גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים. 

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

איראן מנסה לשכנע את המדינה הגרעינית: תתמכי בנו מול ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: בעולם חושבים שהפסקות האש בלבנון ועזה עלולות לקרוס, איראן רוצה להבטיח שפקיסטן תפעל איתה נגד ישראל אבל לא בטוח שזה יקרה, מה ישראל רוצה בסוריה, ואיך נשיא סוריה עוזר לסכל הברחות נשק של חיזבאללה ● כותרות העיתונים בעולם

פרופיל בעלי העסקים בישראל מתבהר / צילום: Shutterstock

שנה לרפורמה שמקילה על עוסקים זעירים: 80% טרם ניצלו את ההטבות

לפי נתוני רשות המסים רוב העסקים הזעירים הם בבעלות צעירים בני 35 ומטה, המרוויחים פחות מ־6,000 שקל בחודש ● עד כה נרשמו קצת יותר מ־100 אלף מהזכאים, רבים מהם מתחת לסף המס ● המהלך הביא לעלייה במספר המדווחים בזכות ההקלות והנגישות שהרפורמה מאפשרת

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

דוחות שופרסל: המכירות בחנויות זהות נפלו בחדות

הכנסות רשת המזון הסתכמו ב-3.7 מיליארד שקל ברבעון השלישי, ירידה של 9% בתוך שנה ● הרווח הנקי של שופרסל ירד ברבעון השלישי ב-36% ל-168 מיליון שקל, אך בנטרול מכירת ההחזקה בפייבוקס ברבעון המקביל אשתקד, הרווח הנקי עלה בכ-4.5%

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

מאחורי הנתונים על ירידת מחירי הדיור יש עיר אחת שהמחירים בה רק עולים

מדד מחירי הדיור מבשר כבר שבעה חודשים רצוף על ירידות שלא נראו זמן רב בשוק המקומי ● אבל כשצוללים לנתונים מגלים שהירידות מתמקדות במרכז, בעוד שבירושלים ובפריפריה המחירים ממשיכים לעלות ● מה הסיבות לתופעה ואיך תשפיע הורדת הריבית של בנק ישראל על השוק?

מודעות של כאל, טפחות, בנק לאומי, ישראכרט / צילום: צילומי מסך

הסיבה שהלוואות מפתות עם פרזנטור מחויך דווקא מייצרות אצלנו דחייה

מחקר ישראלי חדש ניתח את הבעות פנים ותנועות העיניים מול פרסומות של בנקים וחברות כרטיסי אשראי וביטוח ● תנאי ההלוואה והסכום התגלו כחשובים בהרבה מהמעטפת השיווקית

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

צוות צללים באוצר מציג תחזיות פסימיות לגירעון ולצמיחה

משרד האוצר אופטימי לגבי גירעון מתון וצמיחה של 5.2%, אך יועציו עלומי־השם מזהירים שהגירעון עלול לעלות והצמיחה להיות נמוכה מהצפוי ● בין הגורמים שנבחנו: המלחמה והבחירות שבדרך

אילוסטרציה: Shutterstock

שני עורכי דין חשודים בתרמית של מאות מיליונים. כך עבדה השיטה

פרקליטות המדינה הגישה כתבי אישום חמורים נגד חמישה נאשמים, בהם שני עורכי־דין ומהנדס, בטענה כי פעלו במשך שנים לשיווק קרקעות ציבוריות באזור סכנין תוך זיוף מסמכים, הצגת מצגי שווא והלבנת הון בהיקף של כ־200 מיליון שקל ● יחד עם כתבי האישום הוגשה בקשה לתפיסת רכוש בשווי כ־55 מיליון שקל

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

הצעת החוק נפלה, סיוע במיליוני שקלים לא יועבר לשורדי שבי

ישראל העבירה הצעה לחמאס לפיה כל המחבלים ששוהים בכיסי הטרור התת-קרקעיים יוכלו לצאת מהמנהרות, להיכנע - ולהיכלא בבתי הסוהר בישראל ● משרתי המילואים צפויים לבצע כ-60 ימים בשנת 2026 ● משפחות שכולות בקריאה לסמוטריץ: "אל תיתן יד לחוק הגיוס" ● הקואליציה הפילה הצעת חוק להענקת סיוע מיידי לשורדי השבי ולמשפחות החטופים החללים ● עדכונים שוטפים

חיילי מילואים בחוף עזה / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

רגע לפני מועד התשלום, מאות קצינים עלולים לאבד מענק של אלפי שקלים

כחלק ממתווה הסיוע למשרתי המילואים, הממשלה הבטיחה לפני כחצי שנה מענקים מיוחדים למפקדים לוחמים עבור שירותם במלחמה ● המענקים, בגובה של עד 20 אלף שקל אמורים לעבור ללוחמים ב-1 בדצמבר, אולם כעת מתברר שעשרות עד מאות מפקדים נשמטו מהרשימה למרות זכאותם ● היום יתכנסו נציגי משרד האוצר ומערכת הביטחון בניסיון לפתור את הסוגייה

רני צים / צילום: רמי זרנגר

היעד הבא? רני צים מתרחב למדינה חדשה

איש העסקים נכנס לפעילות משותפת עם רשת המרכולים מאס (MAS) מקפריסין ● חברת התוכנה אלעד מערכות פועלת להכשיר ולגייס 120 ג'וניורים ופונה במיוחד ללוחמי צה"ל ● חברת סופרגז משיקה שירות לאספקת גז המבוסס על בינה מלאכותית ● אירועים ומינויים

סכר מרכזי באיראן שנפגע מהבצורת / צילום: Reuters, Vantor

כך מייצר המחסור במים במדינות שכנות הזדמנות לגופי אנרגיה והתפלה בישראל

בעוד איראן מתפוררת כתוצאה ממחסור במים, גם ירדן ומצרים בסיכון גבוה להתייבשות, והופכות לתלויות בישראל לאספקת מים ואנרגיה ● מהן המשמעויות הכלכליות שייגזרו מכך, היכן הזדמנויות ההשקעה, ואיך זה יתגלגל עד האג"ח הממשלתיות והדירוג של ישראל

פרויקט exchange ברמת גן / צילום: 3division

למרות פגיעת הטיל: אזורים מקווה להשלים את בניית מגדל Exchange בר"ג עד לסוף השנה

החברה מציינת בדוח הכספי לרבעון השלישי של 2025 כי היא ממשיכה לפעול לקבלת תעודת גמר "במועד שתוכנן", קרי הרבעון הרביעי של השנה ● השיפוצים צפויים להתארך מעבר לכך ● אחת מהשפעות הפגיעה: החברה מכרה לאורך השנה רק שלוש דירות בפרויקט

 

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

עופר ינאי מבצר שליטה בנופר באמצעות לאומי פרטנרס

ינאי יעביר את מניותיו בנופר לחברה משותפת, שלתוכה תזרים לאומי פרטנרס כחצי מיליארד שקל בהון וחוב לטובת רכישת מניות נוספות ● בחודש האחרון מניית החברה סובלת ממומנטום שלילי ואיבדה כ-11%

מערכת חץ 3 בפעולה / צילום: דוברות משרד הביטחון

דיווחים בגרמניה: מערכת החץ תתחיל לפעול כבר בשבוע הבא

ע"פ דיווחים בכלי התקשורת הגרמנית, מערכת החץ 3, שנרכשה מהתעשייה האווירית במחיר של 3.5 מיליארד אירו, תחל לפעול באופן חלקי כבר בשבוע הבא ● "המערכת תאפשר הגנה של 360 מעלות, מה שיבטיח להגן על תושבי גרמניה והתשתיות שלה מפני התקפות בטילים ארוכי טווח", נכתב בהודעה לעיתונות של חיל האוויר הגרמני

מימין לשמאל: ערן בילסקי, יוני אושרוב, אבי אייל ורן אחיטוב / צילום: Entrée Capital

בתוך חצי שנה: אנטרי קפיטל גייסה 300 מיליון דולר לקרנות AI ודיפטק

קרן ההון סיכון אנטרי קפיטל גייסה 300 מיליון דולר להשקעה בסטארט-אפים בתחומי הבינה המלאכותית, דיפ-טק וקריפטו ● הודעת הגיוס אינה מסגירה את זהות המשקיעים, אך לגלובס נודע כי ביניהם גם גופים מוסדיים ישראלים וזרים ● הקרן המוצלחת ביותר של אנטרי השיגה למשקיעים תשואה של פי 30.2

גל תקיפות בלבנון (ארכיון)

תקיפות בלבנון: צה"ל תקף מחסני אמל"ח, עמדות צבאיות ועמדות שיגור

דיווחים בלבנון: צה"ל ממשיך את התקיפות על מתקני חיזבאללה ● דיווח: צוות של הצלב האדום והזרוע הצבאית של חמאס מחדשים את החיפושים אחר חלל חטוף ● מבוי סתום? הצומת האסטרטגי של ישראל - והאפשרויות ● צה"ל: חשש לחדירת מחבלים ביישוב כוכב יעקב שבשומרון ● הרמטכ"ל זמיר אישר את גרף הלחימה של צה"ל לשנת 2026, במסגרתו משרתי המילואים צפויים לבצע כ-60 ימים ● עדכונים שוטפים

בני זוג חויבו להחזיר מיליונים למאהב / צילום: Shutterstock

המאהב דרש מאישה ובעלה להשיב לו מיליוני שקלים. מה קבע בית המשפט?

לאחרונה דן בית משפט בתביעה חריגה, במסגרתה אדם תבע את המאהבת שלו ואת בעלה ודרש מהם להשיב לו כספים שהעביר להם לאורך השנים בהם ניהל עימה רומן ● בית המשפט בחן האם מדובר בהלוואות עסקיות או במתנות שניתנו כחלק ממערכת היחסים - מה נפסק?

מנכ''ל וויזאייר ג'וזף וראדי ומירי רגב / צילום: צילום מסך

מנכ"ל וויזאייר בפגישה עם שרת התחבורה: "מתכננים להקים בסיס בישראל באפריל"

בפגישה בין מנכ"ל חברת התעופה ההונגרית ג'וזף וראדי ושרת התחבורה מירי רגב, הודיע המנכ"ל שוויזאייר מתכוונת להקים בסיס כבר באפריל הקרוב ● עם זאת, לא כל הפערים נפתרו והתנגדות ועדי העובדים הישראליים וההסתדרות עשויים להרים קשיים

מייסדי Spacial. מימין: מאור גרינברג ועמי אברהמי / צילום: Spacial

"אנחנו מחליפים את מהנדסי הבניין והאינסטלציה ב-AI, מי שיישאר זה רק האדריכל"

עמי אברהמי רצה להדפיס קירות במפעל ולהרכיב בית חדש בתוך שבועות. אבל החברה שהקים, Veev, קרסה - עד שצצה מחדש תחת בעלות אחרת ● עכשיו הוא חוזר עם סטארט־אפ חדש לשילוב בינה מלאכותית בתכנון, ומגייס מיליוני דולרים מאחת מקרנות הצמרת הישראליות

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אחד האנליסטים המשפיעים בוול סטריט ממליץ על 10 מניות ומשוכנע: חברות ה־AI עוד יזנקו

בעוד דמויות בולטות כמו סם אלטמן וריי דליו מזהירות מבועה בענף ה-AI, האנליסט דן איבס מציג תמונה אחרת ואופטימית ● בראיון ל-Yahoo Finance העריך שההשקעות בתחום יזנקו למעל חצי טריליון דולר בתוך שנתיים, המליץ על 10 מניות טכנולוגיה מועדפות, וקבע: אין בועת AI