גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים. 

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה מעורבת בתל אביב; מדד רשתות השיווק נופל

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● בנק ישראל הוריד את הריבית, אך מסתמן כי לא צפויות הורדות נוספות בקרוב ● התאוששות מרשימה בוול סטריט לאחר ימים של ירידות: הנאסד"ק סיכם את היום הטוב ביותר שלו מאז אמצע מאי ● מניית אלפאבית זינקה במעל 6% וגררה מעלה שחקניות נוספות בתחום ה-AI ● וגם: בבנק סיטי מאמינים שהסתיים עידן "שבע המופלאות"

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

מטא שוקלת להשתמש בשבבים של גוגל. מניית אנבידיה צוללת במסחר המוקדם

אנבידיה יורדת במסחר המוקדם בכ-3.3%, אלפאבית עולה בשיעור דומה ● מדד הדאקס יורד בכ-0.2% ● בורסות שנגחאי והונג קונג טיפסו בכ-0.8% ● התאוששות מרשימה בוול סטריט לאחר ימים של ירידות: הנאסד"ק סיכם את היום הטוב ביותר שלו מאז אמצע מאי ● הביטקוין התאושש מעט אתמול ומחירו נע סביב 87 אלף דולר ● מחירי הנפט יורדים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, shutterstock

פרויקט תמ"א 38 בת"א לא יצא לפועל, החברה הפסידה 2.6 מיליון שקל

חברת התחדשות עירונית מנסה למכור יזמות של תמ"א 38/2 ליזם אחר, מאחר והגיעה למסקנה שלא תוכל לממשו ● נכון לעכשיו, טרם נחתם הסכם למכירת היזמות, ולכן ביצעה החברה בדוחותיה הפרשה לירידת ערך בגובה מלוא הוצאותיה בפרויקט שהצטברו ל־2.6 מיליון שקל

אלפרד אקירוב / צילום: בן יוסטר

שתי המניות שסידרו לאלרוב נדל"ן רווח של כמעט מיליארד שקל

האחזקות של אלרוב נדל"ן, בשליטתו של אלפרד אקירוב, במניות כלל ביטוח ובנק לאומי, סידרה לחברה רווח מניירות ערך של 1.1 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה ● כך, רשמה החברה רווח נקי של 925 מיליון שקל - זינוק של פי 30

השר חיים כץ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

באופן רשמי: חיים כץ מונה לשר הבריאות והרווחה

חיים כץ מונה רשמית לשר הבריאות והרווחה, נוסף על תיקי התיירות והבינוי, ומחזיק כעת בארבעה תיקים

כרטיסי אשראי. מהפכה בשוק התשלומים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

עמלה של 0.6% או עד 1,000 שקל בחודש: מה עומד מאחורי השינויים באפליקציות התשלומים?

פייבוקס וביט מציעות ריבית על עודף בחשבון, אך גם קבעו מגבלות ● בדיסקונט השיקו שירות תשלום לחנויות מסויימות ללא שימוש בכרטיס אשראי ● בקרוב צפויות להגיע ענקיות פינטק גלובליות, שיגבירו את התחרות ● אז למה בינתיים עסקים קטנים דווקא נפגעים?

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

וויזאייר נסוגה: מעכבת את התוכנית שלה להקמת בסיס בישראל

במהלך שיחות בין החברה וגורמים בממשלה עלה חשש שהמודל הכלכלי שהיא פיתחה כבר לא רלוונטי ● ברקע נמצאת בקשת החברה ל"חופש תעופה שביעי", וניסיון להעביר את הבסיס לאילת

יאיר המבורגר, יו''ר קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: גבע טלמור

הראל עקפה את התחזיות של עצמה לשנה הבאה ותעדכן יעדים "בחודשים הקרובים"

חברת הביטוח הראשונה לדווח, הראל, רשמה זינוק של 33% ברווח ל-840 מיליון שקל, עם תשואה להון של 30% ● מתחילת השנה החברה עקפה את תחזיותיה ל-2026 והיא צפויה להעלות בקרוב את היעדים

אוזניות Nothing Ear 3 / צילום: יח''צ

האם האוזניות של Nothing נכנסו לליגה של הגדולים?

האוזניות החכמות Nothing Ear 3 מנסות לספק חלופה למוצרים כמו איירפודס ו־Galaxy Buds f הן מציעות סאונד וביטול רעשים טוב, לצד מיקרופון איכותי ● מנגד, נתקלנו בבעיות בחיבוריות וגם המחיר קפץ למעלה

המניות הלוהטות נפלו בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

פוטין, התמחור וההסכם המצרי: שלושה אירועים שהכבידו על המניות הלוהטות בת"א

מניות הנפט והגז הציגו תשואה פנומנלית בשנה האחרונה, אבל בימים האחרונים סדקים בהסכם הגז עם מצרים, איתות אופטימי מגזרת רוסיה אוקראינה וסקירה מאכזבת של גולדמן זאקס, הביאו לשינוי כיוון ● האם המגמה תימשך, או שמדובר בירידה לצורך עלייה מחודשת?

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

חברת התקשורת שחוזרת לחלק דיבידנד - לראשונה אחרי 12 שנים

הרווח הנקי של סלקום זינק בכ-35% ברבעון, והחברה הודיעה שתחלק דיבידנד בסך 200 מיליון שקל ● הנהנית המרכזית מהדיבידנד תהיה בעלת השליטה קרן פורטיסימו

שר החקלאות אבי דיכטר / צילום: רפי קוץ

דיכטר אמר שהירקות הוזלו בחודשים האחרונים. המחירים דווקא זינקו

מחירי הירקות אכן ירדו בשנה האחרונה, אבל המגמה הזאת נעצרה ביולי ● מאז, הירקות התייקרו בשיעור דו־ספרתי ● המשרוקית של גלובס

גבי בוגנים / צילום: פזית אסולין

הרוכשת מצאה טעות של 20 מיליון שקל, והמוכר טוען: ״לא ביצעה בדיקת נאותות"

לאחר שרכשה את השליטה בחברת התוכנה ב־93 מיליון שקל, טוענת אקסל כי סינאל רשמה בעבר הכנסות יתר של 20 מיליון שקל בשל הפרשה שגויה ● המוכר: "אולי רוצים לשפר תנאי העסקה"

בניין הוועד הפועל של ההסתדרות בתל אביב / צילום: עינת לברון

פרשת ההסתדרות: בכיר ברשות מקומית במרכז עוכב לחקירה בנתב״ג

הבכיר חשוד, בין היתר, בשוחד בחירות, מרמה והפרת אמונים ונחקר הבוקר במשטרה ● מעורבותו האפשרית בפרשה עלתה מאז התפוצצות הפרשה, אך הוא שהה בחו״ל ובמשטרה המתינו לחזרתו לישראל כדי לחקור אותו

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הנגיד מצנן את הצפי להמשך הורדת ריבית, ויוצא נגד מיסוי חדש על הבנקים

לראשונה זה קרוב לשנתיים, בנק ישראל הפחית את שיעור הריבית ב־0.25% ● הנגיד פרופ' אמיר ירון משדר בראיון לגלובס כי הוא מתכוון להיות זהיר בהחלטות הבאות ● בנוסף, הוא יצא נגד כוונת הממשלה להטיל מס חדש על הבנקים וקרא להקים ועדה מיוחדת שתבחן את הנושא

אמבולנס של הצלב האדום ברצועת עזה

הג'יהאד האיסלאמי: איתרנו גופה של חלל חטוף ישראלי

במקביל לחיסול רמטכ"ל חיזבאללה, צה"ל משלים את בניית התוכניות המבצעיות לגזרות השונות, תוך קביעת קווים אדומים ● הדילמה בלבנון אחרי חיסול טבטבאי: "חיזבאללה בצומת קריטי" ● לוחמי חטיבת כפיר זיהו מחבל שחצה את הקו הצהוב והתקרב לכוחות צה"ל בח'אן יונס ● הצוות לקביעת המנדט של ועדת החקירה הלא ממלכתית למחדל 7.10 מתרחב - גם השרה עידית סילמן והשר שלמה קרעי צורפו ● עדכונים שוטפים

הורדת הריבית והשפעתה על המשכנתא / צילום: Shutterstock, jaturonoofer

הריבית ירדה: איך זה ישפיע על החזרי המשכנתא?

הורדת הריבית ב-0.25% תביא לירידה של עשרות שקלים בלבד בחודש בהחזרי המשכנתאות, וכמעט שלא תקל על לווי המשכנתאות

"הוא היה עסוק בבניית חיזבאללה מחדש, עד שטיל ישראלי מצא אותו בביירות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: רמטכ"ל חיזבאללה שחוסל על ידי ישראל היה דמות מפתח בשיקום ארגון הטרור, למה שווייץ לא מכירה במדינה פלסטינית, וביהמ"ש בגרמניה אישר למפגינים נגד ישראל לקרוא נגד קיומה ● כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה ירוקה בתל אביב; אלקטרה נדל"ן זינקה בכ-10%, טבע קפצה בכ-3%

מדד ת"א 35 קפץ בכ-1.5% ● עליות נרשמו גם בבורסות העולם ● בנק ישראל הוריד את הריבית ברבע אחוז ● ההסבר של גולדמן סאקס לנפילות בוול סטריט - גידור סיכונים ● בלומברג: מניות הקמעונאות זקוקות לנס כדי להציל את 2025 הקשה ● במיטב מציעים אלטנטיבות מפתיעות לשוק האמריקאי היקר

זיו יעקובי, מנכ''ל קבוצת אקרו נדל''ן / צילום: אלכס פרגמנט

אקרו מוכרת הרבה פחות דירות, אך המחיר קפץ וגם הרווח

חברת דירות היוקרה מדווחת על צניחה של 84% במספר הדירות שמכרה ברבעון השלישי, לצד סימני התאוששות מאז הסכם הפסקת האש ● הרווח זינק, גם בזכות מכירת שטחי משרדים בת"א