גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים.

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

יואב אמתי המנכ''ל (מימין) ורועי קאשי, מהמייסדים ומנהל הטכנולוגיה הראשי צילום: דוד גראב / צילום: דוד גראב

"היינו בזמן הנכון עם המוצר הנכון": כך הפכה חברה קטנה מאור יהודה למניה שזינקה 1,000% בשנה באוסטרליה

מניית אלסייט, משרידיו האחרונים של גל הנפקות ישראליות בבורסת סידני, טסה בשנה האחרונה בעקבות התמקדותה בתחום התקשורת לרחפנים ● המנכ"ל: "השוק חווה התפוצצות משמעותית, גם בעולמות האזרחיים וגם בביטחוניים, ואנחנו היינו שם רגע לפני, עם הרבה שעות מנוע" ● וגם: האם היא עומדת בפני רכישה?

מי מגן על הקשישים? / צילום: Shutterstock

שבעה דברים שכדאי לוודא שעשינו - לקראת היום שבו נזדקק לטיפול סיעודי

תוחלת החיים מתארכת, ומספר המבוגרים הזקוקים למטפלים גבוה פי 20 מהערכות קודמות ● חברות הסיעוד, שנהנו מהבוננזה, נתקלות כעת בסטנדרטים חדשים של ביטוח לאומי, והזהירו מפני ירידה בהכנסות ● בינתיים, הקשישים נאבקים על זכויותיהם ונתונים לפגיעה וניצול ● כך תצליחו לנווט בסערה

קמפיין של לוריאל

100 מיליון שקל על הכוונת: קבוצת לוריאל יוצאת למכרז פרסום ומדיה

תקציב הפרסום והמדיה של ענקית הטיפוח והיופי לוריאל הוא מהגדולים בשוק ומוערך בכ-100 מיליון שקל ● המכרז החדש הוא לשלוש שנים, כך נודע לגלובס ● כיום מטופל התקציב במקאן ת"א

מימין: מיכה קאופמן, אמנון שעשוע, קובי מרנקו / צילום: עומר הכהן, דויד גראב

הישראלית שזינקה בכ-50% בשבוע, ואלו שנפלו לשפל של כל הזמנים

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● ארבה רובוטיקס זינקה בכ-50% תוך שבוע, מבלי שפרסמה דיווח מהותי ● מובילאיי נפלה לשפל של כל הזמנים, לאחר שהמשקיעים התאכזבו מתחזיותיה ל-2026 ● גם פייבר נגעה בשפל חדש, כשברקע חששות מתמשכים שפעילותה תיפגע מיישומי AI

יפתח רון-טל / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

אחרי שנתיים ללא יו"ר: הממשלה אישרה את מינוי יפתח רון-טל ליו"ר רשות שדות התעופה

מינויו של יפתח רון-טל ליו"ר מועצת רשות שדות התעופה אושר היום בישיבת הממשלה, לאחר שוועדת המינויים אישרה את מועמדותו בכפוף להסדר ניגוד עניינים ● המינוי מגיע לאחר תקופה ממושכת שבה לא כיהן יו"ר קבוע לרשות

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"המוכרת הייתה לחוצה": בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בשכונת יד אליהו בתל אביב?

דירת 4 חדרים בשטח של 80 מ"ר בשכונת יד אליהו בתל אביב נמכרה תמורת 2.4 מיליון שקל ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

מנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל / צילום: דוברות הרשות השופטת

הנהלת בתי המשפט: לבלום את החוק שיפגע בשכר השופטים

ועדת הכנסת צפויה לדון השבוע בהצעת החוק של ח"כ בוארון, ולפיה ועדה ציבורית תקבע את שכר נושאי המשרה הבכירים במגזר הציבורי כאחוז משכר נשיא המדינה ● על רקע ההערכות כי ההצעה תוביל לפגיעה בשכר השופטים, בהנהלת בתי המשפט מתריעים: השכר מבטא את האינטרס בעצמאות השופטים, ופגיעה בו תשליך על איכות השירות לציבור"

קניון אם הדרך / צילום: בר - אל

קניון M הדרך עומד שוב למכירה, וזאת הסיבה

חברת אוסטרליה ישראל של האחים ניומן ושלומי עקריש העמידה למכירה את החזקותיה בקניון ובנכס מסחרי נוסף בעפולה ● על פי ההערכות, כספי המכירה מיועדים למימון רכישת מניות השליטה בחברת הנדל"ן אספן, שבוצעה ב־2024 אך טרם הועברה מלוא התמורה למוכר

פרופ' אסף מידני / צילום: עמית שטראוס

הרשות השנייה מינתה חמישה דירקטורים חדשים מטעם הציבור בערוצי הטלוויזיה

אילת אליאב ודניאל בוטוין מונו לדירקטורים בחדשות 13, פרופ' אסף מידני וד"ר מיכל שפירא מונו לדירקטורים בחדשות 12, ופרופ' אילן אבישר מונה לדירקטור בערוץ עכשיו 14

מאיר שמיר / צילום: כדיה לוי

קבוצה הכוללת את מאיר שמיר מתמודדת על רכישת חברת האסתטיקה הרפואית אינמוד

חברת האסתטיקה הרפואית, שייסד משה מזרחי עומדת למכירה תמורת כמיליארד דולר, איבדה 85% מהשווי בשיא ● מלבד שמיר, שחבר למנהלי אינמוד ומשקיעים נוספים בניסיון רכישה, מתמודדת על רכישת אינמוד גם קרן השקעות מדרום קוריאה

מטוס JF-17 שפותח על ידי פקיסטן וסין / צילום: Reuters

לידיעת טראמפ: סעודיה קונה נשק ממדינה מפתיעה

לאחר חילופי שלטון, צ'ילה רוכשת אמצעי לחימה מחברה־בת של אלביט ● ערב הסעודית משלימה הכשרת צוותי THAAD אך בוחנת במקביל מטוסי קרב מתוצרת סין ופקיסטן ● ואזרבייג'ן חושפת מערכות הגנה אווירית מבוססות לייזר ומיקרו־גל לפגיעה בכטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פסטיבל הפנסים בשנגחאי, סין. שפל ילודה / צילום: Reuters, Zhou junxiang

כלכלות במשבר דמוגרפי: מי יחליף את הילדים שלא נולדים

האוכלוסייה מזדקנת ובמקביל מיליוני עובדים חוששים שיוחלפו בבינות מלאכותיות ● ד"ר מריה וסאלו, ראש מחלקת המחקר בבנק פיקטה, סבורה ששני החזיונות הדיסטופיים האלה חייבים להיפגש: "לישראל כדאי להשקיע ברובוטים שמגבירים פריון, ולא רק מחליפים עובדים"

המיתוג החדש של אגד / צילום: קבוצת אגד

קבוצת אגד יוצאת במהלך מיתוג מחדש בהשקעה של מיליוני שקלים

אגד משיקה זהות מותגית חדשה תחת המסר "Flexibility in Motion", במטרה לשקף את השינוי מקואופרטיב תחבורה ישראלי לקבוצה גלובלית עם מספר זרועות ● המהלך, שכולל גם לוגון חדש, בוצע באמצעות Eureka, יחידת המיתוג העצמאית מקבוצת גיתם BBDO

רן גואילי ז''ל

חמאס: מסרנו מידע שעל פיו ישראל עורכת חיפושים אחר רן גואילי

גורמים בישראל: בלילה אחד אלפים נרצחו בידי המשטר באיראן, טבח בממדים שקשה לדמיין ● צה"ל תקף מחבלי חיזבאללה בדרום לבנון ● בתוך הקו הצהוב ובאופן מסודר: כך תומכת ישראל במיליציה של חוסאם אל-אסטל ● דריכות שיא לתקיפה אפשרית באיראן ● חטיבה 7 השלימה השמדת תוואי תת-קרקעי באורך של כ-4 ק"מ בדרום רצועת עזה ● עדכונים שוטפים

באר שבע. דבקה במודל הפרברי / צילום: Shutterstock

71% צמודי קרקע: המתכון הבטוח לעיר בלי ביטחון, בלי תחבורה ובלי עתיד

בזמן שיתר הערים מצטופפות, בירת הנגב דבקה במודל פרברי שהולך נגד הזרם ● עם כישלון המכרזים בשכונת רקפות, מתברר שהמרדף אחרי בית עם גינה רק מייצר פקקים, פוגע בביטחון וחונק את פריון העבודה ● כך, הלקח שנלמד בתל אביב - נשכח בדרך לבאר שבע

אסתי פורטנוי / צילום: גבריאל סימן טוב

"כשהגעתי לראיון עבודה אצל מייקל ג'ורדן לא הבנתי כלום בכדורסל, אבל התקבלתי"

כשאסתי פורטנוי קיבלה הצעה לעבוד עם אגדת הכדורסל מייקל ג'ורדן, היא לא ממש התלהבה. אחרי הכול, כדורסל לא היה ספורט מועדף עליה. מאז חלפו כמעט 30 שנה שבהן היא משמשת כמנהלת השיווק והמנהלת האישית שלו ● בראיון מיוחד לגלובס היא מסבירה איך מתחזקים מותג שדור ה-Z מעולם לא ראה על המגרש, מה עומד מאחורי מותג הטקילה שלו סינקורו הנמכר גם בארץ, מה השיעור שלמדה ממנו, ואיך אפשר לשפר את תדמית ישראל בעולם

סאטיה נאדלה, מנכ''ל מיקרוסופט / צילום: AP, Charles Rex Arbogast

המניה שלה לא זזה: מה עובר על מיקרוסופט והאם היא תצליח לסגור את הפער

איך קורה שמיקרוסופט, שהייתה מהראשונות לזהות את מהפכת הבינה המלאכותית, מוצאת את עצמה משתרכת מאחורי גוגל ואמזון? ● בין הסיבות: עיכובים קריטיים בפיתוח שבבים עצמאיים, תלות גוברת ב–OpenAI של סם אלטמן וצניחה בנתח השוק של קופיילוט ● האם המודל העסקי המנצח יצליח להציל את המניה המדשדשת?

אילוסטרציה: Shutterstock

שימוש שלא כדין במאות אלפי שקלים: צו פירוק לעמותה לניצולי שואה

הבקשה הוגשה לפני מספר חודשים, לאחר הליך ביקורת עומק שנערך בעמותה והעלה שורה ארוכה של ליקויים מהותיים ● לפי ממצאי הביקורת, מוסדות העמותה לא תפקדו כמתחייב, וסמכויות מהותיות רוכזו בידי מייסדת העמותה, ששימשה גם כמורשית החתימה להעברות הכספים שהועברו אליה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האם בת של בעלת נחלה במושב זכאית למגרש ללא מכרז?

בעלת נחלה במושב שביקשה מרמ"י להקצות לבתה מגרש מגורים ללא מכרז עוד ב-2007, גילתה כי בקשתה נדחתה ● העליון הורה על עיכוב ביצוע פסק דין ליהלומן בן 87 שחויב במס של כ־34 מיליון שקל, עקב חשש שיקרוס כלכלית לפני בירור הערעור ● ושכנות שבנו דק בחצר משותפת חויבו להשיב את המצב לקדמותו ● 3 פסקי דין בשבוע

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית מתנגדת להצעת לוין: "פגיעה קשה בציבור"

שר המשפטים יריב לוין מציע לשנות את תקנון הממשלה כך שלא תידרש חוות-דעת משפטית לקידום החלטות והצעות חוק – לרבות חוקים עם משמעות תקציבית ● היועמ"שית גלי בהרב-מיארה: "פגיעה חמורה בשלטון החוק, החלפת משילות בפריצות מסגרות התקציב"