרון ● עם זאת, בבנק ההשקעות מאמינים שהמשמעות היא שגדל הפוטנציאל לזינוק חד בשוק המניות במקרה של סיום המלחמה: "נראה שאנחנו קרובים יותר לסוף מאשר להתחלה"

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

הערעור נדחה: ה"אשף הפיננסי" ישלם לזוגתו לשעבר 50 מיליון דולר

ביהמ"ש המחוזי דחה את הערעור על החלטתו של ביהמ"ש למשפחה, בה נקבע כי איש העסקים השתמש במומחיותו להסתרת נכסים כדי להסתיר רכוש בעשרות מיליוני דולרים ● השופטת: "הוכח שהאיש השתמש בנאמנויות כדי למנוע מהאישה את זכויותיה"

ינון ניר, מנהל חדר מסחר בנק ירושלים / צילום: ינאי יחיאל

מנהל חדר המסחר שממליץ על שתי מניות שנחתכו וכעת יעלו "דרמטית"

כשינון ניר, מנהל חדר המסחר של בנק ירושלים, מסתכל על השווקים, הוא מוצא מעט סיבות לאופטימיות ● אינפלציה בשילוב מיתון, מלחמת עולם ושחיקה של הדולר - כולם סיכונים שהוא חושש שאורבים למשקיעים כיום ● ובכל זאת הוא מתעקש: "אל תעשו שינויים דרמטיים בתיק"

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

בעקבות שינוי מדרגות המס: אלו העובדים שיקבלו אלף שקל בתלוש הקרוב

כניסתן לתוקף של מדרגות השכר החדשות מובילות לכך שעובדים רבים ישלמו פחות מס, ואף חלקם יקבלו החזר רטרואקטיבי ● השינוי יחול על כל העובדים שמרוויחים יותר מ-16,150, אך אלו שמרוויחים יותר מ-25,100 יזכו ל"מתנת חג" של יותר מאלף שקל

קניות / צילום: שירה ספיר

לא רק היערכות לחג הפסח: קניות ה"פיצוי" של הישראלים במגמת עלייה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי המתנות לבית, האופנה ובתי הקפה רשמו את העליות הגבוהות ביותר

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

שופרסל מסכמת את 2025: ירידה בהכנסות, עלייה ברווחים

רשת השיווק סיימה את שנת 2025 עם ירידה של 7.4% בהכנסות ל-14.5 מיליארד שקל, לצד עלייה ברווח התפעולי ל-982 מיליון שקל וגידול של 8.2% ברווח הנקי ל-711 מיליון שקל ● לאור התוצאות, שופרסל תעניק החודש תוספת שכר חד-פעמית בסך 5,250 שקל לעובדי הסניפים, המרכזים הלוגיסטיים וחלק מעובדי המטה

מבצעי מימון / צילום: דרור מרמור

הצגת המבצעים בדוחות לא עזרה לפזר את הערפל מעל מחירי הדירות

רשות ניירות ערך דרשה מהיזמיות לדווח בסיכום 2025 על שווי הטבות המימון במחירי הדירות, אולם מרביתן הסתפקו בהצגת מספרים כלליים ● הפניקס: "הדוחות עלולים לטשטש את התמונה"

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

שופרסל מחלקת בונוסים זו השנה השנייה. כמה קיבל כל עובד?

שופרסל מחלקת מענק של 5,250 שקל לכעשרת אלפים עובדים בגין תוצאות החברה בשנת 2025 ● קבוצת מאיר ומפעל הפיס משיקים יוזמות הסעה ולינה למילואימניקים ולאזרחים מהצפון ● וגם: שורה של מינויים בכירים בענפי התחבורה, המלונאות וההייטק ● אירועים ומינויים

אביב אלוש בקמפיין הפרסום של פליי קארד / צילום: מתוך יוטיוב

להיות פליי קארד: מה חסר למועדוני לקוחות כדי להפוך לנכס אסטרטגי?

הזינוק במספר מועדוני הלקוחות בישראל יצר שוק צפוף שבו רק חלקם מצליחים להשפיע באמת על התנהגות הצרכנים ● מחקר חדש של חברת הייעוץ TASC מגלה כיצד עובדת מערכת היחסים הכלכלית, ואיך הופכים מועדון למנוע צמיחה בשווי מיליארדי שקלים, כמו במקרה של אל על

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

אנבידיה מצטרפת למשקיעים: הסטארט-אפ הישראלי מגייס מאות מיליונים לפי שווי של 4.5 מיליארד דולר

דקארט מפתחת טכנולוגיה שמאפשרת להפעיל מודלי בינה מלאכותית במהירות גבוהה ובעלויות חישוב מופחתות ● בין המשקיעים החדשים בסבב נמצאת ענקית השבבים אנבידיה, שהשקיעה כ־100 מיליון דולר, לצד קרן ההון סיכון רדיקל