גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  קידום מיוחד מדד המותגיםה-Case Studies של המנכ”לים

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים.

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

ספינת קרוז / צילום: Shutterstock, Denis Belitsky

סוכן AI לא יוצא לקרוז: הבנק שמסמן את המניות שחסינות מפני המהפכה

מיוחד למאותגרי ההשקעות ב-AI: בגולדמן סאקס מציעים קטגוריית מקלט הרחק מהרעש הטכנולוגי - מניות של חוויות אנושיות פיזיות שמציעות שווי אטרקטיבי וביקוש יציב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

גורמים איראנים לניו יורק טיימס: "אם טראמפ יממש את איומיו - נתקוף בת"א"

עראקצ'י הגיב לאיום האמריקני על השימוש בכסף איראני: "ברגע שזה יקרה - אף נכס אינו בטוח" • דיווח: מערכות ההגנה האווירית פעלו בטהראן נגד מטרות עוינות • דיווח: איראן דחתה הצעה להפסקת אש שהוגשה על ידי ראש ממשלת עיראק • דיווחים על פיצוצים מערבית לבנדר עבאס • טראמפ לאיראנים: "כל נזק לאנייה או מטען - ישולם מהכסף שלכם שנמצא בידינו" • עדכונים שוטפים

צדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי; דקלה קריץ, יו''ר ועד ארגון המנהלים ומורשי החתימה בבנק; אלי כהן, מנכ''ל הבנק / איור: גיל ג'יבלי

עשרות מנהלים בבינלאומי בדרך החוצה - והוא לא הבנק היחיד שמצמצם עובדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לגלובס נודע כי כמעט 60 מנהלים בדרג ביניים ומורשי חתימה צפויים לצאת לפרישה מרצון עד סוף השנה, כחלק מתוכנית שתיפרד מכ־15% נוספים ● לפי הערכות, הרקע למהלך הוא לחצי התייעלות בבנק ומתח מול הוועד ● המהלך מצטרף למגמה רחבה במערכת הבנקאית בחודשים האחרונים ● בבינלאומי טוענים: "אין מספרים סופיים"

יוחאי ג'בלי / צילום: דקל אבו, צילום מסחרי

תלמיד הישיבה לשעבר שעשה 60% בתיק ב-3 שנים: "כסף לא מנהל אותי בחיים"

יוחאי ג'בלי גילה את עולם ההשקעות אחרי השחרור מהצבא ורגע לפני הקורונה, וקיבל שיעור מכונן כשהשווקים נפלו אז ● כשגילה שקופת גמל לא "עושה לו כסף" עבר למדדי מניות ● מאז הוא שם, ולמד לא לפחד ו"לא לתת לכסף לשכב בחשבון" ● המשקיעים החדשים, מדור חדש

הולנד / צילום: Shutterstock

גם רמת הגולן בפנים: המדינה החדשה שמצטרפת לחרם על ההתנחלויות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ירדן תלויה בארה"ב וארה"ב צריכה את ירדן, הפרלמנט ההולנדי אישר חרם כלכלי גורף על סחר עם התנחלויות ואירוע אנטישמי קשה בגרמניה ● כותרות העיתונים בעולם    

קוטג' תנובה / צילום: גלובס

בתנובה מודיעים על סיום משבר הקוטג': "חזרנו לאספקה שגרתית"

משנה למנכ"ל תנובה ענת גרוס-שון: "בניגוד לספקולציות לא מבוססות, אין לתנובה שום אינטרס לצמצם ייצור של קוטג'" ● עם זאת, בחברה מסבירים שעשויים לעבור שבועות עד לאספקת כל מלאי הביקושים שנוצר בתקופת התקלה במחלבה שבאלון תבור

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

חידוש ישראלי: כך ספינות עומדות להפוך לנושאות מל"טים

אלביט מקדמת פתרון חדש שיהפוך ספינות קיימות לנושאות מל"טים ומגבירה תחרות עם יריבות טורקיות ● יוון וקפריסין מקדמות רכישת כטב"מים במימון האיחוד האירופי, ובוחרות במערכות אירופיות ולא ישראליות ● ארה"ב אישרה מכירת ענק של ערכות הנחיה לפצצות לערב הסעודית בשווי של כ-2 מיליארד דולר ● וכמה משלמים הסעודים עבור כטב"מים מטייוואן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

לכמה מדינות ניתן להיכנס עם הדרכון ישראלי? / צילום: Shutterstock, gmstockstudio

לכמה מדינות ניתן להיכנס עם הדרכון הישראלי?

איזה מותג זכה במקום הראשון במדד המותגים של גלובס לשנת 2026 ● וגם: איזה ענף זכה השבוע להקלה משמעותית ברגולציה? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל אלפאבית (גוגל) / צילום: Associated Press, Rod Lamkey

התזרים נצבע באדום: כך משתנה המודל העסקי של גוגל

אלפאבית הציגה זינוק בהכנסות וצמיחה מרשימה בענן, אך הוצאות הון חסרות תקדים של כמעט 45 מיליארד דולר העבירו אותה לתזרים מזומנים חופשי שלילי לראשונה בהיסטוריה שלה מאז ההנפקה ב2004 ● במקביל, שחיקת ההקלקות במנוע החיפוש מעלה שאלות לגבי עתיד המודל העסקי שמממן את מרוץ הבינה המלאכותית

אייל פסו, מייסד משותף ומנכ''ל גאוזי / צילום: Photography courtesy of Nasdaq, Inc.

הסדר החוב שהציעה הנהלת גאוזי, וההתנגדויות: טענות להסתרת נתונים

לאחר שהנהלת גאוזי הגישה השבוע הצעה להסדר חוב, ולקראת דיון שיתקיים בנושא בשבוע הבא - העובדים שפתחו בהליך ונושה גדול של החברה הגישו התנגדויות להסדר ● "החברה מציגה תמונה מנותקת לחלוטין מן המציאות בשטח" אומרים העובדים, וטוענים לניגוד עניינים, העדפת נושים והסתרת נתונים

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

תשעת המגרשים המזוהמים בשדה דב נחשפים: אלו חברות הנדל"ן שבמוקד

המשרד להגנת הסביבה חשף לראשונה את תשעת המגרשים שבהם אותרו מזהמים, ובדיקת גלובס מעלה כי בכולם מתוכננים פרויקטים למגורים של חברות נדל"ן מובילות ● חלק מהחברות טוענות כי קיבלו אישור רשמי שלפיו הקרקע שבידיהן נמצאה תקינה

בחזית המדע / אילוסטרציה: Shutterstock

מחקר המכונית והשאלה: האם כסף הופך אותנו לטובים או רעים יותר?

מחקר על נהגים במכוניות יוקרה חיזק את הדימוי שלפיו עשירים מתנהגים פחות בנדיבות ובאמפתיה ● אבל מחקרים גדולים מהשנה האחרונה מציירים תמונה מורכבת בהרבה ● איך התקבעה התפיסה שבעלי ממון פחות פרו־חברתיים ואיך רמת האי־שוויון במדינה משפיעה על סדרי העדיפויות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ארבעה בנקים מתברגים גבוה בדירוג הפרסומות, אבל רק אחד לוקח את הדאבל

הפרסומת של בנק הפועלים למהלך הג'וניור מתברגת זה השבוע השני כזכורה ואהובה ביותר, כך עולה מדירוג הפרסומות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● מזרחי טפחות מציג פרסומת ראשונה עם הפרזנטורית החדשה, ולפי נתוני יפעת, ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת ל–ORA

סניף של אדידס / צילום: Shutterstock

אחרי שלוש שנים: אדידס חוזר לפסגה

רוב מותגי האופנה החזקים הם ישראלים, אך הצמרת שמורה לשני שחקנים זרים: אדידס הגרמני ונייקי האמריקאי ● המותג המקומי החזק ביותר הוא גם הוותיק ביותר - טבע נאות, שהוקם בגליל העליון ב-1942 ● מדד המותגים

הצגת הרפורמה להקמת חשבון השקעה (ארביטראז') / צילום: לע''מ

הנתונים חושפים: כמה באמת ניצלו את הטבת המס בגמל להשקעה

מהפכת חשבון ההשקעות המאוחד אמורה להרחיב את הטבות המס לכלל אפיקי החיסכון ● כדי למנוע אובדן הכנסות ממסים, המדינה קבעה תקרת פטור של 200 אלף שקל בלבד ● אבל נתונים בלעדיים חושפים כי מעטים מנצלים כיום את ההטבה, ומעלים ספק לגבי גובה התקרה

מספר ההזמנות ב-BUYME הוכפל החודש, אך גם המתחרות בתמונה

סיום שנת הלימודים הוביל לגידול ברכישת מתנות באמצעות BUYME, אך גם אצל המתחרה פייבוקס נרשם גידול, ו-וולט מתבססת כשחקנית בתחום ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

"מה שהיה בהורמוז כבר לא יהיה": מסלולי הנפט שעוקפים את המצר

מדינות המפרץ מבינות שמצר הורמוז לא יכול להישאר דרך יצוא הנפט היחידה שלהן ● בעיראק חתמו על הסכם לבניית צינור לסוריה, באיחוד האמירויות כבר משנעים 1.8 מיליון חביות ביום, וסעודיה נתקלה בבעיה חדשה

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א ייפתח הבוקר על רקע ההסלמה בין ארה"ב לאיראן ● הבוקר ירידות חדות באסיה ● היום תפוג הבלעדיות של קרן ג'נריישן לרכישת זרוע האנרגיה של שיכון ובינוי ● כמה חברות נדל"ן יהיו היום במוקד לאחר חשיפת זיהום מגרשים ● מלחמת הסחר חוזרת: טראמפ הטיל מכסים על 60 מדינות ● בנק אוף אמריקה: חברות קטנות ובינוניות בתחום ציוד השבבים נסחרות בדיסקאונט ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

פרויקט של אורתם סהר ומליבו בחריש, בשנת 2016 / צילום: תמר מצפי

תקדים: חילוט ערבויות בנקאיות בשל קריסת קבלן מזכה בהחזרי מע"מ במיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל את ערעורן של חברות הבנייה בפירוק "אורתם סהר" ו"מליבו", וקבע כי חילוט ערבויות ביצוע ובדק מפחית את מחיר העסקה המקורי לצורכי מס ● השופטת דחתה את עמדת רשות המסים, הזהירה מפני גביית כפל מס וחייבה את המדינה ב-75,000 שקל הוצאות

חברות ביטוח / צילום: יח''צ, איל יצהר, שרון פאר

אחרי יותר מעשור של מאבקים משפטיים: בעלי ביטוחי מנהלים יקבלו החזרים

שבע חברות ביטוח גדולות החלו לשלם כמיליארד שקל בהסדר הפשרה בגין גביית יתר בביטוח מנהלים בין 1982־2003 ● הזכאים להשבת כספים יקבלו הודעה מחברות הביטוח ● מי זכאי להחזר, ומה כסף יקבלו המבוטחים?