גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים.

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

שכונת נווה צדק. בעיגול: מריוס נכט / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

מריוס נכט מוכר שני מגרשים בנווה צדק. כמה יקבל?

איש העסקים מריוס נכט מכר באמצעות חברה שבשליטתו שני מגרשים בני 1.5 דונם ברחוב שלוש בנווה צדק בת"א - לא כולל בית שלוש עצמו ● וגם: הפרסום בפלטפורמת yes יוצא לדרך – איזו סדרה נבחרה לפיילוט, ומי המפרסם הראשון? ● אירועים ומינויים

רחפן של איירובוטיקס שאותה רכשה אונדס / צילום: יוני בן חיים

רכב חמוש בלתי מאויש: ההשקה המשמעותית של אונדס

אונדס האמריקאית, שכבר רכשה חברות ישראליות וזכתה בחוזים מול משרד הביטחון, חשפה כלי רכב בלתי מאויש חדש בשם איירון ווייב ● הכלי נועד לפעול בשדה הקרב, לשאת מערכות שונות לפי הצורך ולצמצם את הסיכון ללוחמים בחזית

הגיימרים  החדשים / צילום: AI

בגיל 70 הוא משקיע שעות במשחקי אסטרטגיה. האם זה טוב או רע למוח?

דודי (70) מושקע עמוקות במשחקי אסטרטגיה,​ דיטה (75) משחקת בטלפון כדי להירגע, גבי (62) מכור לאקסבוקס ומקווה "להיגמל" עד הפנסיה, ועבור הזמרת גלי עטרי זה אסקפיזם ● יותר ויותר מבוגרים נשאבים לעולם הגיימינג, ופותחים הזדמנויות לתעשייה ● מחקרים חדשים בדקו מה מביא אותם לשם והאם הם מאמנים את המוח או בדיוק ההפך?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומנהיג איראן מוג'תבא חמינאי / צילומים: רויטרס, AP-Alex Brandon

"חד יותר, מהיר יותר": המומחים מנסים להעריך מה מתכנן טראמפ באיראן

לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", ארה"ב וישראל נערכות לחידוש התקיפות באיראן כבר השבוע ● האם הפסקת האש מול איראן נמצאת בסכנת קריסה, מה יהיה היקף התקיפות הפעם, והאם בכלל נותרו באיראן מטרות שניתן לתקוף? ● שאלת השעה

לשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

התאוששות בשוק העבודה: ירידה של כ-22% במספר דורשי העבודה באפריל

נתוני שירות התעסוקה מצביעים על התאוששות מהירה בשוק העבודה לאחר מבצע "שאגת הארי", אך מספר דורשי העבודה עדיין גבוה ביחס לתקופה שקדמה למבצע ● באיזה ערים נצפו שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

לקוח תבע עורך דין על הסכם שכר-טרחה. מה קבע ביהמ"ש?

לקוח שטען כי עורך דינו הסתיר ממנו סעיף בהסכם שכר-הטרחה חויב ע"י בית המשפט לשלם לו כ־12 אלף שקל ● וויזאייר תפצה משפחה שטיסתה בוטלה בשל הסלמה בגבול הצפון ב-2024, לאחר שלא הוכיחה כי התקיימו נסיבות חריגות ● וגם: מתי מותר להציב מצלמות בשטח משותף בלי אישור השכנים? ● 3 פסקי דין בשבוע

משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

החשדות נגד כחלון נגמרו בהסדר טיעון מקל. ומה לגבי הקלון?

משה כחלון הגיע להסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט, החברה בה שימש יו"ר ושבה התגלו אי־סדרים כספיים ● שר האוצר לשעבר יודה בעבירה קלה של דיווח, וצפויים להיגזר עליו, בין היתר, מאסר על־תנאי וקנס ● השאלה הגדולה: האם ההרשעה מהווה קלון שימנע ממנו לשוב לחיים הפוליטיים?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מווילה לפנטהאוז: הזוג שסגר עסקת נדל"ן ייחודית תוך שבועיים

בשכונה הירוקה המערבית בהרצליה נמכר פנטהאוז בן 4 חדרים בשטח של 130 מ"ר עם מרפסת, תמורת 6.4 מיליון שקל ● המוכרים הם ישראלים תושבי חוץ, ש"הרוויחו בגלל שהם לא חיים בארץ, והשקל כרגע חזק" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

משה כחלון, לשעבר יו''ר יונט קרדיט / צילום: יוסי כהן, רפי קוץ

בדרך לפוליטיקה? הוגש כתב אישום נגד משה כחלון - יודה ויורשע בעבירה קלה

שר האוצר לשעבר משה כחלון, ששימש כיו"ר יונט קרדיט ב-2022-2021, יודה בהסדר טיעון בעבירת דיווח ויקבל עונש הכולל מאסר על-תנאי וקנס בסך 180 אלף שקל ● שאלת הקלון אינה חלק מהסדר הטיעון, והיא תוכרע ככל שכחלון יבקש לחזור לחיים הפוליטיים ● במקביל הוגשו כתבי אישום נגד שבעה נאשמים ושתי חברות

ראש ממשלת קנדה מארק קרני / צילום: ap, Thomas Padilla

קנדה החליטה לייצא נפט לאסיה, על חשבון ארה"ב

קנדה מקדמת צינור נפט חדש לאוקיינוס השקט שיאפשר לה לייצא עד כמיליון חביות ביום לשווקי אסיה, בניסיון להפחית את התלות בארה"ב על רקע החרפת יחסי הסחר עם ממשל טראמפ ● ההסכם בין רה"מ מארק קרני למושלת אלברטה דניאל סמית' משלב בין אינטרסים כלכליים, שיקולי אנרגיה עולמיים והמאבק הפוליטי־סביבתי בתוך קנדה ● הבנייה צפויה להתחיל ב-2027

בלקברי עדיין קיימת, ואין לכם מושג כמה אתם מסתמכים על הטכנולוגיה שלה

לאחר שרבים כבר הספידו אותה, בלקברי רושמת רבעון רווחי רביעי ברציפות - לראשונה מאז המצאת האייפון ● זאת בזכות תוכנה המסתתרת ב־275 מיליון מכוניות בעולם ואחראית כיום למחצית מהכנסות החברה ● נשיא החטיבה: "אנחנו הבסיס, וכלום לא עובד בלי בסיס חזק"

רחפן FPV מבוסס סיב אופטי / צילום: Reuters, Pavlo Bahmut/Ukrinform

איום הרחפנים התגלה לפני תשע שנים. רק כעת רה"מ מקצה לו 2 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי בתום דיון שקיים נתניהו, בהשתתפות בכירי מערכת הביטחון, הוחלט להקצות תקציב לפיתוח פתרונות לאיום הרחפנים ● כבר בשנת 2017 איום הרחפנים הוגדר כמהותי

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

הערכה: אילון מאסק לא יגיע לישראל כאורח משרד התחבורה

מאסק היה אמור להגיע כאורח משרד התחבורה וכנס התחבורה סמארט מוביליטי באמצע מרץ השנה ● נכון לעכשיו נמנע ממנו להגיע לישראל, וזאת משום שהצטרף לנסיעה לסין עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ● יחד עם זאת, ההערכה היא כי תיערך עמו שיחת וידאו, או שיועבר נאום מוקלט

קניון עזריאלי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Opachevsky Irina

מחיר המלחמה באיראן: הכלכלה הישראלית התכווצה ב-3.3% ברבעון הראשון

ברבעון השנתי של 2026 המשק הישראלי התכווץ בקצב שנתי של 3.3% ● הצניחה תואמת את הערכות הכלכלנים שפורסמו בשבועות שקדמו לפרסום - ומהווה היפוך מהיר ממגמת ההתאוששות שאפיינה את המחצית השנייה של 2025

גן מאיר בתל אביב. ''בית הקפה שפועל שם, בנקודה הכי חלשה של הפארק, מוסיף מאוד לביטחון של השוהים בו'' / צילום: Shutterstock

"50 אנשים שהולכים ברחוב הם כמו 50 שוטרים": איך נעזרים בתכנון כדי ליצור סביבה עירונית בטוחה יותר?

מקרי הרצח שאירעו בעת האחרונה ברחובות הדגישו את חשיבות הרגשת הביטחון, והביטחון בפועל, בערים בישראל ● הדרך שבה מתכננים בתי מגורים, רחובות ושכונות יכולה לתרום רבות לביטחון האזרחים - וגם להשפיע לשלילה, כשאינה נעשית כראוי ● "תכנון הוא כלי עמוק ליצירת ביטחון אישי וחוסן חברתי"

השבוע בשווקים / צילום: יוסי כהן

כך ניתן לזהות בועה בשוק המניות – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מנהלי קרנות הגידור על הראלי, המניות המועדפות ואלה שכדאי להתרחק מהן ● שבועיים לפני החלטת הנגיד, הבנקים כבר חותכים את הריבית על הפיקדונות ● כך באמת ניתן לזהות בועה בשוק המניות ● המשפחה שמאחורי ההנפקה הביטחונית הגדולה בת"א ● וגם: מדוע הפכו שבבי הזיכרון לטרנד החם בוול סטריט

נביאי הזעם שוב טוענים לבועה במניות הטכנולוגיה / אילוסטרציה:  AI - GEMINI

בדרך למשבר בשווקים? האנליסט שמציע להיזהר מחברה אחת

עוד ועוד משקיעים ידועי־שם בוול סטריט מזהים דימיון בין העלייה המסחררת בשווקים שמובילה מהפכת ה־AI, לבין הימים שקדמו להתפוצצות בועת האינטרנט בתחילת שנות האלפיים ● מולם יש גם מי שבטוחים שהתמחור הנוכחי של מניות הטכנולוגיה אינו מזכיר את משבר הדוט.קום, שממנו לקח לוול סטריט מעל עשור להתאושש ● מה עלול להדאיג את המשקיעים בצדק, מה בכל זאת שונה הפעם, ולמה צריך להיזהר מ-OpenAI?

נועם בתן הגיע למקום השני באירוויזיון / צילום: ap, Martin Meissner

גמר אירוויזיון 2026: ישראל זכתה במקום ה-2, בולגריה היא המנצחת הגדולה

נועם בתן כבש את הבמה הגדולה בעולם בגמר האירוויזיון, בביצוע מצוין ומרגש לשיר "Michelle" - וזכה במקום השני ● בולגריה הגיעה למקום ה-ראשון ותארח בשנה הבאה את התחרות ● במקביל לנאמבר של נועם נרשמו מחאות נגד ישראל - דווקא מאחורי הקלעים ● ישראל קיבלה 220 נקודות מהקהל

קים ג'ונג און ובתו קים ג'ו אה, בתרגיל צבאי שנערך בחודש מרץ האחרון / צילום: Reuters, KCNA

קים ג'ונג און ראה את טהרן בוערת ושינה את כללי יום הדין של צפון קוריאה

בעוד המזרח התיכון סוער, קים ג'ונג און מבצר את שלטון משפחתו: החוקה מבטיחה תגובה גרעינית אוטומטית לכל ניסיון התנקשות, חזון האיחוד עם הדרום נזנח, ובתו הצעירה הוצבה בקדמת הבמה ● האם הפחד מגורל הנהגת איראן יביא לשרטוט מחדש של גבולות העימות באסיה?

לקראת המונדיאל: מסכי הטלוויזיה הבולטים בשוק

בחודש הבא תיערך אליפות העולם בכדורגל, שרובנו נראה על מסכים מהבית ● פנינו ליבואניות הטלוויזיות ושאלנו מה הדגם המומלץ מבחינתן לצפייה במשחקים