גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים.

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

אסף רפפורט / צילום: עמר הכהן

במסעדה בשרונה ובבית פרטי: הצצה למסע החיזורים של אסף רפפורט

מלווה ביועץ הקרוב זמיר דחב"ש, ולמרות שהעסקה כלל לא אושרה, אסף רפפורט בונה סביבו כוורת שתלווה אותו כבעלים של ערוץ רשת 13 ● בין המצטרפים: גיא המאירי, מייסד ומנכ"ל חברת הפקות הטלוויזיה ● וגם: מה אומר רפפורט לעיתונאים שחוששים להגיע?

שוק הדיור / אילוסטרציה: שלומי יוסף

מגמות סותרות: עלייה במכירות דירות יד שנייה - וצניחה במכירות דירות חדשות

מסיכום הלמ"ס לרבעון הראשון של 2026 עולה כי המלחמה שפרצה בסוף פברואר לא השפיעה במיוחד על מספר העסקאות שבוצעו בשוק הדיור ● אילו ערים הובילו את המכירות?

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ופז / צילום: באדיבות סאמיט

עסקת ענק: ג'נריישן וזוהר לוי במו"מ לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה

חברת שיכון ובינוי אנרגיה (שוב אנרגיה), העוסקת בייצור חשמל באמצעות גז טבעי ומקורות אנרגיה מתחדשת, עשויה להימכר בקרוב לידי קרן ג'נריישן בעסקה של למעלה מ-4 מיליארד שקל

אילוסטרציה: shutterstock

אג"ח ממשלתיות ברחבי העולם משדרות מסר אחד: הראלי במניות בדרך לסיומו

שוקי המניות ברחבי העולם הספיקו להתאושש מהירידות שרשמו בתחילת המלחמה ואפילו כבשו שיאים חדשים ● באיגרות החוב של ממשלות בעולם הירידות דווקא התחזקו, בניגוד לתפקידן כמאזנות את התנהגות שוקי המניות ● התופעה הזו לא מבשרת טובות לאף אחד מהשווקים

סוכנות הונדה בניו ג'רזי, ארה''ב. המכסים עלו לה מיליארדי דולרים / צילום: ap, Ted Shaffrey

ענקית הרכב שמציגה הפסד תפעולי לראשונה זה 70 שנה

יצרנית הרכב היפנית הונדה רשמה הפסד תפעולי שנתי של כ־2.6 מיליארד דולר ב-2025, על רקע ההסתבכות היקרה במרוץ לרכב החשמלי, התחרות מסין והמכסים בארה"ב ● למרות זאת, בוול סטריט ובטוקיו מתמקדים דווקא בתוכנית ההתייעלות ובתחזיות האופטימיות לשנים הבאות, והמניה עלתה בכ־8%

איור: גיל ג'יבלי

הפער בין הדירוג הרשמי של חברות האשראי לתשואה בשוק

חברת הדירוג S&P אשררה בסוף השבוע את הדירוג של ישראל ברמה A ● אלא שבשוק ההון פרמיית הסיכון של ישראל מתומחרת אחרת ● ממה נובעים הפערים הגדולים? ● נתון בשבוע - עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

בדרך לפנסיה: זה החיסכון הראשון שכדאי למשוך ממנו

ההחלטה מאיפה למשוך כספים עשויה להיות שווה הרבה מאוד כסף ● מהו המוצר הראשון בתור למימוש, מתי כדאי להפוך את קופת הגמל לקצבה, ומה מומלץ לשמר עבור היורשים? ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

אוניברסיטת פרינסטון / צילום: ap, Seth Wenig

בפרינסטון כבר לא מאמינים לסטודנטים, ומשנים קוד אתי בן 133 שנים

הסגל הצביע לטובת דרישת פיקוח בכל הבחינות הפרונטליות החל מהקיץ, ובכך ביטל מדיניות שנקבעה בשנת 1893

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

המפקח על הבנקים לא רואה בעיה ברווחי השיא ומבטיח: "תיכנס תחרות"

בצל רווחי עתק של 32 מיליארד שקל, הכרזת רשות התחרות על הבנקים כקבוצת ריכוז הציתה עימות חזיתי בין הרגולטורים ● המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי מתנער מהרעיון ומסביר שלדעתו הדרך לשיפור התחרות עוברת בכלל בתשתיות: "הצעד של רשות התחרות קיצוני, היינו מוכנים לשיתוף פעולה" ● הוא מתנגד למיסוי הבנקים על רווחי יתר, מסתייג מהרפורמה ההיסטורית בשוק ההון ומתחייב: "בתוך שנה יקומו כאן עד שלושה בנקים חדשים" ● ראיון בלעדי

אמדוקס / צילום: יח''צ

הבכירה באמדוקס שפורשת אחרי 20 שנה, וההמלצה האופטימית שקיבלה המניה

אמדוקס פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון, וגם הודיעה על פרישתה של תמר רפפורט-דגים, סמנכ"לית הכספים והתפעול, אחרי קרוב ל-20 שנה ● רפפורט-דגים על החולשה במניה: "יש היום שיבוש בשוק, לעולם הארגוני מורכב יותר לאמץ GenAI" ● וגם: באופנהיימר ממליצים על המניה בפרמיה של כ-75%

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

לאחר יום תנודתי, ת"א ננעלה בעליות בהובלת מניות השבבים

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.5% ● מניית נובה זינקה בכ-12% בעקבות הדוחות ולאחר הפסקת מסחר ארוכה, טאואר ב-8% ● בבנק הפועלים ממליצים על טאואר בפרמיה של 13% ● אופנהיימר מעלים את מחיר היעד של קמטק

ערפל מעל מפרץ סן פרנסיסקו, קליפורניה / צילום: Reuters, Tayfun Coskun

חוקרים מודאגים: הערפל הולך ונעלם

תופעת מזג האוויר שמתפקדת כמזגן טבעי לבני אדם וכמקור מים לצמחים, פוחתת בקצב מהיר ● בקליפורניה התושבים כל כך מוטרדים מההשלכות על חייהם, עד שהקימו מכון מחקר במיליוני דולרים ● מה מצא מחקר ישראלי, וגם: איך עושים וודקה מערפל?

קניות בכרטיס אשראי / צילום: Shutterstock

כמעט אף אחד לא נשאר בבית: היום שהציל את הקמעונאים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על זינוק בביצועי הקניונים בחג ועל עוד שבוע חזק במחשבים ובסלולר

מליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

הכנסת עומדת להתפזר? אלה השפעות המהלך - עוד לפני פתיחת הקלפיות

העלאת הצעת החוק לפיזור הכנסת צפויה להגביל את פעולת הממשלה עוד לפני שהיא מאושרת בשלוש קריאות ● אבל מה יקרה אם תיווצר הזדמנות להסכם עם לבנון, והאם הממשלה יכולה לנצל את התקופה לכלכלת בחירות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר בסוגיות שעל הפרק 

אייל גולן / צילום: אלוני מור

פרשת משחקי חברה בה נחשד אייל גולן תפתח מחדש: הפרקליטות הורתה לבצע השלמות חקירה

ההחלטה התקבלה ע"י המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, במסגרת עררים שהגישו המתלוננת טאיסיה זמולוצקי ומתלוננת נוספת על סגירת התיק נגד גולן בפרשת "משחקי חברה" ● בפרקליטות הדגישו כי "אין בהחלטה זו כדי להביע עמדה באשר להחלטות שתתקבלנה בעררים בסיום ההליך"

מערכת ראיית הלילה במשקפת בינוד (BiNOD) / צילום: מוך ערוץ היוטיוב של אלביט ארה''ב

כמעט כל חייל אמריקאי יקבל את המערכת הישראלית הזו

חוזה החלל באסיה של חברת החיישנים הישראלית ● אוקראינה שוקלת לאפשר יצוא ביטחוני במהלך המלחמה ● השקעת הענק של ממשל טראמפ במו"פ ביטחוני ● תצוגת הטכנולוגיה הביטחונית בטקסס בה ישתתפו 14 חברות דיפנס־טק ישראליות ● אלביט תפתח אמצעי ראיית לילה מתקדם לצבא ארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ג'וזף גיטלר, רפי קורן, מר ספואן מריח, פרופ' מיקי דודקביץ, משה מורג, רבקה וסידני בוכריס, דינה פיינבלט וד''ר אמנון בן משה / צילום: שלומי יוסף

"היחיד בין תל אביב לחיפה": הלל יפה משיק מכון PET-CT חדש

המרכז הרפואי הלל יפה חנך מכון PET-CT חדש ויחיד מסוגו בהשקעה של כ־28 מיליון שקל, שנועד להנגיש בדיקות מצילות חיים לחולי סרטן באזור חדרה והצפון • במקביל, סיבוס משיקה מתחם הטבות ייעודי למשרתי מילואים ● וגם: מינויים חדשים בגיתם ובחברת הייעוץ Maximize ● אירועים ומינויים

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

תיק הטרדת עד המדינה נגד יועצי נתניהו נעצר; היועמ"שית הודיעה על עיכוב הליכים

שבע שנים לאחר פתיחת החקירה, הודיעה גלי בהרב-מיארה לבית המשפט כי לא ניתן להמשיך בניהול התיק נגד יונתן אוריך, עופר גולן וישראל איינהורן, בשל הקושי להביא את איינהורן לישראל ● אם לא יחול שינוי בתוך שנה וההליך לא יחודש, התיק צפוי להיסגר

שבבים

הסמנכ"ל מאינטל והקיבוצניק מעמק הירדן: הישראלים מאחורי הנפקת הענק בוול סטריט

אחד המרוויחים המרכזיים מאחורי הנפקת סרבראס, חברת השבבים שמתחרה באנבידיה הוא ליאור סוסן, מייסד קרן אקליפס קפיטל שמחזיקה בכ-6.2% ממניות חברת השבבים, מה ששיקף לה שווי אחזקות של 2.5 מיליארד דולר ● וכמה הרוויח הבכיר הישראלי לשעבר באינטל, דדי פרלמוטר מהשקעתו בחברה?

פינוי בינוי ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

"רעידת אדמה": ההשלכות של פסק הדין שמטלטל את ענף ההתחדשות העירונית

פסק הדין של המחוזי בת"א מערער את אחד המודלים המושרשים שעליו נשען ענף ההתחדשות העירונית במשך שנים, ומעלה חשש לפתיחת הסכמים, עיכוב פרויקטים וריבוי מחלוקות בין דיירים ליזמים ● כיצד הפסיקה צפויה להשפיע על פרויקטים חדשים, האם דיירים ינסו לפתוח הסכמים קיימים, והאם צפויים שינויים נוספים בענף? ● גלובס עושה סדר