גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים.

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

תקלה בוולט / צילום: צילום מסך

בפעם השלישית החודש: שירות המשלוחים של וולט מושבת בעקבות תקלה

בעקבות תקלה גלובלית, שמקורה באפליקציית השליחים, שירות המשלוחים של וולט נסגר לפני זמן קצר ● מהחברה נמסר: "אנו חווים תקלה טכנית שמשפיעה על קבלת הזמנות חדשות ופועלים לטיפול מהיר בתקלה. מתנצלים על אי הנוחות הזמנית"

יפית חיון סמנכ״לית שירות לקוחות, וולט / צילום: כדיה לוי

איך נראה מאחורי הקלעים של שירות הלקוחות בוולט?

יפית חיון, סמנכ"לית שירות לקוחות בחברת וולט, סיפרה בכנס השירות של גלובס כיצד מתמודדת החברה עם משולש הערך שלהם הכולל: לקוחות, בתי עסק ושליחים ● "ברגע ההזמנה הכל מתנקז לרגע אחד, ואנחנו צריכים לראות את הלקוח ויש לכך חשיבות", ציינה בדבריה

החברות שפיצחו את השיטה: כנס השירות של ישראל 2026

כנס השירות של ישראל, שנערך בשיתוף בנק מזרחי טפחות, עוסק במגמות ובמחקרים העדכניים בתחום השירות ● בכנס יפרסמו תוצאות של סקר חדשני, הנערך בידי גלובס, שיחשוף את החברות הטובות ביותר בשירות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שרשמה עלייה דו־ספרתית ברווח הנקי, וזו שהרווח שלה נשחק

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● חברת מוצרי הבנייה אינרום דיווחה על צמיחה של 14% ברווח הנקי, בתמיכת גידול במכירות מוצרי גמר בנייה ● הרווח של מספנות ישראל, שעוסקות ביצוא ספינות, ירד בכ-7% בעקבות היחלשות הדולר ●  ההכנסות של קיסטון ירדו ב-20% ברבעון הראשון ל-68 מיליון ברבעון האחרון

אוזמפיק / צילום: Shutterstock

"קשה להתעלם מהמספרים": תופעת הלוואי המפתיעה של תרופות ההרזיה

מחקרים חדשים מצביעים על כך שתרופות כמו אוזמפיק וזפבאונד עשויות להאט את התקדמות הגידולים הסרטניים ולשפר את שיעורי ההישרדות, אך דרוש מחקר נוסף כדי לבסס את הממצאים הללו

תומר זלצר, סגן מנהל חטיבה קמעונאית בבנק מזרחי טפחות / איור: גיל ג'יבלי

אמפתיה, שמיעה ואיזון הם מעבר ליכולות האלגוריתם

ההתקדמות הטכנולוגית היא הכרחית ובלתי נמנעת, אך במקביל עולה החשיבות הרבה שקיימת בשירות אישי ואנושי ● תפקיד הבנקאי האישי הוא לא רק בביצוע פעולות פיננסיות במהירות וביעילות, אלא גם של הקשבה, הבנה, ויצירת אמון ● כנס השירות של גלובס ייערך ב-27.5 בתל אביב 

שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

"אללה איסטור כמה מסים שילמתי": הייטקיסטים מגיבים לתוכנית הדרמטית של רשות המסים

חשיפת גלובס, לפיה רשות המסים מקדמת הצעת חוק לחייב בוגרי יחידות עילית של צה"ל לרשום חברות בארץ ולשלם בישראל מס במשך עשור, הציתה ביקורת בהייטק ● בכירים בענף מזהירים כי המהלך יוביל לבריחת יזמים לצמיתות מהארץ, אך לצד זאת נשמעים גם קולות התומכים ביוזמה ● ברשות מתעקשים שמדובר ב"משאב טבע לאומי"

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

המנהלים של עופר ינאי התפטרו בסערה, אלא שמאז המניה רק עולה

חברת האנרגיה המתחדשת של עופר ינאי זוכה לרוח גבית מהייפ חוות השרתים, לצד שורה של מהלכים פיננסים ועסקיים שנקט בעל השליטה מאז שהפך גם למנכ"ל ● כשהיא נסחרת בשווי של כמעט 9 מיליארד שקל, מתקרבת נופר לרף שעשוי להקנות לינאי תגמול חסר תקדים

משה לארי, מנכ''ל בנק מזרחי טפחות בשיחה עם תרי ישכיל, סמנכ''ל מנהלת חט' שיווק, פרסום ופיתוח עסקים, בנק מזרחי טפחות / צילום: תמר מצפי

תרי ישכיל ממזרחי טפחות: ״באופן כמעט פרדוקסלי, הטכנולוגיה תעזור לנו להיות אפילו עוד יותר אנושיים״

בכנס השירות של גלובס שוחחו מנכ”ל מזרחי טפחות משה לארי ותרי ישכיל, סמנכ”לית ומנהלת חטיבת השיווק, הפרסום ופיתוח העסקים, על השילוב בין בינה מלאכותית לשירות אישי בעולם הבנקאות ● "כשמדברים על כסף יש חרדה של כולנו, שם אנחנו צריכים אנשים", אמר לארי, בעוד שישכיל הדגישה כי "יש צרכן חדש, אך האדם לא השתנה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק ו-500 S&P ננעלו בשיא; המצטרפת החדשה למועדון הטריליון

נעילה מעורבת באירופה ● UBS מכפילה את מחיר היעד של מניית מיקרון ● מניית מדיסון סקוור גארדן ספורטס בשיא לאחר שהניו יורק ניקס עלו לגמר ה-NBA ● ירידה בתשואות האג"ח ● ירידה קלה במדד אמון הצרכנים בארה"ב בחודש מאי

אילן רביב מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

מקבע את מעמדו כבית ההשקעות המוביל: קפיצה בהכנסות ורווחי מיטב

הכנסות בית ההשקעות, בניהולו של אילן רביב, גדלו ברבעון ב־32% והסתכמו בכ־598 מיליון שקל ● הנכסים המנוהלים בשיא של כ-448 מיליארד שקל

טקס החתימה על הסכמי אברהם בוושינגטון בספטמבר 20' / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ דוחק במדינות המפרץ להצטרף להסכמי אברהם. בנתיים הן לא ממהרות

לטראמפ נותר עד סוף הקדנציה ב־2029 לרשום הישג גיאו־פוליטי היסטורי ● כעת נראה שהוא מנסה, דרך הפסקת האש עם איראן, לצרף את מדינות ערב להסכמי אברהם ● אבל מומחים מסבירים: בלב הסירוב שלהן להצטרף עומדת סוגיה, שהסכם עם איראן לא יפתור

שר המשפטים הצרפתי, ז'ראלד דרמנין / צילום: Reuters

"צרפת הגיעה לקצה": שר המשפטים מציע להקפיא הגירה לשלוש שנים

על רקע עלייה במספר אישורי התושבות ותמיכה ציבורית בצמצום ההגירה, שר המשפטים הצרפתי מציע להכריז על מצב חירום ולהקפיא חלק ניכר ממסלולי הכניסה למדינה לשלוש שנים ● המהלך מגיע לאחר צעדים דומים שננקטים בגרמניה וכתגובה לשיח הולך ומתרחב בצרפת ובאירופה סביב הידוק מדיניות ההגירה והפיקוח על גבולות

טרכטנברג והאחים יונתן ויובל רואש / צילום: עומר פרידמן

המצטרפת החדשה לדירקטוריון זירת הקריפטו bits of gold

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגידת בנק ישראל וכיום משנה ליו"ר דירקטוריון הבנק הדיגיטלי ESH, מצטרפת לדירקטוריון bits of gold  ● איש העסקים אלי להב חוזר חוזר לצפון ● ושת"פ בין חברת המזון לחברת האופנה ● אירועים ומינויים

רכב אוטונומי של בלו־ווייט / צילום: באדיבות אלביט מערכות

מחזקת את יכולות ה־AI: אלביט קונה חברה־בת ישראלית

חברת FUSE רכשה את חברת הטכנולוגיה הישראלית "בלו־ווייט", המפתחת פתרונות אוטונומיים מבוססי בינה מלאכותית ליישומים בתחומי השטח והביטחון ● הרכישה מחזקת את יכולות האוטונומיה הרב-ממדיות של החברה ומשלימה את הטכנולוגיות האוויריות והנחיל הקיימות שלה

הדמיית אאורה סיטי חדרה / הדמיה: באדיבות אאורה

החברה שרוכשת 52 דירות בחדרה במכה. כמה היא שילמה?

קרן הריט למגורים רנט איט רוכשת מאאורה 52 דירות בפרויקט אאורה סיטי בחדרה תמורת 108.5 מיליון שקל, בעסקה הכוללת מזומן והקצאת מניות שתהפוך את אאורה לבעלת מניות מהותית בחברה ● הדירות ייועדו להשכרה ארוכת טווח, והעסקה מצטרפת למגמה מתרחבת של רכישת מקבצי דירות בידי קרנות ריט

אילוסטרציה: Shutterstock

מיליון שקל על מחסן: פיצוי חריג לדייר סרבן

המפקחת על רישום המקרקעין קבעה כי היחידה רשומה בפנקסי המקרקעין, ורשומים לה חלקים יחסיים ברכוש המשותף, ואף אם איננה קיימת בפועל או אם אין לה זכות קיום, יש להכיר בערכם הכלכלי של זכויות בנייה הצמודות לה

שליחי תן ביס / צילום: שלומי יוסף

פנגו רצתה לרכוש את תן ביס, למה זה לא קרה?

לגלובס נודע כי פנגו בחנה בתקופה האחרונה רכישה של פלטפורמת המשלוחים תן ביס, אך החליטה שלא להתקדם לעסקה לאחר הליך בדיקת נאותות ● בתן ביס מכחישים את קיום המגעים: "לא היו דברים מעולם"

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

בדרך למחסור דחוף: בית ההשקעות שבטוח - זה מה שעומד לקרות בין איראן וארה״ב

בבנק ההשקעות פייפר סנדלר לא מאמינים שהתנועה המסחרית בהורמוז תשוב לסדרה בקרוב, מעריכים שהמחסור בנפט יחמיר ושמחירו ירשום שיאים חדשים

משה לארי, מנכ''ל בנק מזרחי טפחות, בכנס השירות של ישראל / צילום: כדיה לוי

משה לארי מנכ"ל מזרחי טפחות: "היקף המשכנתאות צפוי להיות אחד הגבוהים ב-5 השנים האחרונות"

משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות התייחס בכנס השירות לאתגרים בשוק הנדל"ן ולהחלטת הריבית האחרונה ● "היקף המשכנתאות הצפוי ב-2026 יעמוד להערכתי בין 120-110 מיליארד שקל״ ● כמו כן לדבריו: "עצמאות בנק ישראל חשובה לאיזון מוניטרי ופיסקלי"