גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  קידום מיוחדהמנהלים והמנהלות הטובים

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים.

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

לחץ המחירים והמימון דוחקים את היזמים הקטנים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בדרך לגל מיזוגים בנדל"ן? לחץ המחירים והמימון דוחקים את היזמים הקטנים

ניתוח של פסגות מעלה כי היזמים הקטנים יתקשו לשרוד את תקופת הריביות הגבוהות וייאלצו להכניס שותפים ולבצע מיזוגים

מוצרי חשמל / אילוסטרציה: יח''צ

ממזגנים ועד תנורים: משרד התקשורת יאפשר הקלות ביבוא מוצרי חשמל

שר התקשורת שלמה קרעי חתם על תיקון שיאפשר יבוא מסחרי ואישי של מוצרי חשמל ביתיים ללא צורך ברישוי, בהם מקררים, מכונות כביסה ומדיחי כלים, בתנאי שהם עומדים בדרישות התקינה האירופית ● לצד זאת תורחב אפשרות היבוא האישי של מערכות מולטימדיה לרכב

זירת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Ted Shaffrey

זינוק של 20% בחצי שנה: סקטור הפארמה מרוויח מהנפילה החופשית של מניות השבבים

האופוריה סביב הבינה המלאכותית התנגשה השבוע במציאות של שערי הריבית ועלויות המימון, ומחקה כ–2 טריליון דולר משווי חברות השבבים בארה"ב ● בזמן שמהמרי השורט גרפו למעלה מ–32 מיליארד דולר על הנייר, הפאניקה זלגה גם למניות התוכנה והסייבר ● המשקיעים מצאו מקלט מפתיע: ענקיות התרופות, ששברו שיאים

ברק רוזן וצחי ארבוב / צילום: איל יצהר, אלכס פרגמנט

ישראל קנדה התכווצה: מהמיזוג הגדול של ענף הנדל"ן התאדו כ-3 מיליארד שקל

החולשה בשוק דירות היוקרה, ובת"א בפרט, גובה מחיר מעסקת השנה בנדל"ן: מיזוג ישראל קנדה-אקרו משקף כעת שווי של כ-7 מיליארד שקל לחברה המאוחדת, לאחר שהרוכשת איבדה מעל לשליש משווייה ● בנוסף, חלק מהתשלום המזומן לבעלי השליטה באקרו נדחה לסוף 2027

נשיא צרפת עמנואל מקרון / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הפרלמנט משותק, הרחובות בוערים: כך פירק מקרון את הדמוקרטיה הצרפתית

שנים של שיתוק פוליטי, ממשלות מתחלפות ופרלמנט מפולג הותירו את צרפת ללא הנהגה אפקטיבית, בעוד האלימות והמחאה עוברות מהפרלמנט אל הרחובות

קורקינטים של בירד / צילום: בירד ישראל

פי 3 מלוס אנג’לס: מה חושפים נתוני הקורקינטים בתל אביב?

נתוני חברת הקורקינטים השיתופיים בירד חושפים את הרגלי השימוש בקורקינטים שיתופיים בתל אביב בהשוואה לערים בעולם ● מספר הרכיבות הממוצע לכל קורקינט גבוה פי 3 מלוס אנג’לס ופי 5.5 מליסבון ● הגיל הממוצע של הרוכבים עומד על 33, ושיעור הנשים נמוך בהשוואה לרוב הערים שנבדקו

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מעיין טואף, לע״מ

לראשונה מזה 7 שנים: נתניהו יבקר באסדת לוויתן

ראש הממשלה יבקר באסדה כחלק ממסע הבחירות ● הפעם האחרונה שביקר בה היה בעת החניכה שלה ב-2019

רחובות צרפת לאחר ההפגנות / צילום: ap, Emma Da Silva

הכסף הממשלתי נגמר: המהומות בצרפת הן תמרור אזהרה לאירופה כולה

אחרי חמש שנים של הזרמת מיליארדים לקורונה, לאנרגיה ולפיצוי על האינפלציה - מדינות אירופה נאנקות תחת החובות ● על רקע האיום בשווקים, הימין הקיצוני והשמאל הפופוליסטי גוררים את הוויכוח התקציבי לרחובות, והיבשת עומדת בפני משבר פוליטי וכלכלי חסר תקדים

הנפקת IdentifAI בבורסת אוסטרליה / צילום: באדיבות החברה

מניית האבחון הגנטי שקפצה באוסטרליה: "קשה לגייס בישראל כסף לביומד"

IdentifAI המפתחת בדיקה לאבחון גנטי בשבוע התשיעי להריון, גייסה כ–7 מיליון דולר באוסטרליה ● מאז ההנפקה בשבוע שעבר עלתה המניה ב–86%

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

בעקבות ביטול הקו ליפן: תביעה ייצוגית נגד ארקיע

נוסעים הגישו בקשה לתביעה ייצוגית נגד ארקיע בטענה ששיווקה טיסות לטוקיו ללא האישורים הנדרשים וביטלה בהמשך את הקו ● לטענת התובעים, החברה הפרה את זכויות הצרכנים, לא הציעה חלופות כנדרש והחזיקה בכספי הלקוחות ● הנזק הנטען עומד על 6,000 שקל לכל נוסע ● ארקיע: "החברה דוחה מכל וכל את הטענות"

הר חוצבים / צילום: עמותת הר חוצבים

תמורת 650 מיליון דולר: חברת האופטיקה הירושלמית הוותיקה שנמכרת

חברת האופטיקה והלייזר הישראלית אופיר אופטרוניקס, שמניותיה נסחרו בעבר בבורסה המקומית, נמכרת לחברת הטכנולוגיה האמריקאית TTM ● על פי ההערכות, העסקה בוצעה על בסיס מכפיל 10 על הרווח השנתי של החברה הפועלת מפארק ההייטק בהר חוצבים

חוות שרתים (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

רשות החשמל קבעה: אלו המגבלות שיוטלו על חוות שרתים

מליאת רשות החשמל קבעה כי כל חוות שרתים חדשה תוגבל ל־200 מגה־וואט, בעוד שסך החיבורים לענף יוגבל ל־1,300 מגה־וואט ● הקריטריונים לחלוקה גיאוגרפית ולהעדפת יזמים עם ייצור עצמי ייקבעו בהמשך בשימוע ציבורי

הרחובות הבוערים בפריז / צילום: ap, Emma Da Silva

צרפת בוערת והחוב מזנק - אז למה היא מדורגת מעל ישראל?

מאות אלפים הפגינו בצרפת על רקע משבר פוליטי וחוב ציבורי שמתקרב ל־120% מהתוצר ● בתוך כחודש כמעט הוכפל מחיר ביטוח החוב הצרפתי, וכעת הוא גבוה מזה של ישראל ● למרות זאת, סוכנויות דירוג האשראי ממשיכות להעניק לצרפת דירוג גבוה יותר

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המדינה לא מעבירה את הכספים כפי שהתחייבה - ועשרות עמותות בסכנת קריסה

מדי שנה מעביר המשרד להגנת הסביבה תמיכה כספית לעמותות העוסקות בהצלה ושיקום של בעלי חיים, אלא שהשנה הכסף נעצר ללא התראה • בעמותות מתריעים מפני סגירה: "במקום שהמדינה תתמוך בעשייה החשובה הזו, היא מקשה על מי שלוקחים עליה אחריות"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: Shutterstock

הכנסות של יותר ממיליארד שקל השנה: הנתונים מאחורי הנפקת התשתיות הגדולה נחשפים

חברת י.ד ברזאני צפויה להגיש תשקיף לגיוס ענק של כמיליארד שקל בת"א, לפי שווי של קרוב ל-3 מיליארד ● רושמת עלייה בהכנסות וברווח בשנים האחרונות, ומציגה צבר עבודות של קרוב ל־2 מיליארד שקל ● פעילות הנדל"ן של הבעלים, האחים בר–ברזאני, תישאר מחוץ לבורסה

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המיסים / צילום: ניב קנטור

מנהל רשות המסים: “נצטרך לבטל את שטר ה-200 שקל, ובהמשך את המזומן כולו”

מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', הזהיר כי תקציב המדינה הבא צפוי לכלול צעדי מיסוי קשים, וחשף כמה מהמהלכים שנבחנים במשרד האוצר ● בין ההצעות: הגדלת שיעור חלוקת הרווחים במסגרת רפורמת הרווחים הכלואים, חידוש מס הרכוש על קרקעות פנויות וביטול שטר ה-200 שקל • לדבריו, ביטול השימוש במזומן עשוי להגדיל את גביית המסים ב-20-30 מיליארד שקל ● אך בנק ישראל הבהיר כי הסמכות בידיו והשטר לא יבוטל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הנאסד"ק קפץ בכ-1%; מניות השבבים קטעו רצף ירידות היסטורי

ה-S&P 500 עלה בכ-0.6%, אך רוב הסקטורים נסחרו באדום ● מניות השבבים קטעו את רצף הירידות הארוך ביותר מאז 2006 ● בורסות אירופה ננעלו בירידות, על רקע ההתפרעויות בצרפת ובאיטליה ● בורסות אסיה ננעלו במגמה מעורבת ● מחירי הנפט רושמים ירידות קלות, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב מטפסות ● וגם: המשקיע שחזה את מפולת 1987 מזהיר - הנפקות AI יאיימו על וול סטריט

המצאות ישראליות ברשימה של המגזין טיים / צילום: Shutterstock

כלבים שמריחים גידולים סרטניים וכוורות רובוטיות: הישראליות ברשימה היוקרתית של טיים

שלוש חברות ישראליות נכללו ברשימת 100 ההמצאות הגדולות של השנה של מגזין TIME ● סטארט-אפ המפתח זיהוי מוקדם של סרטן באמצעות כלבים ובינה מלאכותית, כוורת רובוטית המנוהלת מרחוק ומערכת שמתגמלת יוצרים על שימוש בתוכן שלהם ביצירות AI

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

אלביט זכתה בחוזה של 235 מיליון דולר לאספקת רקטות למדינה ארופאית

אלביט הודיעה היום כי היא זכתה בחוזה בהיקף של 235 מיליון דולר לאספקת רקטות EXTRA-MR ומשגרי PULS למדינה אירופאית, במסגרת הסכם בין משרד הביטחון הישראלי לבין משרד ההגנה של מדינת הלקוח ● החוזה יבוצע לאורך תקופה של שלוש שנים

צילום: Shutterstock

אילון מאסק מבטיח: בשנה הבאה כל ילד אמריקאי יקבל מניה של SpaceX

בפוסט שפרסם היום ברשת X, מבטיח אילון מאסק, מנכ"ל SpaceX כי בשנה הבאה יעניק מניה אחת מתוך אחזקותיו ב-SpaceX לכל ילד בארה"ב ● הצהרתו של מאסק נולדה כתגובה לפוסט של חברת אנת'רופיק שפורסם אתמול, לפיו בכוונתה להקצות 5% ממניותיה לקרן תועלת ציבורית חדשה