גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  קידום מיוחד40 עד 40

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים.

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

בנק מרכנתיל / צילום: איל יצהר

"תדהמה וזעם": ועד עובדי מרכנתיל מתנגד למיזוג עם בנק דיסקונט

במכתב חריף ששלח יו"ר ועד עובדי מרכנתיל להנהלת דיסקונט, כתב כי קיבל "בתדהמה, בזעם ובשאט נפש" את הפרסומים לגבי בחינת המיזוג עם הבנק ● עוד נמסר כי הוועד יפעל מיידית מול ההסתדרות להכרזה על סכסוך עבודה, וכי יינקטו צעדים ארגוניים לשם הגנה על עובדי הבנק, במידת הצורך

איך הממשלה והכנסת יושפעו מהבחירות? / אילוסטרציה: Shutterstock

איך הממשלה והכנסת יושפעו מהבחירות?

ועדות הכנסת יתקשו להתכנס, והממשלה תוגבל ביכולתה לפזר כספים ● אבל לא בטוח שהסכמים מדיניים יצטרכו להמתין לממשלה הבאה ● המשרוקית מסבירה

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

התלונה המפתיעה של מטופלים בתרופות הרזיה, והחברה שמסמנת את הלהיט הבא בשוק

ענקית הפארמה נובו נורדיסק חתמה על הסכם עם חברה המפתחת שתל עם תרופות GLP-1, כדי להתמודד עם בעיית הנשירה מהטיפול ● מנתחים פלסטיים מדווחים על תלונה חוזרת – הרזיה באוזניים, וזו לא רק בעיה אסתטית ● וגם: חברה ישראלית קיבלה 8 מיליון אירו כדי לקדם את התרופה שלה לאחד הזיהומים הנפוצים בבתי חולים ● השבוע בביומד

ברק אברמוב, בעלי רשת ג'פניקה / צילום: שלומי יוסף

"סוחטים אותי": גרסת ברק אברמוב לרימונים על ג'פניקה נחשפת

לגלובס נודע כי אברמוב אמר למקורביו שהאירועים סביב מסעדות ג'פניקה נובעים מסירובו לשלם דמי פרוטקשן ● לאומי פרטנרס השקיעה לאחרונה 200 מיליון שקל ברכישת 20% מהחברה-האם של ג'פניקה, והעסקה כרגע נמשכת כסדרה

גל מלכה בקמפיין פליי אול / צילום: צילום מסך

טיסה חינם? האותיות הקטנות בהצעות של חברות כרטיסי האשראי

מאחורי שטף הטיסות חינם ובזול שמציאות חברות האשראי, יש גם שורות קטנות ● אתר הטיפוח והאיפור המצליח Guilty שוב מחליף ידיים ● פירמת ראיית החשבון השישית בגודלה בישראל, פאהן קנה, מקימה חברת AI ארגוני ● וגם: פארק ילדים חדש בבמעלות תרשיחא ● אירועים ומינויים

הגורם שהמשקיעים לא חושבים עליו / צילום: Shutterstock

הסיכון שהמודלים לא מודדים

בעולם שבו מודלים פיננסיים מודדים כמעט כל סיכון אפשרי, יש גורם אחד שנותר מחוץ למשוואה: האנשים שמאחורי ההשקעה ● יושרה, שקיפות ועמידה בהתחייבויות מתגלים שוב ושוב כגורמים המשפיעים ביותר על הצלחת השקעה בטווח הארוך – גם כשהם אינם מופיעים בדוחות, במצגות או באקסלים

דלית ויכסלבאום, ליעד שובל, מיכל צוקרמן, יגאל ברקת, נויה פרסול, דרור בהט / צילומים: ענבל מרמרי, רמי זרנגר, עדי אורני, תומר שלום, עומר כהן, ניקולה וסטהפל

כוחו של הקריאייטיב: מנהלי השיווק מפרגנים לקמפיינים ישראלים

הסמנכ"לים שמאחורי מהלכי השיווק הגדולים במשק בוחרים את ההצלחות הבולטות של השנה החולפת, ומפרגנים למתחרים - חלק ראשון ● הצצה למדד המותגים שיתפרסם השבוע ולכנס MAD שיתקיים ביום רביעי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; SK hynix זינקה, IBM התרסקה

הירידה החודשית במדד המחירים, החדה ביותר מאז 2020 העניקה רוח גבית לשוק ●  הבנקים פתחו ברגל ימין את עונת הדו"חות ● IBM צללה אחרי שפרסמה תוצאות כספיות ראשוניות מאכזבות ● טאואר זינקה לאחר שדיווחה על הרחבת כושר הייצור ביפן ● מחירי הנפט התמתנו, לאחר שטראמפ חזר בו מדרישתו להטיל אגרת מעבר במצר הורמוז

ניר קריגל ב''שיר הכטב''ם''

האם סופרמן יציל את העסקים הקטנים מתביעת "שיר הכטב"ם"?

לפי פרסומים ברשת, מספר בעלי עסק קיבלו בשבועות האחרונים התראה לפני תביעה על הפרת זכויות יוצרים, בגלל שימוש בשיר הכטב"ם שהפך לפופולרי בזמן "שאגת הארי" ● אלא שלא בטוח כי מבצע השיר הוא בעל זכויות היוצרים בשיר, בעקבות טענה כי הטקסט לקוח בכלל מהסרט סופרמן

תחבורה ציבורית / צילום: שלומי יוסף

באוצר חוששים: הרפורמה הגדולה בתחבורה הציבורית לא תעלה להצבעה

הרפורמה להקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות תקועה לפני הקריאה הסופית ועלולה ליפול עם פיזור הכנסת ● על פי גורמים המעורים בפרטים, המפלגות החרדיות תוקעות כעת את הסוגייה, בין היתר בטענה לפגיעה בסטטוס קוו בהקשרי השבת

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

מנהל ההשקעות שממליץ לצעירים 100% מניות: "ישראל תיהנה מהסלמה עם איראן"

ליאור וקס, מנכ"ל אינפיניטי ניהול תיקים, מזהיר מסקטור השבבים בארה"ב ובפרט מספייס אקס: "שוויים התנפחו, צריך להיזהר מחברות חלום" ● הנטייה החיובית שלו לשוק בת"א נמשכת, בעיקר אחרי ירידה של 10%, הוא משוכנע שהשקל יחזור להתחזק, ומסמן כמה הזדמנויות

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

פלאפון: מזכר הבנות לרכישת וויקום מובייל בכ-265 מיליון שקל

העסקה, אם תושלם, צפויה לחזק את פעילות הסלולר של הקבוצה ● בבזק צופים חיסכון של כ-50 מיליון שקל בטווח הקצר ועד כ-100 מיליון שקל בטווח הארוך

מייסדי סטארק פאוור. מימין לשמאל: צפריר יואלי, שחר גרשון ונדב טנא / צילום: תמונה פרטית

אנרגיה לוהטת: בתוך מספר חודשים גייסו פורשי נופר 665 מיליון שקל

סטארק פאוור שהקימו נדב טנא ושחר גרשון, הפועלת בתחום פיתוח תשתיות אנרגיה ודאטה סנטרס בארה"ב, צירפה גם את מגדל למשקיעיה בסכום של 90 מיליון שקל

גארי סרוויס / צילום: אינסייט פרטנרס

היועץ הבכיר שמשוכנע: ה־AI לא הרגה את השיווק, אך הוא יצטרך להיוולד מחדש

גארי סרוויס, שותף בצוות הייעוץ של קרן ההון סיכון אינסייט פרטנרס, סבור שבעולם שבו לכולם יש גישה לאותם כלי AI, היתרון התחרותי כבר לא יהיה הטכנולוגיה עצמה ● בראיון לקראת הופעתו בכנס MAD של גלובס הוא מסביר מדוע מותגים יצטרכו ללמוד לדבר גם למכונות ולמה כדאי להפנים שהשינוי לא יסתיים לעולם ● לקראת כנס MAD שיתקיים מחר 

המחירים ביוני צפויים לרדת שוב / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

שפל של 5 שנים: מה צפוי היום בנתוני האינפלציה

גורמים עונתיים, ירידת מחירי הדלק והתחזקות השקל גרמו ככל הנראה למדד יוני להתברג באמצע יעד האינפלציה ולתמוך בהמשך הורדת הריבית ● אך פיחות השקל והוצאות הביטחון מזכירים שהשקט הנוכחי עלול להיות זמני

המשנה ליועמ''שית, עו''ד ד''ר גיל לימון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הממשלה מנסה להעביר מאות מיליוני שקלים רגע לפני הבחירות

המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, מנסה לעצור את ההעברות ● כתב למזכיר הממשלה: "החל מאתמול בבוקר מגיע שטף של הצעות מחליטים אל משרדי הממשלה, ובהן החלטות בעלות משמעויות תקציביות נרחבות - שרבות מהן מגיעות בהיעדר תשתית מקצועית וצורך ברור וללא בחינה משפטית כנדרש"

מייסדי פינדינגס, קובי פרידמן (ימין) ויונתן פרי / צילום: אורנה חלף

חברת הסייבר שכמעט נמכרה ב־300 מיליון דולר מגיעה לת"א

לאחר שמכירתה אשתקד בוטלה, פועלת Findings להתמזג לשלד הבורסאי וילק, לפי שווי נמוך משמעותית ● צופה כי השנה יותר מתכפיל את הכנסותיה מאשתקד

רכבים שרופים כחלק מתופעת הפרוטקשן / צילום: כב''ה צפון

תופעת הפרוטקשן יוצאת משליטה - ובמדינה מתגאים ב־45 כתבי אישום בלבד

החל מהמטענים בסניפי ג'פניקה ועד לרצח של הקבלן מהצפון, הפרוטקשן והפשיעה הקשה הפכו למכת המדינה ● שנתיים לאחר שהכנסת חוקקה את התיקון לחוק העונשין, נתוני האכיפה הזעומים מוכיחים שהמדינה רחוקה מפתרון ● וגם: איך המיליארדים שגובים ארגוני הפשיעה מבעלי העסקים הופכים לנטל ישיר ביוקר המחיה

איך שומרים על מותג מנצח לאורך זמן: כנס MAD יוצא לדרך

כנס MAD של גלובס מתמקד השנה בסוד ההצלחה ובאתגרים של מותגי Legacy ובשאלה איך שומרים על רלוונטיות לאורך זמן ● בכירי תעשיית השיווק, הדיגיטל והפרסום ייפגשו על במה אחת כדי לנתח את המלהכים הבולטים ● וגם: הצצה ראשונה לתוצאות מדד המותגים של גלובס

מליאת הכנסת (ארכיון) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

אושר סופית החוק לביטול מעצרי עריקים חרדים

ברוב של 58 מול 54 אישרה הכנסת את החוק לביטול מעצרי עריקים חרדים ● מיד לאחר אישור החוק הוגשו עתירות לבג"ץ בטענה לאפליה ולפגיעה בעקרון השוויון