עו"ד עמית איסמן / צילום: לשכת עורכי הדין
הידיעה על מינויו של עו"ד עמית איסמן לפרקליט המדינה על אף התלונות ביחס לאמירות מיניות בוטות כלפי עובדות בפרקליטות, יכולה בקלות לעבור לציבור הישראלי ליד האוזן. בתקופה פוליטית כה סוערת, עוד קרב מינויים בתוך הרעש הפוליטי הקיים יגרום לרוב הציבור לרצות בעיקר לאטום את אוזניו ולהמשיך הלאה.
● הקשיים של עמית איסמן בדרך למינוי לפרקליט המדינה
למרות זאת, עבור כל מי שעוסקת במאבק למניעת אלימות נגד נשים, פגיעות מיניות והטרדות מיניות במקום העבודה, מינויו של עו"ד איסמן מסמל בצורה החריפה ביותר את הפער הבלתי נתפס בין החוק הישראלי וההצהרות של מקבלי החלטות נגד אלימות מינית לבין המציאות שבה נשים חיות בישראל. בפער הזה נוצרה תהום של חוסר אמון של נשים כלפי מערכת המשפט. זאת, משום שנראה שמקבלי ההחלטות במערכת החוק בישראל מעדיפים עצימת עיניים כלפי עוד מינוי בעייתי נוסף. ואם הם מצליחים לצעוד עם עיניים עצומות, מה הבעיה גם לסתום את האף?
קהות חושים
די מדהים להבין שבישראל-2020 מערכת השיקולים המקצועיים שבחנה את כשירותו של עו"ד איסמן לתפקיד פרקליט המדינה, לא הביאה בחשבון בצורה משמעותית התבטאויות לא ראויות שלו או את העובדה שהוא יצר סביבת עבודה לא נוחה ולא בטוחה עבור נשים שאיתן עבד.
באמצעות הפרדה בין שיקולים מקצועיים לכאורה לבין אופיו והתנהלותו של המועמד בעבר, הצליחו כנראה חברי ועדת האיתור להסביר לעצמם מדוע זה הגיוני שאחד מראשיה של מערכת המשפט בישראל יהיה אדם שכתם של שתי תלונות על אמירות מיניות בוטות כלפי עובדות מוטבע בעברו.
הגענו למצב שבשל קהות חושים, ניתן להוסיף את המינוי הזה לרשימת החטאים של משרתי ציבור בישראל - ראשי מועצה החשודים באונס, נשיא מדינה לשעבר שהורשע כאנס, יועץ בכיר לראש הממשלה שצילם עובדות מתחת לחצאית - אז מדוע שנלין על התבטאויות מיניות בוטות מצד אחד מהבכירים ביותר במערכת המשפט?
נדרש "בדק בית"
ההחלטה על המינוי של עו"ד איסמן לפרקליט היא עוד פגיעה אנושה באמון הציבור. וזאת, שבוע אחד בלבד לאחר שהמערכת הפוליטית וסדר היום הציבורי עסקו בשאלות של התמודדות עם אלימות נגד נשים.
אנו מתעקשות כבר תקופה ארוכה להעלות לסדר היום הציבורי את הטיפול הלקוי של מערכת האכיפה באלימות מינית נגד נשים, הכולל סגירת תיקים, עונשים מקלים לעברייני מין ואלימות - ואז מגיע מינוי כמו זה של עו"ד איסמן, שמהווה "בוקס בבטן" לארגוני הנשים ולכל מי שנאבקות נגד אלימות מינית. במצב שבו האמון הציבורי במערכת המשפט כל-כך נמוך, נראה שלא הביאו בחשבון את ההשלכות של מינוי כזה עבור הנשים בישראל.
מה המשמעות של מינוי כזה עבור כל מי שקיבלה הערה מביכה, מבזה, משפילה או מערערת במקום עבודתה או ברחוב, במקום שבו ביקשה להרגיש בנוח וברגע אחד הגיע מישהו והחליט להפוך אותה לכלי שרת. כעת, אותה אישה תצטרך להתלבט אם להגיש תלונה למערכת שהעומד בראשה נכשל באופן אישי ובוטה בהתנהלות מול קולגות שלו, ולהיאבק על זכויותיה כאדם שווה לביטחון אישי ולכבוד במרחב הציבורי או במקום העבודה.
אין כל חשיבות למספר הנשים ממערכת המשפט שיישלחו להתראיין ולהגן על המועמד לפרקליט המדינה ולהסביר עד כמה הוא מקצוען - גם הקולות הרמים ביותר של אותן עורכות דין ודברי ההלל המקצועיים שבפיהן, לא יתגברו על עוצמת הלחישות על עו"ד איסמן במסדרונות משרד המשפטים.
ראוי כי משרד המשפטים יבצע "בדק בית" בכל הנוגע לתרבות הארגונית ולסביבת העבודה. "בדק בית" כזה ראוי שיתבצע על-ידי משרד המשפטים גם בכל הנוגע לכשל המתמשך בהתמודדות עם הנושא של אלימות מינית ואלימות מגדרית בחברה הישראלית.
הכותבת היא מנהלת קשרי כנסת וממשל בשדולת הנשים