גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה אישרה את הרחבת העדפת תוצרת הארץ במכרזים של רכש ציבורי

ההצעה אושרה לאחר שהוסרה מטיוטת הצעת המחליטים הקודמת החובה של מערכת הבריאות לתת לספקים ישראלים אפשרות להשוות את הצעתם להצעת רוכשים זרים

ח"כ עמיר פרץ  / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
ח"כ עמיר פרץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

לאחר שמשרד האוצר הסיר את התנגדותו, הממשלה אישרה היום (א') את הצעת המחליטים להרחבת עידוד רכש ציבורי של תוצרת הארץ וחיזוק התעשייה הישראלית עקב השלכות נגיף הקורונה.

הצעת המחליטים, שהוביל משרד ראש הממשלה בהסכמת משרד האוצר, משרד הפנים ומשרד הבריאות, נועדה לקדם רכש ציבורי תוצרת הארץ, העצמת התעשייה הישראלית ועידוד הצמיחה במשק על רקע משבר הקורונה הכלכלי.

ההצעה מסדירה את ההעדפה לתוצרת הארץ במכרזים מעורבים שכוללים רכש ציבורי של טובין (סחורה) ושירותים יחד; הסדרת חובת העדפת תוצרת הארץ במכרזי הרכש בשלטון המקומי (במכרזי הרשויות המקומיות, התאגידים המקומיים ובמכרזי החברה למשק וכלכלה) על ידי החלת מנגנון במסגרתו מציע של סחורה מתוצרת הארץ יוכל להשוות את מחיר הצעתו למחיר ההצעה שהייתה אמורה לזכות במכרז ללא מתן העדפה, אם המציע זר; וכן קיצור ימי אשראי לספקי מערכת הבריאות (העלות התקציבית המוערכת של צעד זה היא כ-200 מיליון שקל). 

ההצעה אושרה חרף התנגדות התאחדות התעשיינים, בראשות רון תומר, אשר טוען כי מדובר בהצעה שרוקנה מתוכן את רעיון העדפת תוצרת הארץ. זאת לאחר שהוסרה מטיוטת הצעת המחליטים הקודמת החובה של מערכת הבריאות לתת לספקים ישראלים אפשרות להשוות את הצעתם להצעת רוכשים זרים.

בינייםי

מדובר בטיוטת הצעת מחליטים חדשה, שגובשה בימים האחרונים, לאחר שלא הושגה הסכמה עם האוצר בנוגע לטיוטת ההצעה הקודמת. הנושא המרכזי שירד מהשולחן ואינו נכלל בטיוטת הצעת המחליטים החדשה הנו המנגנון שנועד להעמיק את העדפת תוצרת הארץ במכרזי רכש טובין ובמכרזים מעורבים של מערכת הבריאות. על פי הטיוטה החדשה הוראות החוק בנוגע להעדפת רכש כחול לבן במערכת הבריאות יוותרו כפי שהן ולא יורחבו.

עד כה האוצר הביע התנגדות להרחבת העדפת תוצרת כחול לבן באופן כללי, ובייחוד להרחבת ההעדפה במכרזי משרד הבריאות. אחת הטענות שעלו בדיונים, ואשר לה הסכימו נציגי ראש הממשלה בדיון, הייתה כי אסור להטיל על מערכת הבריאות חובות נוספות בשלב זה, בעיצומה של מגפה עולמית, וכי העדפת תוצרת כחול לבן מורחבת עלולה לפגוע ביכולת של ישראל לרכוש חיסונים לקורונה מחברות זרות, ציוד רפואי ועוד. בימים האחרונים, בעקבות מו"מ שהתקיים, גובשו הסכמות חדשות שמסירות את הדיון על המכרזים של מערכת הבריאות מהשולחן.

על פי ההצעה שאושרה, יושק קמפיין שעניינו עידוד הציבור לקניית מוצרים מהתעשייה המקומית ויקום צוות בראשות החשב הכללי במשרד האוצר ובהשתתפות הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה, אשר יערוך מעקב אחר יישום חובת העדפה של תוצרת הארץ במכרזי רכש ציבורי, לרבות באמצעות ניתוחים כלכליים בנוגע לעלויות ולתועלות של יישומה וידווח לממשלה אחת לשנה בעניין. הצוות יגיש דו"ח מסכם בתוך 90 ימים, לרבות תיקוני חקיקה, אם ידרשו.

בנוסף נקבע כי יערך תיקון בהחלטת הממשלה בעניין "חיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית". זאת על ידי הארכת התוקף של הסעיפים בהחלטה אשר עוסקים בהעלאת הפריון, הטמעת ייצור מתקדם והרחבת היקף כלי הסיוע של מינהל סחר חוץ המסייעים בהגדלת הביקושים בחו"ל, כך שיחולו עד לסוף שנת 2021.

עוד על פי ההצעה, יופחת המכס על מוצרים משלימים בתחום הטקסטיל בהוראת שעה עד לסוף שנת 2021 על מנת להפחית את עלויות הייצור ולהשוות את מצבם של היצרנים למצבם של היבואנים בתחום זה.

סעיף נוסף בהצעה קובע כי מנהל הסוכנות לעסקים קטנים והבינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה יפעל לטובת סיוע לעסקים קטנים ובינוניים לקידום הסחר המקוון, וכן בהתאמות נדרשות לעסק בשל נגיף הקורונה, והכל בהתאם לנהלי הסוכנות. לצרוך יישום סעיף זה, יקצה משרד האוצר למשרד הכלכלה והתעשייה סכום בהיקף של 75 מיליון שקל, מתוך התקציב שאושר במסגרת חוק יסוד משק המדינה.

לדברי שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ, "מדובר בהצעה הטובה ביותר שהתעשייה הישראלית יכלה לקבל בתקופה מורכבת ומאתגרת זו. הצעת המחליטים תביא ליצירת אלפי מקומות עבודה חדשים ותשמש מנוף לצמיחת הכלכלה בזמן הקורונה, ובשלב החזרה לשגרה".

השר פרץ הוסיף כי "החודשים האחרונים לימדו אותנו שנגיף הקורונה הוא לא רק נגיף בריאותי, אלא נגיף חברתי וכלכלי. בשונה מהצד הבריאותי - שהוא גזירת גורל, הנזקים החברתיים כלכליים הם אינם גזירת גורל. משבר הקורונה פגע קשות בעסקים מקומיים רבים, שנאלצו להשבית את פעילותם למשך חודשים רבים. הצעת המחליטים שאושרה היום, תגדיל משמעותית את הביקוש לתוצרת מקומית, שתיתן אוויר לנשימה לאותם יצרנים מקומיים לשרוד תקופה קשה זו".

נעמה קאופמן-פס, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה ציינה כי "לאחר חודשים של עבודת מטה ממשלתית, גובשה החלטת ממשלה מכוננת שמשמעה כי ממשלת ישראל תומכת בהעדפת תוצרת הארץ, מקדמת את הנושא ורואה בו כלי ליצירת מקומות עבודה ולקידום תעסוקה מקומית. בעלת הזו, של משבר כלכלי וציבורי נרחב, כלי זה ישמש להגדלת הצמיחה ולצמצום האבטלה".

"האוצר הצליח להעביר החלטה ריקה"

לדברי יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, "אחרי תקופה של 8 חודשי קיפאון, התוכנית הזו היא בשורה של שינוי ומעבר מתוכניות של הכלה וצמצום נזקים בעת מיתון, לתוכניות האצה- באמצעות העלאה בביקוש על ידי צריכה ציבורית, במקביל לעידוד צריכה פרטית, באופן שיאפשר לעסקים להתאושש ולחזור לתהליך של צמיחה. שנת 2021 תהיה שנה של צמיחה על רקע הציפיות להגעת החיסון ואני רוצה להודות לרה"מ ולצוותו ולשר האוצר ואנשי משרדו אשר קיבלו את הצעתנו ואיפשרו את שינוי המגמה ואת ההיערכות המשקית והעסקית במעבר מתקופה של בלימה וניסיון להארכת חיים - לתהליך של השקעות בתעשייה ובעסקים, הגברת הביקושים והשפעה על ייצוא".

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, תקף בחריפות את החלטת הממשלה: "המקוצצת והצרה, ואינה נותנת כל העדפה לתוצרת הארץ ברכש ציבורי, אלא משמרת מצב קיים", לטענתו. לדבריו, "משרד האוצר הצליח להעביר החלטה ריקה. המשמעות היא שכספי המסים שאנחנו משלמים ימשיכו לייצר מקומות תעסוקה מעבר לים, בעוד בישראל יש מאות אלפים שאינם יכולים לסיים את החודש. הממשלה שוב הוכיחה ניתוק מהציבור הישראלי, אשר סבור שכל הרכש הציבורי צריך להיות מופנה למשק הישראלי - ללא ועדות, ללא חריגים וללא מעקפים. לצערנו ההחלטה שהתקבלה רחוקה מזה ותוקפה יפוג ככל הנראה עם פירוק הממשלה. ההתאחדות לא תסכים לפשרות ריקות, ותמשיך לפעול בכל הכוח כדי לייצר העדפה אמתית, בכל גופי הרכש הציבוריים ובכל שיטות המכרז באמצעות שינוי מהיר של החוק והתקנות".

נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי אמר בתגובה לאישור הממשלה: "אנחנו מברכים על אישור ההצעה שמקדמת את התעשייה הישראלית בימים קשים אלו. זהו צעד חשוב בכיוון הנכון. כעת יש לטפל בפיתוח השוק הישראלי והרחבת ההשתתפות של עסקים קטנים ובינוניים ברכש הציבורי. רק יצירת מגוון רחב יגדיל את היצע הספקים, יגביר את התחרות, יוזיל עלויות, ויביא לשיפור המוצרים והשירותים במשק הישראלי".

עוד כתבות

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

הפעילות התעופתית האזרחית נעצרה בשלב זה בכל נמלי התעופה בישראל ● נעצרו המראות ונחיתות

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

על המחיר שמשלם האתלט ההוליוודי

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

"להימצא סמוך למרחב מוגן": ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים