גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים.

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

"השוטר הטוב והשוטר הרע": באיראן טוענים - אלו יחסי הכוחות בין ישראל וארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן טוענת שישראל דוחפת לחזרה ללחימה, ישראל מנסה למנוע מגאורגיה להתקרב לאיראן ובדרום אפריקה חוששים שתוכנית הגרעין שלהם תהיה הבאה על הכוונת של טראמפ • כותרות העיתונים בעולם 

צחי בוורמן / צילום: תמר מצפי

בחשד להפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט: צחי ברוורמן זומן לשימוע לפני כתב אישום

ראש הסגל של ראש הממשלה, החשוד בשיבוש הליכי חקירה בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני, זומן לשימוע לפני כתב אישום בפרשת הפגישה הלילית ● אלי פלדשטיין, לשעבר יועץ התקשורת של נתניהו, חשף בעבר כי ברוורמן נפגש איתו בחניון בקריה וטען כי יוכל "לכבות" חקירה שנפתחה נגדו

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

התיקון החדש בחוק השידורים שיעניק לערוץ 14 עשרות מיליוני שקלים בשנה

לחוק השידורים הוכנס נוסח שמחייב גופים עם הכנסה של מעל 600 מיליון שקל לספק את שידוריהם בחינם לפלטפורמות, בעוד "ערוצים זעירים" יכולים לגבות כסף

בנין ידיעות אחרונות ראשון לציון / צילום: כדיה לוי

זה העורך החדש שיחליף את גלית חמי בכלכליסט

אריאל שמידברג יהיה עורך כלכליסט החדש, כך הודיעו בקבוצת ידיעות אחרונות ● בתפקידו האחרון שימש כסמנכ"ל במשרד יחסי הציבור דבי תקשורת, ולפני כן כיהן בתפקידי עריכה בכירים בישראל היום ובאתר וואלה

איתי ברנע, מנכ''ל ביופרוטקט / צילום: Dezember Photography

אקזיט לחברת המכשור הרפואי הישראלית: ביופרוטקט נמכרת ב-270 מיליון דולר

התאגיד היפני אולימפוס קונה ב-270 מיליון דולר את חברת ביופרוטקט הישראלית, המפתחת מכשיר רפואי להגנה מפני תופעות לוואי בטיפול בסרטן הערמונית ● המנכ"ל איתי ברנע, שניהל ספין-אוף של החברה, מכר אותו וחזר לנהל ולמכור את החברה-האם, אומר: "שתי ענקיות בנו לנו את השוק, ורק אחר-כך תפסנו בו את מקומנו עם מוצר טוב יותר"

''יש פוטנציאל גבוה להורדת מחירי המזון'' / צילום: Shutterstock

עוקפים את צרפת וגרמניה בתוצר לנפש, אבל יוקר המחיה לא מפסיק להשתולל

כלכלת ישראל צפויה להציג השנה נתון מרשים במיוחד - תוצר לנפש של 64 אלף דולר ● אלא שאחרי תרגום לכוח קנייה, מגלים שמשקי הבית נמצאים רק במקום ה־24 ב־OECD ● מחקר חדש משרטט פתרונות לצמצום הפערים ● בין המאקרו למיקרו, פרויקט מיוחד

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

המספרים שדחפו את וויקס למהלך דרמטי של פיטורי אלף עובדים

נחשף באתר גלובס: אחת החברות הבולטות בהייטק המקומי יוצאת בסבב קיצוצים אגרסיבי, ותפטר קרוב ל־20% מעובדיה ● מאחורי המהלך עומדת סערה מושלמת: מהפכה טכנולוגית שמאיימת על ליבת הפעילות שלה ומובילה לגל קיצוצים עולמי, מניה בצלילה ושער דולר נמוך שמכביד על המאזן

רז קינסטליך ראש עיריית ראשון לציון, אייל בן סימון מנכ״ל הפניקס, ישראל אוזן מנכ״ל משרד הפנים ובני גבאי יו״ר הפניקס / צילום: לנס הפקות

עם 1,400 יצירות: קבוצת הפניקס משיקה מוזיאון חדש

המוזיאון של הפניקס בראשון לציון יציג כ–1,400 יצירות מתוך אוסף האמנות הישראלית המקיף ששייך לקבוצה ● בחברת yes מציגים חידושים טכנולוגיים לקראת המונדיאל, ובסטארט-אפ Witchy גייסו את דונה מ-SUITS לטובת קמפיין חדירה לשווקים הבינלאומיים ● אירועים ומינויים

עו''ד ד''ר צבי גבאי / צילום: נמרוד גליקמן

עשור אחרי שהצטרף למשרד ברנע, עו"ד צבי גבאי עוזב למשרד שיבולת

עו"ד ד"ר צבי גבאי הוא מספר 4 במשרד ברנע ג'פה לנדה ושות', שותף בכיר וממובילי המשרד ● יחד איתו עוזבים אל משרד שיבולת עוד שישה עובדים ממשרד ברנע, בהם ארבעה שותפים

שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

רשות המסים בצעד דרמטי: רוצה לסנדל יוצאי 8200 לישראל למשך עשור

ברשות המסים מתגבשת הצעת חוק שלפיה בוגרי יחידות טכנולוגיות של צה"ל שיקימו חברה או מיזם טכנולוגי, יחויבו לרשום אותן בארץ ולשלם בישראל מס במשך עשור ● מומחים: "ההצעה דרקונית ולא חוקתית" ● מנהל הרשות: הפיתוחים מבוססים על ידע שצברו בשירות

דורון אביב ודפנה הרלב / צילום: סיון פרג'

עם מגדלים יוקרתיים בתל אביב: האחים שבדרך לאקזיט שלישי

האחים דורון אביב ודפנה הרלב פועלים להנפיק בת"א את חברת הנדל"ן המשפחתית, לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל ● אילו נכסים נותרו בבעלות המשפחה, שבונה כבר יותר מ־60 שנה, אחרי שמכרה בעבר חלק מעסקיה לידי ארקדי גאידמק וליאורה עופר במחירים גבוהים?

עובד סניטריה מרסס חומר חיטוי נגד נגיף האבולה בשוק בקונגו / צילום: ap, Moses Sawasawa

הרופאים ובתי החולים באפריקה מתקשים לעמוד בקצב התפשטות נגיף האבולה

התפרצות האבולה בקונגו יוצאת משליטה ומכבידה על המשאבים באפריקה ● בתי החולים סובלים ממחסור חמור במימון, והיחס בין מספר הרופאים למספר המטופלים הוא מהנמוכים בעולם ● לקושי מוסיפים גם חוסר יציבות ביטחונית ומתקפות אלימות של חוליות דאעש

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

פוקס עברה להפסד. המניה צונחת, אלה הסיבות

קבוצת האופנה הפסידה ברבעון הראשון 34 מיליון שקל, לעומת רווח של 25 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ● החברה ציינה כי על התוצאות הכביד איחוד הדוחות בין פוקס לחברת-הבת ריטיילורס - שהציגה תוצאות חלשות עקב ירידת הערך במותג נייקי והשפעות ימי המלחמה נגד איראן

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בנק ישראל הוריד את הריבית במשק - לראשונה מאז ינואר

למרות הטלטלות העולמיות, הבנק המרכזי שולח זריקת עידוד למשק ולשוק ההון ומוריד את הריבית ב־0.25% לרמה של 3.75% ● בהצהרת הבנק נכתב כי אי־הוודאות הגאו־פוליטית עודנה ניכרת, אך צוינה גם התחזקות השקל המשמעותית מאז החלטת הריבית האחרונה

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב ננעלה בשיא, עקב אופטימיות להסכם עם איראן

מדד ת"א 35 זינק במעל 3% ● העליות החדות הגיעו על רקע האופטימיות להסכם בין ארה"ב לאיראן והחלטת בנק ישראל להוריד את הריבית ברבע אחוז לרמה של 3.75% ● המניות הדואליות זינקו עקב פערי ארביטארז' חיוביים משמעותיים מוול סטריט ● מניות האנרגיה ירדו בחדות בעקבות מחירי הנפט, מניות הקלינטק קפצו

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

וויקס נערכת לפיטורי 800-1,000 עובדים

לגלובס נודע כי ענקית הטכנולוגיה תצא במהלך הפיטורים הגדול ביותר בתולדותיה ● בשנה האחרונה מתמודדת וויקס עם כניסת הבינה המלאכותית היוצרת, שמשנה את האופן שבו אתרים ומוצרים דיגיטליים נבנים

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

עד כמה הפחתת ריבית של 0.25% תשפיע על המשכנתא שלכם?

לווי המשכנתאות קיבלו היום בשורות טובות, לאחר שבנק ישראל החליט להוריד את הריבית ב-0.25% ● עד כמה הפחתה מתונה כזו תתבטא בהחזר החודשי של המשכנתא, ובאילו מסלולים יושפעו ממנה יותר?

מצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

הסכם או לא, איראן שחקה קלף בן 40 שנה

צינור נפט עוקף של האמירויות יהיה מוכן בעוד כשנה ● בקנדה מקדמים יצוא לאסיה ● ובחברות הספנות בנו מסלולים עוקפים ● עם הסכם או בלי, בכל מקרה איראן שחקה את הקלף החזק שלה

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ''ל אלביט / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל אלביט מודה: משרד הביטחון לא משלם לנו; המניה קופצת לאחר דוחות חזקים ועסקה חדשה

החברה הביטחונית דיווחה לצד פרסום הדוחות על עסקה בהיקף כ-1.4 מיליארד דולר עם לקוח אירופי ● צבר ההזמנות של החברה זינק מעל ל-30 מיליארד דולר ברבעון ● המנכ"ל בצלאל מכליס התייחס להיקף החובות הגדול של משרד הביטחון לחברה: "עם הגידול בחו"ל אנחנו יכולים לאזן, אבל אני בהחלט מקווה שזה ייפתר"

סקר מיוחד של גלובס: מה חושב הציבור על תודעת השירות בישראל?

בימים הקרובים ננתח כאן את המגמות החמות ואת המחקרים העדכניים בתחום השירות, ונארח שורה של בכירים וחברות שפיצחו את השיטה ● הפעם אנו מספקים הצצה לסקר שבחן את תפיסות הציבור לגבי תודעת השירות של החברות בישראל ● בהמשך השבוע נחשוף את החברות המובילות בשירות בשבע קטגוריות, לפי סקר שנערך בקרב 2,000 משתתפים ● כנס השירות של גלובס ייערך ב-27.5 בתל אביב