הרחבת העדפת תוצרת כחול לבן: מוותרים על מכרזי משרד הבריאות, והאוצר מסיר את התנגדותו

האם המחלוקת סביב הרחבת העדפת תוצרת הארץ קרובה לסיום? ל"גלובס" נודע כי בימים האחרונים גובשה טיוטת הצעת מחליטים חדשה בנוגע להרחבת חובת העדפת רכש כחול לבן, אשר מוסכמת על האוצר, משרד רה"מ, נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות. הנושא המרכזי שירד מהשולחן ואינו נכלל בטיוטת הצעת המחליטים החדשה הנו המנגנון שנועד להעמיק את העדפת תוצרת הארץ במכרזי רכש טובין ובמכרזים מעורבים של מערכת הבריאות. על פי הטיוטה החדשה הוראות החוק בנוגע להעדפת רכש כחול לבן במערכת הבריאות יוותרו כפי שהן ולא יורחבו.

עד כה האוצר הביע התנגדות להרחבת העדפת תוצרת כחול לבן, ובייחוד להרחבת ההעדפה במכרזי משרד הבריאות. אחת הטענות שעלו בדיונים הייתה כי אסור להטיל על מערכת הבריאות חובות נוספות בשלב זה, בעיצומה של מגיפה עולמית, וכי העדפת תוצרת כחול לבן מורחבת עלולה לפגוע ביכולת של ישראל לרכוש חיסונים לקורונה מחברות זרות, ציוד רפואי ועוד. בימים האחרונים, בעקבות מו"מ שהתקיים, גובשו הסכמות חדשות שמסירות את הדיון על המכרזים של מערכת הבריאות מהשולחן - ואשר להן מסכים האוצר.

הטיוטה החדשה, שהועברה להתייחסות משרדי הכלכלה, הפנים והבריאות, מסדירה את ההעדפה לתוצרת הארץ במכרזים מעורבים שכוללים רכש ציבורי של טובין (סחורה) ושירותים יחד; הסדרת חובת העדפת תוצרת הארץ במכרזי הרכש בשלטון המקומי (במכרזי הרשויות המקומיות, התאגידים המקומיים ובמכרזי החברה למשק וכלכלה) על ידי החלת מנגנון במסגרתו מציע של סחורה מתוצרת הארץ יוכל להשוות את מחיר הצעתו למחיר ההצעה שהייתה אמורה לזכות במכרז ללא מתן העדפה, אם המציע זר; ועידוד רכש תוצרת הארץ במכרזים מורכבים, הכוללים התקשרויות משנה רבות.

במקום העמקת רכש כחול לבן במכרזים של מערכת הבריאות, מקבל המגזר העסקי על פי הטיוטה החדשה תמיכה מהממשלה בנושא ייצוא והגדלת הביקוש לתוצרת הארץ. על פי הטיוטה החדשה, יושק קמפיין פרסום לעידוד הציבור הרחב לרכוש מוצרים מתוצרת הארץ, יינתן סיוע ליצואנים באמצעות חיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית והסרת חסמים וכן יופחת מכס על מוצרים משלימים בתחום הטקסטיל.

הדיון בהרחבת העדפת תוצרת כחול לבן נערך על רקע הפגיעה הקשה במגזר העסקי ובתעשייה עקב מגפת הקורונה. בדברי ההסבר להצעה, נכתב, כי "התפרצות נגיף קורונה החדש הובילה לזעזוע בכלכלה העולמית ובמשק הישראלי. זעזוע זה בא לידי ביטוי בפגיעה משמעותית בתוצר, בזינוק בשיעור האבטלה, בירידה חדה בצריכה הפרטית ובהשקעות ובהיקפי הייצוא. בכדי לתת מענה לירידה בביקושים, להאיץ את הכלכלה, לשמור על הפעילות התעשייתית הישראלית ולצמצם את האבטלה מוצע להגביר את הרכש הציבורי המקומי ולחזק את התעשייה הישראלית. זאת, בין היתר, באמצעות העמקת מתן העדפה לתוצרת הארץ ברכש ציבורי".

הטיוטה כוללת קיצור ימי אשראי לספקי מערכת הבריאות, הארכת תוקף החלטת ממשלה בדבר חיזוק כושר התחרותיות של התעשייה הישראלית והפחתת מכסים על מוצרים משלימים בתחום הטקסטיל כאמור.

הטיוטה הראשונה הופצה בניגוד לעמדת האוצר שסבר כי הרחבת העדפת כחול לבן תייקר את המכרזים הציבוריים ותבריח משקיעים זרים מישראל. הסעיף המרכזי שהטריד את האוצר, וגם נתניהו הביע הסתייגות ממנו, היה הסעיף המתייחס להרחבת ההעדפה במכרזים של מערכת הבריאות. במהלך הדיונים בטיוטה הראשונה שלח ראש הממשלה את האוצר והמגזר העסקי לדבר ולהגיע להסכמות על ההרחבות המוצעות, ובעקבות השיחות עלתה הטיוטה החדשה אשר בעקבותיה הסיר האוצר את ההתגדות. בדיונים לגיבוש הטיוטה החדשה השתתפו נציגי האוצר, יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ויו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי.

גופים אחרים הביעו במהלך השבוע התנגדות לטיוטה החדשה, ובהם התאחדות התעשיינים שסברה כי יש להרחיב את העדפת תוצרת הארץ במכרזי מערכת הבריאות.

מעבר מצמצום נזקים להאצת הצמיחה

לדברי יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיוטה החדשה מתבססת על אימוץ המלצות נשיאות המגזר העסקי, בליווי חברת הייעוץ קבוצת Sparks , ומהווה "בשורה של שינוי ומעבר, מתוכניות של הכלה וצמצום נזקים בעת מיתון, לתוכניות האצה לצמיחה".

אמיתי מוסיף, כי "שנת 2020 היא שנה שברובה המשק מצוי בקיפאון, הביקושים ירדו מהותית, עשרות אלפי עסקים נסגרו, מאות אלפי עסקים אחרים מצויים בחובות שיידרשו להיפרע, ומאות אלפי מובטלים.

"בתוכנית החדשה יש מספר מרכיבים להאצה שהתקבלו מתוך כלל הכלים שביקשנו: הגברת הביקושים על ידי הגברת הצריכה הציבורית המקומית; כלי פריון והטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות בתעשייה; סיוע ליצואנים ביצירת הזדמנויות עסקיות חדשות; והגדלת הביקוש באמצעות שיווק בחו"ל".

לדברי אמיתי, "שנת 2021 תהיה שנה של צמיחה על רקע הציפיות להגעת החיסון ובוודאי עם הגעתו ממש, כאשר ההצעות שלנו, אשר התקבלו על ידי האוצר, משרד רה"מ וההסתדרות - למעשה מאפשרות את שינוי המגמה ומסייעות להיערכות המשקית והעסקית במעבר מתקופה של בלימה וניסיון להארכת חיים- לתהליך של השקעות בתעשייה, הגברת הביקושים והשפעה על ייצוא.

"בעת הזו אחרי תקופה של 8 חודשי קיפאון, התכנית הזו היא בשורה שתביא העלאה בביקוש על ידי צריכה ציבורית ובמקביל לעידוד צריכה פרטית, באופן שיאפשר לעסקים להתאושש ולחזור לתהליך של צמיחה".

נשיא התאחדות התעשיינים, ד״ר רון תומר מסר: "ממשלת ישראל אינה מבינה שצו השעה הוא תעסוקה ושכל הציבור חושב שכספי משלם המיסים הישראלי צריכים להיות מופנים לישראל. ההצעה הנוכחית היא עטיפה למתנה ריקה ואינה נושאת איתה שום בשורה ברכש ציבורי. לצערי על אף הירתמות השרים, ראשי רשויות מהפריפריה ומהמרכז ורוב הציבור הישראלי, שוב מנסים באוצר לתקוע מקלות בגלגלי התעסוקה. המשק צריך סיוע היום ולא עוד צוותים ממשלתיים שימסמסו את ההזדמנות להזרים את כספי המיסים של הציבור הישראלי לתעשייה הישראלית ולפיתוח מאות אלפי מקומות תעסוקה חדשים. אני קורא לרה״מ לאמץ את נוסח ההצעה שגובשה יחד עם התאחדות התעשיינים ולהחיל את העדפת תוצרת הארץ על כלל הגופים הציבוריים, כולל קופות החולים ומכרזים מורכבים באופן מיידי. הצעה זו אינה מייקרת הרכש הציבורי, אלא מייצרת מקומות עבודה בפריפריה במקום בטורקיה".