גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים.

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר האוצר הציג את מתווה הפיצויים לעסקים

הסיוע יינתן לעסקים שמחזורם עד 400 מיליון שקל ושנפגעו בלפחות 25%, ויכלול מענקים להוצאות קבועות ולהוצאות שכר לצד מודל חל"ת לעובדים ● במשרד האוצר מדגישים כי מדובר במודל שכבר הופעל במשברים קודמים

דונלד טראמפ / צילום: ap, Jose Luis Magana

הנפט יכריע את המערכה? המלכוד הכלכלי של טראמפ מול איראן

התבטאויותיו של טראמפ מצליחות לסחרר את השווקים ולטלטל את מחירי הנפט, ומומחים מעריכים כי חוסר היציבות הכלכלית עשוי להכריע את המערכה באיראן ● "טראמפ הוא איש עסקים שיודע לוותר כשצריך", הם מסבירים, אך משוכנעים שהנשיא ממשיך לחפש תמונת ניצחון ● מה ההיסטוריה מספרת על הכוח של השווקים מול מנהיגים?

רמזור אדום. האם מותר לעבור כדי להגיע למקום בטוח? / צילום: שלומי יוסף

מה יקרה למי שעבר באדום או נסע במהירות מופרזת באזעקה?

מצב החירום גורם ללחץ בכבישים ועלול להוביל לביצוע עבירות תנועה - גם מצד נהגים נורמטיביים המקפידים לפעול כחוק ● האם האכיפה לגבי מהירות מופרזת, חצייה באדום, שימוש בטלפון וחניה באדום-לבן תתחשב בכך שנשמעה אזעקה? ● שאלת השעה

כהן, לארי, פרידמן, לוי, ענתבי / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, אורן דאי, איל יצהר, שלומי יוסף, ענבל מרמרי. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קילקל את חגיגת הרווחים בבנקים: דיסקונט נענש על דוחות חלשים

בשנה שבה רושמים הבנקים הגדולים בישראל רווח שיא מצרפי השקול לכ-5% מתקציב המדינה, אכזבו דוחות דיסקונט את המשקיעים, ששלחו את המניה לירידה חדה ● לאומי הציג את הרווח השנתי הגבוה ביותר, כשהפועלים צמוד אליו, מזרחי הוביל בתשואה להון, והבינלאומי בעמלות בורסה ● לידר: "הבנקים מצליחים לצמוח בפעילות ושומרים על הפרשות נמוכות להפסדי אשראי. מהצד השני המרווח הפיננסי שלהם יורד"

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

האקזיט הגדול בתולדות ישראל הושלם: מאות מיליונרים חדשים נולדו

הישג יוצא דופן לענקית הסייבר וויז: גוגל הודיעה על ההשלמה הסופית של הרכישה הגדולה ביותר בישראל, והרכישה הגדולה ביותר של חברת סטארט-אפ אי-פעם, בסכום של 32 מיליארד דולר ● המרוויחים הגדולים, הדרך להצלחה ומה יעלה בגורל העובדים - כל הפרטים על עסקת גוגל-וויז

גדי דנקנר / צילום: אוראל כהן

שווי של 75 מיליון שקל: גדי דנקנר מוכר את השליטה בחברת ההתחדשות העירונית

אינטרגאמא משתלטת על חברת ההתחדשות העירונית שהקים גדי דנקנר ● הקרן הפילנתרופית של חברת התוכנה מאנדיי מפעילה צוות ייעודי למענה במצבי חירום ● וזו המנכ"לית החדשה של חברת GreenRoad ● אירועים ומינויים

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

החברה שעלתה ב-40% בפחות משבוע, והאם יבואו רבות אחריה?

שוק ההנפקות נוטה לעצור בזמני משבר ומלחמות, אך לפי שעה החתמים משדרים עסקים כמעט כרגיל: "עובדים מהבית, בזום. זו רק אי נוחות זמנית" ● בשוק טוענים כי 50 חברות חדשות נמצאות בדרך לבורסה - שיא של 5 שנים ● מה בכל זאת עלול לעצור את החגיגה?

כותרות העיתונים בעולם

למה ישראל וארה"ב לא תוקפות את היעד הרגיש ביותר של איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חיזבאללה לומד מלקחי עבר ומשנה את דרך הפעולה שלו, למה ארה"ב לא תוקפת את אי הנפט של איראן, ובטורקיה מסמנים את המפסידים הגדולים במלחמה • כותרות העיתונים בעולם

למי יעלה הנטו?

הרפורמה המפתיעה שנשארה בפנים: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

שר האוצר וראש הממשלה הודיעו כי חוק ההסדרים יכלול את רפורמת ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בנק ישראל בביקורת על התקציב: "להפחית כספים קואליציוניים ולהימנע ממתן הטבות מס"

בהמשך לאישור התקציב בממשלה אמש והתאמתו למלחמה, באוצר העריכו כי הצמיחה תיפגע בחצי אחוז תוצר ● בבנק ישראל מעריכים היום כי הפגיעה בפעילות עלולה להיות חמורה יותר, קוראים לצמצום הכספים הקואליציוניים ויוצאים נגד הרפורמות של סמוטריץ'

יירוטים של טילים מאיראן בשבוע שעבר / צילום: ap, Leo Correa

כ-100 רקטות במטח מלבנון; התרעות בצפון גם על ירי מאיראן

חיזבאללה במטח כבד לצפון: 100 רקטות נורו מלבנון, התקבל דיווח על פגיעה במבנה ביישוב מרכז הגליל ●  אינדיקציה שתזמון הירי תואם בין איראן לחיזבאללה ● נשיא ארה"ב: "איראן משלמת על 47 שנות מוות והרס, לא נשאר כמעט מה לתקוף" ●  דובר צה"ל מתייחס לגל השמועות על מטח כבד: "אין שינוי בהנחיות" ● שר הביטחון כ"ץ: "המבצע יימשך ללא הגבלת זמן" ● בצהריים: שיגור מאיראן יורט, לא דווח על נפגעים ● צה"ל בגלי תקיפות בביירות ובאיראן במקביל ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לילה לבן באוצר: הגירעון נפרץ, הצמיחה שונמכה, והרפורמות נפלו מחוק ההסדרים

בישיבת הממשלה הלילית שעסקה בהתאמות הנדרשות בתקציב המדינה בעקבות המלחמה באיראן, באוצר נאלצו להודיע כי הגירעון המתוכנן ל-2026 יזנק ל-5.1%, להנמיך את תחזית הצמיחה השנתית ל-4.7% ולוותר על רפורמות מרכזיות בחוק ההסדרים - ובהן רפורמת החלב ורפורמת מס רכוש על קרקעות פנויות

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

מסתמן: כך ייראה מתווה הסיוע לעסקים שנפגעו במלחמה

שר האוצר צפוי להציע מאוחר יותר את מתווה הסיוע לעסקים ● פרטים ראשונים שהגיעו ללשכת יועצי המס מגלים כי עסקים יידרשו להוכיח ירידה של 25% במחזור החודשי או 12.5% במחזור הדו־חודשי כדי להיות זכאים לפיצוי, והמענקים יכללו השתתפות בהוצאות קבועות ובהוצאות שכר

התוצר נפל בפרוץ המלחמה אך התאושש במהרה. 7 באוקטובר, שדרות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אפקט הריבאונד והחשבון שיגיע: האם כלכלת ישראל תזנק גם אחרי המלחמה הזו?

בנק ישראל נשען על נתוני העבר המראים התאוששות מהירה של הצמיחה אחרי סבבי לחימה, נרטיב התומך באופטימיות בבורסה המקומית ● אלא שכלכלנים מזהירים: השילוב בין מלחמה מתמשכת, גירעון תופח וגידול קבוע בהוצאות הביטחון עלול הפעם לפגוע בצמיחה לאורך זמן

פרויקט לנדמרק בשרונה / הדמיה: עמרי אמסלם

13 קומות: Wiz עוברת למשרדים חדשים בשרונה. כמה הם יעלו?

כפי שנחשף בגלובס, חברת הסייבר הישראלית Wiz תשלם 60 מיליון שקל לשנה לתקופת השכירות הראשונה שעומדת על שש שנים ● לפי הדיווח, יש לה אופציה להאריך את החוזה לאחר מכן לעוד תקופה, בעלייה של 5%

מוג'תבא חמינאי,  המנהיג העליון של איראן / צילום: Reuters, Anadolu

מינוי חמינאי הבן רומז שאיראן מכוונת למלחמה ארוכה מול ארה"ב וישראל

מוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון החדש של איראן, צפוי לנקוט עמדה לעומתית כלפי המערב ● "עלייתו של הבן מרמזת על אסטרטגיה ברורה - התנגדות כלפי המערב", אומרים מומחים ● האם מאמציו של טראמפ להכניע את המשטר נכשלו?

נובה על מסכי הנאסד''ק. הדרישות יכבידו על הישראליות שנסחרות בוול סטריט / צילום: Nasdaq, Inc.

תם עידן ההקלות: הרגולציה החדשה על ישראליות בוול סטריט

החודש תיכנס לתוקף רגולציה חדשה, המחייבת דירקטורים ונושאי משרה בחברות זרות הנסחרות בבורסות אמריקאיות לדווח על עסקאות שערכו בניירות הערך של החברה ● ה־SEC העניקה פטורים למספר מדינות, אך ישראל נותרה בחוץ ● במקביל צפויות גם הקלות

בנקים בישראל

מבתי אבות ועד מסעדות: זרועות ההשקעה של הבנקים הניבו רווח שנתי של 1.3 מיליארד שקל

העלייה בהיקפי ההשקעות הריאליות של לאומי פרטנרס, פועלים אקוויטי ודיסקונט קפיטל, מניבה רווחים של מאות מיליוני שקלים בשנה לבנקים המחזיקים בהן

מניות הנדל''ן יורדות / צילום: אילוסטרציה: shutterstock

הזרים מוכרים ומשקיעי הריטייל קונים: מי עומדים מאחורי השבוע התנודתי בבורסה

ימי המסחר הראשונים למלחמת "שאגת הארי" התאפיינו באופטימיות חריגה בתל אביב, אך בשבוע האחרון הרוחות שינו כיוון ● הערכות בשוק מלמדות על מכירות מניות של משקיעים זרים ומוסדיים, ומנגד, משקיעי הריטייל המשיכו לקנות מניות ● האם נוצרו בשוק הזדמנויות חדשות?

מצלמת NightHawk2 של נקסט ויז'ן על רחפן / צילום: נקסט ויז'ן

יו"ר נקסט ויזן מגלה: מייצרים 2,000 מצלמות בחודש ו"הטלפון לא מפסיק לצלצל"

יצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים רשמה זינוק של 56% ברווח הנקי ל-104 מיליון דולר, ותחלק מחציתו כדיבידנד לבעלי המניות ● היו"ר חן גולן מספר על ביקוושים ערים: "כולם מתכוננים למלחמה הבאה ומבינים שיהיו בה מל"טים ורחפנים. אלה רכבות שכבר יצאו מהתחנה"